דולר אמריקאי
צילום: Pixabay

לא הכל שחור בשווקים: כך הייתם יכולים להרוויח השנה 15%

הבורסות יורדות אבל הקרנות הכספיות הדולריות מזנקות. אם אתם מחפשים חשיפה לדולר אז השנה האפיק הזה נתן תשואה יפה (ברוב השנים הן מפסידות). אבל באופן מוזר, הציבור דווקא פדה כמעט חמישית מהכסף בענף
נתנאל אריאל | (2)

חששתם שהבורסות ייפלו? הערכתם שהדולר יזנק? (כיוון שהדולר מזנק כשהבורסה נופלת, הוא נחשב לגידור טבעי), רציתם בכל מקרה לפזר סיכונים ולהמיר חלק מהכסף שלכם לדולרים? אם הייתם רוכשים קרן כספית דולרית בתחילת השנה הייתם מצליחים לקבל בינתיים תשואה חיובית של 15.3% בממוצע (הנה השינויים בשער הדולר הרציף, והנה השינוי בשער הדולר היציג). מדובר תשואה מצוינת לתקופה של ירידות בשווקים, כאשר מנגד - מדד ת"א 35 ירד השנה ב-5.6% ות"א 90 ירד ב-12%, ובוודאי בהשוואה לארה"ב, שם הנאסד"ק איבד השנה 32% מערכו, ה-S&P500 מחק 24% והדאו ג'ונס ירד ב-19%.

קרנות כספיות דולריות, הן כמו קרנות כספיות רגילות רק שהן משקיעות בדולר. מדובר בתחליף טוב למי שרוצה להיות חשוף לדולר. הענף מנהל נכון לעכשיו כ-770 מיליון שקל, כאשר מתחילת השנה, ובאופן דווקא מוזר, הציבור פדה כ-145 מיליון שקל - למרות שהאפיק הזה חיובי בצורה משמעותית. אולי אנשים חוששים שהדולר מיצה את העליות והוא בדרך לשינוי כיוון וירידות? במקרה כזה אכן אין סיבה להשאיר שם את הכסף, אבל הציבור פדה את הכסף לאורך כל השנה, כלומר בכל רגע נתון אנשים לא רצו להיות באפיק הזה, למרות שהוא היה המקלט הטוב ביותר מפני הירידות.

איך הייתם יכולים לקבל את התשואה הזו? 

אין הרבה שחקניות בענף אבל אם אתם מחפשים להיכנס לשם הנה האפשרויות שלכם: פסגות היא השחקנית הגדולה בענף ומנהלת שתי קרנות בהיקף של 247 מיליון שקל. השניה היא הראל שמנהלת שלוש קרנות שונות ו-230 מיליון שקל, מיטב מנהלת 142 מיליון שקל, קסם מנהלת 82 מיליון שקל ומגדל 69 מיליון שקל.

נזהיר - ברוב השנים הקרנות הכספיות הדולריות יורדות. למעשה בכל השנים מאז 2015 הקרנות הללו הניבו תשואה שלילית כל שנה, למעט בשנת 2018, בגלל הירידות בשווקים ברבעון האחרון של השנה. שימו לב - גם בשנת הקורונה, 2020, הקרנות הכספיות הדולריות הפסידו כסף למשקיעים בהן, כיוון שהמשבר בשוק היה קצר והבורסות חזרו לזנק. זה לא מה שקורה השנה.

ומה לגבי דמי ניהול?

דמי הניהול הממוצעים בקרנות הכספיות הדולריות עומדים על 0.35%, אבל השונות גדולה. שימו לב שיש גם דמי נאמנות אבל ההבדלים זניחים (0.01% לפה ולשם).

בצד החיובי:

במגדל תשלמו את דמי הניהול הנמוכים ביותר שהם 0.19%. במיטב תשלמו דמי ניהול של 0.25%. בפסגות תשלמו דמי ניהול של 0.28 (או 0.18% פלוס שיעור הוספה של 0.1% - הנה ההסבר כיצד יש להתייחס לשיעור הוספה). מעט יותר יקרה היא הקרן של קסם, שם תשלמו דמי ניהול של 0.35%.

בצד השלילי

אצל הראל תשלמו דמי ניהול מופקעים של 0.59% אבל הקרן חייבת במס (ולא פטורה במקור כמו האחרות). תוכלו ללכת על קרן אחרת של הראל ושם תשלמו בכלל דמי ניהול יקרים של 0.78%. שימו לב - בקרן השלישית, שהיא גם הגדולה ביותר, תשלמו דמי ניהול טובים של רק 0.2%. אבל למה בעצם יש שונות כל כך גדולה בדמי הניהול בין שלוש הקרנות, למה להטעות את הציבור? מה מנסים להשיג שם בהראל?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהן קרנות כספיות?

קרן כספית נחשבת לקרן סולידית מאוד. היא אלטרנטיבה טובה לאנשים שלא רוצים להשקיע את הכסף לטווח ארוך וגם לא רוצים לנעול אותו בפקדונות. אז במקום לא לעשות כלום, אפשר להפקיד בקרנות כספיות. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג 25/02/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת מאוד אבל מדוע הכתבה מסתיימת דווקא בחלק המותח? איפה התשובה לשאלה: "למה בעצם יש שונות כל כך גדולה בדמי הניהול בין שלוש הקרנות?" מה הטעם בלהציג שאלות אם אתם לא מסוגלים לתת עליהן תשובות , מוזר.
  • 1.
    קרנות כספיות 10/10/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול באחוזים מסך ההשקעה+תנאי אינפלציה. זה מוצר גרוע עד כדי התאבדות. קרנות כספיות דולריות עדיף לקנות דולרים, אין מס.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.