הנתונים של זאפ נחשפים - הכנסות של 51 מיליון דולר ורווח תפעולי של 6 מיליון - פורמולה עשתה עסקה טובה
באפריל שנה שעברה דיווחה פורמולה פורמולה מערכות 3.19% על רכישת חברת זאפ המפעילה אתר השוואת מחירים פופולארי ואתרים נוספים. פורמולה שנסחרת בארץ ובוול סטריט לא מסרה פרטים על העסקה. האיש החזק בחברה - המנכ"ל גיא ברנשטיין שהוא גם בעל מניות מרכזי (שווי של מעל 500 מיליון שקל שנוצר בזכות חבילות אופציות גדולות) החליט שאין טעם למסור את הפרטים בשלב זה ותחת כלל ה-"חוסר מהותיות" המידע הוסתר. כעת, עם פרסום הדוח השנתי המלא, מתבררת העסקה. זו עסקה נהדרת לפורמולה, נראה שפחות למוכרת קרן איפקס.
מהדוח עולה שהכנסות זאפ היו 51 מיליון דולר בשנת 2021 והרווח התפעולי הגיע לכ-6 מיליון דולר. החברה נרכשה בכ-75 מיליון דולר, ועוד כ-18 מיליון דולר (60 מיליון שקל) בכפוף להשגת אבני דרך תפעוליים בשנתיים שלאחר הרכישה. הרווחיות של זאפ לפי הנתונים הללו טובה יותר משל חברות אחרות בפרוטופליו של פורמולה כמו מטריקס 1.04% או סאפיינס 0.5% , ומחיר הרכישה הוא רק פי 12.5 מהרווח התפעולי.
פורמולה שנסחרת בכ-4.9 מיליארד שקל, היא חברת החזקות שנהנית בעשור האחרון מהשבחת ערך גדולה בחברות המוחזקות - מטריקס, סאפיינס ומג'יק 0.37% והיא מנסה לשחזר זאת עם רכישות חברות פרטיות בשנים האחרונות - מיכפל וזאפ. המטרה היא ככל הנראה להציף ערך דרך הנפקה או מכירה. זאפ שכבר היתה לקראת IPO עשויה להיות מועמדת שוב בטווח הבינוני.
- מיכפל נכנסת לבורסה לפי שווי של 770 מיליון שקל; האם היא מעניינת?
- אחרי האקזיט בסאפיינס, פורמולה רושמת דוח חיובי ומתכננת את הנפקת החברה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זאפ ניסתה לפני כארבע שנים להנפיק בבורסה בת"א. קרן אייפקס שרכשה את זאפ בתמורה ל-150 מיליון שקל ב-2015, כיוונה לשווי של 650-700 מיליון שקל ונסוגה אחרי שהשוק אמר - "עד כאן" לכ-400-450 מיליון שקל. אז זאפ אומנם היתה גדולה יותר בהכנסות וברווחים - 250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה, אבל השוק לא היה מוכן לקבלה במחיר זה, גם בשל ההבנה שהרווח אינו בהכרח מייצג וההנפקה בוטלה.
- 3.לרון 21/05/2022 13:38הגב לתגובה זוקריסטין לגארד"הקריפטו אינו כלום וערכו כלום"גילתה שבנה שם יהבו שלא לאמר כמובן "השקעתו" בקריפטו ללא הצלחה,הגיע זמן להפסיק לסקר את הפירמידה הזו שמפילה אנשים תמימים ולא מבינים
- 2.לרון 21/05/2022 13:28הגב לתגובה זולכאן או לכאן,סתם מביע דעתי
- 1.לרון 21/05/2022 13:25הגב לתגובה זושמדגישים כל פעם נושאים ש"עתידם מאחוריהם",אני מכרתי פורמולה ב 31000,אחרי ש"עשתה את שלה" ההייטק זמנו עבר לשנים הקרובות,פורמולה עלתה יפה מטריקס כנ"ל ואפילו מג'יק שדשדשה זמן לא קצר עלתה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
