אסי לוינגר אנרגיקס
צילום: ענבל מרמרי

אנרג'יקס נופלת ב-7%: חקיקה חדשה בפולין תפגע בהכנסות - אבל בכמה?

אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה וטוענת שמאחר שהחקיקה לא הושלמה אין לה מושגה מה תהיה הפגיעה. ברור שהיא יכולה, או לפחות יכולה לתת למשקיעים מספר אומדנים. אבל היא לא עושה את זה. חבל שכך היא מזלזלת במשקיעים שלה

נתנאל אריאל | (7)

רק לאחרונה יצאה חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס  אנרג'יקס 0.47% בכמה הצהרות על כך שהיא הולכת ליהנות מעליית מחירי החשמל באירופה ובדגש על פולין. אבל עכשיו, ומהר מהצפוי, מתברר כי אנרג'יקס חגגה מוקדם מדי: המניה מאבדת גובה אחרי דיווח על חקיקה בפולין להגבלת המחיר על חשמל, וזאת בהמשך להחלטת האיחוד האירופי להגביל את המחיר ל-180 אירו (850 זלוטי) בגלל עליית המחירים המהירה באירופה. בינתיים מדובר על מגבלת מחיר לשנה (מתחילת דצמבר הקרוב ועד דצמבר שאחריו).
 
באנרג'יקס מנסים להרגיע ולהגיד ש-73% מהחוזים של אנרג'יקס, הם במחירים נמוכים יותר של 800 זלוטי ולכן אולי החברה לא תיפגע מכך משמעותית. בפועל יש עוד 27% במחיר גבוה יותר.

אבל מעבר לכך - אנרג'יקס עושה לעצמה הנחה. היא יכולה לתת למשקיעים לפחות אומדנים על הפגיעה. היא יכולה לקחת את ה-180 אירו שהוחלט באיחוד האירופי ולספר למשקיעים מה תהיה הפגיעה אצלה במקרה כזה. היא גם יכולה לתת מספר תרחישים ולציין מה יהיה בכל אחד מהם. אבל היא לא עושה את זה.

בפועל, היא משאירה למשקיעים שלה רק לנחש. בחודשים הקודמים כשהיא נפנפה בכך שהיא תרוויח מעליית המחירים היא לא התביישה אלא אמרה במפורש כמה היא צפויה להרוויח. אז למה כעת לא להיות שקופים עם המשקיעים?

מה צפתה החברה - והשאלה הגדולה - כמה תהיה הפגיעה בפועל?

נזכיר כי בחודש יולי היא דיברה על 500 מיליון שקל בפולין עד 2024, וזאת כתוצאה מביטול קיבוע של מחירים (כדי להגדיל את ההכנסות) והפחתה שלהם ל-40% מכלל העסקאות לעומת 80% קודם לכן. החברה אפילו צפתה כי מתוכם 90-100 מיליון שקל במחצית השנייה של שנת 2022. 

 
מעבר לכך, בדוחות לרבעון השני החברה העלתה את תחזיותיה לכלל תוצאות הפעילות לשנת 2022 בשיעור של 30 -40% ואמרה שהיא צופה הכנסות בטווח ל-535-565 מיליון שקל, רווח גולמי מוערך כ-455-485 מיליון שקל ו-FFO שיסתכם בטווח של כ-365-395 מיליון שקל.

אנרג'יקס גם העלתה תחזיות לכל שנת 2023 בחדות, בשיעור של 50-70% כך שצפי הכנסות עודכן ל-790-830 מיליון שקל, רווח גולמי מוערך ב-675-715 מיליון שקל ו-FFO שיסתכם בטווח של 540-580 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יו 30/10/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    180 יורו למגה שעה זה מחיר פצצהההה. לפני שנה וחצי חלמנו על 65-70 יורו. ב 180 מרוויחים יופי טופי
  • 5.
    יאצק הפולני 30/10/2022 12:34
    הגב לתגובה זו
    טיפשים ואנטישמים .
  • 4.
    אנונימי 30/10/2022 12:23
    הגב לתגובה זו
    מנייה מנופחת על כלום רק על חלומות.השבוע תקבל סטירה מצלצלת.אני בשורט לשבוע
  • חבל שתאבד את הכסף (ל"ת)
    משה 31/10/2022 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם היה לזה תשובה מרגיעה אנרג'יקס היו אומרים (ל"ת)
    אפולו 30/10/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה אנלייט יורדת? (ל"ת)
    הפולני 30/10/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 30/10/2022 12:09
    הגב לתגובה זו
    דבר דומה נראה אצל חברות הנדלן שלא ימהרו לשערך למטה נכסים כפי שהזדרזו לשערך למעלה נכסי השקעה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.93%   והכסף כסף 1.68%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.