אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

מסתובב בשוק ומפזר הצעות – מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי

קרקע בשדה דב, חברת תקשורת, חברת לוויינים מאגר גז, קמעונאית מזון, השמועות על רכישות של האיש שביצע סיבוב שהניב לו רווח של 1.25 מיליארד שקל על גב ים ממשיכות לצוץ בשוק
שלי אפלברג | (12)

מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי? אחת למספר שבועות  צץ שוב שמו של פרנקל כפרסונה המעוניינת להשתלט על נכס משמעותי במדינת ישראל. פעם אחת מדובר במאגר גז, בפעם האחרת חברה קמעונאית, בפעם נוספת כבר מדובר בחברת תקשורת, ובדרך היתה גם חברת לוויינים. כמעט כל מה שעל המדף מעניין את פרנקל.  כששמו מוזכר המניות מגיבות בהתאם ומזנקות. התחושה של המשקיעים שעומד להתפתח מאבק שליטה עסיסי בין הצדדים או אולי לפחות סיבוב מעניין להשקעה במקביל להערכות בנוגע להשבחה של הרכישה. כולם זוכרים את הרווח העצום בסך 1.25 מיליארד שקל אותו הניב לעצמו מהסיבוב על גב ים, והיה גם סיבוב קודם - הוא נחשף בישראל ב-2019 בסיבוב המוצלח על אירונאוטיקס. סיבוב ממנו יצא עם רווח של 90 מיליון שקל בטרם החברה נמכרה  לרפאל ולאביחי סטולרו בתמורה ל-850 מיליון שקל. לפרנקל יש הון שמוערך בכמה מיליארדי דולרים והוא מלווה באשראי בנקאי פתוח. כשהוא מגיע לכאן, פרנקל יודע לבחור את ההשקעות שלו היטב.   

 

האם פרנקל ירכוש את סלקום?

הפעם על המוקד - סלקום. חברת התקשורת סגרה את הרבעון השלישי של 2023 עם רווח של 53 מיליון שקל. העובדה שמניותיה מוחזקות על ידי פירמידה במשבר דסק"ש, פירמידה ממונפת שחייבת במהרה להצטייד במזומנים בשביל לפרוע חובות – הוביל שוב לאזכור שמו של פרנקל. סלקום על המדף מזה זמן, וכנראה שבדסק"ש ואצל בעלי השליטה בה - האחים זלקינד וצחי נחימאס, מבינים שהם צריכים להתפשר על המחיר. 

הכל החל בהודעה שפרסמה דסק"ש אמש. החברה דיווחה כי היא מקיימת מגעים למכירת אחזקותיה (36%)  בחברת סלקום. לאור השיחות על המכירה החליטה הנהלת דסק"ש להשהות את הצעת רכש החליפין אותה פרסמה לסדרת אג"ח ו' . במסגרת הצעה זו הייתה אמורה להחליף את האג"ח הארוך באג"ח קצר ולשעבר את מניות סלקום למחזיקי הסדרה החדשה. כיאה לעסקאות שמתחילות בגישושים, דיסקונט השקעות לא פרסמה את זהות המתעניינים ברכישה החברה הודתה כי "המגעים האמורים לעיל נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד, ותנאי העסקה, לרבות התמורה ומבנה העסקה, טרם סוכמו בין הצדדים. בשלב זה, אין כל ודאות כי המגעים כאמור יתקדמו ו/או יובילו לחתימה על מזכר הבנות לביצוע העסקה ו/או להתקשרות בעסקה והשלמתה". 

מניית סלקום זינקה היום בבורסה ב-9% והחברה האם דסק"ש הוסיפה עוד 2.7%. ההתעניינות בסלקום העלתה את המניות, אך, נראה שיש מרחק גדול מסגירת עסקה. דיון ראשוני על רכישת סלקום לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, נוהל עם קבוצת משקיעים בהובלת וליו בייס ודיסקונט קפיטל - המייצגים משקיעים פרטיים. מקורבים לקבוצה טענו כי על אף שהכסף לעסקה גויס, נכון לעתה המגעים נפסקו שכן הצדדים מאוד רחוקים מבחינת המחיר.

בעלי השליטה בסלקום מעוניינים למכור את סלקום בפרמיה על המחיר בו היא נסחרת בשוק ומדברים על שווי של כ- 2.7-2.5 מיליארד שקל. על אף שהיא נחשבת לחברת התקשורת הכי ממונפת בשוק עם חוב ברוטו של כ-2.6 מיליארד שקל. נזכיר כי בעלי השליטה צחי נחמיאס (באמצעות מגה אור)  והאחים מייקי ודני זלקינד (בעלי השליטה באלקו) לא השכילו לקדם את המו"מ למכירת סלקום לקרן ברוקפילד לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל באמצע 2022. הרצון שלהם למקסם את המחיר עשוי להוביל לכך שכיום לאחר הנפילות בשוק והמלחמה הם יאלצו  להתגמש.

המתעניינים בסלקום מודעים למצוקת המזומנים שלהם. דסק"ש הממונפת, סגרה את תשעת החודשים הראשונים של 2023 עם הפסד של 400 מיליון שקל ויש לה קושי תזרימי עתידי בהחזר החוב למשקיעים, אם כי התשלום בסוף השנה די מובטח. בסה"כ חוב החברה למחזיקי אגרות החוב הוא מעל 2 מיליארד שקל. 

דסק"ש תתקשה לייצר מהלך למחזור החוב כאשר החוב הקיים  נסחר בתשואת זבל דו ספרתית גבוהה - 21%-18%. באופן לא מקרי אותו פרנקל שיצא לקרב מול נחמיאס והזלקינד על ענקית הנדל"ן גב ים וסגר אותו עם רווח עצום של 1.25 מיליארד שקל - מתעניין כעת ברכישת סלקום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרנקל הינו הבעלים של קבוצת Loyd's העוסקת בין השאר בהשקעות בתחום הנדל"ן והתעופה האזרחית. בין היתר, הוא מחזיק בחברת יו־ויז'ן, הפועלת בתחום המל"טים. כעת פרנקל על פי מקורבים לדסק"ש מציע לרכוש את סלקום לפי מחיר של כ-2.4-2.3 מיליארד שקל. בסביבתו של פרנקל  סירבו להתייחס להצעה.  בשוק חושבים כי אין מדובר בהצעה שתצא אל הפועל בפרט שהיחסים של פרנקל ונחמיאס עלו על שרטון עוד בתקופה בה נלחמו על השליטה בגב ים. אך בסביבתו של נחמיאס מכחישים זאת וטוענים שהעסקה לרכישת גב ים נסגרה ברוח טובה בין הצדדים והם בקשרים טובים.

יש להדגיש כי הרפתקה חדשה של פרנקל בסלקום אם אכן תיסגר, הינה עסקה לא סטנדרטית עבורו. פרנקל נוהג להיכנס ולצאת מהר מפוזיציות ההשקעה שלו. הוא מתמקד בעיקר בנכסים נזילים בהם הוא פועל לבצע סיבוב מהיר ולקחת רווח. בניגוד לכך השתלטות על סלקום אינה עסקה הכרוכה בלחיצת יד בלבד. הוא יאלץ לעבור דרך השב"כ לקבל את אישור משרד התקשורת וכמובן את ברכת הדרך של הבנקים ומחזיקי החוב.

בפברואר האחרון פורסם שהוא מעוניין לרכוש 51% ממניות חברת הלוויינים חלל תקשורת בתמורה ל-110 מיליון שקל. חלל תקשורת הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-36 מיליון שקל, נמצאת כיום בהליכי הסדר בשל חובות עצומים של כ-1 מיליארד שקל אותם לא יכלה להחזיר. כונס הנכסים עו"ד חגי אולמן מחזיק ב-31% ממניות החברה (בעקבות קריסת יורוקום נדל"ן של שאול אלוביץ')  כאשר החברה ההונגרית  IG4   מחזיקה ב-20% מניות נוספות. לאור העבודה שהחברה ההונגרית לא יכלה לקבל היתר לשלוט בחברה משיקולים ביטחוניים היא החליטה להתחבר לגורם אלמוני שלא חשף את עצמו. בשוק מעריכים כי מדובר בפרנקל שמנסה להשתלט על חלל עוד  משנת 2019.

בפועל אותה דמות  שהגישה את ההצעה לא חשפה את זהותה בפני החברה ואולמן. אם בעלי החוב יסכימו להצעה הם יידרשו להסכים לתספורת של כ-20%-30% לחוב.  נזכיר כי פרנקל רכש באוגוסט - 2022 אופציה לרכישת 26% מחלל תקשורת במחיר של 4.58 שקל למניית חלל. מאז אותה עסקה שווי מניית חלל נפל בשוק ל-1 שקל.

פרנקל גם נמצא במאבק שליטה מול אלי עזור (24%) על מאגר תמר  בו הוא מחזיק 11% מהמניות באופן ישיר ו-25% מהמניות בבעלת השליטה תמר פטרוליום . ביולי האחרון רכש ממגדל הראל וקרן ברוש 20% ממניות תמר פטרוליום בתמורה כוללת של 292 מיליון שקל. את המניה רכש תמורה ל-16.5 שקל כ- 27% מעל מחיר השוק. כיום המניה נסחרת סביב מחיר של  15 שקל. מאגר תמר הושבת בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר והשותפות בו צפו לאובדן הכנסו בהיקף של כ-150 מיליון דולר בעקבות ההשבתה. אבל ההשפעה של הפסד זה על השותפות הוא שולי. הערך שלה נגזר מעשרות שנים של תזרימי מזומנים, חודש ויותר של הפסקת פעילות לא ישפיעו על השווי.

מקורבים לפרנקל מסרו :"בתמר פטרוליום אין מאבק שליטה. מערכת היחסים עם אלי עזור מאוד טובה".

גם סביב שופרסל נפוצו שמועות על התעניינותו של פרנקל. באוקטובר האחרון פורסם כי הוא מציע למוסדיים לרכוש את אחזקותיהם (60%) בחברת הקמעונאות שופרסל שנהפכה ביולי 2020 לחברה ללא גרעין שליטה. אך גם שם זה לא הבשיל לעסקה.

לביזפורטל נודע גם שפרנקל התעניין באופן לא רשמי לרכוש מקונסורציום הבנקים שנתן את ההלוואה לחברת חנן מור את הקרקע בשדה דב. "הוא הציעה ללאומי לרכוש את הקרקע לפי שווי של כ-960 מיליון שקל" אמר המקור. "בנק לאומי סירב לדון במחיר זה" הוסיף. בסביבתו של פרנקל הכחישו ומסרו " לא התמודדנו ולא נתנו שום הצעה". גם חנן מור מסר " אנחנו לא מכירים שום הצעה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ניר הראל 01/04/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    איש מדהים, תעוזה ועוצמה ,
  • 7.
    ר 30/11/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    מבית.
  • המגיב 02/12/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    "ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה", בעצם הם רוצים דיקטטורה. מישהו ש"יציל" אותם מכל אותם המונים נבערים, שלא יודעים מה טוב בשבילם, ולכן מישהו צריך להחליט במקומם. בכל מקרה - גייטס את שוואב כבר דואגים לזה. דיקטטורה כלל עולמית, בשם ה"קדמה", ה"נאורות", "התחממות גלובאלית", ועוד כהנה וכהנה.
  • 6.
    דויד 30/11/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    קח את בזק לנצח כל הזמן אפשר לחלוב בלי סוף
  • 5.
    אזרח 30/11/2023 02:01
    הגב לתגובה זו
    אם ירכוש את ידיעות או את כלכליסט ויציל אותנו מהגיס החמישי הזה
  • 4.
    מויש 30/11/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
    מזרים לכאן כספים נקווה שהחרדים לא יבזזו את כל הכסף שמגיע לארץ
  • 3.
    מעניין שגם בישראל יודע לעשות עסקים....... לא קל (ל"ת)
    מוטי 29/11/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • כגן 29/11/2023 20:38
    הגב לתגובה זו
    ולגמרי בצדק.
  • 2.
    מ. כהן 29/11/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
    כל מחיר שנמוך מ2.6 מיליארד לסלקום מהווה לפיתת מוות לדסק"ש.פשוט לא מובן איך לפניי שנה סלקום קיבלה תג מחיו של 3.5 מיליארד והזלקינדים ונחמיאס סירבו. מה שהיה מאפשר לדסק"ש לסגור את החוב ולהתחיל חיים חדשים.
  • שמאי 30/11/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
    שם מתחילה אם כל הבעיות
  • 1.
    למה הטרמינולוגיה שלילית ? איש עסקים יהודי מכובד . (ל"ת)
    למה? 29/11/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 29/11/2023 20:37
    הגב לתגובה זו
    הצעות. מי שלחוץ למכור, שימכור. איש העסקים מגיע לסגור על הסכם, להרוויח ולהתקדם הלאה. מפזר מס' הצעות. תפס אחת? נהדר. שיהיה בהצלחה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."