חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

לאומי עקף את נייס והפך לחברה הגדולה בבורסה

ענקית התוכנה הישראלית נייס מאבדת את הבכורה בבורסה לטובת בנק לאומי שגורף רווחים ובהתאמה המניה עולה; במקביל, ההאטה הטכנולוגית בעולם פגעה בתשואה של נייס
עדן ספיר | (2)

תקופה ארוכה שענקית התוכנה נייס נייס -2.5% הייתה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בבורסה בתל אביב. כעת, ובמהלך די צפוי, תפס את מקומה בנק לאומי לאומי -0.72% שבשקט עלה לצמרת הטבלה עם שווי שוק של 46.8 מיליארד שקל בעוד שנייס עם שווי שוק של 45.2 מיליון שקל. 

העלייה של בנק לאומי לא באה בחלל ריק, הבנקים הרוויחו ברבעון האחרון 39% יותר מאשר לפני שנה, והמגמה הזו לא צפויה לדעוך בקרוב כל עוד הריביות נשארות גבוהות. בקצב הנוכחי הבנקים עשויים לעקוף את ה-22 מיליארד שקל שהרוויחו בשנה שעברה. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים פתחו מבערים והרוויחו 54 מיליארד שקל. 

השנתיים האחרונות מלוות כזכור בהעלאות ריבית במשק והמרוויחים הגדולים והמיידיים מזה הם חמשת הבנקים הגדולים בישראל. הם חוגגים על חשבון הציבור עם רווח חצי שנתי של 13.8 מיליארד שקל ורווח רבעוני של 7.5 מיליארד שקל. מדובר בקצב רווחים שנתי של 28 מיליארד שקל, זינוק של 27% לעומת השנה שעברה. אם תלכו עוד שנה אחורה תקבלו עוד 18.3 מיליארד שקל. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים הרוויחו 54 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת הקורונה הם הרוויחו 7.6 מיליארד שקל.

הבנקים מרוויחים מהפער בין הריבית שהם לוקחים מהציבור על הלוואות, לבין הריבית שהם נותנים למי שמפקיד אצלם כסף בפיקדון. אבל בעוד הריבית על הפיקדונות היא 4%-5%, הריבית שהם לוקחים מכם על הלוואות כבר מגיעה ל-10% בממוצע. זה פער גדול, גדול מדי שמסדר לבנקים זינוק של עשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות לעומת מה שהיה קודם.

10 החברות הכי גדולות בבורסה המקומית

10 החברות הכי גדולות בבורסה המקומית, בינהן 4 בנקים

מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי היה הבנק שהרוויח ברבעון השני הכי הרבה כסף מחמשת הבנקים הגדולים עם רווח של כ-2.45 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 23%, זאת בזמן שהתשואה להון שלו עמדה על 19.4%. לעומתו בנק הפועלים פועלים -0.94%  רשם רווח נקי של 1.92 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.8%, לעומת רווח של 1.343 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

חברת נייס דיווחה על דוחות כספיים טובים עם צמיחה של 10% בהכנסות כתוצאה מגידול של 23% בהכנסות מענן. בשורה התחתונה החברה רשמה רווח מתואם של 2.13 דולר למניה לעומת 1.86 דולר ברבעון המקביל ומעל לתחזית האנליסטים ל-2.06 דולר למניה. החברה העלתה את תחזית סך ההכנסות (Non-GAAP) לשנת 2023 שצפויה להסתכם ב-2.353-2.373 מיליארד דולר, שמייצג גידול של 8% לפי נקודת האמצע של התחזית לעומת אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התוצאות הצפויות של נייס בהחלט טובות, אלא שזו לא הצמיחה שנייס הרגילה את השוק בשנים קודמות. אולי זו ההאטה בשווקים הטכנולוגיים ואולי נייס סובלת מהאוויר הדליל כשמגיעים למקומות הגבוהים. כך או אחרת, נייס תצטרך למצוא לעצמה מנועי צמיחה נוספים. הפתרונות החדשים אכן יגדלו במכירות, אבל נייס ידועה כחברה שמצליחה לבלוע-לרכוש חברות מתחרות. זה עשוי לחזור לאג'נדה שלה כדי לספק צמיחה מרשימה יותר.

עם זאת צריך לזכור שהרווחים הגדולים שהבנקים גרפו בשנה האחרונה לא ישארו לעד. הבנקים נהנו השנה מריבית חסרת תקדים, אך ברגע שתהיה הורדת ריבית לא מן הנמנע שמהגמה תחזור להיו כפי שהייתה. מנגד בחודש שעבר, לאור התוצאות החיוביות, בנק אוף אמריקה העלו את תחזית הצמיחה ואת דירוג המניה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 285 דולר - אפסייד של 51%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שמעון 13/09/2023 07:23
    הגב לתגובה זו
    בארצות הברית כתבה כזו הייתה מגלמת 20 אחוז עלייה לפחות בטווח של יומיים שלושה פה זה נתן בקושי 3 אחוז מתחילת השנה חחחחחחח
  • 1.
    ניו יורקר 12/09/2023 19:24
    הגב לתגובה זו
    איזה בורסה עלובה. בוול סטריט אפל בדרך לשווי של 3 טריליון בדולרים כאן החברה הגדולה ביותר פחות מ15 מליארד דולר. ועוד זה בנק מרכזי במדינה. בארה"ב יש בנקים קטנים מאוד ששווים הרבה יותר
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

הנהלת ארית רואה במהלך כלי לחיזוק מעמדה של רשף בשווקים הבינלאומיים ולהרחבת פעילותה. ברקע להנפקה, החברה מציינת כי רשף צפויה לרשום בשנת 2025 הכנסות של כ־500 מיליון שקל. החברה גם התחייבה בתשקיף שחלק הארי של הרווח יחולק כדיבידנד, בשיעור של לפחות 75%. לפי התשקיף, רשף מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת הפעילות באמצעות השקעות בחברות בנות ושותפויות בשווקים מרכזיים כמו ארה״ב, אירופה והודו. נוסף לכך, חלק מהכספים יופנו להבטחת יכולת ייצור של חומרי גלם, הגדלת מלאים והמשך פיתוח מוצרים חדשים, על רקע ביקושים גוברים בתחום המרעומים.


אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

שווי החברה בהנפקה מוערך בכ־4.3 מיליארד שקל. אם ההנפקה תושלם, רשף צפויה להיכנס למדד ת״א־90 בעדכון הבא, לצד ארית תעשיות שכבר כלולה במדד. בארית מציינים כי מבנה ציבורי לחברת הבת עשוי לסייע בפעילותה מול רגולציה בשווקים שונים.



מחזור שנתי של כמיליארד שקל

על פי התשקיף, צבאות בעולם מעדכנים את תפיסת המלאים ומגדילים משמעותית את היקפי הרכש שנועדו להבטחת זמינות ממושכת. מגמות אלו, לפי החברה, משמשות מנוע מרכזי לצמיחה עבור רשף. עוד מצוין כי רשף נהנית ממעמד מוביל בשוק המרעומים האלקטרוניים, שצפוי להגיע להיקף של 1.6 מיליארד דולר ב־2025, עם המשך גידול בשנים שלאחר מכן. לצד זאת מצוין כי שוק המרעומים למשוטטים, רחפנים וכטב"מים, נמצא בתנופה נפרדת וצפויה.


במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים