רני צים
צילום: מאיר אדרי

הצרות של רני צים - נותן אופציה לרכישת מניות פסגות

רני צים, בעל השליטה בפסגות, נותן לצד ג' אופציה ב-300 אלף שקל לרכישת מניות בסכום כולל של 20 מיליון שקל;מה המשמעות של העסקה?
רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה פסגות רני צים

האחזקה של רני צים בפסגות  פסגות קבוצה ממשיכה להפעיל עליו לחץ וזה ניכר בניסיונות לממש את ההחזקה הוא ניסה למכור לעצמו - לחברת רני צים שבשליטתו והיתה אצלנו ביקורת ובהמשך אצל המוסדיים. עכשיו הוא נותן אופציה לצד ג'. 

צים רכש את פסגות קרנות נאמנות והברוקראז' ב-400 מיליון שקל, מכר את רוב העסק ברווח, אבל הירידות במנייה מאז שצים נכנס מבטאות הפסד של 300 מיליון שקל. איך זה ייתכן? הבור נוצר בעיקר מהפסדים של חברות האשראי החוץ בנקאי שבקבוצה. הפסדים שצצים בכל רבעון מחדש. 

עכשיו רני צים נותן לצד ג' אופציה לרכישת מניות בכ-20  מיליון שקל תמורה 300 אלף שקל בלבד. תמורת האופציה הרוכש יוכל במהלך 8 החודשים הבאים לרכוש 20 מיליון מניות במחיר של 45 אגורות למניה ו-25 מיליון מניות נוספות במחיר של 50 אגורות למנייה. מדובר כאן אומנם בפרמיה של בערך 45% על מחיר השוק, אבל שווי המניות האלה היום, במחיר השוק, עומד על 14.85 מיליון שקל, ורני צים כאמור מוכר את האופציה לרכישתן כאמור רק ב-300 אלף שקל. צוין כי גם עם האופציה תמומש במלואה רני צים ימשיך להחזיק במעל ל-50% ממניות החברה.

האופציה הזו מבטאת מחיר  מימוש עתידי בפרמיה של עד 50% על מחיר המניה. המשקיע, מחזיק האופציה יכוטל במהלך 8 החודשים לראות את הכיוון של הדוחות ושל המניה ואז להחליט אם לממש. למשקיע אין כאן תשלום גדול, יש לו אופציה. לרני צים יש כאן עסקה לא ברורה. למה לתת אופציה כזו? אחרי הכל זה גם מנטרל את היכולת לעשות עסקה בכל הסכום. יכול להיות שזה נוח להציג שיש מתעניינים במחיר גבוה, אבל אין לזה משמעות כשהתשלום הראשוני על האופציה הוא שולי יחסית.

כך או אחרת, פסגות נותרה לצד פעילות של אשראי חוץ בנקאי עם פעילות ברוקראז ולמרות שהיתה אמורה להיות עמוסה במזומנים בשל המימושים בתחום הקרנות, היא הפנתה את המזומנים להלוואות בתחום עאשראי החוץ בנקאי. 

לחברה יש אג"ח שהיא אמורה לשלם אותה בחודשים הקרובים ומדברים כעת על דחייה של הפירעון.

פסגות נמצאת בתהליך מימושים, כאשר לאחרונה היא השלימה את מכירת הקרנות שלה לאי.בי.איי תמורת 137 מיליון שקל. בנוסף רני צים ניסה לפני מספר חודשים גם למכור את האחזקות שלו בחברת האחזקות  רני צים -0.63% לפסגות בתמורה ל-250 מיליון שקל, ניסיון שהוא ויתר עליו תוך זמן קצר אחרי שבעלי המניות התנגדו לעסקה.

נכון לתום הרבעון הראשון, בקופת המזומנים של החברה היו 6.5 מיליון שקל לעומת כ-82 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד הכולל עמד על 8.3 מיליון שקל לעומת 9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית פסגות נסחרת לפי שווי של 96 מיליון שקל. מתחילת השנה ירדה המנייה ב-43% וב-12 החודשים האחרונים ירדה ב-51%.

מניית פסגות ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ליאוק 08/06/2024 15:15
    הגב לתגובה זו
    למה לא מפרסמים מי רכש את האופציה? הזוי ביותר
  • 5.
    רוני 07/06/2024 16:42
    הגב לתגובה זו
    אתה טוען שיש מצב שקיבלו מאחורי הקלעים את הכסף? כמו שקרה ביונט ואחרים?
  • 4.
    קופמן 07/06/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    איך שאני מבין או שזה מתווך או ספקולנט שהולך לעשות מהלך גדול בנייר
  • 3.
    יניב המבדר 06/06/2024 23:20
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני שהחברה הפסידה בכל דבר שהשקיעה.לדעתי לרשות יש פה הרבה עבודה ולחקור את הבעלים והמנכלים שלהערכתי קיבלו שלמונים תמורת הלוואות שלא יוחזרו.
  • 2.
    רוני 06/06/2024 23:13
    הגב לתגובה זו
    חובות מסופקים, תביעות, קווי אשראי והפסדים שעלולים לצוף. זה נראה שרני פוגש את האמת בפנים ומנסה למצוא דרך לצאת ממבוך המראות שהכניס אותו שותפו יניב.
  • 1.
    שמשון 06/06/2024 20:48
    הגב לתגובה זו
    בדוחות של פסגות צורף תזרים עתידי שלאחר כל המימושים ופירעונות האג"ח היא נשארת עם קופה של 100 מיליון ש"ח. האופציות זה כנראה למישהו שיילך ויביא עסקה טובה כנגד הכסף בקופה. אחרת אין שום סיבה לאף צד לעשות עסקת אופציות.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.