ניק בארנס: "הגבלת היצוא ל-40% יוצרת קושי להצדיק חיפושי גז נוספים בישראל"
ניק בארנס, אנליסט אנרגיה בכיר בסניף האוסטרלי של בנק UBS המסקר את וודסייד, מסביר בריאיון בלעדי ל-Bizportal מדוע החלטת הממשלה בחודש שעבר
מה ההשפעה של הרגולציה בישראל על השקעות זרות?
ניק בארנס: "תיתכן רגולציה, אך חשוב מכך שתהיה וודאות. שיחליטו כבר ואז משקיעים יבינו מה החוקים ויחליטו אם זה אטרקטיבי להשקיע בישראל או לא. אם חברת אנרגיה שוקלת כניסה לקידוח והיא יודעת שתצטרך למכור 60% לשוק המקומי כשיש כבר רזרבות ל-25 שנה, סביר להניח שהיא לא תיכנס להשקעה".
בסוף שבוע שעבר העריך ניק בארנס מבנק UBS השוויצרי ואנדרו וויליאמס מבנק RBC הקנדי כי בעקבות הפחתת היקף הגז המיועד לייצוא ביחס להמלצות ועדת 'צמח' -
האם תהיה לבסוף עסקה?
בארנס: "לדעתי העסקה תצא לפועל, הם רק מחכים לקבל הבהרות אחרונות בעניין ייצוא הגז. הבסיס הוא לאפשר ייצוא של 40% מהגז, אך ניתנה אפשרות לבצע העברת זכויות עם מאגרי גז אחרים כך שניתן יהיה לייצא אפילו יותר - בהתאם לרזרבות שיישארו ובהנחה שהמאגר יהיה גדול מספיק".
- UBS: העליות במניות הטכנולוגיה לא נגמרו, ה-AI רק בהתחלה
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר שבדצמבר אשתקד חתמה וודסייד האוסטרלית על
מה דעתך על המחיר ששולם?
בארנס: "המחיר ששולם הגיוני, בהשוואה לעסקאות אחרות דומות זה לא היה מחיר יקר. ובכל זאת בוודסייד וודאי עוברים כעת על המספרים בהתייחס לשיעור ייצוא של 40%".
האם השארת 60% מהגז בישראל זה גבוה?
בארנס: "זה טוב מבחינת ישראל שיש וודאות סביב הגז, אבל צריך לאזן בין שמירה על אספקת גז למדינה לבין עידוד השקעות זרות".
מה ההתחרות שבעלות לוויתן תתמודדנה איתה?
- 16.תומר 09/07/2013 11:31הגב לתגובה זוכי שחיתות ודרך קבלת החלטות עקומה וחשוכה , כמו בהחלטה על ייצוא הגז שהתקבלה בלי שום הצדקה כלכלית, ובניגוד לנתונים ולחוות דעת מקצועיות, הן הרבה יותר משמעותיות מעוד באר גז. תסתכלו על ניגריה, לשם אנחנו הולכים (מלבד זה שלהם יש הרבה יותר גז מאשר לנו).
- 15.יהודה 09/07/2013 11:00הגב לתגובה זומה בדיוק רע בזה? עוד 10 שנים לא נצטרך גז? עוד 30 שנה לא נשתשמש באנרגיה? זו חוכמה קטנה מאד למכור את כל הגז בזול (ורוב הערך נעבד בגלל הוצאות ההנזלה) ואז לנסות לקנות אותו מחו"ל. בינתיים לא מסתמן שארה"ב הולכת להיות יצואנית גדולה כל כך , ייצוא הנטו שלה ב BCM ל 40 השנים הקורובת הוא 28 BCM לשנה! והמחיר כל הזמן עולה.
- 14.יוסי 09/07/2013 10:56הגב לתגובה זובשביל מה לגמור את כל המאגרים בבת אחת? מה שצריך לעשות הוא בדיוק ההפך - לפרוס את החיפושים ואת ההפקה על פני שנים ולחסוך את הוצאות הייבוא שגבוהות בהרבה מכל התמלוגים.
- 13.מאוכזב לפיד 09/07/2013 01:29הגב לתגובה זוגמור מזמן זה פשע נגד העם
- 12.משה. ששון ישר 08/07/2013 18:53הגב לתגובה זואסור לבגצ בכלל לדון בנושא הייצוא ללא ייצוא אין תמר
- עידן 09/07/2013 11:45הגב לתגובה זובג"צ לא דן בנושא הייצוא, אלא רק מי נכון שיקבל את ההחלטה. ואיך מקבלים החלטה על 1 טירליון ש"ח בלי שבכלל יש נתונים ברורים בידי הציבור. תמר מפותחת יפה מאד בלי ייצוא עם רווח של עשרות מיליארדי דולרים.
- 11.דד 08/07/2013 16:07הגב לתגובה זומתוסכלים.
- הומו 09/07/2013 10:42הגב לתגובה זוזה הכנסות למדינה למה אתה עושה הכללות? עושה רושם שהיחיד שמתוסכל פה זה אתה. אהה ואתה גזען ממורמר
- 10.שלי מבסוטה הגז ישאר באדמה ל 100 שנה מי יפתח ויחפש עוד (ל"ת)שי 08/07/2013 16:06הגב לתגובה זו
- חיים 09/07/2013 11:07הגב לתגובה זומה לדעתך הילדים שלנו יאכלו? את העיתונים שבהם כותבים שטויות ? את הסטטוסים של יאיר לפיד? גם הם יצרכו לאכול אוכל, וסביר שגם אותו ירצו לגדל עם דשן כימי, שמכינים אותו מאמוניה, שמפיקים מגז טבעי. או מהנפיחות של נערי האוצר.
- 9.הכתום 08/07/2013 15:59הגב לתגובה זוחחחחחחחחחחחחח שלי החכמה מה את חושבת שאת היחידה בעולם יש את קפריסין יהיה לבנון ויהיה לפלסטינים כמויות גז שלא יצטרכו אותך אפס אפסית שכמותך
- 8.המלך עבדול 08/07/2013 15:58הגב לתגובה זוווסיד הופתעו לשמוע שאולי הם נסוגים מסגירת חוזה? מעניין מאוד....מי מדבר "בשמם" הרי זה ברור לכל כסיל ובער שאין תשלום עד להחלטת בג"ץ.
- 7.המלך עבדול 08/07/2013 15:56הגב לתגובה זוביבי הולך לייצג אותנו בבג"צ וגם ווסייד מעונינים להביע דעה אז חלאסססס למתוח את החבל יותר מידי,ברור שהמדינה לא תוותר על הייצוא שהוא כ"כ נחוץ לה מבחינת הגירעון והמצב הכלכלי. כל דקה מוציאים כותרת פלצית .
- חיים 09/07/2013 11:10הגב לתגובה זואיזה גרעון? לפני שנת 2023 לא תראה כמעט כסף מהייצוא. הוא נדחה בגלל החזרי הוצאות ליזמים, ובגלל פיתוח המאגרים ובגלל קרן ששנסקי שמשקיע אותו בח"ול ואז אתה מקבל ריבית בגובה 1-2% מהתקציב. שום גרעון לא יסגר מזה. זה קרן לדורות הבאים. ואם תאיץ את הייצוא עוד יותר תקבל מחלה הולנדית.
- אנונימי 08/07/2013 16:33הגב לתגובה זושההגיון והראיה הכלכלית מהם והלאה,ומה שמעניין אותם זה מה יגיד אנרכיסט זה או אחר או שמאלני כזה או אחר,או האם 200 איש יעשו הפגנה שיצלמו בטלויזיה,ולא מה נכון לעשות כלכלית.
- ירון 09/07/2013 10:51המדען הראשי של משרד האנרגיה ד"ר שלמה ולד, הכלכלן הראשי של משרד האוצר ד"ר מיכאל שראל, יוסי לנגוצקי , דרור שטרום, גיא רולניק. כולם אנרכיסטים ידועים. כלכלית לא משתלם לייצא בגלל זה לא הוצג עד כה שום מודל כלכלי שתומך בייצוא
- 6.היצוא יהיה תלוי בגילויי גז הנוספים שימצאו . (ל"ת)איציק ר 08/07/2013 15:54הגב לתגובה זו
- 5.רציו בדרך למטה (ל"ת)רון 08/07/2013 15:51הגב לתגובה זו
- 4.כתבה שממש מוסיפה המון ערך!!! (ל"ת)דודי 08/07/2013 15:50הגב לתגובה זו
- 3.ניק לא נקניק ,הוא אומר מה שרציתי לשמוע . (ל"ת)בא 08/07/2013 15:47הגב לתגובה זו
- 2.ביז מנסים לסחוט את הכתבה של אתמול עוד קצת (ל"ת)אנונימי 08/07/2013 15:42הגב לתגובה זו
- 1.אין מנוס ,לבסוף כולם יבכו למה לא קנו רציו בשערים כיום (ל"ת)אנונימי 08/07/2013 15:39הגב לתגובה זו

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.