יור נאוויטס גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי
בין השורות

נאוויטס לפני החלטתה החשובה ביותר. מחירי הנפט יעזרו לה ללכת עליה

שותפות הנפט של גדעון תדמור ניצלה יפה הזדמנויות בארבע שנותיה וכעת ניצבת בפני החלטת השקעה סופית במאגר שננדואה שיהפוך אותה לתזרימית מאד. הוזלת ההקמה עלתה לה בייקור ההפקה, ועדיין ה"ברייק איוון" יהיה 16 ד' לחבית - מול כ-77 ד' כיום
קובי שגב | (7)

בתזמון שלא יכול היה להיות טוב ממנו, שותפות נאוויטס פטר יהש 0.43% נמצאת לפני נקודה משמעותית בחייה: החלטת השקעה סופית (FID - final investment decision) בתגלית הנפט שננדואה שבמפרץ מקסיקו. זוהי סגירת מעגל עבור נאוויטס שרכשה את הזכויות במאגר זה בנזיד עדשים (מיליוני דולרים בודדים) לפני כשלוש שנים. פיתוח המאגר צפוי להפוך אותה לחברה תזרימית מאוד.

מי את נאוויטס פטרוליום?

מדובר בשותפות לחיפוש והפקה של נפט וגז, הנשלטת ע"י שותף כללי, בראשות גדעון תדמור, שכיהן והוביל שותפויות ישראליות כמו אבנר, דלק אנרגיה וכהן פיתוח. תדמור היה על ההגה כאשר תגליות ים-תטיס, תמר וליוויתן הוכרזו ופותחו. שותפות נאוויטס נסחרת בתל אביב, בשווי של קצת מעל מיליארד שקל.

הסיפור של נאוויטס התחיל בניצול הזדמנות עסקית בסוף 2017. ענקית הנפט שברון  החליטה לנטוש את מאגר בקסקין  אותו פיתחה החל מ-2008 בהשקעת עתק של מיליארד דולר על פני התקופה. שברון שראתה לנגד עיניה מחירי אנרגיה הצוללים לכיוון ה-40 דולר לחבית, הגיעה למסקנה שיש לקצץ את השקעותיה בתגליות ולהתמקד במאגרים מפיקים.

יציאת שברון, העבירה את הבעלות (ביחד עם שותפים) במאגר בקסקין, לחברת LLOG. עבור LLOG הגדלת נתח ההחזקה במאגר, כפועל יוצא של נטישת שברון, היא לא פיקניק. בסופו של דבר, כל אחד מהשותפים במאגר, צריך להזרים כספים משמעותיים, כדי להקים את מערכות ההפקה וההולכה של הנפט. ככל שחלקך גדול יותר, עליך להזרים כמות דולרים גדולה יותר. זה לא פשוט כאשר מחירי הנפט במגמת ירידה. פה נכנס גדעון תדמור לתמונה והציע ל LLOG להשיג עבורה מימון על חלקה בבקסקין (13.7%), בתמורה ל-5% מהמאגר.

תדמור הגיע לשוק האג"ח הישראלי וגייס חוב בסך 135 מיליון דולר בכדי לממן את חלקה של LLOG ואת ה-5% שקיבלה נאוויטס עצמה. האג"ח גוייס אמנם בתשואה גבוהה יחסית של 8%, אבל היה עדיף עשרות מונים על כל אפשרות אחרת עבור LLOG. הנתח הזה של 5% ממאגר בקסקין היווה את הבסיס לשותפות נאוויטס. תדמור, קרא נכון את המפה ואכן מאותו הרגע, מחירי הנפט התאוששו.

במקביל, המשבר שנוצר בשוק ההפקות בשל ירידת מחירי הנפט, הוריד את עלויות ההקמה של האסדות ובכך חסך לשותפות הוצאות פיתוח העולות על 100 מיליון דולר. ב-2019 החל המאגר בהפקה מסחרית וכיום הוא תורם ל-EBITDA של נאוויטס כ-30-40 מיליון דולר בשנה.

סקטור האנרגיה הוא סקטור תנודתי, יש תקופות שמחירי האנרגיה מזנקים וכולם "סופרים" את הדולרים ויש תקופות שמחירי האנרגיה צונחים ואז רבים רואים את סוף העולם לנגד עיניהם. למי שכבר הספיק לשכוח, נזכיר שבשיא משבר הקורונה במרץ 2020, מחירי החוזים על הנפט היו שליליים! החששות מסגרים ממושכים ומירידה קריטית בצריכת נפט, כאשר רכבים ומטוסים לא זזים מהחניה, יצרה פחד מ"מסירה בפועל" של חביות נפט. כלומר אם רכשתי חוזה על הנפט ולא הצלחתי למכור אותו, עלולה להגיע לבית שלי מיכלית נפט ולשאול אותי איפה לפרוק את הסחורה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נאוויטס, לא הפסיקה לחפש הזדמנויות ושתיים כאלו נקרו בדרכה. ב-2018 הגיעה לידיה הזדמנות להיכנס למאגר בשם שננדואה, הנמצא במפרץ מקסיקו. מדובר במאגר שהושקעו בו 1.8 מיליארד דולר. חברת COBALT שהייתה הבעלים של המאגר, נקלעה ל"צ'פטר 11" (הגנה מפני נושים), דבר שאפשר לנאוויטס, לרכוש 23% מהמאגר תמורת מיליון דולר בלבד. בהמשך, אף הגדילה את חלקה וכיום היא מחזיקה ב 53.1% מהמאגר.

בסוף 2019 הגישה חברת האנרגיה דנברי (denbury) אף היא צ'פטר 11 ונאוויטס ניצלה שוב את המצב הזה, כדי לרכוש ממנה 50% מבארות יבשתיים. מדובר על בארות בהן היה צורך לבצע השקעות נוספות, אותן דנברי במצבה, לא יכלה לעשות.

 

תמונת מצב עדכנית

נכסיה של נאוויטס נכון להיום כוללים מספר מאגרים מניבים. בקסקין ששוייו נאמד בכ-205 מיליון דולר והמאגרים היבשתיים דנברי ונצ'ס, ששווים דומה, כ-210 מיליון דולר. אומדני השווי האלו נשענים על מחירי חבית נפט של 52-55 דולר לחבית, לעומת כ-77 דולר לחבית בימים אלו. בנוסף, יש את מאגר שננדואה, עליו מיד נרחיב עוד. מנגד יש לחברה חוב פיננסי נטו של 65 מיליון דולר. כך ששויי נטו של 350 מיליון דולר, משקף פחות או יותר את שוויה הנוכחי של נאוויטס.

האקס פקטור לדעתנו, אם כך, הוא מאגר שננדואה. קצב ההפקה היומי שלו צפוי להיות 42,000 חביות (חלקה של נאוויטס). תקציב ההקמה העתידי של הפרויקט עמד במקור על כ 1.9 מיליארד דולר, אך לאחרונה הודיעה נאוויטס, שהצליחה להוזיל את העלות. נאוויטס חתמה הסכמים עם צד ג', להקמת צנרת ההולכה, באופן שיחסוך 260 מיליון דולר בהקמת המאגר. מצד שני, תשלם נאוויטס שני דולרים נוספים עבור כל חבית. במילים אחרות, החברה שבונה את הצנרת מסכימה להוזיל את העלות המיידית של ההקמה, תמורת גזירת קופון של שני דולרים על כל חבית נפט שתופק. מבחינת נאוויטס נקודת האיזון של המאגר תהיה 16 דולר במקום 14 דולר.

העסקה נראית מצוין עבור נאוויטס, על רקע מחירי הנפט הנוכחיים. דבר נוסף, חשוב לא פחות, ההוזלה של עלויות ההקמה, מצריכה מנאוויטס גיוס של פחות מזומנים, דבר שיאפשר לה עלויות מימון טובות ממה שציפה השוק.

בימים האחרונים, פרסמה נאוויטס את האופן שבו תגייס את הכספים עבור שננדואה, במצגת למשקיעים. ההשקעה המשמעותית בפיתוח מאגר שננדואה, תגיע ממימון חיצוני, בהיקף של 1.1-1.2 מיליארד דולר ומהון שיגיע מהשותפות במאגר, כאשר חלקה של נאוויטס הוא כאמור 53.1%. נאוויטס מעריכה שתזדקק ל 350-400 מיליון דולר, כאשר כ-120 מיליון דולר נמצאים כבר בקופת החברה.

נאוויטס מבצעת בימים אלו גיוס הון, בהצעה לא אחידה ממוסדיים, בהיקף מתוכנן של 150 מיליון דולר. נוסף על כך, מתכננת החברה להשיג 100-120 מיליון דולר מ"מסגרות מימון נוספות". להערכתנו מדובר בגיוס אג"ח נוסף בהיקף של 350 מיליון שקל.

בשורה התחתונה

נאוויטס היא אמנם שותפות שקיימת פחות מארבע שנים, אך בתקופה הזו היא הספיקה לנצל מספר מחזורים שליליים, עת רכשה מאגרים ותגליות במחירים נמוכים עד מגוחכים. מאגרי בקסקין ודנברי ונצ'ס הבשילו והפכו לפרות מזומנים, כאשר שוויים להערכתנו, מגלם את מחיר השוק הנוכחי בבורסה בת"א.

כל מי שרוכש את המניה כיום, מקבל שני דברים כבונוס. הראשון, הוא מאגר שננדואה, שכל עוד הוא היה חלום שהושקע בו כסף קטן, הוא היה nice to have. אך כעת, שהגיעה לנאוויטס להחלטת השקעה סופית, משמעו נקודת האל חזור. מחירי הנפט הנוכחיים הם סביבה עסקית מצוינת עבור נאוויטס. הבונוס השני, הוא הקברניט גדעון תדמור. עם כל ההערכה הרבה שלנו אליו ולעסקאות שהוא מבצע בגמישות מחשבתית ובתזמון מושלם מבחינת נאוויטס, אסור לשכוח ש"הצגה של איש אחד" היא גם גורם סיכון שאין להתעלם ממנו.

 

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שאפו ענק ל גדעון אבל לא מתקרב ל *תלמיד של תשובה (ל"ת)
    YL 06/07/2021 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רמה אחרת בהבנת שוק הנפט העולמי.... (ל"ת)
    אוהד 06/07/2021 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אל תתלהבו המשקיעים הקטנים מדוללים בלי סוף ונדפקים תמיד (ל"ת)
    יואל 06/07/2021 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעניין מאוד (ל"ת)
    ינאי 06/07/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ערן 06/07/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    שווי של מיליארד שקל לחברה שהוקמה לפני 4 שנים והתחילה מאפס
  • יריב 07/07/2021 18:35
    הגב לתגובה זו
    ההייטק בועה גדולה לעומת חברות הנפט. הפנטזיות של עולם ללא נפט ייקחו עוד עשור או שניים ובינתיים אפשר להנות מרווחי חברות הנפט.
  • 1.
    סקירה יפה ומעמיקה (ל"ת)
    משה 06/07/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.