האינפלציה בישראל עומדת על 5.1% נכון לחודש יולי, מחירי הדיור עלו בכמעט 18% בשנה אחת ואין ספק שהקושי לעמוד בהוצאות עלה משמעותית עבור רוב משקי הבית בישראל. באותו הזמן יש מי ש"גוזרים את הקופון" מכל המצב הזה, ונהנים מאוד בזמן שאזרחים רבים נאבקים כדי לעמוד בהוצאות החודשיות שלהם. בין אלו שמרוויחים בתקופה הזו נמצאים הבנקים וחברות הנדל"ן. אין זה נדיר לראות קולות מחאה בנוגע לרווחי הבנקים – בין אם זה בכתבות, תחקירים, מחאות אמיתיות או פוסטים בפייסבוק ואותו הדבר תקף גם לגבי מחירי הדיור הגבוהים וחברות הנדל"ן. העניין שפחות שכיח בשיח הציבורי הוא דווקא השקעה באותן החברות והבנקים ונראה כי לציבור ולתקשורת יותר קל להתלונן מאשר להתמודד עם המצב ולהשקיע את הכסף באותם גופים בכדי ליהנות מהרווחים שלהם. 

הבעיה בישראל היא שאין שיח ציבורי רחב בנוגע להשקעות בנוסף למחסור חמור בחינוך פיננסי. ניתן להניח כי רוב אזרחי ישראל שמעו על הבורסה ואולי טיפה על השקעות, אך סביר יותר כי הם יותר מתעניינים, בקיאים ומרגישים על בשרם את עליות המחירים. בנוסף לכך, בחדשות נשמע לא פעם ולא פעמיים איך כולם מרוויחים בזמן שלנו הכל נהיה יותר ויותר יקר. ללא חינוך פיננסי המצב הזה יכול להיות מפחיד ומתסכל – להבין שאתה רק בורג קטן במערכת ונגזר עליך לשלם יותר בזמן שהחברות הגדולות והבנק גוזרים עליך קופון. אולי יש אמת בעניין, אך זה לא אומר שאין בידי כל אזרח גם את האופציה לעזור לעצמו, ופה בא לידי ביטוי שוק ההון.

בעזרת הבורסה נוכל דווקא ליהנות גם אנחנו מהחגיגה ולהצטרף לאלו שמרוויחים מעליות המחירים, ובמובן מסוים, נוכל לנצח אותן. אז נכון שהבנקים וחברות הנדל"ן יכולים לגרור איתם קונוטציה שלילית עבור רוב האזרחים ו"קשה" לרוב לראות אותם מרוויחים בזמן שלנו רק יותר קשה לסגור את החודש, אך האם עדיף לחיות בקושי וכעס או להבין כי זה מצב הדברים? העניין הוא שהבנקים וחברות הנדל"ן ירוויחו בין אם נשקיע בהם ובין או לא, אם כן, לא עדיף כבר לקבל חתיכה מהעוגה?

מניית בנק לאומי עלתה רק ב-12 החודשים האחרונים בכ-40%, מדד הבנקים בעצמו עלה ב-12 חודשים האחרונים ביותר מ-30%, תשואות מדהימות, בעיקר בהשוואה לתשואה הכמעט אפסית עד לא מזמן על הפיקדונות בבנק. אצל מניות חברות הנדל"ן הסיפור מעט שונה מפני שישנן חברות נדל"ן שונות אשר מושפעות בצורה שונה מעליות הריבית והאינפלציה – חברות נדל"ן מניב בארץ, חברות נדל"ן מניב בחו"ל, חברות ייזום נדל"ן וכו'. מניית חברת מבנה למשל עלתה בשנה האחרונה ב-10% ואילו מניית שיכון ובינוי ירדה כ-20%. על אף השוני בין החברות מדד ת"א נדל"ן עדיין עלה ב-12 החודשים האחרונים בכ-8% ובהסתכלות של שנתיים נבין את הסיפור האמיתי – על אף כל הירידות בשנה האחרונה במדד, בשנתיים האחרונות הוא עלה ביותר מ-85%, בחמש שנים – מעל ל-110%.

• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה בעצם החברות האלו מרוויחות כל כך הרבה ומשיגות תשואות גבוהות כל כך גבוהות בזמן שאנחנו כל כך מתקשים?

מבחינת חברות הנדל"ן המשוואה היא פשוטה מאוד – מחירי הדיור עולים, אין מספיק דירות, יש יותר מדי ביקוש לדירות, התוצאה היא: רווחים נאים לחברות הנדל"ן, אשר לא צפוי שיעלמו. אמנם יכול להיות שנראה האטה מסוימת ברווחים בשנה-שנתיים הקרובות לנוכח העלאות הריבית, אשר צפויה למתן את הביקוש לתקופה מוגבלת של זמן, אך סביר שבטווח הרחוק נמשיך לראות את הרווחים הללו לפחות עד שיהיה פה פתרון ממשי למשבר הדיור, פתרון שכנראה לא נראה בקרוב וגם אם כן, ייקח לו הרבה זמן לחלחל לשוק הדיור. 

מבחינת הבנקים, העלאות הריבית הן לא קללה אלא דווקא ברכה. כאשר הריבית עולה, הריבית אותה יגבו הבנקים מאזרחים עבור הלוואות, בעיקרן נמצאות המשכנתאות עולה גם היא, משמע התשואה של הבנקים על הלוואות שהם מחלקים עולה והם מרוויחים משמעותית יותר כסף. מה שתורם עוד יותר לחגיגה של הבנקים בתקופה זו הוא כי הבנקים לא מחויבים לגלגל את העלאות הריבית אל פיקדונות הציבור, משמע הכסף שאנו מפקידים אצלם – אותו הכסף שבעזרתו הם מחלקים הלוואות וגוזרים רווחים נאים, צובר עבורנו תשואה מאוד נמוכה אלא אם הבנק יסכים באדיבותו לנסות להתחרות בבנקים אחרים ולספק תשואה גבוהה יותר, כמו שעשה בנק דיסקונט בחודש שעבר. כמובן שאסור לשכוח את העמלות, בגינן הבנק מרוויח לא משנה מה קורה במשק. הכנסות הריבית של בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט עמדו על 4 מיליארד, 4.3 מיליארד ו-2.5 מיליארד שקל בהתאמה רק ברבעון השני של 2022. ההכנסות מעמלות באותו הרבעון עמדו בשלושת הבנקים על ממוצע של 870 מיליון שקל.

איך ניתן להשקיע?

ראשית ניתן להשקיע ישירות בחברות לפי בחירתנו, בין אם במניות של חברות נדל"ן ספציפיות או בבנק מסוים. את ההשקעה אפשר לבצע דרך הבנק או דרך בית השקעות – לכל משקיע יש העדפות אחרות בנוגע מאיפה הוא מעדיף ונוח לו להשקיע את הכסף. שנית, הדרך אשר יותר פשוטה עבור רוב האזרחים, אשר לא מבינים בשוק ההון או חברות ואולי קצת חוששים מכך – פיזור ההשקעה על ידי השקעה בקרן נאמנות שעוקבת אחרי מדד ת"א נדל"ן ו/או מדד הבנקים. מדד ת"א נדל"ן מורכב מחברות הנדל"ן הגדולות ביותר בבורסה הישראלית ומדד הבנקים מורכב ממניות חמשת הבנקים הגדולים ביותר, כאשר כל מניה תופסת חלק מהמדד לפי גודל שווי השוק שלה מסך שווי המדד. ההשקעה בקרנות נאמנות האלו יעזרו לנו להשקיע פאסיבית בחברות רבות עם תפקודים שונים (לטוב ולרע), ולהנות מהעליות של כל ענף מבלי כאב הראש והסיכון הכרוך בהשקעה בחברות בודדות.

• ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
• הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

איך בסופו של דבר נהנה מהרווחים?

ראשית אפשר לתת לאפקט של הריבית דה ריבית לפעול – נניח והשקענו 1000 שקל ועשינו תשואה של 10% על הכסף שלנו בשנה, כעת יש לנו 1100 שקל. בהנחה שנעשה שוב 10% תשואה על הכסף התשואה תהיה על כל ה-1100 שקל וכעת במקום לקבל 1200 שקל, במצב בו התשואה הייתה רק על ה-1000 המקוריים (הקרן), יהיה לנו 1210, אפקט הזה גודל בצורה מעריכית לאורך זמן ולכן ככל שנשים יותר כסף וניתן לו "לשכב" יותר זמן, הכמות כסף שנרוויח תגדל יותר ויותר. צורת ההשקעה הזו מתאימה למי שמוכן לא לגעת בכסף של ההשקעה שלו ומצפה להשתמש ברוב הסכום בעתיד, לאחר שייתן לאפקט הריבית דה ריבית "לפעול" מספיק זמן.

הדרך השנייה היא לחלק לעצמנו כסף – דיבידנד בתקופות קבועות. נניח והחלטנו להשקיע בקרן נאמנות מסוימת והיא מייצרת לנו תשואה במהלך השנה, אנחנו יכולים למכור חלק מההשקעה שלנו כל תקופה קבועה (או לא קבועה) ובעצם לממש את ההשקעה כדי "לחלק לעצמנו" כסף. אמנם גודל האחזקה שלנו תקטן בכל פעם שנמכור אבל כעת יש לנו עוד כסף זמין, בין אם עבור לעזור לנו יותר להתמודד עם גל עליות המחירים ובין אם לקנות מניות נוספות או קרן נאמנות אחרת. בנוסף לכך, אם אנחנו צופים שההשקעה תמשיך לעלות נוכל להמשיך לעשות זאת לאורך זמן. הגישה הזו תהיה יותר נוחה למי שמעוניין לספק לעצמו תזרים קבוע של מזומנים על בסיס התשואה של ההשקעה שלו.

העניין המהותי הוא שללא השקעה בכלל, הכסף שלנו פשוט היה נשחק בבנק ב-5.1% בשנה במקום להרוויח תשואה ריאלית. בין אם חילקנו לעצמנו חלק מהרווחים ובין אם בחרנו לתת להשקעה להמשיך ללא לקיחת רווחים, מצבנו ככל הנראה השתפר יותר לעומת מצב בו היינו משאירים את כל הכסף בפיקדון בבנק או חס וחלילה בעובר ושב.