אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

מסתובב בשוק ומפזר הצעות – מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי

קרקע בשדה דב, חברת תקשורת, חברת לוויינים מאגר גז, קמעונאית מזון, השמועות על רכישות של האיש שביצע סיבוב שהניב לו רווח של 1.25 מיליארד שקל על גב ים ממשיכות לצוץ בשוק
שלי אפלברג | (12)

מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי? אחת למספר שבועות  צץ שוב שמו של פרנקל כפרסונה המעוניינת להשתלט על נכס משמעותי במדינת ישראל. פעם אחת מדובר במאגר גז, בפעם האחרת חברה קמעונאית, בפעם נוספת כבר מדובר בחברת תקשורת, ובדרך היתה גם חברת לוויינים. כמעט כל מה שעל המדף מעניין את פרנקל.  כששמו מוזכר המניות מגיבות בהתאם ומזנקות. התחושה של המשקיעים שעומד להתפתח מאבק שליטה עסיסי בין הצדדים או אולי לפחות סיבוב מעניין להשקעה במקביל להערכות בנוגע להשבחה של הרכישה. כולם זוכרים את הרווח העצום בסך 1.25 מיליארד שקל אותו הניב לעצמו מהסיבוב על גב ים, והיה גם סיבוב קודם - הוא נחשף בישראל ב-2019 בסיבוב המוצלח על אירונאוטיקס. סיבוב ממנו יצא עם רווח של 90 מיליון שקל בטרם החברה נמכרה  לרפאל ולאביחי סטולרו בתמורה ל-850 מיליון שקל. לפרנקל יש הון שמוערך בכמה מיליארדי דולרים והוא מלווה באשראי בנקאי פתוח. כשהוא מגיע לכאן, פרנקל יודע לבחור את ההשקעות שלו היטב.   

 

האם פרנקל ירכוש את סלקום?

הפעם על המוקד - סלקום. חברת התקשורת סגרה את הרבעון השלישי של 2023 עם רווח של 53 מיליון שקל. העובדה שמניותיה מוחזקות על ידי פירמידה במשבר דסק"ש, פירמידה ממונפת שחייבת במהרה להצטייד במזומנים בשביל לפרוע חובות – הוביל שוב לאזכור שמו של פרנקל. סלקום על המדף מזה זמן, וכנראה שבדסק"ש ואצל בעלי השליטה בה - האחים זלקינד וצחי נחימאס, מבינים שהם צריכים להתפשר על המחיר. 

הכל החל בהודעה שפרסמה דסק"ש אמש. החברה דיווחה כי היא מקיימת מגעים למכירת אחזקותיה (36%)  בחברת סלקום. לאור השיחות על המכירה החליטה הנהלת דסק"ש להשהות את הצעת רכש החליפין אותה פרסמה לסדרת אג"ח ו' . במסגרת הצעה זו הייתה אמורה להחליף את האג"ח הארוך באג"ח קצר ולשעבר את מניות סלקום למחזיקי הסדרה החדשה. כיאה לעסקאות שמתחילות בגישושים, דיסקונט השקעות לא פרסמה את זהות המתעניינים ברכישה החברה הודתה כי "המגעים האמורים לעיל נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד, ותנאי העסקה, לרבות התמורה ומבנה העסקה, טרם סוכמו בין הצדדים. בשלב זה, אין כל ודאות כי המגעים כאמור יתקדמו ו/או יובילו לחתימה על מזכר הבנות לביצוע העסקה ו/או להתקשרות בעסקה והשלמתה". 

מניית סלקום זינקה היום בבורסה ב-9% והחברה האם דסק"ש הוסיפה עוד 2.7%. ההתעניינות בסלקום העלתה את המניות, אך, נראה שיש מרחק גדול מסגירת עסקה. דיון ראשוני על רכישת סלקום לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, נוהל עם קבוצת משקיעים בהובלת וליו בייס ודיסקונט קפיטל - המייצגים משקיעים פרטיים. מקורבים לקבוצה טענו כי על אף שהכסף לעסקה גויס, נכון לעתה המגעים נפסקו שכן הצדדים מאוד רחוקים מבחינת המחיר.

בעלי השליטה בסלקום מעוניינים למכור את סלקום בפרמיה על המחיר בו היא נסחרת בשוק ומדברים על שווי של כ- 2.7-2.5 מיליארד שקל. על אף שהיא נחשבת לחברת התקשורת הכי ממונפת בשוק עם חוב ברוטו של כ-2.6 מיליארד שקל. נזכיר כי בעלי השליטה צחי נחמיאס (באמצעות מגה אור)  והאחים מייקי ודני זלקינד (בעלי השליטה באלקו) לא השכילו לקדם את המו"מ למכירת סלקום לקרן ברוקפילד לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל באמצע 2022. הרצון שלהם למקסם את המחיר עשוי להוביל לכך שכיום לאחר הנפילות בשוק והמלחמה הם יאלצו  להתגמש.

המתעניינים בסלקום מודעים למצוקת המזומנים שלהם. דסק"ש הממונפת, סגרה את תשעת החודשים הראשונים של 2023 עם הפסד של 400 מיליון שקל ויש לה קושי תזרימי עתידי בהחזר החוב למשקיעים, אם כי התשלום בסוף השנה די מובטח. בסה"כ חוב החברה למחזיקי אגרות החוב הוא מעל 2 מיליארד שקל. 

דסק"ש תתקשה לייצר מהלך למחזור החוב כאשר החוב הקיים  נסחר בתשואת זבל דו ספרתית גבוהה - 21%-18%. באופן לא מקרי אותו פרנקל שיצא לקרב מול נחמיאס והזלקינד על ענקית הנדל"ן גב ים וסגר אותו עם רווח עצום של 1.25 מיליארד שקל - מתעניין כעת ברכישת סלקום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרנקל הינו הבעלים של קבוצת Loyd's העוסקת בין השאר בהשקעות בתחום הנדל"ן והתעופה האזרחית. בין היתר, הוא מחזיק בחברת יו־ויז'ן, הפועלת בתחום המל"טים. כעת פרנקל על פי מקורבים לדסק"ש מציע לרכוש את סלקום לפי מחיר של כ-2.4-2.3 מיליארד שקל. בסביבתו של פרנקל  סירבו להתייחס להצעה.  בשוק חושבים כי אין מדובר בהצעה שתצא אל הפועל בפרט שהיחסים של פרנקל ונחמיאס עלו על שרטון עוד בתקופה בה נלחמו על השליטה בגב ים. אך בסביבתו של נחמיאס מכחישים זאת וטוענים שהעסקה לרכישת גב ים נסגרה ברוח טובה בין הצדדים והם בקשרים טובים.

יש להדגיש כי הרפתקה חדשה של פרנקל בסלקום אם אכן תיסגר, הינה עסקה לא סטנדרטית עבורו. פרנקל נוהג להיכנס ולצאת מהר מפוזיציות ההשקעה שלו. הוא מתמקד בעיקר בנכסים נזילים בהם הוא פועל לבצע סיבוב מהיר ולקחת רווח. בניגוד לכך השתלטות על סלקום אינה עסקה הכרוכה בלחיצת יד בלבד. הוא יאלץ לעבור דרך השב"כ לקבל את אישור משרד התקשורת וכמובן את ברכת הדרך של הבנקים ומחזיקי החוב.

בפברואר האחרון פורסם שהוא מעוניין לרכוש 51% ממניות חברת הלוויינים חלל תקשורת בתמורה ל-110 מיליון שקל. חלל תקשורת הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-36 מיליון שקל, נמצאת כיום בהליכי הסדר בשל חובות עצומים של כ-1 מיליארד שקל אותם לא יכלה להחזיר. כונס הנכסים עו"ד חגי אולמן מחזיק ב-31% ממניות החברה (בעקבות קריסת יורוקום נדל"ן של שאול אלוביץ')  כאשר החברה ההונגרית  IG4   מחזיקה ב-20% מניות נוספות. לאור העבודה שהחברה ההונגרית לא יכלה לקבל היתר לשלוט בחברה משיקולים ביטחוניים היא החליטה להתחבר לגורם אלמוני שלא חשף את עצמו. בשוק מעריכים כי מדובר בפרנקל שמנסה להשתלט על חלל עוד  משנת 2019.

בפועל אותה דמות  שהגישה את ההצעה לא חשפה את זהותה בפני החברה ואולמן. אם בעלי החוב יסכימו להצעה הם יידרשו להסכים לתספורת של כ-20%-30% לחוב.  נזכיר כי פרנקל רכש באוגוסט - 2022 אופציה לרכישת 26% מחלל תקשורת במחיר של 4.58 שקל למניית חלל. מאז אותה עסקה שווי מניית חלל נפל בשוק ל-1 שקל.

פרנקל גם נמצא במאבק שליטה מול אלי עזור (24%) על מאגר תמר  בו הוא מחזיק 11% מהמניות באופן ישיר ו-25% מהמניות בבעלת השליטה תמר פטרוליום . ביולי האחרון רכש ממגדל הראל וקרן ברוש 20% ממניות תמר פטרוליום בתמורה כוללת של 292 מיליון שקל. את המניה רכש תמורה ל-16.5 שקל כ- 27% מעל מחיר השוק. כיום המניה נסחרת סביב מחיר של  15 שקל. מאגר תמר הושבת בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר והשותפות בו צפו לאובדן הכנסו בהיקף של כ-150 מיליון דולר בעקבות ההשבתה. אבל ההשפעה של הפסד זה על השותפות הוא שולי. הערך שלה נגזר מעשרות שנים של תזרימי מזומנים, חודש ויותר של הפסקת פעילות לא ישפיעו על השווי.

מקורבים לפרנקל מסרו :"בתמר פטרוליום אין מאבק שליטה. מערכת היחסים עם אלי עזור מאוד טובה".

גם סביב שופרסל נפוצו שמועות על התעניינותו של פרנקל. באוקטובר האחרון פורסם כי הוא מציע למוסדיים לרכוש את אחזקותיהם (60%) בחברת הקמעונאות שופרסל שנהפכה ביולי 2020 לחברה ללא גרעין שליטה. אך גם שם זה לא הבשיל לעסקה.

לביזפורטל נודע גם שפרנקל התעניין באופן לא רשמי לרכוש מקונסורציום הבנקים שנתן את ההלוואה לחברת חנן מור את הקרקע בשדה דב. "הוא הציעה ללאומי לרכוש את הקרקע לפי שווי של כ-960 מיליון שקל" אמר המקור. "בנק לאומי סירב לדון במחיר זה" הוסיף. בסביבתו של פרנקל הכחישו ומסרו " לא התמודדנו ולא נתנו שום הצעה". גם חנן מור מסר " אנחנו לא מכירים שום הצעה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ניר הראל 01/04/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    איש מדהים, תעוזה ועוצמה ,
  • 7.
    ר 30/11/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    מבית.
  • המגיב 02/12/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    "ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה", בעצם הם רוצים דיקטטורה. מישהו ש"יציל" אותם מכל אותם המונים נבערים, שלא יודעים מה טוב בשבילם, ולכן מישהו צריך להחליט במקומם. בכל מקרה - גייטס את שוואב כבר דואגים לזה. דיקטטורה כלל עולמית, בשם ה"קדמה", ה"נאורות", "התחממות גלובאלית", ועוד כהנה וכהנה.
  • 6.
    דויד 30/11/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    קח את בזק לנצח כל הזמן אפשר לחלוב בלי סוף
  • 5.
    אזרח 30/11/2023 02:01
    הגב לתגובה זו
    אם ירכוש את ידיעות או את כלכליסט ויציל אותנו מהגיס החמישי הזה
  • 4.
    מויש 30/11/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
    מזרים לכאן כספים נקווה שהחרדים לא יבזזו את כל הכסף שמגיע לארץ
  • 3.
    מעניין שגם בישראל יודע לעשות עסקים....... לא קל (ל"ת)
    מוטי 29/11/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • כגן 29/11/2023 20:38
    הגב לתגובה זו
    ולגמרי בצדק.
  • 2.
    מ. כהן 29/11/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
    כל מחיר שנמוך מ2.6 מיליארד לסלקום מהווה לפיתת מוות לדסק"ש.פשוט לא מובן איך לפניי שנה סלקום קיבלה תג מחיו של 3.5 מיליארד והזלקינדים ונחמיאס סירבו. מה שהיה מאפשר לדסק"ש לסגור את החוב ולהתחיל חיים חדשים.
  • שמאי 30/11/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
    שם מתחילה אם כל הבעיות
  • 1.
    למה הטרמינולוגיה שלילית ? איש עסקים יהודי מכובד . (ל"ת)
    למה? 29/11/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 29/11/2023 20:37
    הגב לתגובה זו
    הצעות. מי שלחוץ למכור, שימכור. איש העסקים מגיע לסגור על הסכם, להרוויח ולהתקדם הלאה. מפזר מס' הצעות. תפס אחת? נהדר. שיהיה בהצלחה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" ובלי שעבר באקדמיה מצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-2.2 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים