יובל פלג
צילום: יח"צ
דוחות

פולירם תיפגע מהעלייה במחירי הנפט: ירידה של 12% ברווח ל-13.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי - המניה נופלת ב-6%

החברה מדווחת אמנם על עליה בהכנסות ברבעון ל-227.5 מיליון שקל, אבל בשורה התחתונה הרווח קטן לעומת 15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל; החברה תחלק דיבידנד של 20 מיליון שקל אחרי תוצאות הרבעון, (כלומר 50% יותר מכל הרווח הרבעוני) האם המטרה היא לפתות את המשקיעים בכל זאת?
נתנאל אריאל |

חברת  פולירם -3.02%   בשליטתה של קרן פימי (33.25%) ומושב רם און (24%) מדווחת אמנם על גידול במכירות ל-227.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021, לעומת 177 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 28.5%, אבל הרווח התפעולי ירד ל-23.7 מיליון שקל, לעומת 24 מיליון שקל (10% מהמכירות, לעומת 13.6% מהמכירות ברבעון המקביל).

בשורה התחתונה החברה רושמת רווח נמוך ב-12% של 13.5 מיליון שקל ברבעון, לעומת 15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. על פי החברה, הרווח הנקי ברבעון הרביעי הושפע מעלייה במחירי חומרי הגלם ועלויות הובלה ולוגיסטיקה, מגידול בהוצאות המימון עקב התחזקות השקל (שבינתיים נחלש ב-6% מתחילת 2022), וכן מהוצאות הקשורות ברכישת פעילות MCT.

הבעיה של החברה היא גם העליה במחירי הנפט. החברה שמייצרת חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק מציינת כי ברבעון הרביעי של השנה מחיר הנפט הממוצע עמד על כ-79 דולר לחבית מסוג ברנט - אלא שברבעון הנוכחי מחיר הנפט כבר מזנקים ל-140 דולר לחבית. כלומר, המחירים כבר עכשיו משפיעים עליה לרעה ואם המחירים ימשיכו לזנק הדבר ישפיע לרעה עוד יותר גם על הדוחות הקרובים.

החברה החליטה לחלק דיבידנד בגובה של 20 מיליון שקל אחרי תוצאות הרבעון הנוכחי, וזאת כאשר כאמור היא סיימה את הרבעון עם רווח של 13.5 מיליון שקל. האם החברה מנסה לפתות את המשקיעים בכל זאת, דרך הדיבידנד?

איך בוחרים בחברה להציג את התוצאות? אחרת כמובן, תוך הבלטת התוצאות השנתיות בלבד. יובל פלג, מנכ"ל פולירם : "שנת 2021 הייתה  שנה מצוינת עבור פולירם, בה רשמנו גידול בכל מגזרי הפעילות של החברה, שלוותה בגידול בשיעורי הרווחיות והסתכמה ברווח שיא של 100 מיליון שקל. מוצרי החברה מספקים מענה לתעשיות הצומחות ביותר בעולם, ולאור הגידול העקבי בביקושים אנו מבצעים השקעות בקווי ייצור חדשים על מנת להגדיל את היקפי הפעילות במפעלים.

"לאחרונה ביצענו רכישה אסטרטגית בגרמניה. כעת יש לפולירם פעילות ייצור מקומית באירופה, המתווספת לפעילות ייצורית בישראל, אנגליה, ארה"ב וסין".

התוצאות השנתיות:

הכנסות החברה ב-2021 הסתכמו בכ-907 מיליון שקל, צמיחה של 39% בהשוואה ל-2020, בה הסתכמו ההכנסות בכ-655 מיליון שקל. במגזר התרכובים התרמופלסטיים (EP) גדלו ההכנסות ב-2021 בכ-35% בהשוואה ל-2020 והסתכמו בכ-511 מיליון שקל, במגזר הבונדירם צמחו ההכנסות בכ-48% בהשוואה ל-2020 והסתכמו בכ-306 מיליון שקל, ובמגזר הפוליטרון נרשמה עלייה של 27% בהכנסות לעומת 2020, לכ-90 מיליון שקל.

הרווח התפעולי בשנת 2021 הסתכם ב-139.5 מיליון שקל, עלייה של 63% בהשוואה לרווח תפעולי של 85.7 מיליון שקל בשנת 2020. הגידול נובע מהגידול ברווח ובשיעורי הרווחיות הגולמית. ה-EBITDA בשנת 2021 עלה ל-165.6 מיליון שקל, גידול של 46% לעומת ה-EBITDA בשנת 2020 אשתקד, שהסתכם בכ-113.3 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”