רונן קרסו רונן
צילום: רונן קרסו ביזפורטל

דיפלומט מאכזבת את המשקיעים, אך דואגת לבכירי החברה

דיפלומט רוצה להקצות מניות חסומות לבכירי החברה על חשבון האופציות שאיבדו מערכן בעקבות הירידה במניה; התגמול למשפחת וימן ב-2021 היה 19% מהרווח התפעולי של החברה
רונן קרסו | (21)
נושאים בכתבה דיפלומט נעם וימן

יום לפני החג, בשעת לילה מאוחרת הודיעה דיפלומט  דיפלומט אחזקות 0.32% על כינוס אסיפה כללית ב 20.11 על מנת לאשר אופציות ל 38 מבכירי החברה, כולל המנכ"ל ובני משפחה של בעל השליטה.

 

דיפלומט מבקשת להקצות יחידות מניה חסומות בשווי 12.4 מיליון שקל לבכירים בחברה, במקום האופציות שאיבדו מערכן. מאז ההנפקה הכושלת ב-2021 צנח שער המניה ב-45% והאופציות לא בשלו. מי שעוקב אחרי המניה מאז ההנפקה לא הופתע.

מעבר לתוצאות הכספיות המאכזבות, נושא הממשל התאגידי בה מצוי בנקודה נמוכה במיוחד. בני משפחה רבים, רבים מידי, מועסקים בתפקידי מפתח ובעלויות שכר עצומות.

דיפלומט נימקה את המהלך בירידה בשווי המניה מאז הענקת האופציות, שהובילה להתרחקותן מהכסף. כך שלמחזיקים בהן אין תמריץ לממשן והמניה תידרש לעלייה משמעותית בטרם ייווצר להם תמריץ כזה. האופציות הוקצו בפברואר 2021 במחיר מימוש של 57.7 שקל למניה, שהיה גם מחירה בהנפקה שבועיים מאוחר יותר. אולם מאז שנכנסה לבורסת ת"א ירדה מניית דיפלומט ומחירה הנוכחי הוא 33 שקל, והאופציות לא בתוך הכסף. מימושן התאפשר בשלוש מנות החל מפברואר השנה, כשמשך המימוש האפשרי נקבע לשש שנים עד לפברואר 2027.

מניית דיפלומט מאז ההנפקה

מניית דיפלומט מאז ההנפקה

 

המרתן ביחידות המניה החסומות נועדה, לפי דיפלומט, לשמר ולתמרץ את העובדים באמצעות תמריץ ראוי ואפקטיבי יותר עבורם מזה שמספקות האופציות במצבן הנוכחי. שווי החבילה כולה הוא 12.4 מיליון שקל שמתוכה יוקצו יחידות מניה חסומות בשווי 2.25 מיליון שקל למנכ"ל בלום ולשלושת קרוביו יוקצו מיליונים נוספים. אורן וימן, בנו של נועם יושב הראש, מנכ"ל חטיבת הצמיחה בדיפלומט, אחיינו נתן גרשוני המכהן כדירקטור וסמנכ"ל מיזוגים ורכישות, וחתנו רביב איסרוביץ, שמנהל את הפרויקט להקמת מרלו"ג החברה בקיסריה.

 

יחידות המניה החסומות שיינתנו במקומן יוענקו ללא תמורה ויבשילו בשלוש מנות. הראשונה (40%) בתום שנתיים ממועד ההקצאה, ושתי המנות הבאות (40% ו-20%) בתום שנה ושנתיים נוספות.

 

אכזבה גדולה מיום ההנפקה ולפניה

דיפלומט הסבה אכזבה למשקיעים מיום ההנפקה. המניה איבדה מחצית משוויה (בניכוי מדד ודיבידנדים). המוסדיים הפסידו עשרות מיליוני שקלים כל אחת על ההשקעה הכושלת, הנזק לציבור המשקיעים היה של מאות מיליוני שקלים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגופים המוסדיים כלל והפניקס רכשו שנה אחרי ההנפקה עוד מניות לפי שער גבוה וכעת האחזקות שלהן הן 7.3% לכלל וקצת פחות מ-5% להפניקס. השתוללות השכר של וימן בדוח השנתי הראשון של החברה הדהימה גם את ותיקי שוק ההון והיא תהווה לאות קלון על הגופים המוסדיים ודירקטוריון החברה. בדוח השנתי הראשון של החברה, לצד רווחים שנתיים נאים של 90 מיליון שקל, התברר כי וימן לקח הביתה בשנת 2021 28 מיליון שקל.

יו

יו"ר דיפלומט, נועם וימן; קרדיט: יח"צ

לשכר הבסיס בגובה 2.2 מיליון שקל התווספו תגמול הוני בגובה 8.1 מיליון שקל ומענק הנפקה בגובה 11.5 מיליון שקל. בנוסף, הסכם השכר של וימן כולל גם מענקים שנתיים על עמידה ביעדים ומתוקף כך, גרף מענק בגובה 1.5 מיליון שקל על השגת יעד רווח לפני מס של דיפלומט אחזקות ומענק נוסף בגובה 1.44 מיליון שקל מהחברה הבת דיפלומט מפיצים, שגם ביעד הרווח לפני מס שלה, עמד וימן.

כך, באמצעות ליקוט מענקים במיליוני שקלים, התנפח לו שכר הבסיס. בנוסף החליט דירקטוריון החברה, בראשו עומד שותפו ג׳פרי מנדל, על חלוקת דיבידנד בגובה 24 מיליון שקל, ממנו גרף וימן המחזיק ב-13.3% מהחברה, כ-3.2 מיליון שקל. כך, נהנה וימן מלא פחות מ-27.9 מיליון שקל על שנת 2021.

החברה איבדה את אמון שוק ההון זמן קצר לאחר ההנפקה. מעבר לחשש מנושא הגבלת התחרות שהוסר בשלב זה, ניכר שיש חוסר שביעות רצון מההתנהלות התאגידית של החברה. באותה שנה היה שכרו של וימן פי 275 משכר העובד הממוצע בחברה. וימן זכה כמובן בכבוד המפוקפק של שיאן השכר בבורסה בשנת 2021.

 

הכל נשאר במשפחה

נעם וימן ובני משפחתו קיבלו ב-2021 שכר, מענקים ותגמולים הוניים בסכום מצטבר של 30 מיליון שקל - שהיו 19% מהרווח התפעולי של החברה. גם היום משמשים 4 בני משפחה בתפקידים מפתח עם שכר גבוה לכל אחד מהם, לצד נועם וימן שמשמש כיו"ר בתשלום. נוצר מצב שבו הרווח הנקי של דיפלומט יורד ולצד זה עלויות השכר של בני המשפחה בעליה.

בשנת 2022 וימן חתם על הסכם העסקה חדש כמנכ"ל למשך חמש שנים והיה ברור שזה חלק ממענק ההנפקה שקיבל, אלא שלפני שמונה חודשים הודיע וימן על פרישה, כבר אחרי שנה וחצי ובמקביל שמר על שכרו, הפעם כיו"ר החברה. משקיעי החברה הופתעו שוב כאשר וימן ביקש לעבור, בשכר גבוה, לכסא היו"ר אותו אייש עד אז ג'פרי מנדל השותף הבכיר שלא קיבל שכר בתפקידו. למרות שוימן קיבל מענק עצום הוא פרש לכס היו"ר.

נראה שהאסיפה הכללית הקרובה תהיה הזדמנות בלתי חוזרת, להגיד עד כאן. אי אפשר עוד לגלות סובלנות לחברות שמסיבות הפסדים כבדים ולצד זה דואגות לעצמם ולבני משפחתם.

דיפלומט היא חברה נהדרת, מותגיה מצויינים, שתי הבעיות העיקריות שלה הם הרגולציה שעשויה להשתנות לרעתה וממשל תאגידי לקוי שמביא לכך שבעל החברה לא הפנים שהחברה שלו ציבורית, המורשת ההונית של וימן היא אות קין לצד הצלחתו העסקית. יש לקוות שהפעם ההצעה תיפול ותושלך לפח האשפה של ההיסטוריה.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    וזו חברה עם רוות גולמי של 25% .. חצופים (ל"ת)
    מוקי 22/10/2024 22:33
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    פליקס 21/10/2024 13:10
    הגב לתגובה זו
    איך בכלל נתנו לאיש הזה להנפיק את החברה
  • 17.
    צרי 21/10/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    עם מי יש לך עסק. הרגשת קבס חריפה ועמוקה. מכיר גם עובדים שיצאו משם... הראשונים גם להעלות מחירים ללא בושה. רוצה לומר, צריך להעביר את החברה הזו לדאחיה ולהוסיף לרשימת המטרות.
  • סבטלנה 21/10/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
    לאחר הראיון עם נעם וימן
  • 16.
    לביא 20/10/2024 12:40
    הגב לתגובה זו
    חברה שמייצגת את החולי בשוק בארץ. בהנפקה התנפלו כי אין כאן מספיק מסחר.ללא קשר לתוצאות וצאז רק מאכזבת
  • 15.
    חיים 20/10/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
    גם אם ירוויחו יחלקו את הכסף לבני המשפחה
  • 14.
    לרון 20/10/2024 11:58
    הגב לתגובה זו
    קניתי ב 6000 ברחתי ב 5000זה נקרא ביידיש "רבה געלט"
  • 13.
    לרון 20/10/2024 11:55
    הגב לתגובה זו
    הפרוש בייקית "האדם המנצח" ולחלופין "האדם הבוכה"
  • 12.
    לרון 20/10/2024 11:55
    הגב לתגובה זו
    ???
  • 11.
    לרון 20/10/2024 11:53
    הגב לתגובה זו
    הגרועה ביותר שאני מכיר,זו הנהלה?? החלק החשוב ביותר בחברה?!
  • 10.
    עמוס 20/10/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
    כיצד הוא הולך לישון בלילה.שיודע שתוקע את הצרכנים ובמקביל את המשקיעים.איזה מין אדם זה
  • 9.
    עידן 20/10/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    ןלהגיש תביעה ייצוגית נגדם
  • 8.
    איציק 20/10/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
    אפס בושה ,פני החברה כפני המדינה
  • 7.
    אודי 20/10/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
    גוף שתפקידו לפקח על דברים פסולים כאלו
  • דני העצמאי 21/10/2024 22:05
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא, גנריישן קפיטל, חברת אקופייה, דיפלומט ... ויש עוד מלא. כולן חברות שהשמידו למשקיעים ערך עצום. אני תוהה מהצד איך זה שהחתמים לא נענשים? איפה הבקרה של הרשות לניירות ערך שהדיווחים למשקיעים הם נכונים? דין דיפלומט אינו כדין מיטרוניקס! למיטרוניקס התרסק השוק, וזה כואב, אבל לדיפלומט אין שום שינוי בשוק, אז איך מניה יורדת בחצי מההנפקה?
  • 6.
    נאור 20/10/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    איזו מין חברה זו
  • 5.
    פשוט לצאת משם 20/10/2024 10:44
    הגב לתגובה זו
    כל המוסדיים לצאת מהזבל הזה ולא לתת את כספי חוסכי קרנות הפנסיה לגנבים האלו
  • 4.
    אסף 20/10/2024 10:16
    הגב לתגובה זו
    לחסום את הדבר הזה
  • 3.
    אנונימי 20/10/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה של התנהלות. צריך כתב אישום על התנהלות כזו.
  • 2.
    מאור 20/10/2024 10:08
    הגב לתגובה זו
    איזו חברה עלובה
  • 1.
    בושה וחרפה (ל"ת)
    ליאור 20/10/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?