אחרי שנה בלבד: עוד מנכ"ל של מגדל טורק את הדלת. הפעם: שגיא יוגב "סביבת העבודה הקשתה על ניהול מיטבי"
שנה בלבד מכניסתו של שגיא יוגב לתפקיד מנכ"ל חברת מגדל ביטוח 0.99% של שלמה אליהו - גם הוא עוזב בטריקת דלת. לדבריו - הוא לא הצליח לנהל כי סביבת העבודה לא איפשרה זאת.
לדברי יוגב במכתב ההתפטרות החריף: "סביבת העבודה אליה נחשפתי הקשתה על ניהול מיטבי של החברה ומנעה את האפשרות לקידומם של צעדים נדרשים ובהם בנייתה של תוכנית אסטרטגית לחברה.
"על אף פעולותינו המשותפות לקידום החברה, האירועים האחרונים וחוסר הוודאות ביחס ליציבות הניהולית פוגעים באופן קשה ביכולת ניהול החברה, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, כמו גם ביכולת הצבת מטרות עתידיות, קצרות וארוכות טווח. נסיונותינו לשקף את המצב לאשורו והשלכותיו לא הביאו לצערי לנקיטת הפעולות הנדרשות לצורך שמירה ל היציבות הניהולית וקיומה של סביבת עבודה תקינה באופן שיאפשר את ניהולה וקידומה של החברה.
"בנסיבות אלו ובהעדר יכולת לממש את היעדים והמטרות אני מבקש לסיים את כהונתי כמנכ"ל החברה"
יוגב הוא איש אמונו של יפתח רון טל, יו"ר הדירקטוריון, והוא הודה לו במכתב, אבל במופגן לא לבעל השליטה שלמה אליהו (ורק ציין "אני מאחל הצלחה רבה לחברה ולבעל השליטה בה" - מבלי להזכיר את שמו. רון טל עצמו היה בדרך לעזוב את החברה, האם כעת זה ישפיע גם עליו?
- רמי לוי: הכנסות מעל 2 מיליארד שקל, הרווח הנקי נשחק עקב גידור הדולר
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, יוגב מונה אחרי סכסוכים רבים בחברה. בפועל מדובר על נטישה של מנכ"ל בפעם השביעית בתוך 8 שנים בלבד. הסיבוב האחרון היה לפני שנה כאשר היו"ר מוטי רוזן וגם מנכ"ל החברה רן עוז נטשו. יוגב הגיע לחברה מהראל, שהם היה מנהל החטיבה לביטוח כללי. החיכוכים הרבים אפילו הקימו על מגדל את קצפו של המפקח על שוק ההון והביטוח, משה ברקת, שלא שבע רצון מחילופי הבכירים התכופים והמחלוקות התדירות בין אליהו ליו"רים שלו. גם גיא פישר, מנהל ההשקעות, החליט לעזוב לאחר פרישתו של עוז.
בתגובה אומרת החברה: "החברה מצרה על הודעה זו של מנכ"ל מגדל ביטוח בדבר סיום תפקידו וחולקת על תוכן המכתב ואופן הצגת הדברים. החברה מבקשת להבהיר כי היא תמשיך לפעול כדי להבטיח את ניהולם התקין של עסקי מגדל ביטוח, את יציבותה, טובתה וקידום האסטרטגיה של קבוצת מגדל, לרבות מגדל ביטוח, וקידום יעדיהן לטווח הארוך, וכי אין כל חשש לפגיעה בהקשר זה".
לפני שנה, שני המועמדים האחרים לתפקיד היו רונן אגסי, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, אך הוא סירב ללחצים. המועמד השני היה ידין ענתבי, ראש חטיבת שווקים פיננסיים והפעילות הבינלאומית בבנק הפועלים. שלמה אליהו התנגד למועמדות שלו, למרות שזו נתמכה ע"י רון טל. האם כעת לא תהיה לשלמה אליהו ברירה, או שהוא יחפש שמות חדשים?
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
- 4.כלכלן 01/11/2022 14:21הגב לתגובה זוחילופי מנהלים ודירקטורים תכופים פוגעים מאוד בחברה שהיא חברה ציבורית בעלת פוטנציאל רב . נדרשת התערבות נמרצת של הרגולטור למניעת הכאוס השורר בחברה .
- 3.תותח על - הפסד גדול (ל"ת)אוריאל 01/11/2022 14:06הגב לתגובה זו
- 2.אלון טל 01/11/2022 07:20הגב לתגובה זואיש של אנשים, מבריק, מנהיג ועם ראיה מעולה של תהליכים אסטרטגיים. משהו רקוב בממלכת דנמרק אם שגיא (ואחרים) לא מצליחים להעביר החלטות אסטרטגיות עם הצל הכבד של הבעלים. שגיא נכס לכל ארגון שיעבור אליו. בהצלחה רבה !
- 1.my way or no way (ל"ת)bardaat 31/10/2022 18:53הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריסלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות
המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.
המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.
לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.
לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.
