אנרג'יקס נופלת ב-7%: חקיקה חדשה בפולין תפגע בהכנסות - אבל בכמה?
אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה וטוענת שמאחר שהחקיקה לא הושלמה אין לה מושגה מה תהיה הפגיעה. ברור שהיא יכולה, או לפחות יכולה לתת למשקיעים מספר אומדנים. אבל היא לא עושה את זה. חבל שכך היא מזלזלת במשקיעים שלה
אבל מעבר לכך - אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה. היא יכולה לתת למשקיעים לפחות אומדנים על הפגיעה. היא יכולה לקחת את ה-180 אירו שהוחלט באיחוד האירופי ולספר למשקיעים מה תהיה הפגיעה אצלה במקרה כזה. היא גם יכולה לתת מספר תרחישים ולציין מה יהיה בכל אחד מהם. אבל היא לא עושה את זה.
בפועל, היא משאירה למשקיעים שלה רק לנחש. בחודשים הקודמים כשהיא נפנפה בכך שהיא תרוויח מעליית המחירים היא לא התביישה אלא אמרה במפורש כמה היא צפויה להרוויח. אז למה כעת לא להיות שקופים עם המשקיעים?
מה צפתה החברה - והשאלה הגדולה - כמה תהיה הפגיעה בפועל?
נזכיר כי בחודש יולי היא דיברה על 500 מיליון שקל בפולין עד 2024, וזאת כתוצאה מביטול קיבוע של מחירים (כדי להגדיל את ההכנסות) והפחתה שלהם ל-40% מכלל העסקאות לעומת 80% קודם לכן. החברה אפילו צפתה כי מתוכם 90-100 מיליון שקל במחצית השנייה של שנת 2022.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנרג'יקס גם העלתה תחזיות לכל שנת 2023 בחדות, בשיעור של 50-70% כך שצפי הכנסות עודכן ל-790-830 מיליון שקל, רווח גולמי מוערך ב-675-715 מיליון שקל ו-FFO שיסתכם בטווח של 540-580 מיליון שקל.
- 6.יו 30/10/2022 16:03הגב לתגובה זו180 יורו למגה שעה זה מחיר פצצהההה. לפני שנה וחצי חלמנו על 65-70 יורו. ב 180 מרוויחים יופי טופי
- 5.יאצק הפולני 30/10/2022 12:34הגב לתגובה זוטיפשים ואנטישמים .
- 4.אנונימי 30/10/2022 12:23הגב לתגובה זומנייה מנופחת על כלום רק על חלומות.השבוע תקבל סטירה מצלצלת.אני בשורט לשבוע
- חבל שתאבד את הכסף (ל"ת)משה 31/10/2022 09:44הגב לתגובה זו
- 3.אם היה לזה תשובה מרגיעה אנרג'יקס היו אומרים (ל"ת)אפולו 30/10/2022 12:21הגב לתגובה זו
- 2.למה אנלייט יורדת? (ל"ת)הפולני 30/10/2022 12:17הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/10/2022 12:09הגב לתגובה זודבר דומה נראה אצל חברות הנדלן שלא ימהרו לשערך למטה נכסים כפי שהזדרזו לשערך למעלה נכסי השקעה

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
