שגיא יוגב מגדל ביטוח
צילום: גל חרמוני
דוחות

מגדל ביטוח: הפסד של מיליארד שקל והיקף נכסים של 366 מיליארד שקל

בפרמיות ברוטו בביטוח כללי חלה עלייה של כ-16%, בהפקדות בגמל חלה עלייה של כ-20% ובהפקדות בפנסיה חלה עלייה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד
דור עצמון | (2)

חברת מגדל ביטוח 1.86% העוסקת בביטוח ובפעילויות שוק ההון, פרסמה את דוחותי הכספיים לרבעון השני של השנה בהם היא רושמת הפסד כולל בסך של כמיליארד שקל, לעומת רווח כולל בסך של כ-334 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לטענת החברה, ההפסד הכולל ברבעון המדווח הושפע מהמשך ירידות השערים החדות בשוקי ההון, אשר הובילו להפסדי השקעות עודפים בסך של כ-1.3 מיליארד שקל לפני מס. מנגד, נרשם קיטון בהתחייבויות הביטוחיות בשל עליית עקום הריבית בסך של כ-455 מיליון שקל לפני מס. אומדן דמי הניהול שלא יגבו בשל התשואה הריאלית השלילית עד להשגת תשואה חיובית מצטברת הסתכם נכון לסוף יוני בכ-1.1 מיליארד שקל.

בחברה מסבירים את ההפסד ברבעון בעיקר בשל הפרשה חד פעמית של כ-923 מיליון שקל לפני מס, שנגרמה מיישום עדכון לוחות התמותה על-ידי רשות שוק ההון ומתשואות שליליות בשוק ההון.

היקף הנכסים המנוהלים עמד נכון לסוף יוני על כ-366 מיליארד שקל, לעומת כ-354 מיליארד שקל נכון לתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של כ-3%. סמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים הסתכמו הנכסים המנוהלים בכ-379 מיליארד שקל, בדומה להיקף הנכסים בתום שנת 2021.

הקורס של זיו סגל, המנתח הטכני של ביזפורטל מתחיל בשבוע הבא – שני שיעורים חינם! בלי התחייבות. כנסו כאן לפרטים  מלאים ולקבוצת הווטסאפ לעדכונים שוטפים

הפרמיות ברוטו ודמי הגמולים בתקופה המדווחת הסתכמו בכ-13.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפרמיות ברוטו בביטוח כללי חלה עלייה של כ-16%, בהפקדות בגמל חלה עלייה של כ-20% ובהפקדות בפנסיה חלה עלייה של כ-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הרווח החיתומי בתקופה המדווחת הסתכם בכ-330 מיליון שקל לפני מס לעומת כ-461 מיליון שקל לפני מס בתקופה המקבילה אשתקד, וחלה בו עלייה בכל תחומי הפעילות הביטוחיים, למעט בענפי הרכב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יו"ר מגדל ביטוח, יפתח רון טל ומנכ"ל מגדל ביטוח, שגיא יוגב, מסרו:

"אנו מסכמים רבעון מאתגר אשר תוצאותיו הושפעו משני אירועים עיקריים - תשואות שליליות חדות בשוק ההון, אשר אפיינו את הרבעון הראשון של השנה ונמשכו ביתר שאת ברבעון השני, ועדכון לוחות התמותה על-ידי רשות שוק ההון, אשר הוביל להפרשה חד פעמית בסך של כ-923 מיליון שקל (לפני מס) נוכח היותה של החברה בעלת תיק ביטוח החיים הגדול בענף. יחד עם זאת, החודשים שחלפו מאז תום הרבעון, אשר הביאו עימם התייצבות מסוימת בשווקים והתאוששות בשוק ההון, הובילו לעלייה מחודשת בהיקף הנכסים המנוהלים על-ידי הקבוצה העומד סמוך למועד פרסום הדוח על סך של כ-379 מיליארד שקל, בדומה לרמתו בסוף שנת 2021, ולשיפור בתשואות העמיתים.

במקביל, אנו ממשיכים להגדיל את הרכיב האלטרנטיבי בתיקי ההשקעות על מנת להקטין את התלות בשוק ההון ואת התנודתיות הנובעת ממנו. מתחילת השנה נחתמו השקעות בסך כולל של כ-8.6 מיליארד שקל בעסקאות לא סחירות, אשר עתידות לתרום לתוצאות החברה ולתשואות עמיתיה בטווח הבינוני והארוך.

חרף חוסר היציבות בשווקים, והוראות הרגולציה, גם ברבעון הנוכחי ניכרים צמיחה משמעותית בפעילותה של החברה ושיפור ברווח החיתומי שלה (למעט בענפי הרכב הסובלים מבעיית רווחיות רוחבית בענף כולו), אשר הינם פרי הדגש והמאמצים שממקדת החברה  בהגדלת המכירות במוצריה הרווחיים ובשיפור יכולותיה החיתומיות.

עם הפנים למחצית השנייה של השנה, אנו סמוכים ובטוחים, כי המשך העבודה המאומצת והמיקודים ששמה החברה לנגד עינייה, יסייעו לחברה, אשר הינה מנהלת הנכסים הגדולה ביותר בשוק, לצלוח בבטחה ובהצלחה את האתגרים הנקרים בדרכה ולצאת מהם מחוזקת, תוך הבטחת המשך צמיחתה ושיפור רווחיותה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דרור 30/08/2022 13:20
    הגב לתגובה זו
    מטאטא חדש , מעמיס את האבא והאמא של ההוצאות וההפסדים בזמן קודמו כדי להראות טוב בדוחות הבאים .
  • 1.
    אלון 30/08/2022 09:19
    הגב לתגובה זו
    זהו, השנה אני עובר ממגדל... מליוני שקלים שלא עושים שום דבר חיובי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?