הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
נפט (גרוק)
נפט (גרוק)

ג'י פי מורגן: זה התרחיש שבו הנפט יגיע ל-130 דולר

הבנק מעריך כי הסלמה ביטחונית שתביא לשיבוש באספקת הנפט מהמפרץ עלולה להקפיץ את המחירים לרמות שטרם נראו מאז 2022; בשלב זה אין פגיעה פיזית, אך השוק דרוך לכל התפתחות

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה נפט איראן

המתיחות בין ישראל לאיראן, שזינקה הבוקר מדרגת חששות להתרחשות בפועל, מהדהדת גם בשוקי האנרגיה, כאשר המחיר לחבית נפט מזנק כ-7% לאחר הדיווחים על תקיפה ישראלית נרחבת באיראן, שכללה גם פגיעה בתשתיות גרעין. איראן הגיבה בשיגור מל"טים לעבר ישראל, והאזור נמצא כעת על סף עימות ישיר, מה שמחזיר את המשקיעים הגלובליים לבקש פרמיית סיכון.

בנק ההשקעות ג'י פי מורגן פרסם הערכת סיכון ולפיה תרחיש של הסלמה חריגה, שעשוי לכלול חסימה או שיבוש חמור של מעבר הנפט דרך מצר הורמוז, שעשוי להביא לעלייה חדה במחיר הנפט, עד לרמות של 120-130 דולר לחבית. מדובר במעבר חד מתרחיש הבסיס של הבנק, שצפה ממוצע של 60-65 דולר ל‑2025 וירידה ל‑60 דולר ב‑2026.

על פי הערכה, המצב הנוכחי כבר כולל פרמיה של כ‑7 דולר לחבית מעל השווי ההוגן שהמודלים הכלכליים מצביעים עליו, העומד על כ-66 דולר לחבית, אך השוק לא מתמחר עדיין את האפשרות של שיבוש רחב באספקה. החשש המרכזי הוא מהתלקחות שתוביל לסגירת מצר הורמוז, נקודת מעבר חשובה שדרכה עובר כשליש מתנועת הנפט הימית בעולם, ולמעשה כמעט כל יצוא הנפט והגז ממדינות המפרץ. 

אמנם איראן איימה בעבר פעמים רבות לסגור את המצר, אך מעולם לא ביצעה זאת בפועל, גם בשל תלותה שלה במעבר ימי תקין ובעיקר בשל העלות הבינלאומית הכבדה שתגיע עם מהלך כזה.

מצר הורמוז

מצר הורמוז הוא מעבר ימי צר יחסית שרוחבו בנקודה הצרה ביותר כ-33 ק"מ בלבד, שמחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי. למרות הרוחב המצומצם, הוא כולל נתיבי שיט כפולים (לכניסה ויציאה), שכל תקלה או חסימה בהם עשויה לשתק את התנועה לחלוטין. מעבר לסיכון הצבאי הישיר, עצם קיומו של צו ימי או התרעה ביטחונית מספיקה לעיתים כדי לעכב תנועת מכליות ולהקפיץ את הביטוחים.

מדובר כאמור בנקודת מפתח אסטרטגית, דרכה עוברות מדי יום קרוב ל-20 מיליון חביות נפט השווה לכשליש מהסחר העולמי בדרך ים. מדינות כמו סעודיה, כווית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות תלויות לחלוטין במעבר ימי חופשי דרך המצר. גם איראן, למרות האיומים החוזרים לאורך השנים, נזהרה מלבצע מהלך בפועל שיביא לעימות ישיר עם מדינות המפרץ ועם סין, שמהווה את הלקוחה המרכזית לנפט שלה.

מעבר לנפט, המצר הוא גם נתיב חיוני לגז טבעי נוזלי (LNG), בעיקר מקטר, ולתנועה כללית של סחורות באזור. כל שיבוש במעבר הזה עלול לשבש את שרשראות האספקה באסיה ובאירופה ולהעלות מחירים גם בתחומים שאינם קשורים ישירות לאנרגיה, כמו מתכות, דשנים, ותוצרת חקלאית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מצר הורמוז, מקור: גוגל מפות

השלכות עליית מחיר הנפט

זינוק במחירי הנפט אינו מוגבל רק לתחנות הדלק, הוא גולש במהירות לכל שרשרת ההובלה הגלובלית. חברות תעופה וצי סחר ימי מסתמכים על חוזי דלק שמושפעים ישירות ממחירי השוק. תוספת של עשרות דולרים למחיר חבית נפט מתורגמת לעלויות דלק גבוהות יותר לטיסות, משלוחים ייבשתיים וימיים, מה שמוביל לייקור הסחורות עצמן.

בנוסף, סין היא היבואנית הגדולה ביותר של נפט בעולם, ועל פי הערכה למעלה מ-40% מהנפט שהיא צורכת מגיע ממדינות המפרץ, גם ממדינות עם סנקציות כמו איראן, במחירים נמוכים ממחירי השוק, דבר שנותן לה יתרון תחרותי ועלויות ייצור נמוכות יותר. לכן כל שיבוש בתנועה במצר הורמוז, גם אם זמני, ייאלץ את סין לחפש תחליפים בשווקים רחוקים יותר ובמחירים גבוהים יותר.


המשמעות הישירה תהיה התייקרות במחירי האנרגיה לתעשייה הסינית, כמו תעשייה כבדה וייצור כימי. מכאן הדרך קצרה לעלייה כללית במחירי הייצור, שתתגלגל למחירי הייצוא, כלומר עלול להיווצר לחץ אינפלציוני שיורגש גם בשרשראות אספקה גלובליות, כולל באירופה ובארה"ב וכמובן בישראל.


המצב כעת

נכון לדיווחים האחרונים מתקני הנפט של איראן לא נפגעו בתקיפה, והפעילות ממשיכה כסדרה. ככל שזה ישתנה, כל פגיעה ממשית בתשתיות האנרגיה, בין אם בשדות קידוח, בתי זיקוק או נמלי יצוא, עלולה להוות טריגר שמוציא את שוק הנפט מאיזון, לא רק במונחי ציפיות אלא בפועל.

במילים אחרות, השוק מתמחר כעת סיכון, אך עדיין לא מגיב לאירוע אספקה בפועל. כל שינוי, קרי תקיפה ישירה של תשתית נפט עלול לגרור פגיעה בתנועת המכליות, ועלול להביא את הנפט במהירות לאזור ה-100 דולר לחבית ואף יותר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 14/06/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
    אני קונה כל חודש בכל תאריך מדדי מניות מובילים כבר 10 שנים. ממש לא אכפת לי מה קרה במהלך ה10 שנים.. אני מה שנקרא מנוטרל רגשית. לא מכיר דרך יותר טובה להשקעה. לא משנה אם עולה או יורד כשמגיע התאריך החודשי... קונה באוטומט. וחברים זה עובד מעולה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן