רני צים
צילום: מאיר אדרי

הצרות של רני צים - נותן אופציה לרכישת מניות פסגות

רני צים, בעל השליטה בפסגות, נותן לצד ג' אופציה ב-300 אלף שקל לרכישת מניות בסכום כולל של 20 מיליון שקל;מה המשמעות של העסקה?
רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה פסגות רני צים

האחזקה של רני צים בפסגות  פסגות קבוצה ממשיכה להפעיל עליו לחץ וזה ניכר בניסיונות לממש את ההחזקה הוא ניסה למכור לעצמו - לחברת רני צים שבשליטתו והיתה אצלנו ביקורת ובהמשך אצל המוסדיים. עכשיו הוא נותן אופציה לצד ג'. 

צים רכש את פסגות קרנות נאמנות והברוקראז' ב-400 מיליון שקל, מכר את רוב העסק ברווח, אבל הירידות במנייה מאז שצים נכנס מבטאות הפסד של 300 מיליון שקל. איך זה ייתכן? הבור נוצר בעיקר מהפסדים של חברות האשראי החוץ בנקאי שבקבוצה. הפסדים שצצים בכל רבעון מחדש. 

עכשיו רני צים נותן לצד ג' אופציה לרכישת מניות בכ-20  מיליון שקל תמורה 300 אלף שקל בלבד. תמורת האופציה הרוכש יוכל במהלך 8 החודשים הבאים לרכוש 20 מיליון מניות במחיר של 45 אגורות למניה ו-25 מיליון מניות נוספות במחיר של 50 אגורות למנייה. מדובר כאן אומנם בפרמיה של בערך 45% על מחיר השוק, אבל שווי המניות האלה היום, במחיר השוק, עומד על 14.85 מיליון שקל, ורני צים כאמור מוכר את האופציה לרכישתן כאמור רק ב-300 אלף שקל. צוין כי גם עם האופציה תמומש במלואה רני צים ימשיך להחזיק במעל ל-50% ממניות החברה.

האופציה הזו מבטאת מחיר  מימוש עתידי בפרמיה של עד 50% על מחיר המניה. המשקיע, מחזיק האופציה יכוטל במהלך 8 החודשים לראות את הכיוון של הדוחות ושל המניה ואז להחליט אם לממש. למשקיע אין כאן תשלום גדול, יש לו אופציה. לרני צים יש כאן עסקה לא ברורה. למה לתת אופציה כזו? אחרי הכל זה גם מנטרל את היכולת לעשות עסקה בכל הסכום. יכול להיות שזה נוח להציג שיש מתעניינים במחיר גבוה, אבל אין לזה משמעות כשהתשלום הראשוני על האופציה הוא שולי יחסית.

כך או אחרת, פסגות נותרה לצד פעילות של אשראי חוץ בנקאי עם פעילות ברוקראז ולמרות שהיתה אמורה להיות עמוסה במזומנים בשל המימושים בתחום הקרנות, היא הפנתה את המזומנים להלוואות בתחום עאשראי החוץ בנקאי. 

לחברה יש אג"ח שהיא אמורה לשלם אותה בחודשים הקרובים ומדברים כעת על דחייה של הפירעון.

פסגות נמצאת בתהליך מימושים, כאשר לאחרונה היא השלימה את מכירת הקרנות שלה לאי.בי.איי תמורת 137 מיליון שקל. בנוסף רני צים ניסה לפני מספר חודשים גם למכור את האחזקות שלו בחברת האחזקות  רני צים 1.8% לפסגות בתמורה ל-250 מיליון שקל, ניסיון שהוא ויתר עליו תוך זמן קצר אחרי שבעלי המניות התנגדו לעסקה.

נכון לתום הרבעון הראשון, בקופת המזומנים של החברה היו 6.5 מיליון שקל לעומת כ-82 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד הכולל עמד על 8.3 מיליון שקל לעומת 9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית פסגות נסחרת לפי שווי של 96 מיליון שקל. מתחילת השנה ירדה המנייה ב-43% וב-12 החודשים האחרונים ירדה ב-51%.

מניית פסגות ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ליאוק 08/06/2024 15:15
    הגב לתגובה זו
    למה לא מפרסמים מי רכש את האופציה? הזוי ביותר
  • 5.
    רוני 07/06/2024 16:42
    הגב לתגובה זו
    אתה טוען שיש מצב שקיבלו מאחורי הקלעים את הכסף? כמו שקרה ביונט ואחרים?
  • 4.
    קופמן 07/06/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    איך שאני מבין או שזה מתווך או ספקולנט שהולך לעשות מהלך גדול בנייר
  • 3.
    יניב המבדר 06/06/2024 23:20
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני שהחברה הפסידה בכל דבר שהשקיעה.לדעתי לרשות יש פה הרבה עבודה ולחקור את הבעלים והמנכלים שלהערכתי קיבלו שלמונים תמורת הלוואות שלא יוחזרו.
  • 2.
    רוני 06/06/2024 23:13
    הגב לתגובה זו
    חובות מסופקים, תביעות, קווי אשראי והפסדים שעלולים לצוף. זה נראה שרני פוגש את האמת בפנים ומנסה למצוא דרך לצאת ממבוך המראות שהכניס אותו שותפו יניב.
  • 1.
    שמשון 06/06/2024 20:48
    הגב לתגובה זו
    בדוחות של פסגות צורף תזרים עתידי שלאחר כל המימושים ופירעונות האג"ח היא נשארת עם קופה של 100 מיליון ש"ח. האופציות זה כנראה למישהו שיילך ויביא עסקה טובה כנגד הכסף בקופה. אחרת אין שום סיבה לאף צד לעשות עסקת אופציות.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?