ג'י פי מורגן: זה התרחיש שבו הנפט יגיע ל-130 דולר
הבנק מעריך כי הסלמה ביטחונית שתביא לשיבוש באספקת הנפט מהמפרץ עלולה להקפיץ את המחירים לרמות שטרם נראו מאז 2022; בשלב זה אין פגיעה פיזית, אך השוק דרוך לכל התפתחות
המתיחות בין ישראל לאיראן, שזינקה הבוקר מדרגת חששות להתרחשות בפועל, מהדהדת גם בשוקי האנרגיה, כאשר המחיר לחבית נפט מזנק כ-7% לאחר הדיווחים על תקיפה ישראלית נרחבת באיראן, שכללה גם פגיעה בתשתיות גרעין. איראן הגיבה בשיגור מל"טים לעבר ישראל, והאזור נמצא כעת על סף עימות ישיר, מה שמחזיר את המשקיעים הגלובליים לבקש פרמיית סיכון.
בנק ההשקעות ג'י פי מורגן פרסם הערכת סיכון ולפיה תרחיש של הסלמה חריגה, שעשוי לכלול חסימה או שיבוש חמור של מעבר הנפט דרך מצר הורמוז, שעשוי להביא לעלייה חדה במחיר הנפט, עד לרמות של 120-130
 דולר לחבית. מדובר במעבר חד מתרחיש הבסיס של הבנק, שצפה ממוצע של 60-65 דולר ל‑2025 וירידה ל‑60 דולר ב‑2026.
על פי הערכה, המצב הנוכחי כבר כולל פרמיה של כ‑7 דולר לחבית מעל השווי ההוגן שהמודלים הכלכליים מצביעים עליו, העומד על כ-66 דולר לחבית, אך השוק לא מתמחר עדיין את האפשרות של שיבוש רחב באספקה. החשש המרכזי הוא מהתלקחות שתוביל לסגירת מצר הורמוז, נקודת מעבר חשובה שדרכה עובר כשליש מתנועת הנפט הימית בעולם, ולמעשה כמעט כל יצוא הנפט והגז ממדינות המפרץ.
אמנם איראן איימה בעבר פעמים רבות לסגור את המצר,
 אך מעולם לא ביצעה זאת בפועל, גם בשל תלותה שלה במעבר ימי תקין ובעיקר בשל העלות הבינלאומית הכבדה שתגיע עם מהלך כזה.
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
 - לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
מצר הורמוז
מצר הורמוז הוא מעבר ימי צר יחסית שרוחבו בנקודה הצרה ביותר כ-33 ק"מ בלבד, שמחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי. למרות
 הרוחב המצומצם, הוא כולל נתיבי שיט כפולים (לכניסה ויציאה), שכל תקלה או חסימה בהם עשויה לשתק את התנועה לחלוטין. מעבר לסיכון הצבאי הישיר, עצם קיומו של צו ימי או התרעה ביטחונית מספיקה לעיתים כדי לעכב תנועת מכליות ולהקפיץ את הביטוחים.
מדובר כאמור בנקודת
 מפתח אסטרטגית, דרכה עוברות מדי יום קרוב ל-20 מיליון חביות נפט השווה לכשליש מהסחר העולמי בדרך ים. מדינות כמו סעודיה, כווית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות תלויות לחלוטין במעבר ימי חופשי דרך המצר. גם איראן, למרות האיומים החוזרים לאורך השנים, נזהרה מלבצע מהלך בפועל
 שיביא לעימות ישיר עם מדינות המפרץ ועם סין, שמהווה את הלקוחה המרכזית לנפט שלה.
מעבר לנפט, המצר הוא גם נתיב חיוני לגז טבעי נוזלי (LNG), בעיקר מקטר, ולתנועה כללית של סחורות באזור. כל שיבוש במעבר הזה עלול לשבש את שרשראות האספקה באסיה ובאירופה ולהעלות מחירים גם בתחומים שאינם קשורים ישירות לאנרגיה, כמו מתכות, דשנים, ותוצרת חקלאית.
- עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
 - אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
 
מצר הורמוז, מקור: גוגל מפות
השלכות עליית מחיר הנפט
זינוק במחירי הנפט אינו מוגבל רק לתחנות הדלק, הוא גולש במהירות לכל שרשרת ההובלה הגלובלית. חברות תעופה וצי סחר ימי מסתמכים על חוזי דלק שמושפעים
 ישירות ממחירי השוק. תוספת של עשרות דולרים למחיר חבית נפט מתורגמת לעלויות דלק גבוהות יותר לטיסות, משלוחים ייבשתיים וימיים, מה שמוביל לייקור הסחורות עצמן.
בנוסף, סין היא היבואנית הגדולה ביותר של נפט בעולם, ועל פי הערכה למעלה מ-40% מהנפט שהיא צורכת
 מגיע ממדינות המפרץ, גם ממדינות עם סנקציות כמו איראן, במחירים נמוכים ממחירי השוק, דבר שנותן לה יתרון תחרותי ועלויות ייצור נמוכות יותר. לכן כל שיבוש בתנועה במצר הורמוז, גם אם זמני, ייאלץ את סין לחפש תחליפים בשווקים רחוקים יותר ובמחירים גבוהים יותר.
המשמעות הישירה תהיה התייקרות במחירי האנרגיה לתעשייה הסינית, כמו תעשייה כבדה וייצור כימי. מכאן הדרך קצרה לעלייה כללית במחירי הייצור, שתתגלגל למחירי הייצוא, כלומר עלול להיווצר לחץ אינפלציוני שיורגש גם בשרשראות אספקה גלובליות, כולל באירופה ובארה"ב וכמובן בישראל.
המצב כעת
נכון לדיווחים האחרונים מתקני הנפט של איראן לא נפגעו בתקיפה, והפעילות ממשיכה כסדרה. ככל שזה ישתנה, כל פגיעה ממשית בתשתיות האנרגיה, בין אם בשדות קידוח, בתי זיקוק או נמלי יצוא, עלולה להוות טריגר שמוציא את שוק הנפט מאיזון, לא רק במונחי ציפיות אלא בפועל.
במילים אחרות, השוק מתמחר כעת סיכון, אך עדיין לא מגיב לאירוע אספקה בפועל. כל שינוי, קרי תקיפה ישירה של תשתית נפט עלול לגרור פגיעה בתנועת המכליות, ועלול להביא את הנפט במהירות
 לאזור ה-100 דולר לחבית ואף יותר.
- 1.אנונימי 14/06/2025 10:24הגב לתגובה זואני קונה כל חודש בכל תאריך מדדי מניות מובילים כבר 10 שנים. ממש לא אכפת לי מה קרה במהלך ה10 שנים.. אני מה שנקרא מנוטרל רגשית. לא מכיר דרך יותר טובה להשקעה. לא משנה אם עולה או יורד כשמגיע התאריך החודשי... קונה באוטומט. וחברים זה עובד מעולה
 
נפט; קרדיט: Unsplashלאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
בעקבות עצירת העלאות התפוקה של אופ"ק+, הבנק מצביע על איתות של יציבות מצד הקרטל, אך מציין פער גובר בין מכסות לתפוקה בפועל
מורגן סטנלי מעלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. מדובר בעדכון שמגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, עצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
בנק ההשקעות מדגיש כי ההחלטה של אופ"ק+ אמנם לא משנה מהותית את ההערכות לגבי קצב הייצור הכולל, אך היא מהווה מסר לשוק על מחויבות ליציבות מחירים ונכונות לניהול אקטיבי של רמות ההיצע.
המסר המרכזי: פחות תנודתיות במחיר
לדברי צוות האנליסטים של מורגן סטנלי, ההתערבות של אופ"ק+ "מפחיתה תנודתיות", גם אם לא מביאה לשינוי משמעותי בכמות התפוקה בטווח המיידי. לדבריהם, קיים "פער משמעותי" בין המכסות הרשמיות שהוכרזו לבין היקף הייצור בפועל, מה שמצביע על בעיות בביצוע או אף ייתכן שעל מגבלות מצד מדינות החברות עצמן.
כך למשל, בין מרץ לאוקטובר השנה, תפוקת הנפט של חברות אופ"ק+ עלתה רק בכ-500 אלף חביות ליום, לעומת תוספת מכסה כוללת של 2.6 מיליון חביות ליום שהוכרזה לתקופה זו. המשמעות בפועל: שוק הנפט קיבל הרבה פחות מהתוספת שעליה סוכם.
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
 - קרטל אופ"ק שומר על קצב זהיר ומגביל את הייצור ברבעון הראשון
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
מחירים יורדים למרות ריסון היצע
המחירים עצמם עדיין לא משקפים זינוק. ברנט עלה ביום שני לסביבת 65 דולר לחבית, אך מדובר עדיין בירידה של כ-13% מתחילת השנה, על רקע חששות מהיצע עודף בשוק. במורגן סטנלי מעריכים כי עודפי ההיצע אמנם ילחצו את המחיר בטווח הקצר, אך המאזן יחזור לאיזון במחצית השנייה של 2027, אז צפויים המחירים לשוב ולהתקרב לרמה של 65 דולר.
נפט; קרדיט: Unsplashלאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
בעקבות עצירת העלאות התפוקה של אופ"ק+, הבנק מצביע על איתות של יציבות מצד הקרטל, אך מציין פער גובר בין מכסות לתפוקה בפועל
מורגן סטנלי מעלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. מדובר בעדכון שמגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, עצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
בנק ההשקעות מדגיש כי ההחלטה של אופ"ק+ אמנם לא משנה מהותית את ההערכות לגבי קצב הייצור הכולל, אך היא מהווה מסר לשוק על מחויבות ליציבות מחירים ונכונות לניהול אקטיבי של רמות ההיצע.
המסר המרכזי: פחות תנודתיות במחיר
לדברי צוות האנליסטים של מורגן סטנלי, ההתערבות של אופ"ק+ "מפחיתה תנודתיות", גם אם לא מביאה לשינוי משמעותי בכמות התפוקה בטווח המיידי. לדבריהם, קיים "פער משמעותי" בין המכסות הרשמיות שהוכרזו לבין היקף הייצור בפועל, מה שמצביע על בעיות בביצוע או אף ייתכן שעל מגבלות מצד מדינות החברות עצמן.
כך למשל, בין מרץ לאוקטובר השנה, תפוקת הנפט של חברות אופ"ק+ עלתה רק בכ-500 אלף חביות ליום, לעומת תוספת מכסה כוללת של 2.6 מיליון חביות ליום שהוכרזה לתקופה זו. המשמעות בפועל: שוק הנפט קיבל הרבה פחות מהתוספת שעליה סוכם.
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
 - קרטל אופ"ק שומר על קצב זהיר ומגביל את הייצור ברבעון הראשון
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
מחירים יורדים למרות ריסון היצע
המחירים עצמם עדיין לא משקפים זינוק. ברנט עלה ביום שני לסביבת 65 דולר לחבית, אך מדובר עדיין בירידה של כ-13% מתחילת השנה, על רקע חששות מהיצע עודף בשוק. במורגן סטנלי מעריכים כי עודפי ההיצע אמנם ילחצו את המחיר בטווח הקצר, אך המאזן יחזור לאיזון במחצית השנייה של 2027, אז צפויים המחירים לשוב ולהתקרב לרמה של 65 דולר.
