האיום הגדול על חברות האנרגיה המתחדשת - הרגולטור
לפני 13-14 שנה גל של חברות אנרגיה מתחדשת הנפיק בבורסה המקומית. סאנפלאואר 0.67% , אנלייט אנרגיה 2.05% , אלומיי 0.54% וחברות נוספות גייסו כספים מהציבור על רקע החלום הגדול לספק את האנרגיה מהשמש והרוח לבתים.
הישראלים הזריזים הגיעו לספרד, איטליה ופולין. הם זכו בפרויקטים ענקיים. אבל אז הגיע המשבר בשווקים וחלק מהמדינות החליטו עד כאן. עד כאן הסובסידיה הגדולה לתחום הזה, והן הפחיתו משמעותית את ההטבות (שלרוב היו דרך קביעת מחירי מינימום). למה שהחברות האלו יעשו תשואה דו ספרתית על הכסף בשעה שהציבור שמתמודד עם הקושי הכלכלי, ישלם את המחיר? המשבר של 2009, גרם להתפכחות של המדינות וביטול הסובסידיות הכל כך חשובות לתחום. אבל התחום הזה המשיך כמובן לצמוח - אחרי הכל, ובלי ציניות - זה העתיד.
היה ברור כבר אז שככל שהייצור יגדל, ככל שהתעשייה תתקדם, יהיה שיפור והתייעלות בעלויות. היה ברור שהסובסידיות מניעות את התעשייה, אבל בהדרגה הן ימחקו-יקטנו. ואז העולם יצא מהמשבר ההוא והסובסידיות חזרו גם במקומות שהופחתו ובכלל - התחום הזה שמתחבר עם הצורך, למעשה החובה שלנו, לשמור על עולם נקי, הלך וגדל וקיבל תמיכה ממשלתית חובקת עולם.
ועדיין, ברוב המקומות, התחום הזה עדיין לא כלכלי, הוא עוד לא בוגר כדי להרוויח בלי עזרה ממשלתית. יש מקומות מעטים שהתחום הזה יכול לחיות בלי הטבות-מענקים מהממשל.
- הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשברים כלכליים המדינות מהדקות את החגורה ופחות מממנות פרויקטים לעתיד
וזו יכולה להיות בעיה גדולה. בזמן משבר המדינות לוקחות צעד אחורה במימון פרויקטים לעתיד, בזמן משבר הן אומרות עד כאן. אנחנו עכשיו בזמן משבר. מאוד ייתכן שהביטול של ההטבות יהיה מוגבל כי אחרי הכל, משהו קרה בעולם בשנים האחרונות ואנחנו מבינים את החשיבות של האנרגיה הירוקה, ועדיין - כשבמדינות באירופה יש קושי להשיג אוכל וחשמל, אז מי חושב על אנרגיה ירוקה?
במשבר של 2009 מדינה נדבקה ממדינה. ספרד הדביקה את איטליה וזה עבר למקומות נוספים. לא בטוח שזה מה שיקרה הפעם, אבל הסיכון גדול. זה יתחיל במקומות החלשים יותר כלכלית, ואם המשבר יחריף זה יגיע גם למקומות חזקים יותר.
זה סיכון שצריך להילקח בחשבון, אם כי, לפחות בינתיים לא ברור עד כמה הוא יהיה משמעותי. אנרג'יקס שלה פעילות משמעותית בפולין דיווחה על חקיקה בפולין להגבלת המחיר על חשמל, וזאת בהמשך להחלטת האיחוד האירופי להגביל את המחיר ל-180 אירו (850 זלוטי) בגלל עליית המחירים המהירה באירופה. בינתיים מדובר על מגבלת מחיר לשנה (מתחילת דצמבר הקרוב ועד דצמבר שאחריו) ולמרות שהחברה לא מסרה את ההשפעה הצפויה, היא - ככל הנראה - בינתיים מוגבלת.
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
באנרג'יקס הסבירו ש-73% מהחוזים במחירים נמוכים יותר מ-800 זלוטי ולכן אולי החברה לא תיפגע מכך משמעותית. בפועל יש עוד 27% במחיר גבוה יותר. צריך גם לקחת בחשבון שההכנסות מפולין הן עיקר ההכנסות הצפויות של החברה לשנים הבאות.
אבל השוק מוריד את מניית אנרג'יקס לא רק בגלל ההודעה מהיום. אלא בגלל החשש שזה יתרחב. בספרד ואיטליה הורידו בזמנו את הסובסידיות בהדרגה-בשלבים, זה לא קרה בבוקר אחד. החשש עכשיו הוא שבפולין יקרה דבר דומה.
החשש הזה מוצדק. חברות האנרגיה המתחדשת המקומיות נסחרות כאילו הכל בטוח. התמחור שלהן לוקח בחשבון גם את הפרויקטים העתידיים. אבל יש עוד דרך ארוכה להביא את הפרויקטים האלו לידי השלמה, יש עוד סימני שאלה לגבי התעריפים. הפרויקטים הקיימים אמנם יפגעו פחות - אם בכלל - בגלל רגולציה, אבל פרויקטים עתידיים יפגעו מאוד. ברגע שהשוק יפנים שיש סיכונים גדולים בעתיד של הפרויקטים, המניות עלולות לספוג. הן כבר ספגו בחודשיים האחרונים (10-20%), לא בטוח שהירידות בתחום נגמרו. זה תלוי בעומק המשבר הכלכלי.
הנה השוואה בין החברות בתחום:
- 3.משה 31/10/2022 08:24הגב לתגובה זועדיין רווחית
- 2.פ 30/10/2022 17:59הגב לתגובה זוללא החברות לא יהיה פיתוח. הזמן אוזל , תחום האקלים הוא בראש העדיפויות של הממשלות.
- 1.קררה 30/10/2022 14:52הגב לתגובה זווגם לזה יש השפעה. קשה להלחם בספק שיכול לספק כשהאלטרנטיבה היא לקפא מקור..
- צודק לכן ימשיכו לעלות (ל"ת)רון 30/10/2022 17:34הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?