אחרי שנה בלבד: עוד מנכ"ל של מגדל טורק את הדלת. הפעם: שגיא יוגב "סביבת העבודה הקשתה על ניהול מיטבי"
שנה בלבד מכניסתו של שגיא יוגב לתפקיד מנכ"ל חברת מגדל ביטוח 2.01% של שלמה אליהו - גם הוא עוזב בטריקת דלת. לדבריו - הוא לא הצליח לנהל כי סביבת העבודה לא איפשרה זאת.
לדברי יוגב במכתב ההתפטרות החריף: "סביבת העבודה אליה נחשפתי הקשתה על ניהול מיטבי של החברה ומנעה את האפשרות לקידומם של צעדים נדרשים ובהם בנייתה של תוכנית אסטרטגית לחברה.
"על אף פעולותינו המשותפות לקידום החברה, האירועים האחרונים וחוסר הוודאות ביחס ליציבות הניהולית פוגעים באופן קשה ביכולת ניהול החברה, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, כמו גם ביכולת הצבת מטרות עתידיות, קצרות וארוכות טווח. נסיונותינו לשקף את המצב לאשורו והשלכותיו לא הביאו לצערי לנקיטת הפעולות הנדרשות לצורך שמירה ל היציבות הניהולית וקיומה של סביבת עבודה תקינה באופן שיאפשר את ניהולה וקידומה של החברה.
"בנסיבות אלו ובהעדר יכולת לממש את היעדים והמטרות אני מבקש לסיים את כהונתי כמנכ"ל החברה"
יוגב הוא איש אמונו של יפתח רון טל, יו"ר הדירקטוריון, והוא הודה לו במכתב, אבל במופגן לא לבעל השליטה שלמה אליהו (ורק ציין "אני מאחל הצלחה רבה לחברה ולבעל השליטה בה" - מבלי להזכיר את שמו. רון טל עצמו היה בדרך לעזוב את החברה, האם כעת זה ישפיע גם עליו?
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, יוגב מונה אחרי סכסוכים רבים בחברה. בפועל מדובר על נטישה של מנכ"ל בפעם השביעית בתוך 8 שנים בלבד. הסיבוב האחרון היה לפני שנה כאשר היו"ר מוטי רוזן וגם מנכ"ל החברה רן עוז נטשו. יוגב הגיע לחברה מהראל, שהם היה מנהל החטיבה לביטוח כללי. החיכוכים הרבים אפילו הקימו על מגדל את קצפו של המפקח על שוק ההון והביטוח, משה ברקת, שלא שבע רצון מחילופי הבכירים התכופים והמחלוקות התדירות בין אליהו ליו"רים שלו. גם גיא פישר, מנהל ההשקעות, החליט לעזוב לאחר פרישתו של עוז.
בתגובה אומרת החברה: "החברה מצרה על הודעה זו של מנכ"ל מגדל ביטוח בדבר סיום תפקידו וחולקת על תוכן המכתב ואופן הצגת הדברים. החברה מבקשת להבהיר כי היא תמשיך לפעול כדי להבטיח את ניהולם התקין של עסקי מגדל ביטוח, את יציבותה, טובתה וקידום האסטרטגיה של קבוצת מגדל, לרבות מגדל ביטוח, וקידום יעדיהן לטווח הארוך, וכי אין כל חשש לפגיעה בהקשר זה".
לפני שנה, שני המועמדים האחרים לתפקיד היו רונן אגסי, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, אך הוא סירב ללחצים. המועמד השני היה ידין ענתבי, ראש חטיבת שווקים פיננסיים והפעילות הבינלאומית בבנק הפועלים. שלמה אליהו התנגד למועמדות שלו, למרות שזו נתמכה ע"י רון טל. האם כעת לא תהיה לשלמה אליהו ברירה, או שהוא יחפש שמות חדשים?
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 4.כלכלן 01/11/2022 14:21הגב לתגובה זוחילופי מנהלים ודירקטורים תכופים פוגעים מאוד בחברה שהיא חברה ציבורית בעלת פוטנציאל רב . נדרשת התערבות נמרצת של הרגולטור למניעת הכאוס השורר בחברה .
- 3.תותח על - הפסד גדול (ל"ת)אוריאל 01/11/2022 14:06הגב לתגובה זו
- 2.אלון טל 01/11/2022 07:20הגב לתגובה זואיש של אנשים, מבריק, מנהיג ועם ראיה מעולה של תהליכים אסטרטגיים. משהו רקוב בממלכת דנמרק אם שגיא (ואחרים) לא מצליחים להעביר החלטות אסטרטגיות עם הצל הכבד של הבעלים. שגיא נכס לכל ארגון שיעבור אליו. בהצלחה רבה !
- 1.my way or no way (ל"ת)bardaat 31/10/2022 18:53הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
