לאומי עקף את נייס והפך לחברה הגדולה בבורסה
תקופה ארוכה שענקית התוכנה נייס נייס 2.43% הייתה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בבורסה בתל אביב. כעת, ובמהלך די צפוי, תפס את מקומה בנק לאומי לאומי 0.19% שבשקט עלה לצמרת הטבלה עם שווי שוק של 46.8 מיליארד שקל בעוד שנייס עם שווי שוק של 45.2 מיליון שקל.
העלייה של בנק לאומי לא באה בחלל ריק, הבנקים הרוויחו ברבעון האחרון 39% יותר מאשר לפני שנה, והמגמה הזו לא צפויה לדעוך בקרוב כל עוד הריביות נשארות גבוהות. בקצב הנוכחי הבנקים עשויים לעקוף את ה-22 מיליארד שקל שהרוויחו בשנה שעברה. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים פתחו מבערים והרוויחו 54 מיליארד שקל.
השנתיים האחרונות מלוות כזכור בהעלאות ריבית במשק והמרוויחים הגדולים והמיידיים מזה הם חמשת הבנקים הגדולים בישראל. הם חוגגים על חשבון הציבור עם רווח חצי שנתי של 13.8 מיליארד שקל ורווח רבעוני של 7.5 מיליארד שקל. מדובר בקצב רווחים שנתי של 28 מיליארד שקל, זינוק של 27% לעומת השנה שעברה. אם תלכו עוד שנה אחורה תקבלו עוד 18.3 מיליארד שקל. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים הרוויחו 54 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת הקורונה הם הרוויחו 7.6 מיליארד שקל.
הבנקים מרוויחים מהפער בין הריבית שהם לוקחים מהציבור על הלוואות, לבין הריבית שהם נותנים למי שמפקיד אצלם כסף בפיקדון. אבל בעוד הריבית על הפיקדונות היא 4%-5%, הריבית שהם לוקחים מכם על הלוואות כבר מגיעה ל-10% בממוצע. זה פער גדול, גדול מדי שמסדר לבנקים זינוק של עשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות לעומת מה שהיה קודם.
- האם צריך לאסור על לאומי להציע פיקדון על ה-S&P 500?
- ל-9 פרויקטים סולאריים: שו״ב אנרגיה סוגרת מימון של 798 מיליון שקל עם לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 החברות הכי גדולות בבורסה המקומית, בינהן 4 בנקים
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי היה הבנק שהרוויח ברבעון השני הכי הרבה כסף מחמשת הבנקים הגדולים עם רווח של כ-2.45 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 23%, זאת בזמן שהתשואה להון שלו עמדה על 19.4%. לעומתו בנק הפועלים פועלים 0.92% רשם רווח נקי של 1.92 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.8%, לעומת רווח של 1.343 מיליארד שקל ברבעון המקביל.
חברת נייס דיווחה על דוחות כספיים טובים עם צמיחה של 10% בהכנסות כתוצאה מגידול של 23% בהכנסות מענן. בשורה התחתונה החברה רשמה רווח מתואם של 2.13 דולר למניה לעומת 1.86 דולר ברבעון המקביל ומעל לתחזית האנליסטים ל-2.06 דולר למניה. החברה העלתה את תחזית סך ההכנסות (Non-GAAP) לשנת 2023 שצפויה להסתכם ב-2.353-2.373 מיליארד דולר, שמייצג גידול של 8% לפי נקודת האמצע של התחזית לעומת אשתקד.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
התוצאות הצפויות של נייס בהחלט טובות, אלא שזו לא הצמיחה שנייס הרגילה את השוק בשנים קודמות. אולי זו ההאטה בשווקים הטכנולוגיים ואולי נייס סובלת מהאוויר הדליל כשמגיעים למקומות הגבוהים. כך או אחרת, נייס תצטרך למצוא לעצמה מנועי צמיחה נוספים. הפתרונות החדשים אכן יגדלו במכירות, אבל נייס ידועה כחברה שמצליחה לבלוע-לרכוש חברות מתחרות. זה עשוי לחזור לאג'נדה שלה כדי לספק צמיחה מרשימה יותר.
עם זאת צריך לזכור שהרווחים הגדולים שהבנקים גרפו בשנה האחרונה לא ישארו לעד. הבנקים נהנו השנה מריבית חסרת תקדים, אך ברגע שתהיה הורדת ריבית לא מן הנמנע שמהגמה תחזור להיו כפי שהייתה. מנגד בחודש שעבר, לאור התוצאות החיוביות, בנק אוף אמריקה העלו את תחזית הצמיחה ואת דירוג המניה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 285 דולר - אפסייד של 51%.
- 2.שמעון 13/09/2023 07:23הגב לתגובה זובארצות הברית כתבה כזו הייתה מגלמת 20 אחוז עלייה לפחות בטווח של יומיים שלושה פה זה נתן בקושי 3 אחוז מתחילת השנה חחחחחחח
- 1.ניו יורקר 12/09/2023 19:24הגב לתגובה זואיזה בורסה עלובה. בוול סטריט אפל בדרך לשווי של 3 טריליון בדולרים כאן החברה הגדולה ביותר פחות מ15 מליארד דולר. ועוד זה בנק מרכזי במדינה. בארה"ב יש בנקים קטנים מאוד ששווים הרבה יותר
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
