אסי לוינגר אנרגיקס
צילום: ענבל מרמרי

אנרג'יקס נופלת ב-7%: חקיקה חדשה בפולין תפגע בהכנסות - אבל בכמה?

אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה וטוענת שמאחר שהחקיקה לא הושלמה אין לה מושגה מה תהיה הפגיעה. ברור שהיא יכולה, או לפחות יכולה לתת למשקיעים מספר אומדנים. אבל היא לא עושה את זה. חבל שכך היא מזלזלת במשקיעים שלה

נתנאל אריאל | (7)

רק לאחרונה יצאה חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס  אנרג'יקס 4.64% בכמה הצהרות על כך שהיא הולכת ליהנות מעליית מחירי החשמל באירופה ובדגש על פולין. אבל עכשיו, ומהר מהצפוי, מתברר כי אנרג'יקס חגגה מוקדם מדי: המניה מאבדת גובה אחרי דיווח על חקיקה בפולין להגבלת המחיר על חשמל, וזאת בהמשך להחלטת האיחוד האירופי להגביל את המחיר ל-180 אירו (850 זלוטי) בגלל עליית המחירים המהירה באירופה. בינתיים מדובר על מגבלת מחיר לשנה (מתחילת דצמבר הקרוב ועד דצמבר שאחריו).
 
באנרג'יקס מנסים להרגיע ולהגיד ש-73% מהחוזים של אנרג'יקס, הם במחירים נמוכים יותר של 800 זלוטי ולכן אולי החברה לא תיפגע מכך משמעותית. בפועל יש עוד 27% במחיר גבוה יותר.

אבל מעבר לכך - אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה. היא יכולה לתת למשקיעים לפחות אומדנים על הפגיעה. היא יכולה לקחת את ה-180 אירו שהוחלט באיחוד האירופי ולספר למשקיעים מה תהיה הפגיעה אצלה במקרה כזה. היא גם יכולה לתת מספר תרחישים ולציין מה יהיה בכל אחד מהם. אבל היא לא עושה את זה.

בפועל, היא משאירה למשקיעים שלה רק לנחש. בחודשים הקודמים כשהיא נפנפה בכך שהיא תרוויח מעליית המחירים היא לא התביישה אלא אמרה במפורש כמה היא צפויה להרוויח. אז למה כעת לא להיות שקופים עם המשקיעים?

מה צפתה החברה - והשאלה הגדולה - כמה תהיה הפגיעה בפועל?

נזכיר כי בחודש יולי היא דיברה על 500 מיליון שקל בפולין עד 2024, וזאת כתוצאה מביטול קיבוע של מחירים (כדי להגדיל את ההכנסות) והפחתה שלהם ל-40% מכלל העסקאות לעומת 80% קודם לכן. החברה אפילו צפתה כי מתוכם 90-100 מיליון שקל במחצית השנייה של שנת 2022. 

 
מעבר לכך, בדוחות לרבעון השני החברה העלתה את תחזיותיה לכלל תוצאות הפעילות לשנת 2022 בשיעור של 30 -40% ואמרה שהיא צופה הכנסות בטווח ל-535-565 מיליון שקל, רווח גולמי מוערך כ-455-485 מיליון שקל ו-FFO שיסתכם בטווח של כ-365-395 מיליון שקל.

אנרג'יקס גם העלתה תחזיות לכל שנת 2023 בחדות, בשיעור של 50-70% כך שצפי הכנסות עודכן ל-790-830 מיליון שקל, רווח גולמי מוערך ב-675-715 מיליון שקל ו-FFO שיסתכם בטווח של 540-580 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יו 30/10/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    180 יורו למגה שעה זה מחיר פצצהההה. לפני שנה וחצי חלמנו על 65-70 יורו. ב 180 מרוויחים יופי טופי
  • 5.
    יאצק הפולני 30/10/2022 12:34
    הגב לתגובה זו
    טיפשים ואנטישמים .
  • 4.
    אנונימי 30/10/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
    מנייה מנופחת על כלום רק על חלומות.השבוע תקבל סטירה מצלצלת.אני בשורט לשבוע
  • חבל שתאבד את הכסף (ל"ת)
    משה 31/10/2022 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם היה לזה תשובה מרגיעה אנרג'יקס היו אומרים (ל"ת)
    אפולו 30/10/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה אנלייט יורדת? (ל"ת)
    הפולני 30/10/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 30/10/2022 12:09
    הגב לתגובה זו
    דבר דומה נראה אצל חברות הנדלן שלא ימהרו לשערך למטה נכסים כפי שהזדרזו לשערך למעלה נכסי השקעה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.