צה"ל תוקף באיראן והנפט מזנק - איך להיחשף ל"זהב השחור"?

הנפט קפץ ב-7.5% מאז שהתקיפות של ישראל באיראן החלו, אבל הטיפוס החל עוד לפני כן על רקע ההערכות שהתקיפה מתקרבת, ולמעשה מאז תחילת החודש זינק הנפט כבר ב-20%. איראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם ואחראית לבערך 9% מהאספקה העולמית, כך שההשפעה על מחירי "הזהב השחור" במקרה של פגיעה משמעותית בשדות הנפט - או אפילו צמצום הייצוא מצד איראן כתגובה לתקיפות - תהיה גדולה, והמשקיעים, כפי שניתן לראות, כבר מתכוננים.

הנפט כאמור כבר קפץ, אבל לפי תרחישים מסוימים שמציגים האנליסטים ייתכן ויש לו עוד הרבה לאן לעלות - בדויטשה בנק ציינו כי מחיר חבית נפט עלול לזנק ל-120 דולר, בעוד בג'יי פי מורגן למשל צופים שבתרחיש הקיצון, מחיר הנפט יכול להגיע ל-130 דולר לחבית, לעומת 73.5 דולר היום, כלומר עלייה נוספת של כ-77%. התרחיש לוקח בחשבון גם את סגירת מיצרי הורמוז על ידי איראן, מיצר צר יחסית שמחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי, אך כזה שהחשיבות שלו גדולה -  מדי יום קרוב ל-20 מיליון חביות נפט עוברות במיצר הזה, כמות השווה לכ-25%-30% מסחר הנפט העולמי דרך הים, כך שסגירה שלו תביא לשיבושים משמעותיים באספקה. לקריאה נוספת: לאחר זינוק של 7% עם פתיחת המלחמה, סוחרי הנפט נערכים להמשך הסערה.

חשוב להבין - לטווח הארוך, הנפט צפוי לרדת כתוצאה מהעלייה של האנרגיות המתחדשות. העולם מבין שאין ברירה אלא לעבור למקורות אנרגיה מתחדשים - אנרגיה סולארית, רוח, הידראולית וגם אגירה שהולכת ומשתפרת - אבל אלה תהליכים שצפויים לקחת עדיין כמה עשרות שנים בשביל שהמקורות האלה יחליפו לחלוטין את הנפט המסורתי. בינתיים, הנפט צפוי להמשיך להיות תנודתי ולפרקי זמן קצרים הוא גם יכול לזנק או ליפול, והאמת שבינתיים נראה שהזינוק נעצר והנפט דווקא יורד ב-1.3% - זה יכול להיות תיקון טכני או עצירה של המגמה, אך בינתיים על הרקע הזה משקיעים רבים עדיין רוצים להיחשף אליו ושואלים את עצמם איך, הנה האפשרויות:

1. השקעה ישירה דרך חוזים עתידיים על נפט

הדרך הישירה ביותר להיחשף למחיר הנפט היא דרך חוזים עתידיים - הסכמים לקנייה או מכירה של כמות נפט קבועה במועד עתידי ובמחיר מוסכם מראש. למשל, חוזה WTI על נפט אמריקאי נסחר בבורסת CME וכולל 1,000 חביות, כך שכל סנט של שינוי במחיר מתורגם ל-10 דולר רווח או הפסד. מדובר בכלי ממונף מאוד, שבו גם תנועה קטנה במחיר עשויה להוביל לשינוי דרמטי בערך ההשקעה. המסחר העיקרי מתקיים דרך חוזי WTI ו-Brent, אך קיימות גם אופציות על חוזים עתידיים, שמעניקות זכות (ולא חובה) לבצע את העסקה במחיר קבוע עד מועד פקיעה. אמנם האופציה עצמה מוגבלת להפסד בגובה הפרמיה, אך היא נשחקת ככל שהזמן עובר, ודורשת הבנה עמוקה במסחר נגזרים.

• ג'י פי מורגן: זה התרחיש שבו הנפט יגיע ל-130 דולר
• זיו סגל: האם ואיך להתכונן למתקפה באיראן?

משקיעים שמעוניינים בחשיפה לטווח ארוך חייבים "לגלגל" את החוזים מדי חודש, כלומר למכור חוזה שמתקרב לפקיעה ולקנות חדש. במצב של קונטנגו, שבו החוזים הבאים יקרים מהנוכחי, המשקיע סופג עלות נוספת שמצטברת לאורך זמן ושוחקת את הרווח, במיוחד כשזה חוזר על עצמו מדי חודש. במצב ההפוך - בקוורדיישן - תיתכן אפילו תשואה נוספת, אך זהו מצב נדיר יחסית בשוק הנפט.

היתרון המרכזי של השיטה הזו הוא חשיפה ישירה למחיר הנפט, עם אפשרות לרווח מהיר בעזרת מינוף. החוזים נסחרים כמעט מסביב לשעון, מה שמקנה נזילות גבוהה וגמישות, כולל אפשרות למכור בחסר ולהרוויח מירידות. בנוסף, ניתן לפעול דרך אופציות שמאפשרות שליטה גבוהה יותר על הסיכון. עם זאת, מדובר באפיק תנודתי במיוחד. המינוף עלול לגרור הפסדים חדים ומהירים, ולדרוש הפקדת ביטחונות בסכומים משמעותיים. גם תפעולית - נדרש חשבון ייעודי, הבנה בגלגול חוזים, ומעקב שוטף כדי לא להיתקל בפקיעה של החוזה. מעבר לכך, העלויות, כמו עמלות, נתוני שוק, ומסחר בזמן אמת, גבוהות יחסית.

המסחר מתבצע בבורסות בינלאומיות בלבד, כמו CME בארה"ב ו-ICE באירופה. משקיע ישראלי יכול לפעול דרך ברוקר זר או ישראלי עם פלטפורמה מתאימה. הבעיה: גם החוזים ה"רגילים" דורשים חשיפה של 1,000 חביות, ולכן קיימים גם חוזי מיקרו (כ-100 חביות) שמורידים את רף הכניסה – אך גם הם דורשים הון התחלתי לא מבוטל. בפועל, מדובר באפיק שמתאים בעיקר למשקיעים מנוסים ובעלי אורך נשימה.

• ישראל תקפה את שדות הנפט והגז הגדולים בעולם; איך זה ישפיע על מחירי האנרגיה?
• שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ומה לגבי מיסוי? בישראל, רווחים ממסחר בנגזרים כמו חוזים ואופציות נחשבים לרווחי הון וממוסים ב-25% מהרווח הריאלי. אם המסחר מתבצע דרך ברוקר ישראלי, המס ינוכה במקור. אם דרך ברוקר זר - נדרש לדווח עצמאית. בארה"ב, לעומת זאת, יש יתרון מס משמעותי: רווחי חוזים עתידיים מסווגים תחת סעיף 1256, שמעניק מיסוי של 60% ברווחי הון ארוכי טווח (במס נמוך יותר, בערך 15%) ו-40% במס רגיל - גם אם ההחזקה הייתה קצרה מאוד.

2. השקעה בנפט דרך קרנות סל

קרנות סל על נפט הן דרך פשוטה ונגישה להשקיע בנפט, מבלי לנהל חוזים עתידיים בעצמכם. הקרנות בנויות כך שהן "עוקבות" אחר מחיר הנפט באמצעות סל של נגזרים: חוזים עתידיים, אופציות, חוזי SWAP ולעיתים גם תזקיקים (כמו סולר או בנזין). המשקיע רוכש יחידות מהקרן כמו שקונים מניה, והקרן עושה את כל העבודה התפעולית - כולל גלגול החוזים והחזקת הביטחונות.

רוב קרנות הסל רוכשות חוזים עתידיים על נפט מסוג WTI (הנפוץ בארה"ב) או ברנט (הנפוץ באירופה), ובכל חודש מגלגלות את הפוזיציה לחוזה הבא. לדוגמה, הקרן USO (United States Oil Fund) United States Oil Fund -3.56%   מחזיקה את החוזה הקרוב על WTI ומגלגלת אותו מדי חודש. קרן USL United States 12 Month Oil Fund -2.86%   לעומת זאת מחזיקה פיזור של 12 חוזים קדימה כדי להקטין שחיקה. קרן BNO United States Brent Oil Fund  מתמקדת בחוזי ברנט. חלק מהקרנות פועלות בצורה ממונפת כמו UCO ProShares Ultra Bloomberg Crude Oil -4.71%  , שנותנת חשיפה כפולה לתנועת הנפט, או בצורה הפוכה כמו SCO ProShares UltraShort Bloomberg Crude Oil 4.58%  , שמרוויחה כאשר מחיר הנפט יורד אך מפסידה כשהוא עולה.

חשוב לציין את דמי הניהול, כמו בכל קרן סל - דמי הניהול של קרנות סל על נפט אינם אחידים ולעיתים גבוהים יחסית לקרנות אחרות, במיוחד בקרנות שמתמחות או מחזיקות מבנה מורכב. המשמעות היא שגם אם מחיר הנפט לא משתנה כלל, הקרן תפסיד לאורך זמן רק בגלל דמי הניהול - ולכן חשוב לבדוק את שיעורם ולהבין שהם נגרעים מהתשואה הכוללת. דמי ניהול של 0.8% או 1% אולי נשמעים נמוכים, אך בקרן שמשקיעה בסחורה תנודתית מאוד, זה מצטבר לאורך זמן ופוגע בהשקעה.

גם המיסוי הוא שיקול משמעותי. משקיע ישראלי שרוכש קרן סל על נפט דרך חשבון מסחר בארץ ישלם מס רווחי הון של 25% בעת מכירת היחידות ברווח, לפי הרווח הריאלי. אם הקרן ישראלית, המס לרוב מנוכה במקור ואין צורך בדיווח. אם הקרן אמריקאית כמו USO, לא ינוכה מס במקור על הרווח מהשקעה עצמה - אבל יתכן שייווצרו הכנסות אחרות בתוך הקרן (למשל מריבית על יתרות מזומנים), שיחייבו את המשקיע לדווח במסגרת הדוח השנתי שלו. בארצות הברית לעומת זאת, משקיע אמריקאי שיחזיק בקרן כמו USO יקבל טופס K-1 עם פירוט על סוגי ההכנסה שהקרן הפיקה - חלקם עשויים ליהנות ממיסוי מופחת לפי סעיף 1256, שמעניק יחס מס מועדף של 60% רווח הון לטווח ארוך ו-40% לטווח קצר, כפי שהוזכר קודם, אך לא כל משקיע אמריקאי מעוניין להתמודד עם טופס K-1 ולכן ישנם מוצרים חלופיים כמו OILK שמנפיקים טופס פשוט יותר (1099).

3. השקעה דרך מניות נפט אמריקאיות

השקעה בנפט דרך מניות של חברות נפט ואנרגיה היא דרך עקיפה, אך לעיתים נוחה יותר ופחות תנודתית מהשקעה ישירה בחוזים או בקרנות נפט. במקום להיחשף למחיר הנפט עצמו, המשקיע בוחר לרכוש מניות של חברות שמרוויחות כאשר הנפט יקר - כמו חברות קידוח והפקה, בתי זיקוק, חברות שינוע, צינורות ושירותים תעשייתיים. הרעיון פשוט: כשמחירי הנפט עולים, רווחי החברות האלו נוטים לעלות איתם, מה שמשתקף גם במחיר המניה. אין קורצליה מושלמת, אבל קיימת קורלציה היסטורית בין מחיר הנפט לבין ביצועי מניות האנרגיה, ולכן זו דרך אפקטיבית להיחשף למגזר.

ניתן לרכוש מניות כמו של אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  או שברון Chevron Corp. -0.8%  , שמחזיקות בפעילות מגוונת ויציבה ולמעשה כבר עלו ב-10% וב-7% בהתאמה מתחילת החודש, או להרכיב תיק של מספר חברות כדי לפזר סיכון. בארה"ב קיימות שחקניות רבות וגדולות בתחום - החל מענקיות כמו BP BP Plc -1.22%  , של Shell PLC -0.92%    ו-TOTAL TotalEnergies -0.44%  , דרך חברות קידוח כמו ConocoPhillips ConocoPhillips -1.65%    ו-EOG EOG Resources Inc -2.53%  , ועד בתי זיקוק כמו Phillips 66 Phillips 66 1.45%   וחברות שירות כמו Schlumberger. בישראל ניתן להשקיע בניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 1.47%  , קבוצת דלק דלק קבוצה 2.14%  , פז פז אנרגיה 5.08%  , בז"ן בזן 0%  , רציו רציו יהש 5.54%   ועוד - כולן פועלות בתחומי הגז, הזיקוק והשיווק המקומיים, אבל הן גם חשופות למצב בארץ. מניה אחרת בארץ שלא חשופה למצב בישראל אך כן חשופה לעלייה במחירי הנפט היא נאוויטס נאוויטס פטר יהש , שפועלת בעיקר באזור של חופי דרום אמריקה, שהמניה שלה כבר זינקה פי 14 ב-5 השנים האחרונות.

היתרון המרכזי הוא הפשטות - קניית מניה היא פעולה שמוכרת לכל משקיע ומתבצעת בחשבון מסחר רגיל. מעבר לכך, רבות מהחברות מחלקות דיבידנד שוטף, מה שמאפשר למשקיע ליהנות גם מתזרים יציב בנוסף לרווחי הון. במקרה של חברות גדולות ומבוססות כמו שברון או אקסון, מדובר בדיבידנד עקבי שעלה לאורך שנים רבות, ולעיתים ממשיך להתקבל גם בתקופות שבהן מחיר הנפט יורד. בנוסף, חברות הענק אינן תלויות רק במחיר הנפט הנוכחי - יש להן פעילות מגוונת שכוללת גם כימיקלים, תחנות דלק, ייצור חשמל ועוד, כך שהחשיפה למחיר הנפט פחות דרמטית, וההשקעה בהן תנודתית פחות לעומת חוזה נפט או קרן עוקבת. מצד שני, הפעילויות הנוספות של אותן חברות גם יכולות במקרים מסוימים כמובן להכביד על המניה.

מבחינת מיסוי, בישראל משקיע שירוויח ממניה ישלם 25% מס רווח הון בעת המכירה, ובמקרה של דיבידנד ממניה ישראלית ינוכה מס במקור בשיעור זהה - אין צורך בדיווח נוסף. אם מדובר במניה זרה כמו שברון או אקסון, ייתכן וינוכה מס במקור על הדיבידנד ואז המשקיע יקבל זיכוי כנגד המס בישראל, כך שלא ישלם כפל מס. הרווח מהשקעה עצמה לא ממוסה בחו"ל, ולכן המס משולם רק בארץ לפי אותו שיעור רווחי הון רגיל. עבור משקיע אמריקאי, המצב אפילו טוב יותר - דיבידנדים ממניות אמריקאיות בדרך כלל נחשבים "כשירים" וממוסים בשיעור מופחת של 15%, ורווחי הון ממניות שמוחזקות מעל שנה נהנים גם הם ממס נמוך. גם אם משקיע אמריקאי קונה מניות זרות, הוא לרוב יקבל זיכוי מס על ניכוי המקור במדינה הזרה, מה שמונע כפל מס.

חשוב לזכור שהשקעה במניות נפט אינה חשיפה ישירה למחיר הנפט ולעיתים הקשר ביניהם חלקי בלבד, שכן גם כשמחיר הנפט עולה בחדות, המניה עשויה שלא להגיב באותו אופן בגלל גורמים כמו ניהול החברה, בעיות חוב, תקלות תפעוליות, רגולציה, גידור במחירים נמוכים או סנטימנט שלילי כלפי הסקטור כולו. למעשה, בעשור שבין 2010 ל-2020 מניות האנרגיה הציגו ביצועים חלשים גם כאשר מחיר הנפט נע בתנודתיות, והמשקיע חשוף לסיכון של כל חברה בפני עצמה, כולל מקרי קיצון של פשיטות רגל או אסונות סביבתיים, מה גם שתחום האנרגיה כולו מושפע מאוד מרוח השוק - למשל מעבר להשקעות ירוקות או רגולציה סביבתית.

4. השקעה דרך קרנות סל של מניות נפט

מי שרוצה להחישף למניות הנפט אך בלי לבחור מניה ספציפית או לקנות כמה מניות בנפרד, יכול להשקיע בקרן סל שעוקבת אחר מספר מניות בתחום או אחר מדדים בתחום, כמו למשל מדד Energy Select Sector בארה"ב שכולל את חברות האנרגיה הגדולות במדד S&P 500, כאשר הקרן הפופולרית ביותר שעוקבת אחריו היא XLE Energy Select Sector SPDR -0.62%  ועלתה מתחילת החודש ב-8.5% ומתחילת השנה ב-2.8%. קרנות אחרות כמו IEO iShares Dow Jones US Oil & Gas Exploration Index  מתמקדות בחברות חיפוש והפקה, וקרנות רחבות יותר כמו VDE Vanguard Energy -0.64%   כוללות מאות מניות בתחום האנרגיה האמריקאית. גם בישראל ניתן להיחשף דרך קרנות סל על מדד ת"א-נפט וגז, כמו קסם נפט וגז קסם ETF ת"א נפט וגז   או תכלית נפט וגז תכלית סל ת"א נפט וגז .

היתרון המרכזי של קרנות אלה הוא כמובן הפיזור: במקום להמר על חברה אחת, המשקיע מפזר את ההשקעה על פני עשרות חברות, כך שכישלון של אחת מהן לא יפגע בצורה מהותית בכל ההשקעה. הקרנות הללו נסחרות במחזורים גבוהים, במיוחד בארה"ב, ומאפשרות כניסה ויציאה נוחה עם מרווחים צרים, בעוד שבישראל מחזורי המסחר אמנם צנועים יותר אך עדיין מספקים נזילות טובה. 

גם דמי הניהול הם יתרון בולט - הקרנות האמריקאיות גובות דמי ניהול נמוכים מאוד, לרוב סביב 0.1%, כך שהשחיקה בתשואה נמוכה יחסית. הקרנות הישראליות גובות מעט יותר, סביב 0.5%-0.6%, אך עדיין מדובר בעלויות סבירות ביחס למוצרים מורכבים יותר שהוזכרו קודם. בנוסף לכך, קרנות סל של מניות מספקות חשיפה לא רק למחיר הנפט עצמו אלא גם למגמות רוחביות במגזר האנרגיה, כמו פעילות בגז טבעי, הפקת חשמל ואפילו כניסה לתחומי אנרגיה חלופית. הקרן כוללת לרוב גם מניות שמחלקות דיבידנד, וכך המשקיע מרוויח גם מתזרים שוטף או מהשקעה מחודשת של הדיבידנד בקרן.

עם זאת, גם כאן קיימים חסרונות. הקרן עוקבת אחרי ביצועי החברות, לא אחרי מחיר הנפט ישירות, כך שלעיתים מחיר הנפט יעלה אך מניות הסקטור לא יגיבו בהתאם. הקרן חשופה גם לסיכונים גיאוגרפיים: XLE כוללת רק חברות אמריקאיות, ללא גיוון עולמי, בעוד הקרנות הישראליות תלויות במידה רבה בשוק המקומי, שנשער בעיקר על כמה מאגרי גז. הקרן גם מחקה מדד פסיבי, כך שלמשקיע אין שליטה על ההרכב והוא עלול למצוא את עצמו מחזיק חברות שאינן עוסקות רק בנפט, או להחמיץ חברות קטנות שדווקא רגישות יותר למחיר הסחורה.

מבחינת מיסוי, משקיע ישראלי שמשקיע בקרן סל ישראלית יידרש לשלם 25% מס רווחי הון רק בעת מכירה, שכן הקרנות המקומיות בדרך כלל אינן מחלקות דיבידנד אלא משקיעות אותו מחדש. בקרנות אמריקאיות כמו XLE, המיסוי דומה למניות זרות - רווחי הון ממוסים בישראל בשיעור של 25% והדיבידנדים שמתקבלים מנוכים כבר במקור בארה"ב לפי אמנת המס (לרוב 25%), כשאין כפל מס בזכות מנגנון זיכוי. משקיע אמריקאי נהנה ממיסוי נוח יחסית על קרנות כאלה - רווחי הון לטווח ארוך ממוסים בשיעורים נמוכים של 15%-20%, והדיבידנדים לרוב נחשבים כ־Qualified ומקנים הטבת מס דומה. הקרנות גם זמינות למשקיעים מכל העולם - בין אם דרך ברוקרים אמריקאיים, ישראליים או פלטפורמות מסחר גלובליות - והן מהוות מוצר השקעה שכיח ומבוקש במיוחד בתקופות של עליית מחירי אנרגיה.