אסי לוינגר אנרגיקס
צילום: ענבל מרמרי

אנרג'יקס נופלת ב-7%: חקיקה חדשה בפולין תפגע בהכנסות - אבל בכמה?

אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה וטוענת שמאחר שהחקיקה לא הושלמה אין לה מושגה מה תהיה הפגיעה. ברור שהיא יכולה, או לפחות יכולה לתת למשקיעים מספר אומדנים. אבל היא לא עושה את זה. חבל שכך היא מזלזלת במשקיעים שלה

נתנאל אריאל | (7)

רק לאחרונה יצאה חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס  אנרג'יקס -3.89% בכמה הצהרות על כך שהיא הולכת ליהנות מעליית מחירי החשמל באירופה ובדגש על פולין. אבל עכשיו, ומהר מהצפוי, מתברר כי אנרג'יקס חגגה מוקדם מדי: המניה מאבדת גובה אחרי דיווח על חקיקה בפולין להגבלת המחיר על חשמל, וזאת בהמשך להחלטת האיחוד האירופי להגביל את המחיר ל-180 אירו (850 זלוטי) בגלל עליית המחירים המהירה באירופה. בינתיים מדובר על מגבלת מחיר לשנה (מתחילת דצמבר הקרוב ועד דצמבר שאחריו).
 
באנרג'יקס מנסים להרגיע ולהגיד ש-73% מהחוזים של אנרג'יקס, הם במחירים נמוכים יותר של 800 זלוטי ולכן אולי החברה לא תיפגע מכך משמעותית. בפועל יש עוד 27% במחיר גבוה יותר.

אבל מעבר לכך - אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה. היא יכולה לתת למשקיעים לפחות אומדנים על הפגיעה. היא יכולה לקחת את ה-180 אירו שהוחלט באיחוד האירופי ולספר למשקיעים מה תהיה הפגיעה אצלה במקרה כזה. היא גם יכולה לתת מספר תרחישים ולציין מה יהיה בכל אחד מהם. אבל היא לא עושה את זה.

בפועל, היא משאירה למשקיעים שלה רק לנחש. בחודשים הקודמים כשהיא נפנפה בכך שהיא תרוויח מעליית המחירים היא לא התביישה אלא אמרה במפורש כמה היא צפויה להרוויח. אז למה כעת לא להיות שקופים עם המשקיעים?

מה צפתה החברה - והשאלה הגדולה - כמה תהיה הפגיעה בפועל?

נזכיר כי בחודש יולי היא דיברה על 500 מיליון שקל בפולין עד 2024, וזאת כתוצאה מביטול קיבוע של מחירים (כדי להגדיל את ההכנסות) והפחתה שלהם ל-40% מכלל העסקאות לעומת 80% קודם לכן. החברה אפילו צפתה כי מתוכם 90-100 מיליון שקל במחצית השנייה של שנת 2022. 

 
מעבר לכך, בדוחות לרבעון השני החברה העלתה את תחזיותיה לכלל תוצאות הפעילות לשנת 2022 בשיעור של 30 -40% ואמרה שהיא צופה הכנסות בטווח ל-535-565 מיליון שקל, רווח גולמי מוערך כ-455-485 מיליון שקל ו-FFO שיסתכם בטווח של כ-365-395 מיליון שקל.

אנרג'יקס גם העלתה תחזיות לכל שנת 2023 בחדות, בשיעור של 50-70% כך שצפי הכנסות עודכן ל-790-830 מיליון שקל, רווח גולמי מוערך ב-675-715 מיליון שקל ו-FFO שיסתכם בטווח של 540-580 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יו 30/10/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    180 יורו למגה שעה זה מחיר פצצהההה. לפני שנה וחצי חלמנו על 65-70 יורו. ב 180 מרוויחים יופי טופי
  • 5.
    יאצק הפולני 30/10/2022 12:34
    הגב לתגובה זו
    טיפשים ואנטישמים .
  • 4.
    אנונימי 30/10/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
    מנייה מנופחת על כלום רק על חלומות.השבוע תקבל סטירה מצלצלת.אני בשורט לשבוע
  • חבל שתאבד את הכסף (ל"ת)
    משה 31/10/2022 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם היה לזה תשובה מרגיעה אנרג'יקס היו אומרים (ל"ת)
    אפולו 30/10/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה אנלייט יורדת? (ל"ת)
    הפולני 30/10/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 30/10/2022 12:09
    הגב לתגובה זו
    דבר דומה נראה אצל חברות הנדלן שלא ימהרו לשערך למטה נכסים כפי שהזדרזו לשערך למעלה נכסי השקעה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

אלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכותאלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכות

אלביט סוגרת חוזים בכ-150 מיליון דולר להגנת מטוסים באירופה

מערכות הלייזר נגד טילי כתף נכנסות לעוד ציי מטוסים, כולל מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו, על רקע דרישה גוברת להגנה לפלטפורמות אוויריות יקרות

ליאור דנקנר |

אלביט Elbit Systems Ltd. 2.47%  , חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות הפועלת מול צבאות וגופי ביטחון בארץ ובעולם, זוכה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכות DIRCM להגנה עצמית מפני טילים מונחי חום. העסקאות כוללות התקנה של המערכות על צי מטוסים של מדינה באירופה, לצד הזמנות נוספות לציי מטוסי תובלה של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו.

במונחים תפעוליים, מדובר בעוד שכבת הגנה שנכנסת למטוסים שמבצעים משימות עם ערך גבוה, בעיקר תובלה אווירית אסטרטגית. ההקשר ברור, יותר פעילות ליד אזורים מאוימים, יותר טיסות לשדות תעופה קדמיים, ויותר צורך להעלות את רמת השרידות בלי להחליף את הפלטפורמה עצמה.


DIRCM נכנס לשגרה המבצעית של מטוסי תובלה

DIRCM הוא פתרון שמיועד להתמודד עם איום נפוץ יחסית בשטח, טילי כתף מונחי חום מסוג Manpads. המערכת מזהה את האיום, מבצעת מעקב, ומשבשת את יכולת הביות של הטיל באמצעות קרן לייזר, כך שהוא מאבד נעילה על המטוס.

באלביט מדברים על משפחת המערכות J-MUSIC, שמותקנת על מגוון מטוסים בעולם. היתרון בציים גדולים הוא שמדובר בשדרוג שניתן להטמיע בהדרגה, לפי סוגי מטוסים ופרופיל משימות, ולא כמהלך חד שמחייב השבתה ממושכת של צי שלם.

הצורך הזה מתחזק במיוחד במטוסי תובלה, כי אלה כלי טיס שנכנסים לגבהים נמוכים יותר בשלב ההמראה והנחיתה, ולעיתים עובדים במרחבים שבהם קשה לבנות מעטפת הגנה קרקעית מלאה. לכן מדינות מסתכלות על DIRCM כעוד רכיב שמאפשר להפעיל את המטוס בביטחון גבוה יותר לאורך זמן.