משה לארי מנכל בנק מזרחי
צילום: ביזפורטל
דירוג ביזפורטל

דירוג הבנקים - איפה כדאי לקחת הלוואה ובאיזה בנק הריבית דומה לזו של חברות כרטיסי האשראי?

הריבית הממוצעת על הלוואות על פי נתוני בנק ישראל היא 9.19%, טווח הריביות על הלוואות הוא מ-6% ועד 18%; על הלווים שמשלמים ריבית של אלפי שקל בחודש ואיך אפשר לצאת מזה?
אביחי טדסה | (3)

ההבנה שהריבית לא בכיוון ירידה אלא צפויה להישאר על פי הערכת בנק ישראל על 4.5% עוד כשנה (ובתרחישים מסוימים אפילו לעלות), תוביל ככל הנראה לעלייה בריבית על הלוואות. אחרי הכל, הריבית הזו נגזרת מההערכות וככל שהדחייה בהפחתת הריבית נמשכת ובהתאמה תשואת אגרות החוב גבוהה, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ירצו ויוכלו להעלות במעט את הריבית. 

הריבית כבר עכשיו גבוהה ולא בהלימה עם הריבית שהבנקים נותנים על העו"ש ועל הפיקדונות. אל תצפו שמול עלייה בריבית על ההלוואות, הבנקים יספקו לכם ריבית טובה יותר על העו"ש או הפיקדונות. 

 

איזה בנק גובה את הריבית הגבוהה?

לפי נתוני בנק ישראל, היקף ההלוואות החודשי עומד על קרוב ל-5 מיליארד שקל בממוצע בחודשים האחרונים. הבנק שגובה את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר מבין הבנקים הגדולים הוא בנק מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 9.53%. אחריו בנק לאומי (9.13%) ובנק פועלים (8.97%). אבל, הריבית הממוצעת מטעה.

ריבית ממוצעת לוקחת את כולם גם כאלו שיש להם ביטחונות ונכסים ולכן הם מקבלים ריביות טובות. לכן, בנק ישראל דרש גם את הריבית החציונית. הריבית חציונית מבטאת את הריבית שחצי מההלוואות הן מעליה וחצי מתחתיה. והנתונים מדהימים - חצי מהלקוחות של בנק מזרחי טפחות מקבלים ריבית הלוואה מעל 11.57% שזה מעל חברות כרטיסי האשראי, למעט מקס עם 11.7%.

 

בנק מזרחי טפחות - ריביות גבוהות בהלוואות, ריביות נמוכות בפיקדונות

בנק מזרחי טפחות הוא גם הבנק הגרוע ביותר לבעלי פיקדונות - חצי מהלקוחות מחזיקים בפיקדונות עד שנה בריבית של מתחת ל-2.25%. זו ריבית מבישה, היא צריכה להיות הרבה יותר גבוהה. להרחבה: ככה בנק מזרחי מתמרן את רוב הלקוחות:

מנגד, הריבית על ההלוואות צריכה להיות הרבה יותר נמוכה, וזה אומר דבר אחד - ככה הבנק מצליח לייצר מרווח גבוה יותר (פער בין הריבית על ההלוואות לריבית על הפיקדונות) ופשוט לייצר תשואה טובה על ההון העצמי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ריבית ממוצעת

ריבית ממוצעת

 ריבית חציונית - הטבלה לא משקרת

הטבלה של נתוני הריביות מראה כי הבינלאומי ודיסקונט הם מהבנקים ההוגנים מבין הגדולים. וואן זירו מספק הלוואות בריבית נמוכה יחסית.  מבין גופי האשראי, מקס מובילה את הרשימה עם 11.70%, כאל עם 11.50% וישראכרט עם 11.20%.

ריבית חציוניתריבית חציונית

איך לווים יכולים להסתדר לאורך זמן עם ריבית של 9%, 10% ואפילו 17%? הממוצע הוא קצת מעל 9%, אבל לווים רבים בחברות כרטיסי האשראי לוקחים הלוואות במעל 15%. הלוואה של 30 אלף שקל, מייצרת ללווים ריבית של קרוב ל-400 שקל בחודש. הסכום הזה ממשיך להעיק במיוחד כשמלכתחילה לא היה להם מקור ונעזרו בהלוואה וכך נוצר כדור שלג של הלוואות מחברות כרטיסי אשראי אחרי שהבנקים כבר סיפקו את המקסימום. יש משפחות בארץ שמשלמות אלף וגם אלפיים שקל של ריבית חודשית. 

זה מעגל קסמים שכל עוד לא מצליחים לשנות את המנגנון - לשרוף פחות מזומנים או להגדיל הכנסות, אי אפשר לצאת ממנו.

   טווח הריבית על הלוואות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא רוצים לעבור ללוד, תקפצו לנו! (ל"ת)
    ד.ד 13/10/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
  • צוללן 13/10/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    זו המקפצה האחרונה שלי לפני שעוזב את ישראל. חוסך מקסימום, מנתב להשקעות וסוחר במקביל. הולך טוב, עוד שנה מקסימום אני לא פה. בהצלחה לנשארים
  • 1.
    בנק מזרחי אסון אסון שיפסיקו עם הפרסומות השקריות שלהם (ל"ת)
    ראו הוזהרתם ! 13/10/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.