הטיפול של בריינסוויי קיבל אישור FDA לטיפול בדיכאון בגיל השלישי; האם זה משמעותי?
בריינסוויי בריינסוויי -3.03% העוסקת במחקר ופיתוח של מכשיר רפואי לטיפול בהפרעות בתפקודי המוח דיווחה כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הרחיב את אישור לטכנולוגיית Deep TMS של החברה, כדי לאפשר טיפול בחולים עם הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD) בקרב מבוגרים בגילאים 86-22, מה שמעלה את מגבלת הגיל הקודמת שעמדה על 68. זהו האישור העשירי מטעם ה-FDA שקיבלה החברה, והוא הופך את טכנולוגיית ה-Deep TMS לאופן הטיפול הראשון בתחום ה-TMS המיועד לטיפול בחולים מעל גיל 68 הסובלים מ-MDD, כולל אלו הסובלים מתסמיני חרדה נלווים.
האישור מגיע אחרי הבקשה שהגישה בריינסוויי ל-FDA שכללה נתוני מחקר קליני המוכיחים כי חולי MDD מעל גיל 68 שטופלו ב-H1 Coil של החברה, הראו שיעורי תגובה והפוגה של 69% ו-62%, בהתאמה, על פי סולם דירוג הדיכאון של המילטון-21 (HDRS-21), ושיעורי תגובה והפוגה של 65% ו-35%, בהתאמה, על פי שאלון עצמי של בריאות המטופל (PHQ-9).
"אישור משמעותי זה מהווה הזדמנות עסקית מרגשת עבור בריינסוויי", מסר הדר לוי, מנכ"ל בריינסוויי. "ככל שתוחלת החיים ממשיכה לעלות, אנו מאמינים שנראה עניין גובר מצד מטופלים קשישים הסובלים מדיכאון, למציאת פתרונות טיפוליים חדשים ויעילים שיכולים להקל ולשפר את איכות החיים של אוכלוסייה זו. האישור מרחיב את פוטנציאל הלקוחות לעוד כ-30 מיליון איש ברחבי ארה"ב. שוק בתי האבות בארה"ב, הכולל כמיליון וחצי איש מעל גיל 65, הוא הזדמנות עסקית מצוינת עבור בריינסווי. כשליש מאוכלוסיה מבוגרת זו סובלים מדיכאון וההחזר הממוצע של Medicare לכל סדרת הטיפולים עומד על כ - 6000 דולר. כמובן שלא נטפל בכולם, אבל מדובר בשוק אמיתי עם פוטנציאל רב".
הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD) היא הפרעת דיכאון נפוצה המתאפיינת בתסמינים פיזיולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-264 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מדיכאון, המכון הלאומי לבריאות הנפש של ארה"ב (NIMH) מעריך כי כ-21 מיליון בוגרים בארצות הברית סובלים מאירוע אחד לפחות של MDD בכל שנה נתונה. תסמינים נפוצים של MDD כוללים היעדר עניין, מצב רוח ירוד, רמת אנרגיה מופחתת, הפרעות בשינה ובשינויים בתיאבון.
60-90% מחולי הדיכאון מפגינים גם חרדה מתונה עד חמורה, מצב שמכונה בדרך כלל דיכאון חרדתי. תסמיני חרדה אלו כוללים עצבנות, תחושות פניקה, קצב לב מוגבר, נשימה מדהירה, הזעה, נדודי שינה, רעד וקושי להתמקד או לחשוב בבהירות. הנטל הכלכלי בארצות הברית בגין הפרעת דיכאון חמור הסתכם ב-326 מיליארד דולר לפני מגפת הקורונה.
בריינסווי מציגה צמיחה מרשימה בתקופה האחרונה - ברבעון הראשון של השנה היא דיווחה על הכנסות של 9.1 מיליון דולר, עלייה של 37% לעומת הרבעון המקביל ומעל לצפי האנליסטים שהיה ל-8.72 מיליון דולר. לצד זאת החברה גם עברה לרווח נקי של 100 אלף דולר לעומת הפסד נקי של 2.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה שעברה.
השיפור בתוצאות גם משקף במנייה - ב-12 החודשים האחרונים המנייה שלה בת"א עלתה ב-255.7% לשווי של 364 מיליון שקל, זאת לצד זינוק של 243% בוול סטריט באותה תקופה.
המערכת לטיפול בדיכאון עשויה להיות משמעותית להמשך. לא מדובר במספרים מאוד גבוהים בשנים הבאות, אבל לחברה שקצב מכירותיה מסתכם בכ-35-40 מיליון דולר זה יכול להיות סדר גודל של 10% מהמכירות תוך כשנתיים, כך מעריכים אנליסטים שמכירים את החברה.
מניית בריינסווי בת"א ב-12 החודשים האחרונים
החברה מגדילה את נוכחותה של מערכת ה-Deep TMS גם בישראל עם 11 מערכות שכבר הותקנו במרכזים שונים ברחבי הארץ. "התרומה במקרה הזה היא כפולה", אמר לוי בשיחה עם ביזפורטל. "קודם כל מדובר במפנה בתפיסה של מדינת ישראל כלפי תחום בריאות הנפש והבעת אמון בטכנולוגיה הלא-פולשנית שלנו. השיפוי הביטוחי לטיפול בדיכאון עלה ב-45%, שזה מאוד משמעותי ולמעשה מייצר ערך ולא רק להציג הכנסות יותר גדולות מכל מרכז. הגידול בשיפוי הוא בשורה לא רק לבריינסוויי אלא לכל החולים שזנקקים לטיפולים הללו ברחבי הארץ. דבר משמעותי נוסף שהמדינה עוזרת לנו לקדם הוא להנגיש את הטכנולוגיה הזו לקהילה משום שקודם להכן הייתה התנייה שהטכנולוגיה הזו תונגש רק דרך בתי החולים. כעת אנחנו נוכל להנגיש את הטיפולים שלנו עם השיפוי הביטוחי החדש בקופות החולים, כך למעשה נתפרס בצורה הרבה יותר רחבה ונגישה עבור כל מי שזקוק לטיפול הלא-פולשני, כמובן עם טופס 17. זה יקרה תוך 30 יום".
בעולם המערכת פרוסה כבר במעל 1,100 מרכזים כאשר לוי מייחס את הגידול לכמה סיבות: "ראשית, גם בארה"ב אנחנו רואים שיפורים בשיפוי הביטוחי בגלל שהטיפול שלנו חוסך המון כסף למטופלים. שנית, הכניסה שלנו לבית חולים גדולים ומרכזי טיפול משמעותיים גם כן תורמת לפעילות. בנוסף, השילוב של הטיפול שלנו עם טיפולים פסיכודליים ואחרים מתברר כמאוד יעיל ומחזיק לאורך זמן. לכן יותר מרכזי טיפול בעולם רוצים לאמץ את הטיפול שלנו כחלק מפלטפורמה טיפולית שהם נותנים ללקוחות שלהם".
- 4.אנונימי 05/06/2024 18:23הגב לתגובה זולנוגדי הדיכאון יש תופעות לוואי קשות. השמנה,התמכרות חלומות מבהילים. די מייאש
- פסיכולוג 05/06/2024 20:31הגב לתגובה זואחוזי הצלחה יוצאי דופן וכמעט ללא תופעות לוואי. הבעיה היא העלות הגבוה מאד ביחס לכדורים. לכן הנכונות לסבסד טיפול כזה נמוכה וחבל
- 3.מאיה 05/06/2024 03:20הגב לתגובה זובאיכילוב לא עזר לי רק החמיר לי תמצב
- 2.יפה מאוד (ל"ת)אלי 04/06/2024 15:10הגב לתגובה זו
- 1.קדימה !!!!עד מאה ועשרים שמחים בעזרת ברנסווי (ל"ת)ISI 04/06/2024 14:44הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
