נעם וימן
צילום: קרן בן ציון
דוחות

דיפלומט: ההכנסות ירדו ב-2.5% לכ-670 מ'; הרווח התפעולי המתואם עלה

בנטרול מענק בגין ההנפקה במרץ הרווח התפעולי בתקופה עמד על 30 מ' מול 27 מ' אשתקד. ההאטה מיוחסת להצטיידות יתר בישראל ברבעון המקביל. צמצום הפרשי שער סייעו לחברה להציג עלייה של 10% בשורת הרווח
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה דיפלומט

יבואנית המזון דיפלומט אחזקות -0.41% מדווחת על ירידה של 2.5% בהכנסות הרבעון הראשון של 2021 שהסתכמו ב-668 מיליון שקל מול 685 מיליון שקל ברבעון המקביל. השינוי מיוחס להטה במכירות בישראל, שבתקופה המקבילה התאפיינו בהצטיידות יתר של הישראלים בצל תחילת משבר הקורונה. בנטרול הפרשי שער ההכנסות היו מסתכמות ב-680 מיליון שקל. הרווח התפעולי, בנטרול הוצאות הנהלה וכלליות לרבות מענק חד פעמי למנכ"ל בגין הנפקת החברה,  עמד על 30 מיליון שקל (4.4% מהמהכר), עלייה לעומת 27 מיליון שקל (3.9%) בתקופה המקבילה. ללא הנטרול מדובר דווקא בירידה ברווח התפעולי לסך של 18.4 מיליון שקל (2.8%).

בחלוקה לפי אזורי פעילות דווח כי בישראל אם כן ההכנסות ירדו ל-394 מיליון שקל מול 428 מיליון שנה קודם לכן; בדרום אפריקה הן צמחו בבכ-6% לכ-168 מיליון שקל (צמיחה של 11% בנטרול הפרשי שער); בשאר אזורי הפעילות (גיאורגיה, ניו זילנד וקפריסין) צמחו בכ-7% לכ-106 מיליון שקל - רוב השיפור בניו זילנד וקפריסין.

הרווח הנקי בתקופה המיוחס לבעלי המניות עלה לכ-11.2 מיליון שקל לעומת כ-10.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כשבחברה מסבירים את השיפור בחסכון בהוצאות התפעול והורדת הוצאות המימון נטו (1.9 מיליון שקל בתקופת הדוח מול כ-10.3 מיליון שקל ברבעון מקביל - בין היתר הודות להפרשי שער שהצטמצמו בשנה החולפת).

  

דיפלומט מייבאת ומפיצה כ-100 מותגים בינלאומיים בהם בראון, נוטרילון, לוטוס, קלוג'ס, אוראו, קיקומן, היינץ, בלו-בנד, מילקה, ג'יי'קובס, פרינגלס, אריאל, טמפקס, ביונד-מיט ועוד. בנוסף, החברה הינה הבעלים של מותג הטונה סטארקיסט.

באחרונה החברה חידשה את הסכם ההפצה שלה בישראל מול תאגיד פרוקטר אנד גמל עד סוף פברואר 2023. פרוקטר אנד גמבל, חברת מוצרי הצריכה ההמוניים הגדולה בעולם, מייצרת ומשווקת כ-60 מותגים בתחום מוצרי הכביסה, דטרגנטים, סכיני גילוח, חיתולים, ניקוי, טיפוח אישי, היגיינה, בהם גם דורסל, פמפרס, ג'ילט ואולווייז. בדיפלומט הגיעו זה עתה גם להסכם על חידוש ההתקשרות מול פרוקטר אנד גמבל להפצת מוצריה בניו זילנד עד אוגוסט 2023 עם הארכה אוטומטית לתקופה של 3 שנים נוספות. בגיאורגיה ההסכם של דיפלומט עם פרוקטר אנד גמבל הוארך עד דצמבר השנה. ההסכמים יוארכו אוטומטית על בסיס שנתי אומרים בחברה.

בצד זאת יוזכר כי בגיאורגיה, נסטלה שמכירות מוצריה מהוות 36% מהמחזור של דיפלומט באזור פעילות זה (3-4% מהמחזור הכולל), מתכוונת לצאת למכרז חדש להתקשרות מול מפיץ, החל מיולי הקרוב. בדיפלומט ציינו כי בכוונתם לגשת למכרז. תקוותם ותקוות המשקיעים כמובן היא כי תזכה בו. 

דיפלומט הונפקה בתל אביב במרץ, אז גייסה מהציבור 300 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-1.5 מיליארד שקל. השווי עלה ב-7% ביחס למחיר בהנפקה כשכיום הוא עומד על 1.6 מיליארד שקל. מנגד, מאז תחילת המסחר במנייה, זו איבדה כ-2%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.