גיא ברנשטיין מנכל מגיק
צילום: מג'יק
חשיפה

הנתונים של זאפ נחשפים - הכנסות של 51 מיליון דולר ורווח תפעולי של 6 מיליון - פורמולה עשתה עסקה טובה

פורמולה רכשה לפני שנה מקרן איפקס את קבוצת אתרי זאפ ב-75 מיליון דולר; ההחזקות הבולטות של פורמולה - מטריקס, סאפיינס ומג'יק
גיא טל | (3)

באפריל שנה שעברה דיווחה פורמולה פורמולה מערכות 0% על רכישת חברת זאפ המפעילה אתר השוואת מחירים פופולארי ואתרים נוספים. פורמולה שנסחרת בארץ ובוול סטריט לא מסרה פרטים על העסקה. האיש החזק בחברה - המנכ"ל גיא ברנשטיין שהוא גם בעל מניות מרכזי (שווי של מעל 500 מיליון שקל שנוצר בזכות חבילות אופציות גדולות) החליט שאין טעם למסור את הפרטים בשלב זה ותחת כלל ה-"חוסר מהותיות" המידע הוסתר. כעת, עם פרסום הדוח השנתי המלא, מתבררת העסקה. זו עסקה נהדרת לפורמולה, נראה שפחות למוכרת קרן איפקס. 

מהדוח עולה שהכנסות זאפ היו 51 מיליון דולר בשנת 2021 והרווח התפעולי הגיע לכ-6 מיליון דולר. החברה נרכשה בכ-75 מיליון דולר, ועוד כ-18 מיליון דולר (60 מיליון שקל) בכפוף להשגת אבני דרך תפעוליים בשנתיים שלאחר הרכישה. הרווחיות של זאפ לפי הנתונים הללו טובה יותר משל חברות אחרות בפרוטופליו של פורמולה כמו מטריקס 0% או סאפיינס 0% , ומחיר הרכישה הוא רק פי 12.5 מהרווח התפעולי. 

 

פורמולה שנסחרת בכ-4.9 מיליארד שקל, היא חברת החזקות שנהנית בעשור האחרון מהשבחת ערך גדולה בחברות המוחזקות - מטריקס, סאפיינס ומג'יק 0% והיא מנסה לשחזר זאת עם רכישות חברות פרטיות בשנים האחרונות - מיכפל וזאפ. המטרה היא ככל הנראה להציף ערך דרך הנפקה או מכירה. זאפ שכבר היתה לקראת IPO עשויה להיות מועמדת שוב בטווח הבינוני. 

זאפ ניסתה לפני כארבע שנים להנפיק בבורסה בת"א. קרן אייפקס שרכשה את זאפ בתמורה ל-150 מיליון שקל ב-2015, כיוונה לשווי של 650-700 מיליון שקל ונסוגה אחרי שהשוק אמר - "עד כאן" לכ-400-450 מיליון שקל. אז זאפ אומנם היתה גדולה יותר בהכנסות וברווחים - 250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה, אבל השוק לא היה מוכן לקבלה במחיר זה, גם בשל ההבנה שהרווח אינו בהכרח מייצג וההנפקה בוטלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 21/05/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
    קריסטין לגארד"הקריפטו אינו כלום וערכו כלום"גילתה שבנה שם יהבו שלא לאמר כמובן "השקעתו" בקריפטו ללא הצלחה,הגיע זמן להפסיק לסקר את הפירמידה הזו שמפילה אנשים תמימים ולא מבינים
  • 2.
    לרון 21/05/2022 13:28
    הגב לתגובה זו
    לכאן או לכאן,סתם מביע דעתי
  • 1.
    לרון 21/05/2022 13:25
    הגב לתגובה זו
    שמדגישים כל פעם נושאים ש"עתידם מאחוריהם",אני מכרתי פורמולה ב 31000,אחרי ש"עשתה את שלה" ההייטק זמנו עבר לשנים הקרובות,פורמולה עלתה יפה מטריקס כנ"ל ואפילו מג'יק שדשדשה זמן לא קצר עלתה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.