אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

מסתובב בשוק ומפזר הצעות – מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי

קרקע בשדה דב, חברת תקשורת, חברת לוויינים מאגר גז, קמעונאית מזון, השמועות על רכישות של האיש שביצע סיבוב שהניב לו רווח של 1.25 מיליארד שקל על גב ים ממשיכות לצוץ בשוק
שלי אפלברג | (12)

מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי? אחת למספר שבועות  צץ שוב שמו של פרנקל כפרסונה המעוניינת להשתלט על נכס משמעותי במדינת ישראל. פעם אחת מדובר במאגר גז, בפעם האחרת חברה קמעונאית, בפעם נוספת כבר מדובר בחברת תקשורת, ובדרך היתה גם חברת לוויינים. כמעט כל מה שעל המדף מעניין את פרנקל.  כששמו מוזכר המניות מגיבות בהתאם ומזנקות. התחושה של המשקיעים שעומד להתפתח מאבק שליטה עסיסי בין הצדדים או אולי לפחות סיבוב מעניין להשקעה במקביל להערכות בנוגע להשבחה של הרכישה. כולם זוכרים את הרווח העצום בסך 1.25 מיליארד שקל אותו הניב לעצמו מהסיבוב על גב ים, והיה גם סיבוב קודם - הוא נחשף בישראל ב-2019 בסיבוב המוצלח על אירונאוטיקס. סיבוב ממנו יצא עם רווח של 90 מיליון שקל בטרם החברה נמכרה  לרפאל ולאביחי סטולרו בתמורה ל-850 מיליון שקל. לפרנקל יש הון שמוערך בכמה מיליארדי דולרים והוא מלווה באשראי בנקאי פתוח. כשהוא מגיע לכאן, פרנקל יודע לבחור את ההשקעות שלו היטב.   

 

האם פרנקל ירכוש את סלקום?

הפעם על המוקד - סלקום. חברת התקשורת סגרה את הרבעון השלישי של 2023 עם רווח של 53 מיליון שקל. העובדה שמניותיה מוחזקות על ידי פירמידה במשבר דסק"ש, פירמידה ממונפת שחייבת במהרה להצטייד במזומנים בשביל לפרוע חובות – הוביל שוב לאזכור שמו של פרנקל. סלקום על המדף מזה זמן, וכנראה שבדסק"ש ואצל בעלי השליטה בה - האחים זלקינד וצחי נחימאס, מבינים שהם צריכים להתפשר על המחיר. 

הכל החל בהודעה שפרסמה דסק"ש אמש. החברה דיווחה כי היא מקיימת מגעים למכירת אחזקותיה (36%)  בחברת סלקום. לאור השיחות על המכירה החליטה הנהלת דסק"ש להשהות את הצעת רכש החליפין אותה פרסמה לסדרת אג"ח ו' . במסגרת הצעה זו הייתה אמורה להחליף את האג"ח הארוך באג"ח קצר ולשעבר את מניות סלקום למחזיקי הסדרה החדשה. כיאה לעסקאות שמתחילות בגישושים, דיסקונט השקעות לא פרסמה את זהות המתעניינים ברכישה החברה הודתה כי "המגעים האמורים לעיל נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד, ותנאי העסקה, לרבות התמורה ומבנה העסקה, טרם סוכמו בין הצדדים. בשלב זה, אין כל ודאות כי המגעים כאמור יתקדמו ו/או יובילו לחתימה על מזכר הבנות לביצוע העסקה ו/או להתקשרות בעסקה והשלמתה". 

מניית סלקום זינקה היום בבורסה ב-9% והחברה האם דסק"ש הוסיפה עוד 2.7%. ההתעניינות בסלקום העלתה את המניות, אך, נראה שיש מרחק גדול מסגירת עסקה. דיון ראשוני על רכישת סלקום לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, נוהל עם קבוצת משקיעים בהובלת וליו בייס ודיסקונט קפיטל - המייצגים משקיעים פרטיים. מקורבים לקבוצה טענו כי על אף שהכסף לעסקה גויס, נכון לעתה המגעים נפסקו שכן הצדדים מאוד רחוקים מבחינת המחיר.

בעלי השליטה בסלקום מעוניינים למכור את סלקום בפרמיה על המחיר בו היא נסחרת בשוק ומדברים על שווי של כ- 2.7-2.5 מיליארד שקל. על אף שהיא נחשבת לחברת התקשורת הכי ממונפת בשוק עם חוב ברוטו של כ-2.6 מיליארד שקל. נזכיר כי בעלי השליטה צחי נחמיאס (באמצעות מגה אור)  והאחים מייקי ודני זלקינד (בעלי השליטה באלקו) לא השכילו לקדם את המו"מ למכירת סלקום לקרן ברוקפילד לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל באמצע 2022. הרצון שלהם למקסם את המחיר עשוי להוביל לכך שכיום לאחר הנפילות בשוק והמלחמה הם יאלצו  להתגמש.

המתעניינים בסלקום מודעים למצוקת המזומנים שלהם. דסק"ש הממונפת, סגרה את תשעת החודשים הראשונים של 2023 עם הפסד של 400 מיליון שקל ויש לה קושי תזרימי עתידי בהחזר החוב למשקיעים, אם כי התשלום בסוף השנה די מובטח. בסה"כ חוב החברה למחזיקי אגרות החוב הוא מעל 2 מיליארד שקל. 

דסק"ש תתקשה לייצר מהלך למחזור החוב כאשר החוב הקיים  נסחר בתשואת זבל דו ספרתית גבוהה - 21%-18%. באופן לא מקרי אותו פרנקל שיצא לקרב מול נחמיאס והזלקינד על ענקית הנדל"ן גב ים וסגר אותו עם רווח עצום של 1.25 מיליארד שקל - מתעניין כעת ברכישת סלקום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרנקל הינו הבעלים של קבוצת Loyd's העוסקת בין השאר בהשקעות בתחום הנדל"ן והתעופה האזרחית. בין היתר, הוא מחזיק בחברת יו־ויז'ן, הפועלת בתחום המל"טים. כעת פרנקל על פי מקורבים לדסק"ש מציע לרכוש את סלקום לפי מחיר של כ-2.4-2.3 מיליארד שקל. בסביבתו של פרנקל  סירבו להתייחס להצעה.  בשוק חושבים כי אין מדובר בהצעה שתצא אל הפועל בפרט שהיחסים של פרנקל ונחמיאס עלו על שרטון עוד בתקופה בה נלחמו על השליטה בגב ים. אך בסביבתו של נחמיאס מכחישים זאת וטוענים שהעסקה לרכישת גב ים נסגרה ברוח טובה בין הצדדים והם בקשרים טובים.

יש להדגיש כי הרפתקה חדשה של פרנקל בסלקום אם אכן תיסגר, הינה עסקה לא סטנדרטית עבורו. פרנקל נוהג להיכנס ולצאת מהר מפוזיציות ההשקעה שלו. הוא מתמקד בעיקר בנכסים נזילים בהם הוא פועל לבצע סיבוב מהיר ולקחת רווח. בניגוד לכך השתלטות על סלקום אינה עסקה הכרוכה בלחיצת יד בלבד. הוא יאלץ לעבור דרך השב"כ לקבל את אישור משרד התקשורת וכמובן את ברכת הדרך של הבנקים ומחזיקי החוב.

בפברואר האחרון פורסם שהוא מעוניין לרכוש 51% ממניות חברת הלוויינים חלל תקשורת בתמורה ל-110 מיליון שקל. חלל תקשורת הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-36 מיליון שקל, נמצאת כיום בהליכי הסדר בשל חובות עצומים של כ-1 מיליארד שקל אותם לא יכלה להחזיר. כונס הנכסים עו"ד חגי אולמן מחזיק ב-31% ממניות החברה (בעקבות קריסת יורוקום נדל"ן של שאול אלוביץ')  כאשר החברה ההונגרית  IG4   מחזיקה ב-20% מניות נוספות. לאור העבודה שהחברה ההונגרית לא יכלה לקבל היתר לשלוט בחברה משיקולים ביטחוניים היא החליטה להתחבר לגורם אלמוני שלא חשף את עצמו. בשוק מעריכים כי מדובר בפרנקל שמנסה להשתלט על חלל עוד  משנת 2019.

בפועל אותה דמות  שהגישה את ההצעה לא חשפה את זהותה בפני החברה ואולמן. אם בעלי החוב יסכימו להצעה הם יידרשו להסכים לתספורת של כ-20%-30% לחוב.  נזכיר כי פרנקל רכש באוגוסט - 2022 אופציה לרכישת 26% מחלל תקשורת במחיר של 4.58 שקל למניית חלל. מאז אותה עסקה שווי מניית חלל נפל בשוק ל-1 שקל.

פרנקל גם נמצא במאבק שליטה מול אלי עזור (24%) על מאגר תמר  בו הוא מחזיק 11% מהמניות באופן ישיר ו-25% מהמניות בבעלת השליטה תמר פטרוליום . ביולי האחרון רכש ממגדל הראל וקרן ברוש 20% ממניות תמר פטרוליום בתמורה כוללת של 292 מיליון שקל. את המניה רכש תמורה ל-16.5 שקל כ- 27% מעל מחיר השוק. כיום המניה נסחרת סביב מחיר של  15 שקל. מאגר תמר הושבת בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר והשותפות בו צפו לאובדן הכנסו בהיקף של כ-150 מיליון דולר בעקבות ההשבתה. אבל ההשפעה של הפסד זה על השותפות הוא שולי. הערך שלה נגזר מעשרות שנים של תזרימי מזומנים, חודש ויותר של הפסקת פעילות לא ישפיעו על השווי.

מקורבים לפרנקל מסרו :"בתמר פטרוליום אין מאבק שליטה. מערכת היחסים עם אלי עזור מאוד טובה".

גם סביב שופרסל נפוצו שמועות על התעניינותו של פרנקל. באוקטובר האחרון פורסם כי הוא מציע למוסדיים לרכוש את אחזקותיהם (60%) בחברת הקמעונאות שופרסל שנהפכה ביולי 2020 לחברה ללא גרעין שליטה. אך גם שם זה לא הבשיל לעסקה.

לביזפורטל נודע גם שפרנקל התעניין באופן לא רשמי לרכוש מקונסורציום הבנקים שנתן את ההלוואה לחברת חנן מור את הקרקע בשדה דב. "הוא הציעה ללאומי לרכוש את הקרקע לפי שווי של כ-960 מיליון שקל" אמר המקור. "בנק לאומי סירב לדון במחיר זה" הוסיף. בסביבתו של פרנקל הכחישו ומסרו " לא התמודדנו ולא נתנו שום הצעה". גם חנן מור מסר " אנחנו לא מכירים שום הצעה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ניר הראל 01/04/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    איש מדהים, תעוזה ועוצמה ,
  • 7.
    ר 30/11/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    מבית.
  • המגיב 02/12/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    "ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה", בעצם הם רוצים דיקטטורה. מישהו ש"יציל" אותם מכל אותם המונים נבערים, שלא יודעים מה טוב בשבילם, ולכן מישהו צריך להחליט במקומם. בכל מקרה - גייטס את שוואב כבר דואגים לזה. דיקטטורה כלל עולמית, בשם ה"קדמה", ה"נאורות", "התחממות גלובאלית", ועוד כהנה וכהנה.
  • 6.
    דויד 30/11/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    קח את בזק לנצח כל הזמן אפשר לחלוב בלי סוף
  • 5.
    אזרח 30/11/2023 02:01
    הגב לתגובה זו
    אם ירכוש את ידיעות או את כלכליסט ויציל אותנו מהגיס החמישי הזה
  • 4.
    מויש 30/11/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
    מזרים לכאן כספים נקווה שהחרדים לא יבזזו את כל הכסף שמגיע לארץ
  • 3.
    מעניין שגם בישראל יודע לעשות עסקים....... לא קל (ל"ת)
    מוטי 29/11/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • כגן 29/11/2023 20:38
    הגב לתגובה זו
    ולגמרי בצדק.
  • 2.
    מ. כהן 29/11/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
    כל מחיר שנמוך מ2.6 מיליארד לסלקום מהווה לפיתת מוות לדסק"ש.פשוט לא מובן איך לפניי שנה סלקום קיבלה תג מחיו של 3.5 מיליארד והזלקינדים ונחמיאס סירבו. מה שהיה מאפשר לדסק"ש לסגור את החוב ולהתחיל חיים חדשים.
  • שמאי 30/11/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
    שם מתחילה אם כל הבעיות
  • 1.
    למה הטרמינולוגיה שלילית ? איש עסקים יהודי מכובד . (ל"ת)
    למה? 29/11/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 29/11/2023 20:37
    הגב לתגובה זו
    הצעות. מי שלחוץ למכור, שימכור. איש העסקים מגיע לסגור על הסכם, להרוויח ולהתקדם הלאה. מפזר מס' הצעות. תפס אחת? נהדר. שיהיה בהצלחה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%

השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?

מערכת ביזפורטל |

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.