המתיחות בין ישראל לאיראן, שזינקה הבוקר מדרגת חששות להתרחשות בפועל, מהדהדת גם בשוקי האנרגיה, כאשר המחיר לחבית נפט מזנק כ-7% לאחר הדיווחים על תקיפה ישראלית נרחבת באיראן, שכללה גם פגיעה בתשתיות גרעין. איראן הגיבה בשיגור מל"טים לעבר ישראל, והאזור נמצא כעת על סף עימות ישיר, מה שמחזיר את המשקיעים הגלובליים לבקש פרמיית סיכון.

בנק ההשקעות ג'י פי מורגן פרסם הערכת סיכון ולפיה תרחיש של הסלמה חריגה, שעשוי לכלול חסימה או שיבוש חמור של מעבר הנפט דרך מצר הורמוז, שעשוי להביא לעלייה חדה במחיר הנפט, עד לרמות של 120-130 דולר לחבית. מדובר במעבר חד מתרחיש הבסיס של הבנק, שצפה ממוצע של 60-65 דולר ל‑2025 וירידה ל‑60 דולר ב‑2026.

על פי הערכה, המצב הנוכחי כבר כולל פרמיה של כ‑7 דולר לחבית מעל השווי ההוגן שהמודלים הכלכליים מצביעים עליו, העומד על כ-66 דולר לחבית, אך השוק לא מתמחר עדיין את האפשרות של שיבוש רחב באספקה. החשש המרכזי הוא מהתלקחות שתוביל לסגירת מצר הורמוז, נקודת מעבר חשובה שדרכה עובר כשליש מתנועת הנפט הימית בעולם, ולמעשה כמעט כל יצוא הנפט והגז ממדינות המפרץ. 

אמנם איראן איימה בעבר פעמים רבות לסגור את המצר, אך מעולם לא ביצעה זאת בפועל, גם בשל תלותה שלה במעבר ימי תקין ובעיקר בשל העלות הבינלאומית הכבדה שתגיע עם מהלך כזה.

• ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
• קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מצר הורמוז

מצר הורמוז הוא מעבר ימי צר יחסית שרוחבו בנקודה הצרה ביותר כ-33 ק"מ בלבד, שמחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי. למרות הרוחב המצומצם, הוא כולל נתיבי שיט כפולים (לכניסה ויציאה), שכל תקלה או חסימה בהם עשויה לשתק את התנועה לחלוטין. מעבר לסיכון הצבאי הישיר, עצם קיומו של צו ימי או התרעה ביטחונית מספיקה לעיתים כדי לעכב תנועת מכליות ולהקפיץ את הביטוחים.

מדובר כאמור בנקודת מפתח אסטרטגית, דרכה עוברות מדי יום קרוב ל-20 מיליון חביות נפט השווה לכשליש מהסחר העולמי בדרך ים. מדינות כמו סעודיה, כווית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות תלויות לחלוטין במעבר ימי חופשי דרך המצר. גם איראן, למרות האיומים החוזרים לאורך השנים, נזהרה מלבצע מהלך בפועל שיביא לעימות ישיר עם מדינות המפרץ ועם סין, שמהווה את הלקוחה המרכזית לנפט שלה.

מעבר לנפט, המצר הוא גם נתיב חיוני לגז טבעי נוזלי (LNG), בעיקר מקטר, ולתנועה כללית של סחורות באזור. כל שיבוש במעבר הזה עלול לשבש את שרשראות האספקה באסיה ובאירופה ולהעלות מחירים גם בתחומים שאינם קשורים ישירות לאנרגיה, כמו מתכות, דשנים, ותוצרת חקלאית.

• השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
• מחיר הדלק מתייקר ל-7.16 שקלים לליטר - שיא מאז אפריל; וגם - איך חוסכים בהוצאות על דלק?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים...

מצר הורמוז, מקור: גוגל מפות

השלכות עליית מחיר הנפט

זינוק במחירי הנפט אינו מוגבל רק לתחנות הדלק, הוא גולש במהירות לכל שרשרת ההובלה הגלובלית. חברות תעופה וצי סחר ימי מסתמכים על חוזי דלק שמושפעים ישירות ממחירי השוק. תוספת של עשרות דולרים למחיר חבית נפט מתורגמת לעלויות דלק גבוהות יותר לטיסות, משלוחים ייבשתיים וימיים, מה שמוביל לייקור הסחורות עצמן.

בנוסף, סין היא היבואנית הגדולה ביותר של נפט בעולם, ועל פי הערכה למעלה מ-40% מהנפט שהיא צורכת מגיע ממדינות המפרץ, גם ממדינות עם סנקציות כמו איראן, במחירים נמוכים ממחירי השוק, דבר שנותן לה יתרון תחרותי ועלויות ייצור נמוכות יותר. לכן כל שיבוש בתנועה במצר הורמוז, גם אם זמני, ייאלץ את סין לחפש תחליפים בשווקים רחוקים יותר ובמחירים גבוהים יותר.

המשמעות הישירה תהיה התייקרות במחירי האנרגיה לתעשייה הסינית, כמו תעשייה כבדה וייצור כימי. מכאן הדרך קצרה לעלייה כללית במחירי הייצור, שתתגלגל למחירי הייצוא, כלומר עלול להיווצר לחץ אינפלציוני שיורגש גם בשרשראות אספקה גלובליות, כולל באירופה ובארה"ב וכמובן בישראל.

המצב כעת

נכון לדיווחים האחרונים מתקני הנפט של איראן לא נפגעו בתקיפה, והפעילות ממשיכה כסדרה. ככל שזה ישתנה, כל פגיעה ממשית בתשתיות האנרגיה, בין אם בשדות קידוח, בתי זיקוק או נמלי יצוא, עלולה להוות טריגר שמוציא את שוק הנפט מאיזון, לא רק במונחי ציפיות אלא בפועל.

במילים אחרות, השוק מתמחר כעת סיכון, אך עדיין לא מגיב לאירוע אספקה בפועל. כל שינוי, קרי תקיפה ישירה של תשתית נפט עלול לגרור פגיעה בתנועת המכליות, ועלול להביא את הנפט במהירות לאזור ה-100 דולר לחבית ואף יותר.