לאומי עקף את נייס והפך לחברה הגדולה בבורסה
תקופה ארוכה שענקית התוכנה נייס נייס 0.06% הייתה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בבורסה בתל אביב. כעת, ובמהלך די צפוי, תפס את מקומה בנק לאומי לאומי 1.75% שבשקט עלה לצמרת הטבלה עם שווי שוק של 46.8 מיליארד שקל בעוד שנייס עם שווי שוק של 45.2 מיליון שקל.
העלייה של בנק לאומי לא באה בחלל ריק, הבנקים הרוויחו ברבעון האחרון 39% יותר מאשר לפני שנה, והמגמה הזו לא צפויה לדעוך בקרוב כל עוד הריביות נשארות גבוהות. בקצב הנוכחי הבנקים עשויים לעקוף את ה-22 מיליארד שקל שהרוויחו בשנה שעברה. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים פתחו מבערים והרוויחו 54 מיליארד שקל.
השנתיים האחרונות מלוות כזכור בהעלאות ריבית במשק והמרוויחים הגדולים והמיידיים מזה הם חמשת הבנקים הגדולים בישראל. הם חוגגים על חשבון הציבור עם רווח חצי שנתי של 13.8 מיליארד שקל ורווח רבעוני של 7.5 מיליארד שקל. מדובר בקצב רווחים שנתי של 28 מיליארד שקל, זינוק של 27% לעומת השנה שעברה. אם תלכו עוד שנה אחורה תקבלו עוד 18.3 מיליארד שקל. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים הרוויחו 54 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת הקורונה הם הרוויחו 7.6 מיליארד שקל.
הבנקים מרוויחים מהפער בין הריבית שהם לוקחים מהציבור על הלוואות, לבין הריבית שהם נותנים למי שמפקיד אצלם כסף בפיקדון. אבל בעוד הריבית על הפיקדונות היא 4%-5%, הריבית שהם לוקחים מכם על הלוואות כבר מגיעה ל-10% בממוצע. זה פער גדול, גדול מדי שמסדר לבנקים זינוק של עשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות לעומת מה שהיה קודם.
- האם צריך לאסור על לאומי להציע פיקדון על ה-S&P 500?
- ל-9 פרויקטים סולאריים: שו״ב אנרגיה סוגרת מימון של 798 מיליון שקל עם לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 החברות הכי גדולות בבורסה המקומית, בינהן 4 בנקים
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי היה הבנק שהרוויח ברבעון השני הכי הרבה כסף מחמשת הבנקים הגדולים עם רווח של כ-2.45 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 23%, זאת בזמן שהתשואה להון שלו עמדה על 19.4%. לעומתו בנק הפועלים פועלים 1.99% רשם רווח נקי של 1.92 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.8%, לעומת רווח של 1.343 מיליארד שקל ברבעון המקביל.
חברת נייס דיווחה על דוחות כספיים טובים עם צמיחה של 10% בהכנסות כתוצאה מגידול של 23% בהכנסות מענן. בשורה התחתונה החברה רשמה רווח מתואם של 2.13 דולר למניה לעומת 1.86 דולר ברבעון המקביל ומעל לתחזית האנליסטים ל-2.06 דולר למניה. החברה העלתה את תחזית סך ההכנסות (Non-GAAP) לשנת 2023 שצפויה להסתכם ב-2.353-2.373 מיליארד דולר, שמייצג גידול של 8% לפי נקודת האמצע של התחזית לעומת אשתקד.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
התוצאות הצפויות של נייס בהחלט טובות, אלא שזו לא הצמיחה שנייס הרגילה את השוק בשנים קודמות. אולי זו ההאטה בשווקים הטכנולוגיים ואולי נייס סובלת מהאוויר הדליל כשמגיעים למקומות הגבוהים. כך או אחרת, נייס תצטרך למצוא לעצמה מנועי צמיחה נוספים. הפתרונות החדשים אכן יגדלו במכירות, אבל נייס ידועה כחברה שמצליחה לבלוע-לרכוש חברות מתחרות. זה עשוי לחזור לאג'נדה שלה כדי לספק צמיחה מרשימה יותר.
עם זאת צריך לזכור שהרווחים הגדולים שהבנקים גרפו בשנה האחרונה לא ישארו לעד. הבנקים נהנו השנה מריבית חסרת תקדים, אך ברגע שתהיה הורדת ריבית לא מן הנמנע שמהגמה תחזור להיו כפי שהייתה. מנגד בחודש שעבר, לאור התוצאות החיוביות, בנק אוף אמריקה העלו את תחזית הצמיחה ואת דירוג המניה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 285 דולר - אפסייד של 51%.
- 2.שמעון 13/09/2023 07:23הגב לתגובה זובארצות הברית כתבה כזו הייתה מגלמת 20 אחוז עלייה לפחות בטווח של יומיים שלושה פה זה נתן בקושי 3 אחוז מתחילת השנה חחחחחחח
- 1.ניו יורקר 12/09/2023 19:24הגב לתגובה זואיזה בורסה עלובה. בוול סטריט אפל בדרך לשווי של 3 טריליון בדולרים כאן החברה הגדולה ביותר פחות מ15 מליארד דולר. ועוד זה בנק מרכזי במדינה. בארה"ב יש בנקים קטנים מאוד ששווים הרבה יותר
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות -3.19% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני כסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
