אבי יעקובוביץ גב ים
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

גב ים: צמיחה של 35% ב-FFO ל-82 מילון ש', נהנתה מהמדד הגבוה

נרשמה עליה בהכנסות משכירות, בין השאר עקב עליית המדד;  "ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות מתחזקות ומרחיבות את מרכזי הפיתוח בישראל במוקדי הביקוש המרכזיים"
גיא טל | (1)

חברת הנדל"ן גב ים מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2022. כמו כן מודיעה החברה על החלפת יו"ר הדירקטוריון אלדד פרשר במיכאל זלקינד. 

על פי דוחות החברה הכנסות החברה מהשכרה וניהול מבנים הסתכמו ברבעון ב-160 מילייון שקל לעומת 149 מיליון ברבעון המקביל. העליה נובעת מעליית דמי השכירות הצמודים למדד וכן מעליה ריאלית בדמי השכירות, אכלוס נכסים חדשים וכן גידול בהכנסות מדמי ניהול בסך 5 מיליון שקל. 

ה-NOI צמח ל-137 מיליון שקל לעומת 130 מיליון שרבעון המקביל וה-NOI מנכסים זהים עלה ל-134 מיליון לעומת 127 מיליון ברבעון הקודם. 

החברה רשמה רווחי שיערוך של 375 מיליון שקל לעומת 684 מיליון שקל ברבעון המקביל. מרבית רווחי השיערוך מיוחסים לעלייה בשווי נכסי הלוגיסטיקה והתעשייה עקב עליית שווי הקרקע וכן מעליית מדד המחירים והפחתה של שיעורי ההיוון. 

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס ל-508 מיליון שקל לעומת 263 מיליון שקל ברבעון המקביל, רובו מיוחס לרווחי השיערוך. 

לדברי החברה הסכמי השכירות בנכסים קיימים נחתמו בעלייה ריאלית ממוצעת של 11% במהלך הרבעון השני, ובשיעור של 8% במהלך המחצית הראשונה של השנה. שיעור הריבית המשוקלל על חוב החברה עומד על שיעור שנתי של 0.8% צמוד למדד למח"מ משוקלל של 4.2 שנים. במהלך המחצית הראשונה השקיעה החברה 371 מיליון שקל בפרויקטים שנמצאים בתכנון רישוי והקמה. שני פרויקטים של מרכזים לוגיסטיים הושלמו ואוכלסו במלואם - פרויקט גב ים גדרות והפרויקט בגב ים חיפה. 

אבי יעקבוביץ, מנכ"ל החברה: "ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות מתחזקות ומרחיבות את מרכזי הפיתוח בישראל במוקדי הביקוש המרכזיים, המהווים עבורן נכסים אסטרטגיים ברמה עולמית. החברות הנ"ל מעכלות את המשבר, מגלות עמידות ומחשבות מסלול לטווח ארוך. חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות כאן כדי להישאר, לגדול ולהתפתח למשך שנים רבות, ומובילות את המגמה בשוק.  

"אנו חווים ביקושים חזקים ויציבים להקמת מרכזי פיתוח והרחבתם ולהון אנושי איכותי מצד תאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם, וזאת בייחוד במוקדי הביקוש המרכזיים, הכוללים, בין היתר, את מטרופולין תל-אביב, מרחב הרצליה ופארק מתם. הביקושים במוקדים אלו קשיחים, והשטחים החדשים נספגים בשלבי ההקמה, וחלקם כבר בשלבי התכנון. אנו צופים, כי מגמה זו תישמר בשנים הקרובות, הן ברמת התפוסות והן ברמת שכר הדירה הגבוה בחוזי שכירות ארוכים. מוקדים אלו עומדים בחזית ומובילים, וצפויים להתחזק ולצמוח בשנים הקרובות". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מר מדד 03/08/2022 09:50
    הגב לתגובה זו
    כל הרווים מעליית המדד אז בעצם זה עלייה רוחבית מה שהם הרוויחו, הרוויחו שאר החברות הנדלן.. השאלה מה עשתה רווח מעל עליית המדדים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.