השקעות בזמן מלחמה
צילום: גיא טל

המסרים החיוביים שבדוח מודי'ס - הפוטנציאל לשווקים בהמשך גדול

אם לא יהיה עימות כולל בצפון, הסיבות להורדת הדירוג יהפכו לפחות רלבנטיות והסיכוי לחזרה לתחזית יציבה יגדל. מבחינת המשקיעים, זה יכול לעשות את ההבדל, מה עוד ששוק המניות בישראל גם כך מפגר בעשרות אחוזים אחר שוקי המניות בעולם ובנסיבות המתאימות הוא יטפס
רונן מנחם | (13)
נושאים בכתבה מודי'ס תחזית

הורדת הדירוג של Moody's אינה מעודדת, מן הסתם, אך יש לקחת אותה בעירבון מוגבל ולדעתי השלכותיה על שוק ההון לא בהכרח תהיינה מתמשכות. הן עלולות להיות חדות בשלב הראשון, אך אני רואה סיבות לכך שתתקזזנה בהמשך.

ראשית, למסרים הבעייתיים.המסר הראשון קשור ל"שכונה" שישראל נמצאת בה והייתה מאז ומתמיד הגורם היחיד שמנע דירוג גבוה יותר (שהגיע לנו לפי המדדים הכלכליים שלנו). כעת, היא הגורם המיידי והיחידי, כמעט, שגרם לו לרדת. חברות הדירוג חזרו שוב ושוב על אזהרתן כי מדובר בגורם סיכון שלילי מרכזי לכלכלת ישראל. אני סבור כי הורדת הדירוג היא עוד הוכחה מצוינת לכך שבראש ובראשונה נחוץ כאן תהליך מדיני, מעבר לסביבה הכלכלית, איתה ככל שתהיה.

המסר השני הוא שהורדת תחזית הדירוג בעייתית יותר מהורדת הדירוג עצמו. ההורדה כבר גולמה, לפחות חלקית, בתמחור השוק. אולם הורדת התחזית לא תאפשר חזרה של הדירוג לרמתו הקודמת בעתיד הנראה לעין. ב-Moody's הדגישו היטב כי גם אם כל מיני התפתחויות חיוביות, שכרגע לא נראות באופק – כמו רגיעה ביטחונית ופתרון מדיני לסוגיות הליבה – תקרנה, לבסוף, לכל היותר תחזור התחזית להיות יציבה. כרגע יש יותר סיכוי שהדירוג ירד שוב מכך שהתחזית תתייצב וזו הבעיה הקשה יותר, לדעתי.

המסר השלישי הוא החשש של Moody's מעימות כולל בצפון. כאן הם נותנים למספרים לדבר ומזכירים את ההערכות כאן בישראל שבמקרה כזה התוצר שלנו יתכווץ ב-½1 אחוזים השנה ולא יגדל ב-1.6 אחוזים. מדובר, כמובן, בנזק ישיר של עשרות מיליארדי שקלים.

לבסוף, ברשימת המסרים השליליים, החשש כי סוכנויות הדירוג האחרות, Fitch ו-Standard & Poor's, שכבר כיום תחזית דירוג החוב שלהן לישראל שלילית, יורידו את הדירוג בקרוב.

אלא שאין להתעלם גם מהמסרים החיוביים יותר שעולים מדברי ההסבר של Moody's ויש כאלה. הכול בעיני המתבונן. אינני יכול לשלול לחלוטין תרחיש כי מדובר דווקא בעמדת הזדמנות לשוק. זה לא תרחיש מרכזי, אך גם לא בטל בשישים וכמובן בלי הגבלת הכלליות.

הנה מספר סיבות לכך.

ראשית, פרט לסוגיות המלחמה – שאין לדעת כיצד תתפתחנה ואיש לא יכול לשלול הפוגה ואף הגעה להסכמות תחת מטריות בינלאומיות – הטיעון הכבד ביותר של Moody's הינו שיחס החוב הציבורי לתוצר יגדל ל-67 אחוזים, במקום לרדת ל-55 אחוזים כפי שהיה קורה, להערכתם, אם המלחמה לא הייתה פורצת (והחקיקה המשפטית הייתה נעשית תוך הסכמות רחבות). ברור כי מדובר בהתפתחות שלילית, רק כדאי לדעת שבמדינות ה-OECD עימן נמנית ישראל יחס זה עומד על כ-83 אחוזים! בגוש האירו, לדוגמא, יחס החוב הציבורי לתוצר עמד על 83.5 אחוזים בסוף שנת 2022. מקובל לחתור ליחס חוב – תוצר של כ-60 אחוזים. כלומר, גם תחת הנחות עבודה פחות נוחות, מצבה של ישראל לפי קריטריון חשוב זה מניח את הדעת. נכון, יש חשיבות רבה לשאלה אם היחס גדל, או פוחת, אך נקודת הפתיחה בכניסה למלחמה הייתה חזקה וגם נגיד בנק ישראל מרבה לציין זאת. בנוסף, האינפלציה כאן נמוכה יותר, הצמיחה בשגרה גבוהה יותר והתעסוקה (שהחלה להתאושש) הייתה גבוהה מאוד ערב המלחמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שנית, כאמור, אם בסופו של יום לא נקלע לעימות כולל בצפון, חלק מהשטיח תחת הורדת הדירוג יישמט והסיכוי לחזרה לתחזית יציבה יגדל. מבחינת המשקיעים, זה יכול לעשות את ההבדל, מה עוד ששוק המניות בישראל גם כך מפגר בעשרות אחוזים אחר שוקי המניות בעולם ובנסיבות המתאימות יש לו מהיכן לטפס.

לכך יש להוסיף את ההתייחסות החיובית של Moody's למערכת הבנקאות בישראל, שלהערכתם חזקה. נקודות החוזקה האחרות של ישראל, המצוינות בדוח, לרבות איתנות כלכלית גבוהה מאוד, כלכלה מגוונת, חסונה ומתאפיינת בהכנסות גבוהות; מדיניות מוניטרית יעילה מאוד, שהוכיחה עצמה לאחרונה בהצלחתה לייצב במהירות את שוקי ההון, ונזילותה הגבוהה והגישה לשוקי ההון של הממשלה – כל אלו יוכלו להוות את הבסיס לתפנית חיובית מבחינת Moody's וחברותיה, ככל שהמעטפת הביטחונית והמדינית תשתפרנה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אורי 11/02/2024 16:33
    הגב לתגובה זו
    לא הפנמנו שהפלסטינים לא רוצים תהליך מדיני, אלא רוצים לחסל אותנו? שוב מפמפמים שצריך תהליך מדיני?
  • 8.
    רועי 11/02/2024 01:21
    הגב לתגובה זו
    שנה הבאה הורדת דירוג נוספת
  • 7.
    משה 10/02/2024 23:21
    הגב לתגובה זו
    ירידות ועליות מאפייני הבורסה לא להיבהל ולא למכור
  • 6.
    הנביא 10/02/2024 23:08
    הגב לתגובה זו
    מקווה שהדולר יזנק לשמיים! תענוג!!!
  • 5.
    נסיון העבר מוכיח שאחרי מלחמות הכלכלה מזנקת (ל"ת)
    שלמה 10/02/2024 22:21
    הגב לתגובה זו
  • נשמע כאילו אתה אוהב את החמאס יותר מחרדים (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2024 00:57
    הגב לתגובה זו
  • מתי 10/02/2024 23:15
    הגב לתגובה זו
    אחוז
  • 4.
    אבא של שחקן מעוף 10/02/2024 21:54
    הגב לתגובה זו
    כתבת שטות
  • 3.
    מנתקי הזרם באחד העם עובדים ? (ל"ת)
    לא להיות שאננים 10/02/2024 21:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מודי 10/02/2024 21:04
    הגב לתגובה זו
    היא בשורה גדולה. הבעיה שכעת המזוודות עוברות לחרדים הפרזיטים וכלכלית זה "בשורה" הרבה יותר גרועה...
  • מוחי 10/02/2024 23:31
    הגב לתגובה זו
    ההסבר מיותר לאנשים אנטלגנטים.. בנט הגאון החליט שהכסף הקטארי לא יעבור דרך ישראל.. והאו"ם מסר את המזוודות ישירות לחמאס בהעדר פיקוח השב"ה
  • מוניקה 10/02/2024 23:26
    הגב לתגובה זו
    לא לחמאס ולא לחרדים
  • 1.
    זאת בטשה הדוח הזה אלמנטים פוליטים לא כלכליים זה ד 10/02/2024 20:38
    הגב לתגובה זו
    זאת בטשה הדוח הזה אלמנטים פוליטים לא כלכליים זה דוח של הטיימס ברוח קפלן תדחפו אותו לתחת
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 1.78%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מערכות מתחזקת 3.5%, אר פי אופטיקל נופלת 4%, הבנקים מאבדים 1.2%

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה קלה בת״א 35 ובירידה של כ-0.1% בת״א 90. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


אלביט מערכות אלביט מערכות 4.36%   עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -2.21%   יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.


הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.

התגובה בשוק מעורבת יחסית, מדד ת״א רשתות שיווק יורד בכ-0.53 כשהמידע הזה כבר מגולם במידה מסוימת במניות. ההחלטה על הרחבת הפטור פורסמה עוד בנובמבר, ואז נרשמו ירידות חדות יותר במניות האופנה והצריכה הסיקליקלית, אם כי עדיין נרשמת היום תגובה ב ריטיילורס -5.49%  (שמושפעת גם מהתוצאות החלשות של נייקי), פוקס פוקס -1.4%   ואלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.59%  .