קובי שגבקובי שגב
בין השורות

ערד השקעות היא חברת החזקות מהסוג הרגוע - עשויה להוות הזדמנות

ערד השקעות, שבשליטת איש העסקים שלמה אייזנברג, נסחרת בדיסקאונט של 20% על שווי הפעילות של החברות המוחזקות מלם תים וישרס, כפי שקורה לעיתים רבות בחברות מסוג זה, אלא שהמהלך למחיקת החברה עשוי למחוק את הדיסקאונט
קובי שגב | (10)

ערד השקעות היא חברת החזקות ותיקה הנסחרת לפי שווי של כ-3.3 מיליארד שקל בבורסה בתל אביב. לחברה, שתי החזקות עיקריות, שתיהן נסחרות במדד ת"א 125 המכובד: מלם תים 1.57%  (55%), הנסחרת לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל, וחברת ישרס -1.55% (59.4%), הנסחרת בשווי של 4.5 מיליארד שקל.

מוניטין בעייתי לחברות החזקה

מטרתן של חברות החזקה היא החזקה בשרשור בחברת מטרה, באופן כזה, ניתן באמצעות השקעה קטנה יחסית, לשלוט בחברה או חברות מטרה גדולות. בעבר היו ידועים מבנים של מספר חברות החזקה גדולות, שעלו לכותרות עקב ריכוזיות גדולה שיצרו במשק. זכורה במיוחד, חברת ההחזקות אי.די.בי, של נוחי דנקנר, ששלטה בחברות משמעותיות במשק, באמצעות שרשורי החזקות רבים. חברות החזקות שכאלו, נהגו לגייס חוב מבעלי אג"ח או מבנקים ונשענו על דיבידנדים מהחברות המוחזקות. המשברים הפיננסים בשנים האחרונות גרמו לפגיעה בחברות מטרה רבות וביכולת חלוקת הדיבידנדים שלהן. הפסקת חלוקות הדיבידנדים שלהן, יחד עם ירידה משמעותית בשווין, גרמה לקריסה של מספר חברות החזקה משמעותיות.

חוק הריכוזיות, שחוקק מאז, מגביל מאוד את חברות ההחזקה כיום. למרות שחברות ההחזקה שעלו לכותרות, היו מהסוג הממונף, אשר השתמש באגרסיביות בשרשורי ההחזקות, קיים היה כל הזמן, זן רגוע של חברות החזקה. הזן הרגוע, מאופיין במינוף נמוך ובהחזקה ממוקדת. דוגמא קלאסית לכך, היא פיבי. צדיק בינו ומשפחתו מחזיקים ב 28.5% ממניות פיבי בשווי 1.5 מיליארד שקל, פיבי מחזיקה ב-48%, והיא בעלת השליטה בבנק הבינ"ל. כלומר, מניותיהן של משפחת בינו ששוות 1.5 מיליארד שקל, ומאפשרת שליטה בבנק ששווה 13.5 מיליארד שקל.

מה מסתתר בין השורות

מי שעוקב אחר פעילותה של ערד השקעות ודיווחיה לבורסה, יכול לקבל רמזים לגבי תוכניותיה העסקיות. תחילה נסביר את הנקודות ואז נסביר כיצד אנחנו מחברים אותן, לפעילות צפויה.

הנקודה הראשונה היא מנובמבר האחרון, אז הודיעה החברה שברצונה לקדם מהלך של חלוקת החזקותיה בעין לבעלי מניות ערד. המשמעות היא שכל בעל מניות בערד, יקבל מניות ישרס ומלם תים, במקום מניות ערד שברשותו.

הנקודה השנייה, קשורה להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שפורסם במאי 2021. כיום ערד מוחזקת על ידי שלמה אייזנברג, המחזיק בכ-40% מהחברה ועל ידי משפחת שפיצר, המחזיקים ב 20% נוספים. בעלי המניות הללו, ייסדו בשעתו הסכם שליטה. הפשרה בתובענה הייצוגית קובעת, שהסכם השליטה הקיים בחברה, יפקע בפברואר 2023 ולא יחודש. בנוסף נקבע, שאף אחד מהצדדים להסכם השליטה הנוכחי, לא יחזיק מעל 45% בחברה. במידה ואחד הצדדים ירצה לעלות מעל 45%, הוא יצטרך לעשות זאת לפי סעיף 328 לחוק החברות, הכוונה במקרה זה היא לביצוע הצעת רכש כוללת לכל מניות החברה.

הנקודה השלישית, קשורה לחברת חסין אש שהיא החזקה נוספת של ערד. כמו שהזכרנו, לחברה שתי החזקות עיקריות וסחירות, אך יש לה פעילות נוספת דרך חברה פרטית בשם חסין אש. מדובר בחברה שנמצאת בתהליך פירוק. הפעילות שלה הופסקה לרבות פיטורי עובדים ונותרה בה רק הקרקע של המפעל, הממוקם בבאר שבע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לבסוף, נקודה רביעית, החברה הודיעה על Buy Back (קניה מן הציבור) של מניות בהיקף של 100 מיליון שקל.

חיבור הנקודות

הנה הדרך בה אנחנו מחברים את הנקודות. החברה הרי הודיעה על חלוקה בעין. כידוע, לא ניתן לחלק בעין חברה פרטית ולכן סגירת הפעילות של חברת חסין אש הוא הכרחי למהלך. עצם זה שהחברה הפסיקה לפעול, מאותת לנו שמהלך החלוקה בעין מקודם באופן מהיר. שעון החול של פירוק הסכם השליטה כבר החל לתקתק. לחברה יש שנה להשלים את המהלך ואף אחד לא ירצה להגיע לדקה ה-90 עם מכשולים לא צפויים, במצב שאין דבוקת שליטה מתפקדת.

לחברה אין חוב פיננסי, כך שחלוקת המניות הסחירות אמורה להיות פשוטה מאוד. הנעלם במקרה כזה הוא שיעור המס שבו תחויב החברה בגין חלוקת הדיבידנד. מאחר שבקופתה של החברה 180 מיליון שקלים, ההודעה על Buy Back של מניות בהיקף של 100 מיליון שקלים, מצביעה כי להערכת החברה, תשלום המס יסתכם, לכל היותר, בכמה עשרות מיליוני שקלים. אם החברה הייתה צופה תשלום מס גבוה יותר, היא לא הייתה מרשה לעצמה להשתמש בכספים הללו ל Buy Back . מה עוד שלאחרונה החברה בחרה לחלק 36 מיליון שקלים כדיבידנד ולהפחית את הסכום בקופתה ל 180 מיליון שקל. כלומר, החברה בחרה לדלל את קופתה בשתי דרכים חלף צבירת מזומנים לתשלום מס.

 

בין השורות

ערד היא חברת החזקות מהסוג הרגוע. היא לא ממונפת ויש לה שתי החזקות סחירות, ישרס ומלם תים. שתי ההחזקות הן בתחומים "חמים" נדל"ן וטכנולוגיה (IT). החברה הפרטית, חסין אש, להערכתנו, תפורק סופית בקרוב ולא תפריע למהלכים העסקיים.

החזקות החברה במניות ישרס ומלם תים מסתכמות ב 4 מיליארד שקל, נכון לכתיבת שורות אלו. בנוסף לכך, בקופת החברה מזומנים נוספים בשווי 180 מיליון. כלומר שווי החזקותיה ומזומניה, מסתכם לכ-4.2 מיליארד שקל, לעומת מחיר שוק של 3.3 מיליארד שקל.

במקרים רבים, חברת החזקות נסחרת ב"דיסקאונט" על שווי החזקותיה. זה נובע משיקולים רבים, ביניהם הרגישות של החברה לעליית/ירידת שווי החזקותיה (במיוחד כשיש מינוף), לחוסר הוודאות הקשור לזהות או פעילות ההנהלה של חברת ההחזקות, שיכולה יום בהיר אחד להיכנס לתחום פעילות חדש, שלא תואם את ציפיות בעלי המניות ועוד המון סיבות נוספות.

כיום יש "דיסקאונט" של למעלה מ-20% על שווי הפעילות, אך הנקודות מצביעות שבקרוב חברת ההחזקות תימחק (יחד עם מהלך החלוקה בעין) ולכן ה"דיסקאונט" עשוי להעלם כהרף עין. בשל המצב המשפטי, הנזכר לעיל, יש תחושה שלא מדובר במהלך עתידי שיקרה יום אחד, אלא במשהו שלא נופתע אם יושלם בחודשים הקרובים.

קובי שגב, הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 14/01/2022 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הקונה 13/01/2022 15:35
    הגב לתגובה זו
    קניתי
  • 7.
    אפי 09/01/2022 17:41
    הגב לתגובה זו
    תודה שהזכרת לנו. רק שמאז גם אייזנברג למד כמה פרקים. הוא חילק לפני שנים את מניות TTI בעין למחזיקי תים ויצר רווח נאה לכולם. כתבה טובה עניינית ורצינית. יישר כוח
  • 6.
    עוגן 09/01/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    מתעלמים מהאישיות ומההיסטוריה של העומד בראש לרבות ריצוי מאסר בכלא.
  • יו יו 09/01/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    אם החברה מתפרקת אז מה זה משנה מי היה הבעלים שלה?
  • 5.
    ניתוח מצוין שיהיה לך לבריאות (געזונטהייד) (ל"ת)
    כלכלן 09/01/2022 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ג'וני 09/01/2022 10:50
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד!
  • 3.
    איציק 09/01/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
    תודה למר שגב על עוד כתבה מעולה עם חשיבה ועומק!
  • 2.
    אל תצפו לראות רווחים מהניירות של אייזנברג (ל"ת)
    עמי 09/01/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תסתכלו מי הדירקטורים ותבינו הכל (ל"ת)
    אילנה 09/01/2022 09:28
    הגב לתגובה זו
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק

הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים

רן קידר |
נושאים בכתבה איתי בן זאב

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.

בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה. 

ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה.  בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.

ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?


כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.

מי מימש וכמה?

בין המוכרים הבולטים: