ערד השקעות היא חברת החזקות ותיקה הנסחרת לפי שווי של כ-3.3 מיליארד שקל בבורסה בתל אביב. לחברה, שתי החזקות עיקריות, שתיהן נסחרות במדד ת"א 125 המכובד: מלם תים -0.18%  (55%), הנסחרת לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל, וחברת ישרס -1.37% (59.4%), הנסחרת בשווי של 4.5 מיליארד שקל. מוניטין בעייתי לחברות החזקה מטרתן של חברות החזקה היא החזקה בשרשור בחברת מטרה, באופן כזה, ניתן באמצעות השקעה קטנה יחסית, לשלוט בחברה או חברות מטרה גדולות. בעבר היו ידועים מבנים של מספר חברות החזקה גדולות, שעלו לכותרות עקב ריכוזיות גדולה שיצרו במשק. זכורה במיוחד, חברת ההחזקות אי.די.בי, של נוחי דנקנר, ששלטה בחברות משמעותיות במשק, באמצעות שרשורי החזקות רבים. חברות החזקות שכאלו, נהגו לגייס חוב מבעלי אג"ח או מבנקים ונשענו על דיבידנדים מהחברות המוחזקות. המשברים הפיננסים בשנים האחרונות גרמו לפגיעה בחברות מטרה רבות וביכולת חלוקת הדיבידנדים שלהן. הפסקת חלוקות הדיבידנדים שלהן, יחד עם ירידה משמעותית בשווין, גרמה לקריסה של מספר חברות החזקה משמעותיות. חוק הריכוזיות, שחוקק מאז, מגביל מאוד את חברות ההחזקה כיום. למרות שחברות ההחזקה שעלו לכותרות, היו מהסוג הממונף, אשר השתמש באגרסיביות בשרשורי ההחזקות, קיים היה כל הזמן, זן רגוע של חברות החזקה. הזן הרגוע, מאופיין במינוף נמוך ובהחזקה ממוקדת. דוגמא קלאסית לכך, היא פיבי. צדיק בינו ומשפחתו מחזיקים ב 28.5% ממניות פיבי בשווי 1.5 מיליארד שקל, פיבי מחזיקה ב-48%, והיא בעלת השליטה בבנק הבינ"ל. כלומר, מניותיהן של משפחת בינו ששוות 1.5 מיליארד שקל, ומאפשרת שליטה בבנק ששווה 13.5 מיליארד שקל. מה מסתתר בין השורות מי שעוקב אחר פעילותה של ערד השקעות ודיווחיה לבורסה, יכול לקבל רמזים לגבי תוכניותיה העסקיות. תחילה נסביר את הנקודות ואז נסביר כיצד אנחנו מחברים אותן, לפעילות צפויה. הנקודה הראשונה היא מנובמבר האחרון, אז הודיעה החברה שברצונה לקדם מהלך של חלוקת החזקותיה בעין לבעלי מניות ערד. המשמעות היא שכל בעל מניות בערד, יקבל מניות ישרס ומלם תים, במקום מניות ערד שברשותו. הנקודה השנייה, קשורה להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שפורסם במאי 2021. כיום ערד מוחזקת על ידי שלמה אייזנברג, המחזיק בכ-40% מהחברה ועל ידי משפחת שפיצר, המחזיקים ב 20% נוספים. בעלי המניות הללו, ייסדו בשעתו הסכם שליטה. הפשרה בתובענה הייצוגית קובעת, שהסכם השליטה הקיים בחברה, יפקע בפברואר 2023 ולא יחודש. בנוסף נקבע, שאף אחד מהצדדים להסכם השליטה הנוכחי, לא יחזיק מעל 45% בחברה. במידה ואחד הצדדים ירצה לעלות מעל 45%, הוא יצטרך לעשות זאת לפי סעיף 328 לחוק החברות, הכוונה במקרה זה היא לביצוע הצעת רכש כוללת לכל מניות החברה. הנקודה השלישית, קשורה לחברת חסין אש שהיא החזקה נוספת של ערד. כמו שהזכרנו, לחברה שתי החזקות עיקריות וסחירות, אך יש לה פעילות נוספת דרך חברה פרטית בשם חסין אש. מדובר בחברה שנמצאת בתהליך פירוק. הפעילות שלה הופסקה לרבות פיטורי עובדים ונותרה בה רק הקרקע של המפעל, הממוקם בבאר שבע. לבסוף, נקודה רביעית, החברה הודיעה על Buy Back (קניה מן הציבור) של מניות בהיקף של 100 מיליון שקל. חיבור הנקודות הנה הדרך בה אנחנו מחברים את הנקודות. החברה הרי הודיעה על חלוקה בעין. כידוע, לא ניתן לחלק בעין חברה פרטית ולכן סגירת הפעילות של חברת חסין אש הוא הכרחי למהלך. עצם זה שהחברה הפסיקה לפעול, מאותת לנו שמהלך החלוקה בעין מקודם באופן מהיר. שעון החול של פירוק הסכם השליטה כבר החל לתקתק. לחברה יש שנה להשלים את המהלך ואף אחד לא ירצה להגיע לדקה ה-90 עם מכשולים לא צפויים, במצב שאין דבוקת שליטה מתפקדת. לחברה אין חוב פיננסי, כך שחלוקת המניות הסחירות אמורה להיות פשוטה מאוד. הנעלם במקרה כזה הוא שיעור המס שבו תחויב החברה בגין חלוקת הדיבידנד. מאחר שבקופתה של החברה 180 מיליון שקלים, ההודעה על Buy Back של מניות בהיקף של 100 מיליון שקלים, מצביעה כי להערכת החברה, תשלום המס יסתכם, לכל היותר, בכמה עשרות מיליוני שקלים. אם החברה הייתה צופה תשלום מס גבוה יותר, היא לא הייתה מרשה לעצמה להשתמש בכספים הללו ל Buy Back . מה עוד שלאחרונה החברה בחרה לחלק 36 מיליון שקלים כדיבידנד ולהפחית את הסכום בקופתה ל 180 מיליון שקל. כלומר, החברה בחרה לדלל את קופתה בשתי דרכים חלף צבירת מזומנים לתשלום מס.   בין השורות ערד היא חברת החזקות מהסוג הרגוע. היא לא ממונפת ויש לה שתי החזקות סחירות, ישרס ומלם תים. שתי ההחזקות הן בתחומים "חמים" נדל"ן וטכנולוגיה (IT). החברה הפרטית, חסין אש, להערכתנו, תפורק סופית בקרוב ולא תפריע למהלכים העסקיים. החזקות החברה במניות ישרס ומלם תים מסתכמות ב 4 מיליארד שקל, נכון לכתיבת שורות אלו. בנוסף לכך, בקופת החברה מזומנים נוספים בשווי 180 מיליון. כלומר שווי החזקותיה ומזומניה, מסתכם לכ-4.2 מיליארד שקל, לעומת מחיר שוק של 3.3 מיליארד שקל. במקרים רבים, חברת החזקות נסחרת ב"דיסקאונט" על שווי החזקותיה. זה נובע משיקולים רבים, ביניהם הרגישות של החברה לעליית/ירידת שווי החזקותיה (במיוחד כשיש מינוף), לחוסר הוודאות הקשור לזהות או פעילות ההנהלה של חברת ההחזקות, שיכולה יום בהיר אחד להיכנס לתחום פעילות חדש, שלא תואם את ציפיות בעלי המניות ועוד המון סיבות נוספות. כיום יש "דיסקאונט" של למעלה מ-20% על שווי הפעילות, אך הנקודות מצביעות שבקרוב חברת ההחזקות תימחק (יחד עם מהלך החלוקה בעין) ולכן ה"דיסקאונט" עשוי להעלם כהרף עין. בשל המצב המשפטי, הנזכר לעיל, יש תחושה שלא מדובר במהלך עתידי שיקרה יום אחד, אלא במשהו שלא נופתע אם יושלם בחודשים הקרובים. קובי שגב, הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.   אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.