קארין אלהרר
צילום: יחצ

שרת האנרגיה: “לא אמרתי שאני עוצרת את כל חיפושי הגז"

הדברים נאמרו בישיבה בה דיווחה השרה לוועדה על פעילות משרדה והתייחסה גם לביקורת על הסכם הגז החדש ומחיריו: הייתי נזהרת מלבקר את ההסכם, צריך קודם לראות את כל התנאים. נציג מחאת הנוער למען האקלים: מאוכזב מחוסר המעש בנוגע לחוק האקלים. השרה אלהרר בתגובה: "בניגוד לדיווחים, אנחנו לא מסכלים את זה"
טל אריה | (20)
נושאים בכתבה אורי מקלב אנרגיה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, התכנסה הבוקר לישיבה בה קיבלה את סקירתה של שרת האנרגיה, קארין אלהרר, על פעילות משרדה. היו"ר ביטון ביקש מהשרה התייחסות לכך שהגז הטבעי צריך להגיע לכל המפעלים, והזכיר כי בפני הוועדה הופיעו מנהלי מפעלים מהצפון והמרכז שדיווחו כי עדיין לא חוברו לגז הטבעי, ואמר כי אין לזה סיבה. עוד ביקש היו"ר ביטון התייחסות להסרת חסמים לשימוש בפאנלים סולאריים ובטכנולוגיות נוספות של אנרגיה מתחדשת.

שרת האנרגיה התייחסה בדיון לנושא הגז הטבעי ואמרה: "לעולם לא אמרתי שאני עוצרת את כל חיפושי הגז, אלא שלא אתן רישיונות חדשים עד שלא נבין את מצב משק הגז, כשהשנה יהיו 3 קידוחים משמעותיים". השרה התייחסה לביקורת על הסכם הגז החדש ומחיריו הגבוהים ואמרה "הייתי נזהרת מלבקר את ההסכם. צריך לראות את כל התנאים וההסכמות שהושגו ולהבין עד כמה יהיה צורך בשימוש בכמויות הגז שנרכשות".

בפתח הדין התייחסה השרה לתפקיד העיקרי של משרדה ואמרה שלעולם לא תתפשר על השמירה על משק אמין, נקי ובר השגה גם בשגרה ובחירום, אך ציינה שבסוף " אנחנו רוצים שכשלוחצים על המתג יהיה חשמל, וזה הבסיס". השרה הוסיפה שתחנות הכוח יישארו קריטיות גם בעשורים הקרובים אבל גם האזרחים יוכלו לתרום את חלקם לביטחון האנרגטי בו כל פאנל סולארי יכול לייצר חשמל. השרה התייחסה גם למשבר האקלים ואמרה "זה לא מעבר להרי החושך. אנחנו במגמת שינוי וקידום פתרונות ירוקים בחשמל והאנרגיה עם יעד לאיפוס פליטות עד 2050".

השרה התייחסה למאגרי הגז ואמרה שישראל הפכה לשחקנית משמעותית בעולם האנרגיה במזרח התיכון בזכות הגז הטבעי, אבל שיש לפעול לגיוון תמהיל מקורות האנרגיה של ישראל תוך שמירה על ביטחון אנרגטי. "זה יביא ביטחון כי לא נהיה תלויים בסוג אחד של אנרגיה, יצמצם את ההישענות שלנו על הגז הטבעי וחזק את מעמדנו באזור" אמרה השרה, והוסיפה שלא נוכל להפחית פלטות אם לא נקדם את אנרגיות מתחדשות.

מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, אמר בדיון שאפשר לראות גידול משמעותי במספר המתקנים של אנרגיה סולארית בישראל, כשב-2022 יש 12,000 מתקנים מאושרים, והוסיף ש"ככל שזה גדל כך אנחנו מייצרים יותר אנרגיה מתחדשת". שילת התייחס למכשולים בדרך לייצור אנרגיה מתחדשת ואמר שבשנים הקרובות נצטרך להכפיל את כל מערכת החשמל של מדינת ישראל כדי לייצר את ההספק הסולארי שאנחנו נדרשים לו למעבר ל-30% אנרגיות מתחדשות. עוד הוסיף שילת ש-70% ממשק האנרגיה יסתמך על גז טבעי, והוא הסיבה שנוכל להפסיק לחלוטין את השימוש בפחם במדינה, והגדיר זאת כ"הישג דרמטי יחד עם החיבור של מאגר כריש תנין בו חלק מהגז יופנה למשק הישראלי וייתן דחיפה לתחרות במשק הגז". שילת התייחס ליעדי המשרד לשנת 2022, כשביניהם תפיסה והטמנה של פחמן דו חמצני, בחינת אנרגיה גיאותרמית וגיבוש אסטרטגיית מימן.

יו"ר הועדה ביטון התייחס למסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיו המדינה רצתה לעמוד ביעד ה-10% בתחום האנרגיה המתחדשת והגיעה רק ל-6%, ושאל כיצד המשרד ינצח זאת לצד ירידה תקציבית בהרבה ממרכיבי ההשקעה במשרד. ח"כ אלון טל שאל לגבי האתגרים הסביבתיים בהם הפגיעה הסיבתית בסלילית קווי מתח והזיכיון לחיפושי נפט. ח"כ נירה שפק ביקשה לדעת כיצד הכנסת תוכל לפעול כרגולטור שמפקח על המחירים שקובעות רשויות המים והחשמל.

ח"כ אוסמה סעדי אמר שיותר ממאה אלף בתי אב לא מחוברים לחשמל באופן מוסדר, וביקש מהשרה לקיים דיון בנושא. ח"כ סעדי התייחס גם להפסקות החשמל והניתוקים בתקופת החורף, וביקש נתונים על תדירות הפסקות החשמל לעומת אותה התקופה בשנה שעברה. עוד התייחס למחירי המים שהדבר הפך לנטל רציני על המשפחות וביקש להוריד את התעריף. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

ח"כ אורי מקלב התייחס למס הגבוה על הדלק ועל מחירי המים והחשמל שהם מוצרי סוד, וביקש שההכנסות הגבוהות ממשאבי הגז יתבטאו גם במחירים אלו. עוד התייחס ח"כ מקלב לנושא הרכב החשמלי ולחשש לפיו המס שרוצים לגבות על כל קילומטר יוריד את השימוש באותם רכבים, לחיבור הגז למפעלים הנמצאים ביהודה ושומרון ולעיכוב של חברת החשמל בחיבורי חשמל לפרויקטים בתחום הבנייה שמתעכבים חודשים רבים.

ח"כ יעקב מרגי הציע למנת פרויקטור ייעודי לתחום הגז שיעסוק רק בסוגיות החיבור למשאב החשוב, והציע את תמיכתו בתיקוני חקיקה שיאפשר חיבור מהיר של מפעלי תעשייה לגז טבעי.

נציג מחאת הנוער למען האקלים, לירם שמואל, אמר בדיון: "כנציג הדור הבא מאוכזב כרגע מחוסר המעש של המשרד בנגוע לאקלים, כשהמשרד מתנגד להעברת חוק אקלים בכנסת תוך חידוש רישיונות לחיפושי נפט ועוד מעשים בניגוד לאזהרות". נציג ארגון מגמה ירוקה, ניב מאריסון, אמר בהמשך לכך: "נאמר שעוצרים חיפושי גז כי זה קריטי למען המאבק במשבר האקלים, אבל מצעד שני נאמר שכן מתקיימים קידוחי גז. בנוסף נאמר שלא יוארכו רישיונות לחיפושי נפט ואמר נאמר שכן יוארכו". מאריסון ביקש לדעת גם מדוע מתנגדים לקביעת תאריך ויעד לסגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ולסגירת חברת בזן.

סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד, התייחסה ליוקר המחייה ואמרה שהפתרון של הממשלה לעליית מחירי החשמל הוא העברה של כסף מכיס לכיס. לדבריה, "אם הציבור לא ישלם עכשיו הוא ישלם אחר כך, בזמן שחברת חשמל חותמת על הסכם גז שהוא לא פחות משערורייה". בהתייחס להסכם הגז אמרה דוד שהמחיר של הכמות העיקרית הוא מחיר גבוה ביחס לעלות וגם ביחס למדינות אחרות בעלות גז, כשמדובר על עסקת גז שבוצעה ללא מכרז. עוד הוסיפה דוד ש"אנחנו לא רואים פעולה ממשלתית שמטפלת בתחרות במשק הגז, כשהמשמעות לכך היא שייחתם שוב הסכם גז גרוע במשמרת הממשלה".

שרת האנרגיה התייחסה להסכם הגז ואמרה: "הייתי נזהרת מלבקר את ההסכם. צריך לראות את כל התנאים וההסכמות שהושגו ולהבין עד כמה יהיה צורך בשימוש בכמויות הגז שנרכשות".

מנכ"ל פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי, נתי בירנבוים, התייחס לכך ש-70% מהחשמל אמור להגיע עדיין מתחנות חשמל המבוססות על גז טבעי או פחם והלין על כך שהשרה לא התייחסה לצורך בהקמת תחנות כוח וגז טבעי בעשור הקרוב ושבאחריות המשרד לקדם תחנות כוח מגז טבעי כאחד מהשגת יעדי המשרד לאמינות ורציפות אספקת האנרגיה.

שרת האנרגיה אלהרר השיבה לשאלות שעלו בדיון ואמרה: "אני עומדת מאחורי המשימה של אנרגיות מתחדשות. הגעתי למשרד ולא הסתפקתי בכותרות אלא בעשייה. יש הרבה גופים מעכבים כל יום, אבל זה לא מרפה את ידנו לעמוד ביעד השאפתני". בנושא מחירי החשמל והמים אמרה השרה, כי רשויות החשמל והמים אחראיות על נוסחת המחירים, וכשישראל מצמצמת את השימוש בפחם ותפסיק אותו עד 2026. מדובר באתגר לא פשוט שכן יש להסב תחנות כוח לכך. לדבריה, כל עוד מאגר הגז גריש תנין לא מחובר לא היה אפשר להסב את התחנות. עוד התייחסה השרה לעלייה במחיר החשמל, ואמרה שמדובר בפתרון לא מדהים אבל הוא כן יאפשר לצמצמם את העלייה מ-6% ל-3%, ומשרדה פועל עם רשות החשמל כדי לתקן את עניין ניתוקי החשמל ולהפסיק את הפגיעה באזרחים.

השרה התייחסה לנושא חיפושי הגז ואמרה: "לעולם לא אמרתי שאני עוצרת את כל חיפושי הגז אלא שלא אתן רישיונות חדשים עד שלא נבין מה מצב משק הגז בישראל. השנה יהיו 3 קידוחים משמעותיים". השרה התייחסה גם לרישיונות חיפוש הנפט ואמרה שהצהירה שלא תיתן רישיונות לחיפושי נפט חדשים והרישיון שהוארך עכשיו הוא רישיון קיים שהוארך בגלל הקורונה.

באשר לחוק האקלים ציינה השרה כי היא בעד, אך זה נושא שיש לו השלכה רחבה גם על תחומים ומשרדי ממשלה אחרים ולכן זה צריך להיות באחריות משרד ראש הממשלה, כדי שתהייה ראייה מרחבית טובה יותר. "בניגוד לדיווחים, אנחנו לא מסכלים את זה", אמרה.

בסוגיית התעשייה הפטרוכימית אמרה השרה שמתגבשת תכנית סדורה לפינוי התעשייה, אבל שעל המשרד להתנהל באחריות ולשמור על רציפות תפקודית. השרה התייחסה גם לנושא מחירי המים לחקלאים ואמרה שהוקם צוות ייעודי לבחינת הנושא אך הדגישה ש"חקלאות היא ערך אבל לא על חשבון משקי בית פרטיים".

בנושא ניתוקי החשמל אמרה השרה שמזג האוויר הקיצוני בחורף זה הוביל לשבירה בשיאי הביקוש ולכך שחברת החשמל טיפלה באותם ניתוקים תוך כדי הסערה, אבל שיש לטפל ברשת החשמל והיא עוסקת בנושא.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    גל 19/02/2022 04:46
    הגב לתגובה זו
    בשקט בשקט שרה אחת טיפשה עושה נזק במיארדים לזמן הקרוב וגם לעתיד הפסדים במיארדים וגם זיהום אוויר,רוצה השקה הטיפשה לבדוק ,אף אחד לא מונע ממנה ,תבדוק אבל עד ימשיכו הקידוחים כרגיל,כל העולם עובר לגז מפחם רק השרה הגאווה עוצרת הכל,נטו טיפשות.
  • צילש 21/02/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    הוא עושה הפוך מבובי מתוך טחפשות
  • בוא נסכים ששניהם לא מאור הגולה (ל"ת)
    נועם 22/02/2022 09:59
  • איגוד הפמיניסטיות 20/02/2022 14:43
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה סתומות בפרלמנטים בכל העולם.. התחרות קשה ועדיין פתוחה.
  • שרת המיכאלי 20/02/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    הממשלה עוד לא קרסה, ועוד יש סיכוי לכולן.
  • 13.
    אנונימי 18/02/2022 10:10
    הגב לתגובה זו
    תעיפי את הפחם. אל תעצרי שום רשיונות וחיפושים, אין לך מושג בכמה זמן זה דוחה. ואם יהיה לנו באמת המון גז, נמכור. חלאס להרוג את המדינה בשביל אג’נדה. בינתיים בעולם ירדו עלויות של מתחדשות, ואנחנו נעשה מה שתריך בזמן הנכון.
  • 12.
    יהיר לפיד אמר שהוא לא יפתח את לויתן אוסף של נוכלים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 17/02/2022 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הזויה, עליית מחירי החשמל בגלל המדיניות שלה (ל"ת)
    אמיר 17/02/2022 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    K 17/02/2022 07:42
    הגב לתגובה זו
    לא מתחשק לי הסיכון
  • 9.
    רציו פטרוליום הנפט הענק בצפי מרץ 22 ההחלטה של אקסון (ל"ת)
    שקל 17/02/2022 07:28
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ביגודדד 17/02/2022 02:56
    הגב לתגובה זו
    שמה הקפיץ
  • 7.
    משקקש 16/02/2022 21:23
    הגב לתגובה זו
    רציו פטרוליום שמה הסיכויים לתת מכה מכה...
  • 6.
    אבי6 16/02/2022 20:16
    הגב לתגובה זו
    מאות מיליונים חביות נפט בפוטנציאל
  • 5.
    תלם 16/02/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    רווחים קשורים לסיכון
  • 4.
    יציק 16/02/2022 19:03
    הגב לתגובה זו
    3
  • 3.
    צקרל 16/02/2022 19:02
    הגב לתגובה זו
    מאיה
  • 2.
    אפס 16/02/2022 18:49
    הגב לתגובה זו
    סתומות נהיות שרות וחכמות צריכות לעבוד קשה כדי להרויח מה שמגיע להם. צריך מזל בחיים
  • kj 16/02/2022 21:19
    הגב לתגובה זו
    האאא
  • בוא נסכים ששניהם במירוץ צמוד (ל"ת)
    נועם 22/02/2022 10:01
  • 1.
    שאול 16/02/2022 18:41
    הגב לתגובה זו
    מה כל השטויות האלה ? קבלנו מתנה ששווה הרבה מיליארדים . חייבים למקסם אותה לטובת עם ישראל לדורותיו . זה לא מונע עשייה להעצמת אנרגיות חלופיות בגדול .
אנרג'יאן גז נפט
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש

החברה תרכוש קיבולת בצינור שיחבר את רמת חובב לגבול מצרים ותוכל לייצא עד מיליארד מטר מעוקב גז בשנה למשך 15 שנים. ההסכם, בהיקף של כ־100 מיליון דולר, מסמן שלב חדש בפתיחת שוק הייצוא הישראלי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנרג'יאן גז טבעי

אנרג'יאןאנרג'יאן 1.21%  , בעלת מאגרי הגז כריש, תנין וקטלן, חתמה על הסכם עם נתיבי הגז הטבעי לישראל לרכישת קיבולת בצינור ניצנה העתידי. ההסכם מאפשר לחברה לייצא עד מיליארד מטר מעוקב גז לשנה למשך 15 שנים דרך הצינור שיחבר את רמת חובב לגבול מצרים. זהו ההסכם הראשון מסוגו עבור החברה הבריטית-יוונית ומהווה צעד חשוב לקראת פתיחת שוק הייצוא הישראלי.

ההסכם מגיע במקביל לחתימה על מזכר הבנות עם לקוח מאגן הים התיכון לרכישת הגז שייוצא. העסקה משקפת את המדיניות הישראלית החדשה לעידוד ייצוא גז טבעי וחיזוק השיתוף באגן הים התיכון. הצינור החדש ייצור חלופה נוספת לייצוא הגז הישראלי מעבר לשוק המקומי ויפתח הזדמנויות עסקיות חדשות. השקעת אנרג'יאן בפרויקט צינור ניצנה תעמוד על כ-100 מיליון דולר, שיממן בעיקר בנק הפועלים במסגרת אשראי של 70 מיליון דולר לעשר שנים. 40% מהעלות ישולמו עם החתימה על ההסכם, והיתרה תועבר בהתאם להתקדמות הפרויקט. מבנה המימון הזה מאפשר לחברה להתחייב לפרויקט הגדול מבלי לפגוע בזרימת המזומנים הקיימת.


ההסכם כולל גם זכויות גישה זמניות לקיבולת פנויה בצינור "ירדן צפון" במהלך תקופת ההקמה, מה שמאפשר לאנרג'יאן להתחיל בייצוא עוד לפני שצינור ניצנה יושלם. הסדר הזה מקטין את הסיכונים העסקיים ומאפשר לחברה לבנות קשרים עם לקוחות פוטנציאליים במהלך הקמת התשתית.


מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן, הדגיש את החשיבות האזורית של הפרויקט: "חיבורי הגז האזוריים והבטחון האנרגטי לטווח ארוך במזרח הים התיכון הם בעלי חשיבות קריטית". לדבריו, אנרג'יאן היא שחקנית אזורית מרכזית עם פעילות במגוון מדינות באגן הים התיכון, והחברה ממשיכה להתמקד בקידום כל אפשרויות הייצוא מנכסיה בישראל.


הפרויקט תואם את המדיניות הישראלית התומכת בייצוא גז כאמצעי לחיזוק המשק המקומי ומעמדה האזורי של ישראל. ריגס ציין שלצד העובדה שעיקר תזרים המזומנים של החברה נשען על חוזים ארוכי טווח לשוק המקומי, חתימת ההסכם מהווה "אבן דרך משמעותית לקידום מכירות הגז השנתיות שלנו". העסקה מציבה את אנרג'יאן כשחקנית מובילה בשוק הייצוא הישראלי המתפתח ותורמת לביסוס מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית. הצלחת הפרויקט תלויה בהשלמת הקמת הצינור ובביסוס קשרים מסחריים יציבים עם הלקוחות במדינות השכנות.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.