אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

מסתובב בשוק ומפזר הצעות – מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי

קרקע בשדה דב, חברת תקשורת, חברת לוויינים מאגר גז, קמעונאית מזון, השמועות על רכישות של האיש שביצע סיבוב שהניב לו רווח של 1.25 מיליארד שקל על גב ים ממשיכות לצוץ בשוק
שלי אפלברג | (12)

מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי? אחת למספר שבועות  צץ שוב שמו של פרנקל כפרסונה המעוניינת להשתלט על נכס משמעותי במדינת ישראל. פעם אחת מדובר במאגר גז, בפעם האחרת חברה קמעונאית, בפעם נוספת כבר מדובר בחברת תקשורת, ובדרך היתה גם חברת לוויינים. כמעט כל מה שעל המדף מעניין את פרנקל.  כששמו מוזכר המניות מגיבות בהתאם ומזנקות. התחושה של המשקיעים שעומד להתפתח מאבק שליטה עסיסי בין הצדדים או אולי לפחות סיבוב מעניין להשקעה במקביל להערכות בנוגע להשבחה של הרכישה. כולם זוכרים את הרווח העצום בסך 1.25 מיליארד שקל אותו הניב לעצמו מהסיבוב על גב ים, והיה גם סיבוב קודם - הוא נחשף בישראל ב-2019 בסיבוב המוצלח על אירונאוטיקס. סיבוב ממנו יצא עם רווח של 90 מיליון שקל בטרם החברה נמכרה  לרפאל ולאביחי סטולרו בתמורה ל-850 מיליון שקל. לפרנקל יש הון שמוערך בכמה מיליארדי דולרים והוא מלווה באשראי בנקאי פתוח. כשהוא מגיע לכאן, פרנקל יודע לבחור את ההשקעות שלו היטב.   

 

האם פרנקל ירכוש את סלקום?

הפעם על המוקד - סלקום. חברת התקשורת סגרה את הרבעון השלישי של 2023 עם רווח של 53 מיליון שקל. העובדה שמניותיה מוחזקות על ידי פירמידה במשבר דסק"ש, פירמידה ממונפת שחייבת במהרה להצטייד במזומנים בשביל לפרוע חובות – הוביל שוב לאזכור שמו של פרנקל. סלקום על המדף מזה זמן, וכנראה שבדסק"ש ואצל בעלי השליטה בה - האחים זלקינד וצחי נחימאס, מבינים שהם צריכים להתפשר על המחיר. 

הכל החל בהודעה שפרסמה דסק"ש אמש. החברה דיווחה כי היא מקיימת מגעים למכירת אחזקותיה (36%)  בחברת סלקום. לאור השיחות על המכירה החליטה הנהלת דסק"ש להשהות את הצעת רכש החליפין אותה פרסמה לסדרת אג"ח ו' . במסגרת הצעה זו הייתה אמורה להחליף את האג"ח הארוך באג"ח קצר ולשעבר את מניות סלקום למחזיקי הסדרה החדשה. כיאה לעסקאות שמתחילות בגישושים, דיסקונט השקעות לא פרסמה את זהות המתעניינים ברכישה החברה הודתה כי "המגעים האמורים לעיל נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד, ותנאי העסקה, לרבות התמורה ומבנה העסקה, טרם סוכמו בין הצדדים. בשלב זה, אין כל ודאות כי המגעים כאמור יתקדמו ו/או יובילו לחתימה על מזכר הבנות לביצוע העסקה ו/או להתקשרות בעסקה והשלמתה". 

מניית סלקום זינקה היום בבורסה ב-9% והחברה האם דסק"ש הוסיפה עוד 2.7%. ההתעניינות בסלקום העלתה את המניות, אך, נראה שיש מרחק גדול מסגירת עסקה. דיון ראשוני על רכישת סלקום לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, נוהל עם קבוצת משקיעים בהובלת וליו בייס ודיסקונט קפיטל - המייצגים משקיעים פרטיים. מקורבים לקבוצה טענו כי על אף שהכסף לעסקה גויס, נכון לעתה המגעים נפסקו שכן הצדדים מאוד רחוקים מבחינת המחיר.

בעלי השליטה בסלקום מעוניינים למכור את סלקום בפרמיה על המחיר בו היא נסחרת בשוק ומדברים על שווי של כ- 2.7-2.5 מיליארד שקל. על אף שהיא נחשבת לחברת התקשורת הכי ממונפת בשוק עם חוב ברוטו של כ-2.6 מיליארד שקל. נזכיר כי בעלי השליטה צחי נחמיאס (באמצעות מגה אור)  והאחים מייקי ודני זלקינד (בעלי השליטה באלקו) לא השכילו לקדם את המו"מ למכירת סלקום לקרן ברוקפילד לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל באמצע 2022. הרצון שלהם למקסם את המחיר עשוי להוביל לכך שכיום לאחר הנפילות בשוק והמלחמה הם יאלצו  להתגמש.

המתעניינים בסלקום מודעים למצוקת המזומנים שלהם. דסק"ש הממונפת, סגרה את תשעת החודשים הראשונים של 2023 עם הפסד של 400 מיליון שקל ויש לה קושי תזרימי עתידי בהחזר החוב למשקיעים, אם כי התשלום בסוף השנה די מובטח. בסה"כ חוב החברה למחזיקי אגרות החוב הוא מעל 2 מיליארד שקל. 

דסק"ש תתקשה לייצר מהלך למחזור החוב כאשר החוב הקיים  נסחר בתשואת זבל דו ספרתית גבוהה - 21%-18%. באופן לא מקרי אותו פרנקל שיצא לקרב מול נחמיאס והזלקינד על ענקית הנדל"ן גב ים וסגר אותו עם רווח עצום של 1.25 מיליארד שקל - מתעניין כעת ברכישת סלקום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרנקל הינו הבעלים של קבוצת Loyd's העוסקת בין השאר בהשקעות בתחום הנדל"ן והתעופה האזרחית. בין היתר, הוא מחזיק בחברת יו־ויז'ן, הפועלת בתחום המל"טים. כעת פרנקל על פי מקורבים לדסק"ש מציע לרכוש את סלקום לפי מחיר של כ-2.4-2.3 מיליארד שקל. בסביבתו של פרנקל  סירבו להתייחס להצעה.  בשוק חושבים כי אין מדובר בהצעה שתצא אל הפועל בפרט שהיחסים של פרנקל ונחמיאס עלו על שרטון עוד בתקופה בה נלחמו על השליטה בגב ים. אך בסביבתו של נחמיאס מכחישים זאת וטוענים שהעסקה לרכישת גב ים נסגרה ברוח טובה בין הצדדים והם בקשרים טובים.

יש להדגיש כי הרפתקה חדשה של פרנקל בסלקום אם אכן תיסגר, הינה עסקה לא סטנדרטית עבורו. פרנקל נוהג להיכנס ולצאת מהר מפוזיציות ההשקעה שלו. הוא מתמקד בעיקר בנכסים נזילים בהם הוא פועל לבצע סיבוב מהיר ולקחת רווח. בניגוד לכך השתלטות על סלקום אינה עסקה הכרוכה בלחיצת יד בלבד. הוא יאלץ לעבור דרך השב"כ לקבל את אישור משרד התקשורת וכמובן את ברכת הדרך של הבנקים ומחזיקי החוב.

בפברואר האחרון פורסם שהוא מעוניין לרכוש 51% ממניות חברת הלוויינים חלל תקשורת בתמורה ל-110 מיליון שקל. חלל תקשורת הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-36 מיליון שקל, נמצאת כיום בהליכי הסדר בשל חובות עצומים של כ-1 מיליארד שקל אותם לא יכלה להחזיר. כונס הנכסים עו"ד חגי אולמן מחזיק ב-31% ממניות החברה (בעקבות קריסת יורוקום נדל"ן של שאול אלוביץ')  כאשר החברה ההונגרית  IG4   מחזיקה ב-20% מניות נוספות. לאור העבודה שהחברה ההונגרית לא יכלה לקבל היתר לשלוט בחברה משיקולים ביטחוניים היא החליטה להתחבר לגורם אלמוני שלא חשף את עצמו. בשוק מעריכים כי מדובר בפרנקל שמנסה להשתלט על חלל עוד  משנת 2019.

בפועל אותה דמות  שהגישה את ההצעה לא חשפה את זהותה בפני החברה ואולמן. אם בעלי החוב יסכימו להצעה הם יידרשו להסכים לתספורת של כ-20%-30% לחוב.  נזכיר כי פרנקל רכש באוגוסט - 2022 אופציה לרכישת 26% מחלל תקשורת במחיר של 4.58 שקל למניית חלל. מאז אותה עסקה שווי מניית חלל נפל בשוק ל-1 שקל.

פרנקל גם נמצא במאבק שליטה מול אלי עזור (24%) על מאגר תמר  בו הוא מחזיק 11% מהמניות באופן ישיר ו-25% מהמניות בבעלת השליטה תמר פטרוליום . ביולי האחרון רכש ממגדל הראל וקרן ברוש 20% ממניות תמר פטרוליום בתמורה כוללת של 292 מיליון שקל. את המניה רכש תמורה ל-16.5 שקל כ- 27% מעל מחיר השוק. כיום המניה נסחרת סביב מחיר של  15 שקל. מאגר תמר הושבת בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר והשותפות בו צפו לאובדן הכנסו בהיקף של כ-150 מיליון דולר בעקבות ההשבתה. אבל ההשפעה של הפסד זה על השותפות הוא שולי. הערך שלה נגזר מעשרות שנים של תזרימי מזומנים, חודש ויותר של הפסקת פעילות לא ישפיעו על השווי.

מקורבים לפרנקל מסרו :"בתמר פטרוליום אין מאבק שליטה. מערכת היחסים עם אלי עזור מאוד טובה".

גם סביב שופרסל נפוצו שמועות על התעניינותו של פרנקל. באוקטובר האחרון פורסם כי הוא מציע למוסדיים לרכוש את אחזקותיהם (60%) בחברת הקמעונאות שופרסל שנהפכה ביולי 2020 לחברה ללא גרעין שליטה. אך גם שם זה לא הבשיל לעסקה.

לביזפורטל נודע גם שפרנקל התעניין באופן לא רשמי לרכוש מקונסורציום הבנקים שנתן את ההלוואה לחברת חנן מור את הקרקע בשדה דב. "הוא הציעה ללאומי לרכוש את הקרקע לפי שווי של כ-960 מיליון שקל" אמר המקור. "בנק לאומי סירב לדון במחיר זה" הוסיף. בסביבתו של פרנקל הכחישו ומסרו " לא התמודדנו ולא נתנו שום הצעה". גם חנן מור מסר " אנחנו לא מכירים שום הצעה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ניר הראל 01/04/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    איש מדהים, תעוזה ועוצמה ,
  • 7.
    ר 30/11/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    מבית.
  • המגיב 02/12/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    "ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה", בעצם הם רוצים דיקטטורה. מישהו ש"יציל" אותם מכל אותם המונים נבערים, שלא יודעים מה טוב בשבילם, ולכן מישהו צריך להחליט במקומם. בכל מקרה - גייטס את שוואב כבר דואגים לזה. דיקטטורה כלל עולמית, בשם ה"קדמה", ה"נאורות", "התחממות גלובאלית", ועוד כהנה וכהנה.
  • 6.
    דויד 30/11/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    קח את בזק לנצח כל הזמן אפשר לחלוב בלי סוף
  • 5.
    אזרח 30/11/2023 02:01
    הגב לתגובה זו
    אם ירכוש את ידיעות או את כלכליסט ויציל אותנו מהגיס החמישי הזה
  • 4.
    מויש 30/11/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
    מזרים לכאן כספים נקווה שהחרדים לא יבזזו את כל הכסף שמגיע לארץ
  • 3.
    מעניין שגם בישראל יודע לעשות עסקים....... לא קל (ל"ת)
    מוטי 29/11/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • כגן 29/11/2023 20:38
    הגב לתגובה זו
    ולגמרי בצדק.
  • 2.
    מ. כהן 29/11/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
    כל מחיר שנמוך מ2.6 מיליארד לסלקום מהווה לפיתת מוות לדסק"ש.פשוט לא מובן איך לפניי שנה סלקום קיבלה תג מחיו של 3.5 מיליארד והזלקינדים ונחמיאס סירבו. מה שהיה מאפשר לדסק"ש לסגור את החוב ולהתחיל חיים חדשים.
  • שמאי 30/11/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
    שם מתחילה אם כל הבעיות
  • 1.
    למה הטרמינולוגיה שלילית ? איש עסקים יהודי מכובד . (ל"ת)
    למה? 29/11/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 29/11/2023 20:37
    הגב לתגובה זו
    הצעות. מי שלחוץ למכור, שימכור. איש העסקים מגיע לסגור על הסכם, להרוויח ולהתקדם הלאה. מפזר מס' הצעות. תפס אחת? נהדר. שיהיה בהצלחה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%