דוח רווח והסבר

למה חנן פרידמן מחלץ את עמוס לוזון מההשקעה הכושלת בטריא?

משקיעים מבקשים למשוך 1.1 מיליארד שקל מהפלטפורמה של טריא - רק 250 מיליון שקל הוחזרו; החברה מפסידה בקצב של 20 מיליון שקל ברבעון; מה מעניין את לאומי בטריא שהפכה ברבעון האחרון לחברה בגסיסה? 
אבישי עובדיה | (33)

הדוחות הכספיים של טריא -0.41%  ברבעון השני היו איומים וחריגים. זה לא סוד שהחברה שמספקת הלוואות דרך השקעות של עמיתים, בצרות פיננסיות - קצב הדרישות למשיכת הכספים גדול והחברה לא יכולה להחזיר את הכסף למבקשים, אבל ייתכן שיש גם בעיה עם "הצד השני" - הלווים. בעוד שברבעון הראשון היא הכירה בהכנסות ריבית על תיק האשראי  של הלווים בסכום של מעל 19 מיליון שקל, ברבעון השני זה צנח ל-3 מיליון שקל. 

זה יכול להיות בשל הגדלה להפסדי אשראי וזה גם יכול להיות בשל התחייבות למשקיעים שגורמת לצמצום המרווח של טריא. החברה אומנם לא חייבת להחזיר את הכסף, יש לה אפשרות לחכות עם ההחזר עד שיגיעו משקיעים חדשים (הם לא מגיעים) ועד תנאי ההסכם עם המשקיעים, אבל זו פגיעה קשה במוניטין ובתדמית של החברה ומעבר לכך, לא באמת ידוע מה החברה התחייבה למשקיעים. יכול להיות למשל שפיגור גדול בהחזרים אליהם (ובקצב הזה יכולים להיות פיגורים משמעותיים שמעבר להסכם) מחייב קנס לצד פיצוי בריבית. 

למעשה, מדובר בצרות משני כיוונים "הספקים" ו"הלקוחות".  ספקי האשראי - המשקיעים רוצים את הכסף בחזרה, ובלקוחות עלולים להימצא כאלו שאין להם את היכולת להחזיר את הכסף. 

 

המודל העסקי קרס

הרעיון שעומד מאחורי טריא ומאחורי חברות ההלוואות החברתיות הוא קבלת כספים ממשקיעים והעברתם ללווים. זה  נעשה דרך בחינה של הלווים, חיתום שאמור להיות תקין ומתן הלוואה בריבית שתואמת את הסיכון.

כך בעצם תכננו הפלטפורמות החברתיות להחליף את הבנק בשידוך בין הציבור שמפקיד כספים בפיקדונות לציבור שמקבל הלוואות מהבנק. במקום התיווך היקר של הבנק, אפשר להשקיע ולקבל הלוואה דרך פלטפורמה חברתית כזו. המפקידים-משקיעים מקבלים תשואה טובה יותר מפיקדון, הלווים מקבלים הלוואה בריבית טובה יותר. 

זה טוב בתיאוריה, זה נכשל במציאות. המקרה של טריא הוא דוגמה טובה - טריא נתנה למשקיעים ריבית קבועה וכעת כשהריבית עלתה הם מאוכזבים מאוד. אבל הם לא יכולים להוציא את הכסף. יש כאן תקיעות שתימשך עד שהריבית תרד וההשקעה הזו תהיה שוב אטרקטיבית וגם אז יש סיכוי לא קטן שהמשקיעים לא יקבלו את מה שהם מצפים. 

הפלטפורמות האלו צצו כשהשווקים היו מצוינים, החזרי האשראי היו גבוהים, הכלכלה היתה חזקה. המצב היום שונה כשכל גופי האשראי הגדילו את ההפרש להפסדי אשראי. גם בטריא יהיו לווים שלא יחזירו את הכסף, וזה יהיה לא זניח. צריך בשביל להבין זאת לחזור לבסיס - בנקים הם הגופים שהכי נוח וכלכלי לקבל מהם מימון. הם מספקים הלוואות בריבית נמוכה יותר מכל גוף אחר. רק אנשים, חברות שלא מצליחות לקחת הלוואה מהבנק או שהם נמצאים בתקרת ההלוואות פונים לאשראי חוץ בנקאי, וטריא היא ממכלול סוגי האשראי החוץ בנקאי. זה אומר שהסיכון גדול יותר.

למה חנן פרידמן מחלץ את עמוס לוזון? 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חוץ מזה, מה שקורה כעת בשוק האשראי החוץ בנקאי, מחזק את התיאוריה שהחיתום ובחינת הלווים בתחום האשראי החוץ בנקאי, חלשים ביחס לבנקים ובהתאמה השיעור של  האשראי הבעייתי-פגום גדול יותר.     

וגם אם צפוי שינוי לטובה בכלכלה לצד הפחתת הריבית בשנה, המוניטין והתדמית בינתיים בצלילה. משקיעים מבקשים למשוך 1.1 מיליארד שקל מהפלטפורמה של טריא - רק 250 מיליון שקל הוחזרו. מדובר על כשליש מכספי הפלטפורמה, ומאוד יתכן שחלק גדול מהשני שליש האחרים פשוט מבין ש"אין מה לעשות" ובקשה לפדות את הכסף, לא תיענה. יש כאן משקיעים רבים שלא יחזרו גם את מתישהו המצב ישתפר. משקיעים הם מקור ההון של החברה, הם בעצם מניעים אותה. אם אין משקיעים שיזרימו כספים לפלטפורמה - אין עסק או שהעסק צריך לשנות צורה ומודל עסקי.   

הצרות האלו הלכו והתגברו. אבל הן היו קשות גם ברבעון הראשון. איכשהו החברה הצליחה לדווח על הכנסות של 19.3 מיליון שקל ברבעון הראשון ירידה של כ-20% לעומת רבעון מקביל, אבל עדיין הכנסות משמעותיות. ההכנסות האלה הן ריבית ועמלות בתיווך ההלוואות לצד פעילות מימון ישירה שיש לחברה. אחרי הכל, היקף תיק ההלוואות בפלטפורמה הוא כ-3.3 מיליארד שקל. 

תיק האשראי הניב הכנסות ברבעון הראשון כי היה בו מרווח חיובי - בין המימון ללווים לבין התשלום-התשואה למשקיעים. אבל מה קרה ברבעון השני? ההכנסות צנחו ל-3 מיליון שקל כשהחברה מסבירה שזה בגל ירידה בהיקפי הפעילות בתחום קבוצות הרכישה, האשראי לרכב וה-BNPL. 

אולי החברה הפרישה לחובות בגין הפסדי אשראי, אולי היא בדקה את ההתחייבויות שלה למשקיעים והגדילה את ההתחייבויות-הפיצויים למשקיעים האלו שרואים תשואה נמוכה. מה שבטוח שהתשואה על התיק הגדול של החברה - מעל 3 מיליארד שקל, נעלמה ברבעון השני. 

 

טריא גוססת 

זה הביא להפסד של 20 מיליון שקל ברבעון, וזה מרמז על מה שיהיה ברבעונים הבאים. לחברה יש הון של 49 מיליון שקל שילך וירד, היא במצב גסיסה. אבל אז הגיע בנק לאומי בניהולו של חנן פרידמן שמנסה לבצע החייאה לחברה. למה פרידמן מנסה לחלץ את לוזון? זה עסקי לחלוטין. בנק לאומי מקבל אופציות ל-20% מהחברה לפי השווי הנוכחי בבורסה כ-160 מיליון שקל (לפני הכסף). אף אחד לא אמר שהוא יממש את האופציה הזו שאותה הוא מקבל בחינם ובמקביל הוא מקבל זכות לעבור על הסכמי האשראי מול קבוצות הרכישה ובעצם להיכנס כמלווה לצד טריא בפרויקטים שמעניינים אותו. 

מבחינת לאומי הוא מקבל אופציות בחינם, מבחינת טריא היא מקבלת אפשרות להיחלץ מהסחרור, אם כי הקשיים בפעילות הבסיסית של פלטפורמת ההלוואות, צפויים להימשך. אבל יש כאן נזק עקיף ללאומי - הוא מכניס ראש בריא למיטה חולה. לאומי כבר מזוהה באופן מסוים עם טריא (למרות שהעסקה עוד לא אושרה על ידי בעלי המניות של טריא -תחילת ספטמבר), האם זה מה שהוא רוצה? להיכנס לעסקת מימון קבוצת רכישות ובדרך לסבול מתדמית שלילית?

יכול להיות שהכל עסקים ולאומי לא מוטרד מתדמית ומבחינתו כניסה לכמה פרויקטי מימון של קבוצות רכישה שווה הרבה כסף. יכול להיות שלמרות שבעלי מניות טריא רואים בו חבל הצלה, הוא לא באמת מתכוון להשקיע. הוא יכול לסגת מהעסקה ברגע.  כך או אחרת, השווי שלפיו צפויות להתממש האופציות - כ-160 מיליון שקל שהוא גם שווי השוק, לא מצדיק את הפעילות כרגע.

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    גדעון 29/08/2023 16:52
    הגב לתגובה זו
    אז מדוע אני, לקוח לאומי, צריך לסבול מכך?
  • 23.
    דנה 27/08/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    מר פרידמן תלמד בשנים האחרונות חברות מתייחסות גם לאתיקה של ההשקעה, עמוס ליזון הוא אדם בעל רמת מוסר נמוכה לפי הדברים שעושה ואומר
  • 22.
    יועצת משכנתאות מכירה 27/08/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
    כמי שעבדה עם טריא שנים יכולה להעיד על בעיית ניהול קשה. החברה לא נוהלה טווח רחוק וזה השפיע בכל ההיבטים במיוחד באשראי לקוחות שלי קיבלו משכנתאות במסלול אחד קבוע שהבנקים הכריחו את הלקוחות לקחת במסלול משתנה. אולי זה ישתנה עכשיו אבל אני סקפטית לקוחות כבר לא רוצים לעבוד עם טריא חוץ מאלו שאין להם ברירה
  • 21.
    פופטיץ 27/08/2023 14:01
    הגב לתגובה זו
    זה הכול
  • 20.
    ארסופי 27/08/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
    שאין לה מודל עסקי ושבוודאות תיסגר. אין הסבר מסחרי למה בלאומי מבזבזים על זה זמן וכסף
  • 19.
    לקוחה לא מרוצה 27/08/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
    חצי מהחשבון שלי פיגורים נתנו הלוואות לאנשים מהרחוב אין בטוחות ואין כלום מרמים את כולם בחיוכים לבנים
  • 18.
    למה לחלץ את לוזון? 0ק0 בחצר בארסוף עם קטינה? חחח (ל"ת)
    חחחחחחחחחחחחח 27/08/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    דנית 27/08/2023 09:32
    הגב לתגובה זו
    אם לאומי נכנס זה מאוד ירגיע את המשקיעים
  • 16.
    לוזון פסול מוסרית 27/08/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
    לוזון פסול מוסרית
  • למה? 27/08/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    כי נתפס מפמפם בבריכה??
  • כי 27/08/2023 10:56
    נראה שייצרו גבר עליו. למרות שחוקית זה מותר, הנבדל בינינו לבין חיות שאנחנו לא עושים כל מה שמותר. זו בחורה ממש צעירה, והנזק שנגרם לה גדול לדעתי
  • 15.
    כתבה נהדרת (ל"ת)
    שחר 27/08/2023 02:20
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    משקיע שוקע 26/08/2023 23:23
    הגב לתגובה זו
    בעלי מניות לאומי צריכים להתנגד למהלך. או בעתיד לתבוע את פרידמן על הפסד ידוע מראש.
  • 13.
    2 פתח תקוואים עוזרים אחד לשני... (ל"ת)
    אייל 26/08/2023 23:05
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    itzick 26/08/2023 20:24
    הגב לתגובה זו
    איך 250 מ 1,100 זה 1/3? זה פחות מ 1/4...
  • אחיעד 27/08/2023 03:15
    הגב לתגובה זו
    הכוונה ש250 הוחזרו למשקיעים מתוך בקשות של 1100. וש1100 שביקשו לקבל בחזרה את כספם הם שליש מתוך 3300 מלשח בסהכ שהיו לטריא בכספי משקיעים. כלומר שליש (ואולי בכלל חצי או 70% או יותר) מכספי המשקיעים ייצאו מטריא ובהתאם לא ממש יישאר לה מה להלוות הלאה ובניקוי הוצאות לא יישארו רווחים בכלל. להיפגש, יהיו הפסדים שמהר מאוד ימחקו את מעט ההון העצמי שקיים(49 מליון)
  • המגיב 27/08/2023 01:14
    הגב לתגובה זו
    הכתב התכוון לכך שדרישה למשיכה של 1.1 מיליארד שקל על ידי המשקיעים, זה בעצם דרישה למשיכה של שליש מסכום ההלוואות שניתנו על ידי החברה - סך ההלוואות 3.3 מיליארד שקל. אין מצב שהחברה יכולה להחזיר את זה, כל עוד הלווים לא החזירו את ההלוואות שלקחו.
  • 11.
    צבי 26/08/2023 18:54
    הגב לתגובה זו
    אפשרות סבירה שלוזון שיחד את פרידמן, רצוי לחקור את נקיון עפינם.
  • 10.
    יש הרבה צללים בעיסקה - להלך בדמדומים (ל"ת)
    אלקין 26/08/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אחד שיודע 26/08/2023 15:38
    הגב לתגובה זו
    טריא מפתחת ללאומי תוכנה לניהול חיתום למשכנאות. עם בלעדיות ללאומי. כנראה שזה מעניין את לאומי אחרת לא היה שם עשרות מ שקלים לפחות התוכנה. וזה האינטרס שלו בטריא. לא כי יש לו אופציות
  • מי רוצה תוכנה מחברה שהחיתום שלה כושל? (ל"ת)
    אמיר 26/08/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 26/08/2023 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עמוסי 26/08/2023 13:40
    הגב לתגובה זו
    עמוס פתוח עם בנק לאומי בהרבה מאוד כסף ולא יתנו לו לקרוס בגלל טריא עד שהשוק יתייצב עמוס ופרידמן לא סופרים אף אחד
  • 6.
    חנן הגנן 26/08/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    כי ככה זה עם חנן
  • 5.
    אלתר 26/08/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
    נסיגה פירושה שהבנק לא בטוח שטריא שווה.
  • 4.
    עממי 26/08/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    חילקו אשראי ללא בדיקות רק בשביל לקבל עמלות . חוסר אחריות מוחלט מגיע להם לפשוט רגל מחר בבוקר אמן ואמן .
  • עממית 27/08/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
    נכון. נתנו הלוואה לבת שלי בת 22 לרכב אין לה משכורת כלום ושום דבר הלכה עם החבר יצאו עם רכב מאז חובות והוצאה לפועל הרסו לה את החיים
  • כל אחד שיש לו דופק קיבל אשראי, מנסיון (ל"ת)
    אבי 26/08/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רשות ניירות ערך צריכה לחקור בעניין. (ל"ת)
    זיו 26/08/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
  • רשות אימפוטנטית. (ל"ת)
    חיים 27/08/2023 04:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 26/08/2023 09:40
    הגב לתגובה זו
    שוק כמו שוק .הבנק הפך שוק אפור.הקפיטליזם ניצח את השיטה .הוא גם ישרוף אותה .הפאודלים החדשים, מחוררים את הגבינה.
  • 1.
    מר בין 26/08/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    עוד הרפתקאה של בנק שאחריו הציבור משלם...מה איכפת לפרידמן לשחק בכספינו ללא בדיקות מתאימות, ללא בדיקת בטחונות. הבנקים עושקים אותנו כדי לכסות אובדן כספים אבודים של הלוואות שנעשים לכאורה ללא בדיקה נאותה. עוד דפקט בהתנהלות הבנקים ובהיתנהלותנו כמדינת עולם שלישי
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאלצביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאל
דוחות

אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה

ההכנסות עלו ברבעון השני בכ-3.4% ל-1.8 מיליארד שקל והרווח הנקי קפץ לכ-30 מיליון שקל לעומת פחות ממיליון שקל אשתקד; קרפור ממשיכה להציג רווחיות זה הרבעון הרביעי ברציפות ולבלוט בצמיחה, בעוד במוצרי החשמל נרשמה שחיקה וברשתות הספורט נרשם הפסד

תמיר חכמוף |

 אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה -4.15%   מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2025

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של שנת 2025 הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-1.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בסך של כ-3.4% נבע בעיקר מגידול בהכנסות במגזר קמעונאות חשמל, במגזר מזון ובמגזר מוצרי צריכה חשמליים, אשר קוזז באופן חלקי מקיטון במכירות מגזר ספורט ופנאי אשר נפגע מהשפעות מבצע "עם כלביא".

הרווח הגולמי הסתכם בכ-509 מיליון שקל לעומת כ-503 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-1.2%. העלייה ברווח הגולמי של הקבוצה נבעה בעיקר מעליה ברווח הגולמי במגזר קמעונאות חשמל ומגזר מזון, בעיקר כפועל יוצא מעלייה במחזור ההכנסות והתייעלות בהוצאות בעיקר במגזר המזון. שיעור הרווח הגולמי עמד על 28.4% לעומת 29.1% ברבעון המקביל. הקיטון בשיעור הרווח נבע בעיקר מירידה בשיעורי הרווח הגולמי במגזר ספורט ופנאי ובמגזר מזון שהתקזז בחלקו מגידול בשיעור הרווח הגולמי במגזר קמעונאות חשמל.

הרווח התפעולי עמד על כ-93 מיליון שקל לעומת כ-61 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה המשמעותית של כ-53.5% נבעה הן משיפור בפעילות החברה (הרווח התפעולי מפעילות נמשכת לפני אחרות ורה ארגון הסתכם בכ-59 מיליון שקל לעומת כ-56 מיליון שקל ברבעון המקביל) וכן מעליית ערך נדל"ן להשקעה בסך של כ-35 מיליון שקל נטו בגין מתחם אלקטרה בראשון לציון ורווח הון ממימוש סניפים במגזר מזון בסך 10 מיליון שקל.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השני של 2025 הסתכם בכ-30 מיליון שקל, לעומת פחות ממיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עמד על 25 מיליון שקל לעומת הפסד של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.