גיא ברנשטיין מנכל מגיק
צילום: מג'יק
חשיפה

הנתונים של זאפ נחשפים - הכנסות של 51 מיליון דולר ורווח תפעולי של 6 מיליון - פורמולה עשתה עסקה טובה

פורמולה רכשה לפני שנה מקרן איפקס את קבוצת אתרי זאפ ב-75 מיליון דולר; ההחזקות הבולטות של פורמולה - מטריקס, סאפיינס ומג'יק
גיא טל | (3)

באפריל שנה שעברה דיווחה פורמולה פורמולה מערכות -0.27% על רכישת חברת זאפ המפעילה אתר השוואת מחירים פופולארי ואתרים נוספים. פורמולה שנסחרת בארץ ובוול סטריט לא מסרה פרטים על העסקה. האיש החזק בחברה - המנכ"ל גיא ברנשטיין שהוא גם בעל מניות מרכזי (שווי של מעל 500 מיליון שקל שנוצר בזכות חבילות אופציות גדולות) החליט שאין טעם למסור את הפרטים בשלב זה ותחת כלל ה-"חוסר מהותיות" המידע הוסתר. כעת, עם פרסום הדוח השנתי המלא, מתבררת העסקה. זו עסקה נהדרת לפורמולה, נראה שפחות למוכרת קרן איפקס. 

מהדוח עולה שהכנסות זאפ היו 51 מיליון דולר בשנת 2021 והרווח התפעולי הגיע לכ-6 מיליון דולר. החברה נרכשה בכ-75 מיליון דולר, ועוד כ-18 מיליון דולר (60 מיליון שקל) בכפוף להשגת אבני דרך תפעוליים בשנתיים שלאחר הרכישה. הרווחיות של זאפ לפי הנתונים הללו טובה יותר משל חברות אחרות בפרוטופליו של פורמולה כמו מטריקס -0.28% או סאפיינס 0% , ומחיר הרכישה הוא רק פי 12.5 מהרווח התפעולי. 

 

פורמולה שנסחרת בכ-4.9 מיליארד שקל, היא חברת החזקות שנהנית בעשור האחרון מהשבחת ערך גדולה בחברות המוחזקות - מטריקס, סאפיינס ומג'יק -2.94% והיא מנסה לשחזר זאת עם רכישות חברות פרטיות בשנים האחרונות - מיכפל וזאפ. המטרה היא ככל הנראה להציף ערך דרך הנפקה או מכירה. זאפ שכבר היתה לקראת IPO עשויה להיות מועמדת שוב בטווח הבינוני. 

זאפ ניסתה לפני כארבע שנים להנפיק בבורסה בת"א. קרן אייפקס שרכשה את זאפ בתמורה ל-150 מיליון שקל ב-2015, כיוונה לשווי של 650-700 מיליון שקל ונסוגה אחרי שהשוק אמר - "עד כאן" לכ-400-450 מיליון שקל. אז זאפ אומנם היתה גדולה יותר בהכנסות וברווחים - 250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה, אבל השוק לא היה מוכן לקבלה במחיר זה, גם בשל ההבנה שהרווח אינו בהכרח מייצג וההנפקה בוטלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 21/05/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
    קריסטין לגארד"הקריפטו אינו כלום וערכו כלום"גילתה שבנה שם יהבו שלא לאמר כמובן "השקעתו" בקריפטו ללא הצלחה,הגיע זמן להפסיק לסקר את הפירמידה הזו שמפילה אנשים תמימים ולא מבינים
  • 2.
    לרון 21/05/2022 13:28
    הגב לתגובה זו
    לכאן או לכאן,סתם מביע דעתי
  • 1.
    לרון 21/05/2022 13:25
    הגב לתגובה זו
    שמדגישים כל פעם נושאים ש"עתידם מאחוריהם",אני מכרתי פורמולה ב 31000,אחרי ש"עשתה את שלה" ההייטק זמנו עבר לשנים הקרובות,פורמולה עלתה יפה מטריקס כנ"ל ואפילו מג'יק שדשדשה זמן לא קצר עלתה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.