הצרות של רני צים - נותן אופציה לרכישת מניות פסגות
האחזקה של רני צים בפסגות פסגות קבוצה ממשיכה להפעיל עליו לחץ וזה ניכר בניסיונות לממש את ההחזקה הוא ניסה למכור לעצמו - לחברת רני צים שבשליטתו והיתה אצלנו ביקורת ובהמשך אצל המוסדיים. עכשיו הוא נותן אופציה לצד ג'.
צים רכש את פסגות קרנות נאמנות והברוקראז' ב-400 מיליון שקל, מכר את רוב העסק ברווח, אבל הירידות במנייה מאז שצים נכנס מבטאות הפסד של 300 מיליון שקל. איך זה ייתכן? הבור נוצר בעיקר מהפסדים של חברות האשראי החוץ בנקאי שבקבוצה. הפסדים שצצים בכל רבעון מחדש.
עכשיו רני צים נותן לצד ג' אופציה לרכישת מניות בכ-20 מיליון שקל תמורה 300 אלף שקל בלבד. תמורת האופציה הרוכש יוכל במהלך 8 החודשים הבאים לרכוש 20 מיליון מניות במחיר של 45 אגורות למניה ו-25 מיליון מניות נוספות במחיר של 50 אגורות למנייה. מדובר כאן אומנם בפרמיה של בערך 45% על מחיר השוק, אבל שווי המניות האלה היום, במחיר השוק, עומד על 14.85 מיליון שקל, ורני צים כאמור מוכר את האופציה לרכישתן כאמור רק ב-300 אלף שקל. צוין כי גם עם האופציה תמומש במלואה רני צים ימשיך להחזיק במעל ל-50% ממניות החברה.
האופציה הזו מבטאת מחיר מימוש עתידי בפרמיה של עד 50% על מחיר המניה. המשקיע, מחזיק האופציה יכוטל במהלך 8 החודשים לראות את הכיוון של הדוחות ושל המניה ואז להחליט אם לממש. למשקיע אין כאן תשלום גדול, יש לו אופציה. לרני צים יש כאן עסקה לא ברורה. למה לתת אופציה כזו? אחרי הכל זה גם מנטרל את היכולת לעשות עסקה בכל הסכום. יכול להיות שזה נוח להציג שיש מתעניינים במחיר גבוה, אבל אין לזה משמעות כשהתשלום הראשוני על האופציה הוא שולי יחסית.
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הבסיס של תיק ההשקעות הוא מדדים, ואחר כך הרפתקאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, פסגות נותרה לצד פעילות של אשראי חוץ בנקאי עם פעילות ברוקראז ולמרות שהיתה אמורה להיות עמוסה במזומנים בשל המימושים בתחום הקרנות, היא הפנתה את המזומנים להלוואות בתחום עאשראי החוץ בנקאי.
לחברה יש אג"ח שהיא אמורה לשלם אותה בחודשים הקרובים ומדברים כעת על דחייה של הפירעון.
פסגות נמצאת בתהליך מימושים, כאשר לאחרונה היא השלימה את מכירת הקרנות שלה לאי.בי.איי תמורת 137 מיליון שקל. בנוסף רני צים ניסה לפני מספר חודשים גם למכור את האחזקות שלו בחברת האחזקות רני צים -0.44% לפסגות בתמורה ל-250 מיליון שקל, ניסיון שהוא ויתר עליו תוך זמן קצר אחרי שבעלי המניות התנגדו לעסקה.
נכון לתום הרבעון הראשון, בקופת המזומנים של החברה היו 6.5 מיליון שקל לעומת כ-82 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד הכולל עמד על 8.3 מיליון שקל לעומת 9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מניית פסגות נסחרת לפי שווי של 96 מיליון שקל. מתחילת השנה ירדה המנייה ב-43% וב-12 החודשים האחרונים ירדה ב-51%.
- 6.ליאוק 08/06/2024 15:15הגב לתגובה זולמה לא מפרסמים מי רכש את האופציה? הזוי ביותר
- 5.רוני 07/06/2024 16:42הגב לתגובה זואתה טוען שיש מצב שקיבלו מאחורי הקלעים את הכסף? כמו שקרה ביונט ואחרים?
- 4.קופמן 07/06/2024 10:42הגב לתגובה זואיך שאני מבין או שזה מתווך או ספקולנט שהולך לעשות מהלך גדול בנייר
- 3.יניב המבדר 06/06/2024 23:20הגב לתגובה זולא הגיוני שהחברה הפסידה בכל דבר שהשקיעה.לדעתי לרשות יש פה הרבה עבודה ולחקור את הבעלים והמנכלים שלהערכתי קיבלו שלמונים תמורת הלוואות שלא יוחזרו.
- 2.רוני 06/06/2024 23:13הגב לתגובה זוחובות מסופקים, תביעות, קווי אשראי והפסדים שעלולים לצוף. זה נראה שרני פוגש את האמת בפנים ומנסה למצוא דרך לצאת ממבוך המראות שהכניס אותו שותפו יניב.
- 1.שמשון 06/06/2024 20:48הגב לתגובה זובדוחות של פסגות צורף תזרים עתידי שלאחר כל המימושים ופירעונות האג"ח היא נשארת עם קופה של 100 מיליון ש"ח. האופציות זה כנראה למישהו שיילך ויביא עסקה טובה כנגד הכסף בקופה. אחרת אין שום סיבה לאף צד לעשות עסקת אופציות.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
