הנתונים של זאפ נחשפים - הכנסות של 51 מיליון דולר ורווח תפעולי של 6 מיליון - פורמולה עשתה עסקה טובה
באפריל שנה שעברה דיווחה פורמולה פורמולה מערכות -0.2% על רכישת חברת זאפ המפעילה אתר השוואת מחירים פופולארי ואתרים נוספים. פורמולה שנסחרת בארץ ובוול סטריט לא מסרה פרטים על העסקה. האיש החזק בחברה - המנכ"ל גיא ברנשטיין שהוא גם בעל מניות מרכזי (שווי של מעל 500 מיליון שקל שנוצר בזכות חבילות אופציות גדולות) החליט שאין טעם למסור את הפרטים בשלב זה ותחת כלל ה-"חוסר מהותיות" המידע הוסתר. כעת, עם פרסום הדוח השנתי המלא, מתבררת העסקה. זו עסקה נהדרת לפורמולה, נראה שפחות למוכרת קרן איפקס.
מהדוח עולה שהכנסות זאפ היו 51 מיליון דולר בשנת 2021 והרווח התפעולי הגיע לכ-6 מיליון דולר. החברה נרכשה בכ-75 מיליון דולר, ועוד כ-18 מיליון דולר (60 מיליון שקל) בכפוף להשגת אבני דרך תפעוליים בשנתיים שלאחר הרכישה. הרווחיות של זאפ לפי הנתונים הללו טובה יותר משל חברות אחרות בפרוטופליו של פורמולה כמו מטריקס 0.14% או סאפיינס 0.07% , ומחיר הרכישה הוא רק פי 12.5 מהרווח התפעולי.
פורמולה שנסחרת בכ-4.9 מיליארד שקל, היא חברת החזקות שנהנית בעשור האחרון מהשבחת ערך גדולה בחברות המוחזקות - מטריקס, סאפיינס ומג'יק -0.23% והיא מנסה לשחזר זאת עם רכישות חברות פרטיות בשנים האחרונות - מיכפל וזאפ. המטרה היא ככל הנראה להציף ערך דרך הנפקה או מכירה. זאפ שכבר היתה לקראת IPO עשויה להיות מועמדת שוב בטווח הבינוני.
- מיכפל נכנסת לבורסה לפי שווי של 770 מיליון שקל; האם היא מעניינת?
- אחרי האקזיט בסאפיינס, פורמולה רושמת דוח חיובי ומתכננת את הנפקת החברה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זאפ ניסתה לפני כארבע שנים להנפיק בבורסה בת"א. קרן אייפקס שרכשה את זאפ בתמורה ל-150 מיליון שקל ב-2015, כיוונה לשווי של 650-700 מיליון שקל ונסוגה אחרי שהשוק אמר - "עד כאן" לכ-400-450 מיליון שקל. אז זאפ אומנם היתה גדולה יותר בהכנסות וברווחים - 250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה, אבל השוק לא היה מוכן לקבלה במחיר זה, גם בשל ההבנה שהרווח אינו בהכרח מייצג וההנפקה בוטלה.
- 3.לרון 21/05/2022 13:38הגב לתגובה זוקריסטין לגארד"הקריפטו אינו כלום וערכו כלום"גילתה שבנה שם יהבו שלא לאמר כמובן "השקעתו" בקריפטו ללא הצלחה,הגיע זמן להפסיק לסקר את הפירמידה הזו שמפילה אנשים תמימים ולא מבינים
- 2.לרון 21/05/2022 13:28הגב לתגובה זולכאן או לכאן,סתם מביע דעתי
- 1.לרון 21/05/2022 13:25הגב לתגובה זושמדגישים כל פעם נושאים ש"עתידם מאחוריהם",אני מכרתי פורמולה ב 31000,אחרי ש"עשתה את שלה" ההייטק זמנו עבר לשנים הקרובות,פורמולה עלתה יפה מטריקס כנ"ל ואפילו מג'יק שדשדשה זמן לא קצר עלתה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.2% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמגמה מעורבת במדדים; פריים אנרג'י מזנקת 12% אוריון מוסיפה 3.1%
ההנפקה החדשה של ג'י סיטי - אוריון - ממשיכה להתחזק; על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?
המסחר במדדים במגמה מעורבת לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.4% ת"א 90 יציב כעת בנטיה לירידות קלות.
במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.
אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים
להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק
הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה,
הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד
לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח
הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
