איתן כבל נכנס לעסקי הפקת פצלי השמן - מונה כדירקטור בשותפות רא"מ
שותפות רותם אנרגיה יהש 2.13% דיווחה הבוקר כי ח"כ ויו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, ימונה לדירקטור בשותף הכללי בשותפות. יצויין כי זה התאגיד הציבורי הראשון בו מכהן כבל כדירקטור, מאז שעזב את הכנסת.
> רותם אנרגיה חתמה מזכר הבנות עם כיל לכריה משותפת של פצלי שמן
> הייצור עוד רחוק, אך רותם אנרגיה מתקרבת לסגירה פיננסית
איתן כבל כיהן, בין היתר, כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה במשך 6 קדנציות ובתפקידו האחרון כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים הגדולים (המכונה "ועדת פישמן"). בעבר כיהן כשר הממונה על רשות השידור.
על פי הדיווח, איתן כבל יהנה משכר חודשי קבוע של 12,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו על ידי השותף הכללי (ולא השותפות הציבורית). בנוסף, השותפות תקצה לכבל 1.4 מיליון כתבי אופציה, הניתנים למימוש לכ-5% מיחידות ההשתתפות של שותפות רא"מ ובשווי כלכלי (על פי מודל B&S) של כ-66 אלף שקל.
ד"ר יעקב מימרן, יו"ר דירקטוריון רא"מ: "אנו שמחים על הצטרפותו של איתן כבל לדירקטוריון השותף הכללי בשותפות, לאחר שהפרויקט הוצג בפניו בפרוטרוט והוא השתכנע בחשיבותו הסביבתית והלאומית ורואים בו מנוע אנרגטי עוצמתי שיסייע לקדם את פרוייקט האנרגיה הסביבתי של רא"מ. איתן כבל הוכיח במהלך תפקידיו השונים ובכלל זה כיו"ר ועדת הכלכלה,יכולות ביצוע מרשימות וחשיבה אסטרטגית שאפשרה לו להוביל מהלכים משמעותיים. אין לי ספק שהאנרגיות המוכרות של איתן והחיבור שלו לנושאים הסביבתיים ולפתרונות שמציעה השותפות יתרמו רבות לקידום אבני הדרך של רא"מ בדרך לסגירה פיננסית, להסכמי מימון ולעלייתו של הפרוייקט על הקרקע".
- על פי החישובים של המהנדסים, רא"מ תחסוך כמיליארד שקל למדינה
- עוד צעד בדרך לסגירה פיננסית - רותם אנרגיה גייסה 7.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.נוני מוזס? (ל"ת)אחד 01/10/2019 20:24הגב לתגובה זו
- 7.אחד 01/10/2019 20:22הגב לתגובה זולא הייתי מעסיק אותו בתור מאבטח
- 6.אם יוצא ליכוד היה מקבל את התפקיד השמאל היה מפציץ (ל"ת)עיתונות ישראלית 29/09/2019 23:45הגב לתגובה זו
- 5.גיורא נוטקין 29/09/2019 09:17הגב לתגובה זואחרי השמדת ים המלח מכונת בצע הכסף לא עוצרת.
- 4.בן 24/09/2019 21:38הגב לתגובה זוהאיש פעלתן ואסרטיבי עם המון קשרים. האם זו חברה השייכת גם לכיל?
- 3.האדם הזה חוץ מהקשרים בשלטון יש לו משהו?? כי שכל אין (ל"ת)ממי 22/09/2019 12:08הגב לתגובה זו
- 2.ספייד 22/09/2019 11:22הגב לתגובה זולמפלגת העבודה.
- 1.ספייד 22/09/2019 10:47הגב לתגובה זושקרה לעבודה.

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.