מעקב ביזפורטל

בעקבות הכסף הנעלם בגיבוי - התביעות יביאו להחזרת כל החוב לבנקים; כמה יישאר למחזיקי האג"ח?

על ההצעה לרכוש את אגרות החוב ב-5 אגורות, על האפסייד שעשוי להיות למחזיקי החוב ועל איש המפתח בפרשת גיבוי
אבישי עובדיה | (8)

פרשת גיבוי החלה בהכנסת פעילות קטנטנה של אשראי חוץ בנקאי לבורסה, הנפקה פרטית, גיוסי אג"ח, ניפוח התוצאות, ניפוח המניה, העברת השליטה באופן תמוהה וקריסת החברה אחרי שחוב של 250 מיליון שקל הפך לכמעט אבוד (למרות שלאורך כל הדרך הנהלת החברה טענה ששיעור החובות הבעיתיים אפסי).   

250 מיליון שקל זה כסף גדול וההשערה של המעורבים בדבר שהוא הגיע למשפחות פשע בצפון שהצליחו בדרכים שונות לקבל כסף מהסניף הצפוני של גיבוי. זה לא היה קשה, לפי המתואר על ידי הנאמנים שפרסמו דוח חקירה מקיף, כמעט כל מי שרצה לקבל מימון - קיבל. 

הבעיה שהוא קיבל את זה על חשבון הציבור, על חשבון אגרות החוב של החברה שנסחרו בבורסה. הציבור הפסיד סדר גודל של 200 מיליון שקל, הרוב - כ-140 מיליון שקל באגרות חוב (היתר הפסדי המשקיעים במניות).

הבנקים ניצלו מהפסדים. הם סיפקו אשראי של 220 מיליון שקל לגיבוי, אבל הצליחו לצמצם אותו עד ל-75 מיליון שקל - עד כאן תמצית הפרקים הקודמים של הפרשה המרתקת שכוללת גם בריחה מחקירה של הבעלים הקודםהאשמות כבדות כנגד רואי החשבון של החברה ו-מסע בעקבות הכסף הנעלם.

הפרק החדש הוא על החזרת כספים לקופה. כספים שישמשו את הנאמנים בהחזרת החובות של החברה. על חלק קטן מהחובות יש ביטחונות. יש עדיין שאלה גדולה כמה שווים הביטחונות וכמה הם יהיו שווים לצרכי מימוש? זה יהיה לכל היותר כמה עשרות בודדות. 

לצד זה יש סיכוי, אבל נמוך שהמשטרה תשים את ידה על חלק מהכסף הנעלם ויש את התביעות שזה הסיפור הגדול. התביעות הצפויות נגד אריאל פרדו ומשרד רואי החשבון דלויט יכולים להכניס הרבה כסף לקופה. פרדו נמצא במקום אחר, גיבוי קטנה עליו, הוא חלק מבעלי השליטה בחברת פאגאיה שנסחרת ב-1.8 מיליארד דולר. יכול להיות שהוא יסכים לשלם סכום נאה ולא להתקרב לחקירה. דלויט בדומה לרואי חשבון אחרים בהיסטוריה שהסתבכו, יתרחק מחקירה שיכולה להפיל אותו לגמרי. כופר זה שם המשחק. משלמים ושוכחים את המחדל הגדול.

כמה הם ישלמו ומה יגיע למחזיקי אגרות החוב והבנקים? אין עדיין תמונה מלאה, אבל יש כבר כיוון ראשוני - הבנקים שבקופתם השקים של הלקוחות נמצאים בראש סדר הגבייה-נשייה. החוב כלפיהם ירד מ-220 מיליון ל-75 מיליון שקל וכעת הוא כ-40 מיליון שקל. יש סיכוי טוב שהמשך הגבייה האיטית, מימוש בטחונות ומכירת נכסים מעטים, יביא את החוב לחצי ואפילו פחות, אבל איך שלא תסתכלו על זה, ובהינתן התביעות שיזרימו כסף, הבנקים מסודרים - הם יקבלו בסבירות גבוהה את הכסף עד השקל האחרון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למעשה, התרגיל יחסית פשוט, בהערכה גסה - כל סכום של עד 15-20 מיליון שקל מהתביעות ילך לבנקים, מעל ילך למחזיקי האג"ח. החוב כלפי המחזיקים הוא 140 מיליון שקל, וזה אומר שאם למשל התביעות יניבו ב-50 מיליון שקל, אז מחזיקי החוב יקבלו 20-25 אגורות לכל 1 שקל. זה כמובן לא מובטח, יש סיכון גדול, זה גם יכול להיות אפס וזה גם יכול להיות 40-50 אגורות. זה עדיין פתוח, אבל יש כיוון ראשוני. בינתיים, התקבלה אצל הנאמנים הצעה לרכישת אגרות החוב ב-5 אגורות והם פרסמו אותה לציבור.  

הנפילה של גיבוי - סימן לבאות?

הנפילה של גיבוי היתה כמעט ידועה מראש. השוק של האשראי החוץ בנקאי הוקם ואושר במהירות כדי לספק תחרות לבנקים. זו לא תחרות אמיתית, אבל ככה העריכו רבים והטענות כלפי הבנקים שככו. אלא שאין אפשרות אמיתית להתחרות באשראי בנקאי. אלו הפונים לחברות אשראי חוץ בנקאי הם, לא נעים להגיד, לקוחות סוג ב'. הם סיימו את מסגרת האשראי, אובליגו מול הבנקים, לא הצליחו לקבל אשראי נוסף ואז עברו לגופים אחרים.

ומטבע הדברים הם בדרגת סיכון גדולה יותר. כלומר הסיכוי שיגבה החוב נמוך יותר ולכן הריבית בהתאם - גבוהה יותר. הריבית הגבוהה והסיכון הגבוה לא התבטאו בדוחות הכספיים וזו היתה נורת אזהרה מהבהבת - אצל גיבוי, אבל בפועל כמעט אצל כל חברות האשראי החוץ בנקאי. 

הדוחות לימדו שהחשש לתרגיל של גלגול חובות הוא מוחשי. הדרך היחידה של חברות אשראי לטעון שאין בעיה עם החובות ולהפריש מעט לחובות פגומים-בעייתיים היא לגלגל חובות בעייתים. זו פרקטיקה ותיקה ומוכרת, פשוטה, אך גאונית - מגיע מועד התשלום והלקוח לא משלם. מדברים איתו. קובעים שההלוואה תיפרע בעוד 3 חודשים. אפילו מוסיפים 1% לריבית. זה הכל. 

לדוחות זה קריטי - אין חוב בעייתי, אין חוב פגום, אין הפרשה. יש רווחים. יש אפילו רווחים גבוהים יותר כי הריבית תעלה. 

בנקים לא יכולים לעשות זאת, יש פיקוח ובקרה צמודים. חברות אשראי חוץ בנקאי לא באמת מבוקרות ומפוקחות. בבסיס חשבו שאין צורך - הרי החברות האלו לא רוצות להפסיד, הם יספקו אשראי למי שיכול להחזיר ואם יש בעיה אז הבעיה תתגלגל עליהם.  בתחילת הדרך אף אחד לא הרים דגל ואמר - אבל מה יקרה אם זה יהיה כסף של הציבור ולא כסף שלהם ושל בנקים שממנים אותם (ואז החוב הבנקאי די מובטח)? איכשהו לא דאגו לציבור וככה הציבור נפל בשורה של חברות אשראי חוץ בנקאי. המקרה הידוע הנוסף חוץ מגיבוי הוא יונט קרדיט שמשה כחלון היה היו"ר שלה.

הכשלים האלו צריכים להביא את הרגולטור לפיקוח צמוד יותר על החברות האלו, במיוחד כשמדובר בחברות ציבוריות ואז נטל האחריות הוא גם על רשות ניירות ערך. עד שזה לא יקרה, המשקיעים ומחזיקי החוב בניירות ערך הללו, מתבססים על דבר אחד עיקרי - אמון. הם מאמינים בהנהלה, הם מאמינים שהחוב יוחזר. הם יכולים להיות צודקים, יש לא מעט חברות ותיקות, גדולות, שמרוויחות לאורך זמן. יש גם חברות שמתמקדות בתחומים מסוימים ומשיגות בו מומחיות, יש חברות שהן של חברות ביטוח ששם הביטחון גדול יותר; אז בהחלט מגיע לחלק מהנהלת החברות האלו אמון, רק תמיד עם הסתייגות מסוימת. לא משקיעים רק על בסיס אמון. ובאלו שהאמון לא מובטח, הסיכון גדול פי כמה. 

בחברת גיבוי ניתן אמון לבעלים שנחשבו עשירים-מצליחים עם קורטוב של טכנולוגיה - האחים פרדו, אבל בסופו של דבר אריאל פרדו, כך לפי דוח החקירה סיפק מידע מעוות בדירקטוריון ולמשקיעים. נראה שהמטרה שלו ושל ההנהלה כולה, היתה להציג רווחים ולעזאזל הגבייה. זה חלחל בגיבוי ועם הקמת הסניף הצפוני בראשות אייל רוזן זה הפך להיות שיטה לייצור רווחים מבלי להתייחס לתזרים. רוזן הקים יחידה אוטונומית לחלוטין בצפון "הפרוע". הוא שאב סכומי עתק מהחברה והציג רווחים לכאורה. הסניף הצפוני היה "הבוננזה" של גיבוי ועל רקע זה רוזן קיבל שקט. הוא הפך לשליט בחברה. הוא קבע למי וכמה מזרימים כספים. 

הוא ניצל את זה שהשיטה היתה כזו - השיטה שחלחלה מלמעלה היתה תביאו הלוואות, תביאו רווחים. אף אחד לא התעסק יותר מדי עם בטחונות וחיתום רציני. רוזן הביא את רוב ההלוואות ואת רוב הרווחים. הוא במקביל גם ניהל חברת קנאביס, עשה עסקאות נדל"ן ועוד, נראה שהעלימו עין. העיקר שיביא רווחים. 

כשהתחילו הצרות ונראה היה שרוזן הוא אחד האחראים העיקריים, הוא ברח. אומרים שהוא מסתובב באפריקה. הנאמנים במרדף אחריו ואחרי הכסף, גם ממנו יכולים להגיע סכומים נאים.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מחזיק . מה כדאי לי לעשות (ל"ת)
    דן 22/07/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דניאל 20/07/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
    חברות שקמות סתם ככה משום מקום לא יכולות לקבל כסף ציבורי בהיקפים גדולים
  • 3.
    שלום 20/07/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
    לא הבנצי מה קורה לבעלי המניות הם לא מקבלים כלום
  • תלוי בגביית הכסף עי הנאמנים (ל"ת)
    מייקל 26/07/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
  • כלום כלום כלום (ל"ת)
    בני 20/07/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
  • מ. כהן 21/07/2023 23:22
    אני לא יודע מה יותר ,0 או כלום.
  • 2.
    המוסדיים זורקים כספי ציבור/לקוחות על הקרח חופשי (ל"ת)
    אפק 20/07/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יהושפט 20/07/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    הנקודה החשובה מה חשבו מור כשהשקיעו מיליונים בחברה הזו? וכבר הבנו שבכלל לא עניין אותם הונאת האשראי בחברה כי הם היו עסוקים בהונאת תשואות. הכל לכאורה כמובן. רק לחבר את הנקודות.
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.03%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

ג'ין טכנולוגיות קופצת ב-10%; מדד הביטוח נופל 1.6%

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים, כאשר מדדי ת"א 35 ו-90 נסחרים בירידה של עד 0.6%.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.6%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמצופה.

השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.

אתמול ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מטה הנהגת חמאס בדוחא שבקטאר. זה הפעם הראשונה שאירוע צבאי כזה מתרחש בשטח מדינה שהייתה עד כה מעורבת בתיווך. צה"ל שוב הוכיח עליונות, רגישות ודיוק בלתי רגיל בפעולה בלב דוחא, התקיפה הישירה הראשונה נגד הנהגת חמאס בקטאר. המהלך סימן עוצמה אסטרטגית ויישום מדויק של יכולת תקיפה מעבר לגבולות, ותמך בשוק המניות. בסיכום היום מדדי ת"א 35 ו-125 רשמו שיאים חדשים, ות"א 90 רחוק מרחק נקודות בודדות משיא דומה. גם בשוק הגלובלי התגובה הייתה מאופקת, כאשר הנפט שנחשב לאינדיקטור שמושפע מהמתיחות במזרח התיכון עלה קלות לרמה של 63 דולר לחבית.