אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

מסתובב בשוק ומפזר הצעות – מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי

קרקע בשדה דב, חברת תקשורת, חברת לוויינים מאגר גז, קמעונאית מזון, השמועות על רכישות של האיש שביצע סיבוב שהניב לו רווח של 1.25 מיליארד שקל על גב ים ממשיכות לצוץ בשוק
שלי אפלברג | (12)

מה מחפש המיליארדר ממונקו אהרון פרנקל בשוק הישראלי? אחת למספר שבועות  צץ שוב שמו של פרנקל כפרסונה המעוניינת להשתלט על נכס משמעותי במדינת ישראל. פעם אחת מדובר במאגר גז, בפעם האחרת חברה קמעונאית, בפעם נוספת כבר מדובר בחברת תקשורת, ובדרך היתה גם חברת לוויינים. כמעט כל מה שעל המדף מעניין את פרנקל.  כששמו מוזכר המניות מגיבות בהתאם ומזנקות. התחושה של המשקיעים שעומד להתפתח מאבק שליטה עסיסי בין הצדדים או אולי לפחות סיבוב מעניין להשקעה במקביל להערכות בנוגע להשבחה של הרכישה. כולם זוכרים את הרווח העצום בסך 1.25 מיליארד שקל אותו הניב לעצמו מהסיבוב על גב ים, והיה גם סיבוב קודם - הוא נחשף בישראל ב-2019 בסיבוב המוצלח על אירונאוטיקס. סיבוב ממנו יצא עם רווח של 90 מיליון שקל בטרם החברה נמכרה  לרפאל ולאביחי סטולרו בתמורה ל-850 מיליון שקל. לפרנקל יש הון שמוערך בכמה מיליארדי דולרים והוא מלווה באשראי בנקאי פתוח. כשהוא מגיע לכאן, פרנקל יודע לבחור את ההשקעות שלו היטב.   

 

האם פרנקל ירכוש את סלקום?

הפעם על המוקד - סלקום. חברת התקשורת סגרה את הרבעון השלישי של 2023 עם רווח של 53 מיליון שקל. העובדה שמניותיה מוחזקות על ידי פירמידה במשבר דסק"ש, פירמידה ממונפת שחייבת במהרה להצטייד במזומנים בשביל לפרוע חובות – הוביל שוב לאזכור שמו של פרנקל. סלקום על המדף מזה זמן, וכנראה שבדסק"ש ואצל בעלי השליטה בה - האחים זלקינד וצחי נחימאס, מבינים שהם צריכים להתפשר על המחיר. 

הכל החל בהודעה שפרסמה דסק"ש אמש. החברה דיווחה כי היא מקיימת מגעים למכירת אחזקותיה (36%)  בחברת סלקום. לאור השיחות על המכירה החליטה הנהלת דסק"ש להשהות את הצעת רכש החליפין אותה פרסמה לסדרת אג"ח ו' . במסגרת הצעה זו הייתה אמורה להחליף את האג"ח הארוך באג"ח קצר ולשעבר את מניות סלקום למחזיקי הסדרה החדשה. כיאה לעסקאות שמתחילות בגישושים, דיסקונט השקעות לא פרסמה את זהות המתעניינים ברכישה החברה הודתה כי "המגעים האמורים לעיל נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד, ותנאי העסקה, לרבות התמורה ומבנה העסקה, טרם סוכמו בין הצדדים. בשלב זה, אין כל ודאות כי המגעים כאמור יתקדמו ו/או יובילו לחתימה על מזכר הבנות לביצוע העסקה ו/או להתקשרות בעסקה והשלמתה". 

מניית סלקום זינקה היום בבורסה ב-9% והחברה האם דסק"ש הוסיפה עוד 2.7%. ההתעניינות בסלקום העלתה את המניות, אך, נראה שיש מרחק גדול מסגירת עסקה. דיון ראשוני על רכישת סלקום לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, נוהל עם קבוצת משקיעים בהובלת וליו בייס ודיסקונט קפיטל - המייצגים משקיעים פרטיים. מקורבים לקבוצה טענו כי על אף שהכסף לעסקה גויס, נכון לעתה המגעים נפסקו שכן הצדדים מאוד רחוקים מבחינת המחיר.

בעלי השליטה בסלקום מעוניינים למכור את סלקום בפרמיה על המחיר בו היא נסחרת בשוק ומדברים על שווי של כ- 2.7-2.5 מיליארד שקל. על אף שהיא נחשבת לחברת התקשורת הכי ממונפת בשוק עם חוב ברוטו של כ-2.6 מיליארד שקל. נזכיר כי בעלי השליטה צחי נחמיאס (באמצעות מגה אור)  והאחים מייקי ודני זלקינד (בעלי השליטה באלקו) לא השכילו לקדם את המו"מ למכירת סלקום לקרן ברוקפילד לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל באמצע 2022. הרצון שלהם למקסם את המחיר עשוי להוביל לכך שכיום לאחר הנפילות בשוק והמלחמה הם יאלצו  להתגמש.

המתעניינים בסלקום מודעים למצוקת המזומנים שלהם. דסק"ש הממונפת, סגרה את תשעת החודשים הראשונים של 2023 עם הפסד של 400 מיליון שקל ויש לה קושי תזרימי עתידי בהחזר החוב למשקיעים, אם כי התשלום בסוף השנה די מובטח. בסה"כ חוב החברה למחזיקי אגרות החוב הוא מעל 2 מיליארד שקל. 

דסק"ש תתקשה לייצר מהלך למחזור החוב כאשר החוב הקיים  נסחר בתשואת זבל דו ספרתית גבוהה - 21%-18%. באופן לא מקרי אותו פרנקל שיצא לקרב מול נחמיאס והזלקינד על ענקית הנדל"ן גב ים וסגר אותו עם רווח עצום של 1.25 מיליארד שקל - מתעניין כעת ברכישת סלקום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פרנקל הינו הבעלים של קבוצת Loyd's העוסקת בין השאר בהשקעות בתחום הנדל"ן והתעופה האזרחית. בין היתר, הוא מחזיק בחברת יו־ויז'ן, הפועלת בתחום המל"טים. כעת פרנקל על פי מקורבים לדסק"ש מציע לרכוש את סלקום לפי מחיר של כ-2.4-2.3 מיליארד שקל. בסביבתו של פרנקל  סירבו להתייחס להצעה.  בשוק חושבים כי אין מדובר בהצעה שתצא אל הפועל בפרט שהיחסים של פרנקל ונחמיאס עלו על שרטון עוד בתקופה בה נלחמו על השליטה בגב ים. אך בסביבתו של נחמיאס מכחישים זאת וטוענים שהעסקה לרכישת גב ים נסגרה ברוח טובה בין הצדדים והם בקשרים טובים.

יש להדגיש כי הרפתקה חדשה של פרנקל בסלקום אם אכן תיסגר, הינה עסקה לא סטנדרטית עבורו. פרנקל נוהג להיכנס ולצאת מהר מפוזיציות ההשקעה שלו. הוא מתמקד בעיקר בנכסים נזילים בהם הוא פועל לבצע סיבוב מהיר ולקחת רווח. בניגוד לכך השתלטות על סלקום אינה עסקה הכרוכה בלחיצת יד בלבד. הוא יאלץ לעבור דרך השב"כ לקבל את אישור משרד התקשורת וכמובן את ברכת הדרך של הבנקים ומחזיקי החוב.

בפברואר האחרון פורסם שהוא מעוניין לרכוש 51% ממניות חברת הלוויינים חלל תקשורת בתמורה ל-110 מיליון שקל. חלל תקשורת הנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-36 מיליון שקל, נמצאת כיום בהליכי הסדר בשל חובות עצומים של כ-1 מיליארד שקל אותם לא יכלה להחזיר. כונס הנכסים עו"ד חגי אולמן מחזיק ב-31% ממניות החברה (בעקבות קריסת יורוקום נדל"ן של שאול אלוביץ')  כאשר החברה ההונגרית  IG4   מחזיקה ב-20% מניות נוספות. לאור העבודה שהחברה ההונגרית לא יכלה לקבל היתר לשלוט בחברה משיקולים ביטחוניים היא החליטה להתחבר לגורם אלמוני שלא חשף את עצמו. בשוק מעריכים כי מדובר בפרנקל שמנסה להשתלט על חלל עוד  משנת 2019.

בפועל אותה דמות  שהגישה את ההצעה לא חשפה את זהותה בפני החברה ואולמן. אם בעלי החוב יסכימו להצעה הם יידרשו להסכים לתספורת של כ-20%-30% לחוב.  נזכיר כי פרנקל רכש באוגוסט - 2022 אופציה לרכישת 26% מחלל תקשורת במחיר של 4.58 שקל למניית חלל. מאז אותה עסקה שווי מניית חלל נפל בשוק ל-1 שקל.

פרנקל גם נמצא במאבק שליטה מול אלי עזור (24%) על מאגר תמר  בו הוא מחזיק 11% מהמניות באופן ישיר ו-25% מהמניות בבעלת השליטה תמר פטרוליום . ביולי האחרון רכש ממגדל הראל וקרן ברוש 20% ממניות תמר פטרוליום בתמורה כוללת של 292 מיליון שקל. את המניה רכש תמורה ל-16.5 שקל כ- 27% מעל מחיר השוק. כיום המניה נסחרת סביב מחיר של  15 שקל. מאגר תמר הושבת בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר והשותפות בו צפו לאובדן הכנסו בהיקף של כ-150 מיליון דולר בעקבות ההשבתה. אבל ההשפעה של הפסד זה על השותפות הוא שולי. הערך שלה נגזר מעשרות שנים של תזרימי מזומנים, חודש ויותר של הפסקת פעילות לא ישפיעו על השווי.

מקורבים לפרנקל מסרו :"בתמר פטרוליום אין מאבק שליטה. מערכת היחסים עם אלי עזור מאוד טובה".

גם סביב שופרסל נפוצו שמועות על התעניינותו של פרנקל. באוקטובר האחרון פורסם כי הוא מציע למוסדיים לרכוש את אחזקותיהם (60%) בחברת הקמעונאות שופרסל שנהפכה ביולי 2020 לחברה ללא גרעין שליטה. אך גם שם זה לא הבשיל לעסקה.

לביזפורטל נודע גם שפרנקל התעניין באופן לא רשמי לרכוש מקונסורציום הבנקים שנתן את ההלוואה לחברת חנן מור את הקרקע בשדה דב. "הוא הציעה ללאומי לרכוש את הקרקע לפי שווי של כ-960 מיליון שקל" אמר המקור. "בנק לאומי סירב לדון במחיר זה" הוסיף. בסביבתו של פרנקל הכחישו ומסרו " לא התמודדנו ולא נתנו שום הצעה". גם חנן מור מסר " אנחנו לא מכירים שום הצעה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ניר הראל 01/04/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    איש מדהים, תעוזה ועוצמה ,
  • 7.
    ר 30/11/2023 20:31
    הגב לתגובה זו
    מבית.
  • המגיב 02/12/2023 01:55
    הגב לתגובה זו
    "ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה", בעצם הם רוצים דיקטטורה. מישהו ש"יציל" אותם מכל אותם המונים נבערים, שלא יודעים מה טוב בשבילם, ולכן מישהו צריך להחליט במקומם. בכל מקרה - גייטס את שוואב כבר דואגים לזה. דיקטטורה כלל עולמית, בשם ה"קדמה", ה"נאורות", "התחממות גלובאלית", ועוד כהנה וכהנה.
  • 6.
    דויד 30/11/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    קח את בזק לנצח כל הזמן אפשר לחלוב בלי סוף
  • 5.
    אזרח 30/11/2023 02:01
    הגב לתגובה זו
    אם ירכוש את ידיעות או את כלכליסט ויציל אותנו מהגיס החמישי הזה
  • 4.
    מויש 30/11/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
    מזרים לכאן כספים נקווה שהחרדים לא יבזזו את כל הכסף שמגיע לארץ
  • 3.
    מעניין שגם בישראל יודע לעשות עסקים....... לא קל (ל"ת)
    מוטי 29/11/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • כגן 29/11/2023 20:38
    הגב לתגובה זו
    ולגמרי בצדק.
  • 2.
    מ. כהן 29/11/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
    כל מחיר שנמוך מ2.6 מיליארד לסלקום מהווה לפיתת מוות לדסק"ש.פשוט לא מובן איך לפניי שנה סלקום קיבלה תג מחיו של 3.5 מיליארד והזלקינדים ונחמיאס סירבו. מה שהיה מאפשר לדסק"ש לסגור את החוב ולהתחיל חיים חדשים.
  • שמאי 30/11/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
    שם מתחילה אם כל הבעיות
  • 1.
    למה הטרמינולוגיה שלילית ? איש עסקים יהודי מכובד . (ל"ת)
    למה? 29/11/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 29/11/2023 20:37
    הגב לתגובה זו
    הצעות. מי שלחוץ למכור, שימכור. איש העסקים מגיע לסגור על הסכם, להרוויח ולהתקדם הלאה. מפזר מס' הצעות. תפס אחת? נהדר. שיהיה בהצלחה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.