נעם וימן
צילום: קרן בן ציון

דיפלומט מנפיקה: המשקיעים יתמודדו עם שאלת המונופולים בישראל

דיפלומט מכניסה 2 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה והרווח הנקי שלה 59 מיליון שקל ושווי ההנפקה נאמד בכ-1.1 מיליארד שקל. למרות הכל, שליטתה בענף הטואלטיקה הופכת אותה לרגישה לשינויים רגולטורים 
אלמוג עזר | (4)
נושאים בכתבה הנפקה

דיפלומט אחזקות בדרך לבורסה. החברה הגישה טיוטת תשקיף להנפקת מניות ראשונה בבורסה בתל-אביב. שווי החברה לפני הכסף ינוע בין 1 ל-1.2 מיליארד שקל. החברה תנפיק 20% מהמניות, כלומר הגיוס מסתכם בטווח של 250 מיליון שקל עד 300 מיליון. המשקיעים יצטרכו לשקלל את סך התרחישים משום שדיפלומט היא חברת קמעונאות רווחית יותר מהמתחרות (3% רווח נקי מההכנסות), אך קיים מעליה איום של הכרזה כמונופול.   

דיפלומט מעסיקה כיום ברחבי העולם כ-2,500 עובדים. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 עם הכנסות של כ-2 מיליארד שקל, עם EBITDA בסך של כ-109.2 מיליון שקל, לעומת כ-102 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019, ועם רווח נקי בסך של כ-58.7 מיליון שקל, לעומת כ-44.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019. כלומר החברה אימצה מדיניות לחלוקת דיבידנד, במסגרתה היא מחלקת מדי שנה לבעלי מניותיה 50% מהרווח הנקי. החברה נפגעה באופן משמעותי מהתחזקות השקל משום שהיא מפיצה גם למדינות כמו קפריסין, גיאורגיה, דרום אפריקה וניו זילנד. 

נתונים טובים, אולי טובים מדי. כלומר ההצלחה של החברה מביאה לידי כך שהיא תוכרז כמונופול בתחומה. בשנה שעברה דחק שר הכלכלה הקודם אלי כהן להכיר בדיפלומט יחד עם שסטוביץ כמונופול בתחום הטואלטיקה (תוך אישומים על פעולות עקיפות שונות למניעת ייבוא מקביל). הממונה על התחרות  בחרה שלא לפעול בתחום, אך באווירה הפוליטית הנוכחית, בהחלט יכול להיות שהכנסת תדרוש מהרגולטור לחשוף שיניים חדות יותר למול חברות ייבוא ענקיות כמו דיפלומט ותמיכה בייבוא מקביל.

החברה מזכירה בטיוטת תשקיף שינויים בהוראות רגולטוריות וחקיקה כסכנה אפשרית וכאל שעלולים להשפיע על רווחיות הקבוצה לרעה. למשל, דרישות רגולציה על תחום פעילות הקבוצה בהיבטי צרכנות שונות לרבות דרישות ומגבלות בנוגע להפצת מוצר, וכן הגבלות בהיבטי מיסוי, מכס, הגנת הצרכן ודרישות ומגבלות הגבלים עסקיים. החברה לא מרחיבה מעבר לכך, אך מצביעה על כך שמדובר באיום בינוני על רווחי החברה. 

דיפלומט נמצאת בשליטת המשפחות מנדל ווימן. היא מחזיקה בשיתופי פעולה עם פרוקטר אנד גמבל (P&G), מונדליז (Mondelez) ונסטלה (בגיאורגיה). דיפלומט מפיצה ומשווקת מוצרים ומותגים מובילים ומוכרים, וביניהם: ג'ילט, בראון, דורסל, נוטרילון, לוטוס, קלוג'ס, אוראו, קיקומן, היינץ, בלו-בנד, מילקה, ג'יי'קובס, פרינגלס, אריאל, אולוויז, טמפקס, פמפרס, , מותגי תחליפי הבשר ביונד-מיט ועוד. בנוסף, החברה הינה הבעלים של מותג הטונה סטארקיסט.

היא חברה ותיקה ומובילה בתחום של מכירה והפצה של מוצרי צריכה המוניים (FMCG  - Fast Moving Consumer Goods), והיא המפיצה והמשווקת של מותגים בינלאומיים רבים, בעיקר בתחומי המזון, הטיפוח וההיגיינה.

דיפלומט ממוקמת בקרית שדה התעופה בסמוך לנתב"ג, היא אחת מהחברות המובילות במשק הישראלי בתחומה. החברה מוכרת את מוצריה, בין היתר, לרשתות קמעונאיות בתחומי המזון, רשתות הדרגסטור, בתי מרקחת, מכולות, מסעדות ולסיטונאים. דיפלומט מציינת, כי מטרת העל שלה היא להיות שחקנית מובילה בענף ה-FMCG בכל תחומי פעילותה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

  

דיפלומט הוקמה בשנת 1963 כמפעל לייצור סכיני גילוח, ובשנת 1968 הפכה גם למפיצה ומשווקת של מוצרי טואלטיקה, כאשר בשנת 1996 מכרה את המפעל והתמקדה בפעילות ההפצה והשיווק. בשנת 1995 חתמה על הסכם ייצוג בלעדי עם פרוקטר אנד גמבל בישראל, ולאחר מכן על שיתופי פעולה דומים עם מונדלז, היינץ, קלוגס וחברות נוספות. שיתופי פעולה עסקיים אלה הלכו והתהדקו עם השנים, ובהתאם חנכה החברה בשנת 2008 גם את פעילותה בגיאורגיה. בהמשך, נמשכה ההתרחבות הבינלאומית של הקבוצה, והיא פתחה פעילויות נוספות גם בדרום אפריקה ובקפריסין (בשתיהן ב-2011), ובניו זילנד (2016).

 

בחלק ממדינות פעילותה קיבלה דיפלומט לידיה את הטיפול המלא במערך המכירות וההפצה מידי פרוקטר אנד גמבל, לאור שיתוף הפעולה המוצלח בישראל והיכולות התפעוליות הגבוהות שהציגה החברה בשוק הישראלי, בו החלה את פעילותה.

 

לאחרונה רכשה דיפלומט 50% מחברת מדיטרנד, המייבאת ומשווקת מוצרי בריאות, תוספי תזונה ותרופות ללא מירשם. כמו כן, רכשה החברה 50% מחברת CDSL, המוחזקת בשיתוף עם חברת כמיפל, והמספקת את שירותי הלוגיסטיקה וניהול המרלוג לרשת סופר פארם בישראל.

 

דיפלומט מספקת ללקוחותיה שירות מלא, הכולל את כל חלקי שרשרת האספקה, החל משלב רכישת המוצרים ועד לשלב הסופי של מכירתם. לחברה מערך טכנולוגי מתקדם, לרבות בתחום הלוגיסטי, התומך בצורה אופטימלית במכירות, בתהליכי ההזמנה ובעלויות. במקביל לפעילות השיווק וההפצה, מספקת החברה גם ללקוחותיה גם שירותי TPL (איחסון, ליקוט והספקה) כקבלנית חיצונית, מה שמהווה את אחד ממנועי הצמיחה של החברה.

 

דיפלומט מנהלת כיום את פעילותה בישראל באמצעות המחסן הלוגיסטי שלה בקרית שדה התעופה, והיא חתמה לאחרונה על הסכם עקרונות להעברת המחסן לאתר בשטח של כ-80 דונם באזור התעשייה בקיסריה.

 

לדיפלומט מספר מנועי צמיחה לשנים הקרובות, כגון: העמקת הפעילות במסגרת שיתופי הפעולה שלה עם הספקיות הבינלאומיות, הרחבת סל המותגים, הגדלת הפעילות בתחום הפתרונות והשירותים הטכנולוגיים, התרחבות גיאוגרפית והרחבת הפעילות בתחום התחליפים הצמחיים, תוספי המזון והמוצרים הפרה-רפואיים.

 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שאלה 02/03/2021 20:17
    הגב לתגובה זו
    איזה תאריך היא תונפק לבורסה?
  • 3.
    אילגילט 14/02/2021 20:08
    הגב לתגובה זו
    חייבים לפתוח ייבוא מקביל
  • 2.
    לרון 14/02/2021 16:00
    הגב לתגובה זו
    סכיני הגילוח דיפלומט עוד מהשרות הצבאי,מניה נהדרת ביציבותה,סוג של אג"ח+,צמיחה גדולה אין שם לכן לוקחת סיכון מוגבר בחו"ל
  • 1.
    החברה הזאת היא כל מה שרע בקפיטליזם ובאי התחרות במדינה (ל"ת)
    פטריוט 14/02/2021 15:49
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.