יאיר לוינשטיין
צילום: סם יצחקוב
ראיון

אלטשולר שחם גמל: הרווח הוכפל ל-49 מ'; צמיחה של 74% בעמיתים בפנסיה

ההכנסות צמחו ב-43% לסך של 287 מיליון שקל. היקף הנכסים המנוהלים גדל ב-10% מאז סוף 2020 לסך של כ-181 מיליארד שקל. ההון העצמי בסוף התקופה הסתכם ב-302 מיליארד שקל
איתי פת-יה | (9)
נושאים בכתבה אלטשולר שחם

אלטשולר שחם גמל מדווחת על צמיחה של 43% בהכנסות הרבעון הראשון שהסתכמו ב-287 מיליון שקל מול כ-200.6 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, ועל רווח בתקופה בסך כ-48.7 מיליון שקל, גבוה ב-92% מסך של כ-25.4 מיליון שקל שנה קודם לכן.

היקף הנכסים המנוהלים בסוף הרבעון הסתכם בכ-181.3 מיליארד שקל, גידול של 10% מכ-164.9 מיליארד שקל בסוף 2020, או של 61% לעומת 112.5 מיליארד בתקופה המקבילה. סך העברות נטו בגמל ובפנסיה ברבעון הראשון עמד על כ-6.9 מיליארד שקל, גבוה בכ-21% מכ-5.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

 

בתחום הפנסיה החברה מציגה צמיחה של 74% במספר העמיתים בתוך שנה, כשבסוף הרבעון הוא עמד על כ-260 אלף איש מול כ-150 אלף בתקופה המקבילה. מדובר גם בגידול של 19% לעומת הרבעון הקודם, האחרון של 2020, אותו סגרה עם 219 אלף עמיתים בפנסיה. בשנה החולפת נתח השוק של החברה בשוק הפנסיה גדל בכמעט פי 2 ועמד בסוף הרבעון על 4.3% לעומת 2.2% ברבעון המקביל אשתקד. נתח השוק של החברה בהפקדות לפנסיה עמד ברבעון על 7.3% לעומת 4.3% ברבעון המקביל אשתקד.

באשר להיקף הנכסים המנוהלים בפנסיה, זה הסתכם בסוף הרבעון ב-21.6 מיליארד שקל, גידול של 24% מסך של 17.5 מיליארד שקל בסוף 2020. בחברה מייחסים את הגידול לגיוס לקוחות חדשים שהצטרפו לאלטשולר עקב התשואות עודפות על פני השוק שהציגו בפנסיה בטווחי מדידה שונים (לדוגמה טבלאות ההשוואה בין השחקניות בשוק בתקופה של חודש, שנה ושלוש שנים). לבד מגיוס הלקוחות החדשים, באלטשולר מציינים כי הניבו גם תשואות חיוביות בתקופת הדוח שהגדילו את סך הנכסים.

נכסי הגמל של החברה גדלו מסך של כ-147.4 מיליארד שקל בסוף שנת 2020 לכ-159.7 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2021. אלטשולר היא בעלת נתח השוק הגדול ביותר בקופות הגמל (לרבות תכנית חסכון לכל ילד), כשזה עומד על כ-26.3% מסך הנכסים המנוהלים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, לעומת נתח של 21.5% בסוף הרבעון המקביל.

רכישת בית ההשקעות פסגות בתמורה לכ-910 מיליון שקל שאושרה זה עתה על ידי הממונה היוצאת על רשות התחרות עו"ד מיכל הלפרין צפויה להביא את הנתח של אלטשולר במוצר הגמל לכ-35%, פער ניכר לעומת השחקן השני בגודלו, מיטב דש עם כ-10%. בביזפורטל הערכנו כי חיסכון בהוצאות כתוצאה מהסינרגיה, ולאחר קיזוז שולי של נכסים בהיקף 8 מיליארד שקל שתצטרך למכור, רווחי אלטשולר שחם יכולים להגיע ל-340 מיליון שקל בשנה.

ההון העצמי בסוף התקופה עמד על כ-302 מיליארד שקל מול כ-283.5 מיליארד שקל בסוף 2020. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-4 מיליארד שקל לאחר עלייה של כ-30% מתחילת השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתייס לגידול בסך הנכסים לאחר עסקת פסגות אומר מנכ"ל אלטשולר שחם גמל יאיר לוינשטיין בשיחה עם ביזפורטל כי "זה לא אמור להשפיע בכלל". "בהיקפים האלה אין הבדל בין 190 מיליארד ל-250 מיליארד או ל-120 מיליארד, הוא ממשיך, "ברור לכולם שבישראל גם כשאתה מנהל 10-20 מילעארד שקל השוק המקומי כבר די חסום מבחינתך. היינו הראשונים מבין הגופים המוסדיים ששמנו את רוב ההשקעות שלנו בחו"ל, והיום כולם עושים את זה. לא יהיה שינוי בקבלת ההחלטות".

תצטרכו למכור נכסים בהיקף 7-8 מיליארד דולר. יש חברות או סקטורים שפסגות משקיעה בהם ואתם תרצו לצמצם את החשיפה אליהם?

"עוד לא נגענו בזה ואנחנו גם לא צריכים עדיין. יש לנו שנה שלמה להתעסק בזה. מה גם שלא נהיה חייבים לוותר דווקא על נכסים בגמל ובפנסיה, זה יכול לבוא מכיוון הקופות המפעליות. נבחן את העניין ונקבל את ההחלטות הנכונות".

ובאופן ספציפי - פסגות השקיעו כ-120 מיליון שקל באוגווינד, אתם לא נמצאים שם בכלל. מה תוכל לומר בהקשר הזה?

"שוב, אנחנו עכשיו לומדים את התיק ואין לנו דעה על השקעה ספציפית. יש דברים שיש בתיק של פסגות שנבחר להגדיל. לא נעשתה עבודה לא טובה אצלם".

אתם חלק מקרנות הפנסיה שבהסדר ברירות המחדל, בקרוב ישארו פה שתיים בלבד אחרי שתתאחדו עם פסגות ולאחר מכירת הקרן של הלמן אלדובי למיטב דש - אבל בנובמבר מתוכנן מכרז חדש לקרנות ברירת המחדל. איך הוא ישפיע להערכתך?

"הבולטות שלנו בפנסיה היא מעבר לברירת המחדל, אלא בכלל במוצר הזה. את ה'בוסט' קיבלנו רק בעת ההצטרפות להסדר, כשמעסיקים רבים במשק העדיפו לבחור בנו ולא לצאת למכרז חדש. מעבר לזה ראינו צמיחה גבוהה במצטרפים לפנסיה שלנו שלא בהסכמי ברירת המחדל - והיום הצמיחה שם אפילו גבוהה יותר.

צריך לומר שאנחנו לא בוחנים את עצמנו מול מיטב דש, פסגות והלמן אלדובי אלא מכוונים להתחרות ב מנורה מב החז 0.35% , מגדל ביטוח -0.32% ו כלל עסקי ביטוח -0.31% . נמתין לראות מה יהיה במכרז החדש ואז נקבל את ההחלטה. הפנסיה היא עדיין מנוע צמיחה מרכזי ותמשיך להיות כזה בעתיד, כי יש אנומליה - יש לנו נתח של 5% בפנסיה בעוד שבגמל נגיע לכ-30% עם נכסי פסגות, זה לא הגיוני".

היות וזה מנוע צמיחה להגדרתכם, תן לנו פרופורציות: חזרה של עובדים מחל"ת/פיטורים למעגל העבודה הקיץ, כאלה שקרן הפנסיה שלהם הפכה ללא פעילה ויצטרכו לפתוח אחת חדשה, אולי אצלכם - זה גם כן מנוע צמיחה לתקופה הקרובה?

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משה 27/05/2021 16:59
    הגב לתגובה זו
    אפס שתיים אחוז רווח על קרנות של איגרות חוב.אתם לא מגזימים?
  • 7.
    אחד העם 27/05/2021 15:58
    הגב לתגובה זו
    למומנטום יש הרבה כוח. כל הכבוד!
  • 6.
    מכאן תתחיל הירידה בנכסים (ל"ת)
    מיקי 27/05/2021 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איציק 27/05/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר שחם טובים בפרסומות לא להתקרב
  • 4.
    תמים 27/05/2021 12:20
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר שחם בית השקעות בינוני עם עמלות גבוהות
  • 3.
    אידיוט 27/05/2021 12:16
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר שחם פעם היו טובים מאד. היום הם בינונים. וגם העמלות שלהם גבוהות מאד.
  • 2.
    גילעד לוינשטיין תתנו בונוס לעובדי פסגות המיסכנים (ל"ת)
    שימרית 27/05/2021 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנדלוביץ 27/05/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
    מנסיון בעבר כאשר ההון של הציבור מתעצם ומתחיל להדאיג את הממשלה והאוצר העניים והמוגבלים עקב הקורליציה עם החרדים הבטלנים ומרובה הילדים אז הממשלה בחדרי חדרים תכין תוכנית כשי לגלח את הציבור מנכסיו כפי שעשתה בשנת 1983 כשידעה שרוב כספי הציבור מופקד במניות הבנקים אז סגרה את הבורסה והלאימה את הבנקים ועשתה תיספורת ענקית עד לקרחת לכספים שהופקדו עם פיסומות במדיה שהבנקים אשמים כאשר אחר כך נודע שזה בלוף והממשלה עם האוצר יזמו וביצעו לכן לא יזיק לקחת את רוב הכסף ולקנות מטבע זר כדי לא להיתפס במלכודת
  • אמיר 27/05/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    הם פחות או יותר הכריחו את הציבור לקנות את המניות שלהם... ואז הממשלה היתה צריכה לחלץ אותם, ומחקו כ 70 אחוז. מי שיודע אחרת מקורות בבקשה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 1.99%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נובה יורדת 3.3%, קמטק ב-2.8%; מגמה שלילית בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.6% ות"א 90 יורד 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח יורד 0.6%, מדד הנדל"ן יורד 0.8%, ומדד הנפט והגז מאבד 0.3%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.36%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.