קובי שגב
קובי שגב
בין השורות

ערד השקעות היא חברת החזקות מהסוג הרגוע - עשויה להוות הזדמנות

ערד השקעות, שבשליטת איש העסקים שלמה אייזנברג, נסחרת בדיסקאונט של 20% על שווי הפעילות של החברות המוחזקות מלם תים וישרס, כפי שקורה לעיתים רבות בחברות מסוג זה, אלא שהמהלך למחיקת החברה עשוי למחוק את הדיסקאונט
קובי שגב | (10)

ערד השקעות היא חברת החזקות ותיקה הנסחרת לפי שווי של כ-3.3 מיליארד שקל בבורסה בתל אביב. לחברה, שתי החזקות עיקריות, שתיהן נסחרות במדד ת"א 125 המכובד: מלם תים -1.57%  (55%), הנסחרת לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל, וחברת ישרס 0.36% (59.4%), הנסחרת בשווי של 4.5 מיליארד שקל.

מוניטין בעייתי לחברות החזקה

מטרתן של חברות החזקה היא החזקה בשרשור בחברת מטרה, באופן כזה, ניתן באמצעות השקעה קטנה יחסית, לשלוט בחברה או חברות מטרה גדולות. בעבר היו ידועים מבנים של מספר חברות החזקה גדולות, שעלו לכותרות עקב ריכוזיות גדולה שיצרו במשק. זכורה במיוחד, חברת ההחזקות אי.די.בי, של נוחי דנקנר, ששלטה בחברות משמעותיות במשק, באמצעות שרשורי החזקות רבים. חברות החזקות שכאלו, נהגו לגייס חוב מבעלי אג"ח או מבנקים ונשענו על דיבידנדים מהחברות המוחזקות. המשברים הפיננסים בשנים האחרונות גרמו לפגיעה בחברות מטרה רבות וביכולת חלוקת הדיבידנדים שלהן. הפסקת חלוקות הדיבידנדים שלהן, יחד עם ירידה משמעותית בשווין, גרמה לקריסה של מספר חברות החזקה משמעותיות.

חוק הריכוזיות, שחוקק מאז, מגביל מאוד את חברות ההחזקה כיום. למרות שחברות ההחזקה שעלו לכותרות, היו מהסוג הממונף, אשר השתמש באגרסיביות בשרשורי ההחזקות, קיים היה כל הזמן, זן רגוע של חברות החזקה. הזן הרגוע, מאופיין במינוף נמוך ובהחזקה ממוקדת. דוגמא קלאסית לכך, היא פיבי. צדיק בינו ומשפחתו מחזיקים ב 28.5% ממניות פיבי בשווי 1.5 מיליארד שקל, פיבי מחזיקה ב-48%, והיא בעלת השליטה בבנק הבינ"ל. כלומר, מניותיהן של משפחת בינו ששוות 1.5 מיליארד שקל, ומאפשרת שליטה בבנק ששווה 13.5 מיליארד שקל.

מה מסתתר בין השורות

מי שעוקב אחר פעילותה של ערד השקעות ודיווחיה לבורסה, יכול לקבל רמזים לגבי תוכניותיה העסקיות. תחילה נסביר את הנקודות ואז נסביר כיצד אנחנו מחברים אותן, לפעילות צפויה.

הנקודה הראשונה היא מנובמבר האחרון, אז הודיעה החברה שברצונה לקדם מהלך של חלוקת החזקותיה בעין לבעלי מניות ערד. המשמעות היא שכל בעל מניות בערד, יקבל מניות ישרס ומלם תים, במקום מניות ערד שברשותו.

הנקודה השנייה, קשורה להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שפורסם במאי 2021. כיום ערד מוחזקת על ידי שלמה אייזנברג, המחזיק בכ-40% מהחברה ועל ידי משפחת שפיצר, המחזיקים ב 20% נוספים. בעלי המניות הללו, ייסדו בשעתו הסכם שליטה. הפשרה בתובענה הייצוגית קובעת, שהסכם השליטה הקיים בחברה, יפקע בפברואר 2023 ולא יחודש. בנוסף נקבע, שאף אחד מהצדדים להסכם השליטה הנוכחי, לא יחזיק מעל 45% בחברה. במידה ואחד הצדדים ירצה לעלות מעל 45%, הוא יצטרך לעשות זאת לפי סעיף 328 לחוק החברות, הכוונה במקרה זה היא לביצוע הצעת רכש כוללת לכל מניות החברה.

הנקודה השלישית, קשורה לחברת חסין אש שהיא החזקה נוספת של ערד. כמו שהזכרנו, לחברה שתי החזקות עיקריות וסחירות, אך יש לה פעילות נוספת דרך חברה פרטית בשם חסין אש. מדובר בחברה שנמצאת בתהליך פירוק. הפעילות שלה הופסקה לרבות פיטורי עובדים ונותרה בה רק הקרקע של המפעל, הממוקם בבאר שבע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לבסוף, נקודה רביעית, החברה הודיעה על Buy Back (קניה מן הציבור) של מניות בהיקף של 100 מיליון שקל.

חיבור הנקודות

הנה הדרך בה אנחנו מחברים את הנקודות. החברה הרי הודיעה על חלוקה בעין. כידוע, לא ניתן לחלק בעין חברה פרטית ולכן סגירת הפעילות של חברת חסין אש הוא הכרחי למהלך. עצם זה שהחברה הפסיקה לפעול, מאותת לנו שמהלך החלוקה בעין מקודם באופן מהיר. שעון החול של פירוק הסכם השליטה כבר החל לתקתק. לחברה יש שנה להשלים את המהלך ואף אחד לא ירצה להגיע לדקה ה-90 עם מכשולים לא צפויים, במצב שאין דבוקת שליטה מתפקדת.

לחברה אין חוב פיננסי, כך שחלוקת המניות הסחירות אמורה להיות פשוטה מאוד. הנעלם במקרה כזה הוא שיעור המס שבו תחויב החברה בגין חלוקת הדיבידנד. מאחר שבקופתה של החברה 180 מיליון שקלים, ההודעה על Buy Back של מניות בהיקף של 100 מיליון שקלים, מצביעה כי להערכת החברה, תשלום המס יסתכם, לכל היותר, בכמה עשרות מיליוני שקלים. אם החברה הייתה צופה תשלום מס גבוה יותר, היא לא הייתה מרשה לעצמה להשתמש בכספים הללו ל Buy Back . מה עוד שלאחרונה החברה בחרה לחלק 36 מיליון שקלים כדיבידנד ולהפחית את הסכום בקופתה ל 180 מיליון שקל. כלומר, החברה בחרה לדלל את קופתה בשתי דרכים חלף צבירת מזומנים לתשלום מס.

 

בין השורות

ערד היא חברת החזקות מהסוג הרגוע. היא לא ממונפת ויש לה שתי החזקות סחירות, ישרס ומלם תים. שתי ההחזקות הן בתחומים "חמים" נדל"ן וטכנולוגיה (IT). החברה הפרטית, חסין אש, להערכתנו, תפורק סופית בקרוב ולא תפריע למהלכים העסקיים.

החזקות החברה במניות ישרס ומלם תים מסתכמות ב 4 מיליארד שקל, נכון לכתיבת שורות אלו. בנוסף לכך, בקופת החברה מזומנים נוספים בשווי 180 מיליון. כלומר שווי החזקותיה ומזומניה, מסתכם לכ-4.2 מיליארד שקל, לעומת מחיר שוק של 3.3 מיליארד שקל.

במקרים רבים, חברת החזקות נסחרת ב"דיסקאונט" על שווי החזקותיה. זה נובע משיקולים רבים, ביניהם הרגישות של החברה לעליית/ירידת שווי החזקותיה (במיוחד כשיש מינוף), לחוסר הוודאות הקשור לזהות או פעילות ההנהלה של חברת ההחזקות, שיכולה יום בהיר אחד להיכנס לתחום פעילות חדש, שלא תואם את ציפיות בעלי המניות ועוד המון סיבות נוספות.

כיום יש "דיסקאונט" של למעלה מ-20% על שווי הפעילות, אך הנקודות מצביעות שבקרוב חברת ההחזקות תימחק (יחד עם מהלך החלוקה בעין) ולכן ה"דיסקאונט" עשוי להעלם כהרף עין. בשל המצב המשפטי, הנזכר לעיל, יש תחושה שלא מדובר במהלך עתידי שיקרה יום אחד, אלא במשהו שלא נופתע אם יושלם בחודשים הקרובים.

קובי שגב, הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 14/01/2022 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הקונה 13/01/2022 15:35
    הגב לתגובה זו
    קניתי
  • 7.
    אפי 09/01/2022 17:41
    הגב לתגובה זו
    תודה שהזכרת לנו. רק שמאז גם אייזנברג למד כמה פרקים. הוא חילק לפני שנים את מניות TTI בעין למחזיקי תים ויצר רווח נאה לכולם. כתבה טובה עניינית ורצינית. יישר כוח
  • 6.
    עוגן 09/01/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    מתעלמים מהאישיות ומההיסטוריה של העומד בראש לרבות ריצוי מאסר בכלא.
  • יו יו 09/01/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    אם החברה מתפרקת אז מה זה משנה מי היה הבעלים שלה?
  • 5.
    ניתוח מצוין שיהיה לך לבריאות (געזונטהייד) (ל"ת)
    כלכלן 09/01/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ג'וני 09/01/2022 10:50
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד!
  • 3.
    איציק 09/01/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
    תודה למר שגב על עוד כתבה מעולה עם חשיבה ועומק!
  • 2.
    אל תצפו לראות רווחים מהניירות של אייזנברג (ל"ת)
    עמי 09/01/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תסתכלו מי הדירקטורים ותבינו הכל (ל"ת)
    אילנה 09/01/2022 09:28
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.