אבי יעקובוביץ גב ים
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

גב ים: צמיחה של 35% ב-FFO ל-82 מילון ש', נהנתה מהמדד הגבוה

נרשמה עליה בהכנסות משכירות, בין השאר עקב עליית המדד;  "ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות מתחזקות ומרחיבות את מרכזי הפיתוח בישראל במוקדי הביקוש המרכזיים"
גיא טל | (1)

חברת הנדל"ן גב ים מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2022. כמו כן מודיעה החברה על החלפת יו"ר הדירקטוריון אלדד פרשר במיכאל זלקינד. 

על פי דוחות החברה הכנסות החברה מהשכרה וניהול מבנים הסתכמו ברבעון ב-160 מילייון שקל לעומת 149 מיליון ברבעון המקביל. העליה נובעת מעליית דמי השכירות הצמודים למדד וכן מעליה ריאלית בדמי השכירות, אכלוס נכסים חדשים וכן גידול בהכנסות מדמי ניהול בסך 5 מיליון שקל. 

ה-NOI צמח ל-137 מיליון שקל לעומת 130 מיליון שרבעון המקביל וה-NOI מנכסים זהים עלה ל-134 מיליון לעומת 127 מיליון ברבעון הקודם. 

החברה רשמה רווחי שיערוך של 375 מיליון שקל לעומת 684 מיליון שקל ברבעון המקביל. מרבית רווחי השיערוך מיוחסים לעלייה בשווי נכסי הלוגיסטיקה והתעשייה עקב עליית שווי הקרקע וכן מעליית מדד המחירים והפחתה של שיעורי ההיוון. 

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס ל-508 מיליון שקל לעומת 263 מיליון שקל ברבעון המקביל, רובו מיוחס לרווחי השיערוך. 

לדברי החברה הסכמי השכירות בנכסים קיימים נחתמו בעלייה ריאלית ממוצעת של 11% במהלך הרבעון השני, ובשיעור של 8% במהלך המחצית הראשונה של השנה. שיעור הריבית המשוקלל על חוב החברה עומד על שיעור שנתי של 0.8% צמוד למדד למח"מ משוקלל של 4.2 שנים. במהלך המחצית הראשונה השקיעה החברה 371 מיליון שקל בפרויקטים שנמצאים בתכנון רישוי והקמה. שני פרויקטים של מרכזים לוגיסטיים הושלמו ואוכלסו במלואם - פרויקט גב ים גדרות והפרויקט בגב ים חיפה. 

אבי יעקבוביץ, מנכ"ל החברה: "ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות מתחזקות ומרחיבות את מרכזי הפיתוח בישראל במוקדי הביקוש המרכזיים, המהווים עבורן נכסים אסטרטגיים ברמה עולמית. החברות הנ"ל מעכלות את המשבר, מגלות עמידות ומחשבות מסלול לטווח ארוך. חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות כאן כדי להישאר, לגדול ולהתפתח למשך שנים רבות, ומובילות את המגמה בשוק.  

"אנו חווים ביקושים חזקים ויציבים להקמת מרכזי פיתוח והרחבתם ולהון אנושי איכותי מצד תאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם, וזאת בייחוד במוקדי הביקוש המרכזיים, הכוללים, בין היתר, את מטרופולין תל-אביב, מרחב הרצליה ופארק מתם. הביקושים במוקדים אלו קשיחים, והשטחים החדשים נספגים בשלבי ההקמה, וחלקם כבר בשלבי התכנון. אנו צופים, כי מגמה זו תישמר בשנים הקרובות, הן ברמת התפוסות והן ברמת שכר הדירה הגבוה בחוזי שכירות ארוכים. מוקדים אלו עומדים בחזית ומובילים, וצפויים להתחזק ולצמוח בשנים הקרובות". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מר מדד 03/08/2022 09:50
    הגב לתגובה זו
    כל הרווים מעליית המדד אז בעצם זה עלייה רוחבית מה שהם הרוויחו, הרוויחו שאר החברות הנדלן.. השאלה מה עשתה רווח מעל עליית המדדים.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.