דן מסיקה על בד
צילום: תמיר ארט artamir
ראיון

על בד: "אופטימל קר שרכשנו היא למעשה חברה שאין לה תחרות"

דן מסיקה, מנכ"ל יצרנית המגבונים, מספר על הרכישה ב-40.5 מ' י' של החברה מספרד שהכניסה 16 מ' י' ברבעון הראשון: "היה לנו הסכם הבנות עוד ב-2019 וכך למרות השנה הטובה של אופטימל קר בקורונה, לא היינו צריכים לפתוח מחדש את העסקה"
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה אוטומציה על בד

"אנטוניו כבר כמעט בן 80 והתאים לו לעשות אקזיט", כך מספר הצד הרוכש על הצד המוכר: דן מסיקה, מנכ"ל יצרנית המגבונים על בד 1.59% , על בעל השליטה (70%) בחברת אופטימל קר, היא הנרכשת. בתמורה ל-40.5 מיליון יורו תקבל על בד 100% ממניותיה של החברה הספרדית, כולל 30% המוחזקים על ידי השותף של אותו אנטוניו, ויקטור. "לפני שנתיים נוצר הממשק הראשון ביננו. באותה תקופה אחרי שהקמנו משרד של על בד במזרח אירופה אמרנו שהיעד הבא הוא מערב היבשת", מסיקה משתף בשיחה עם ביזפורטל על העסקה. "ההתלבטות הייתה בין הקמת פעילות לבין רכישה. אופטימל קר היא הקונברטורית (חברה המייצרת מגבונים מבדים לא ארוגים – א.פ) השניה בגודלה בספרד – והם רצו למכור".

אופטימל קר מייצרת מגבונים עבור מותגים (Brands) ומותגים פרטיים של רשתות (Labels Private) באירופה ומחזיקה במפעל במרחק נסיעה של כחצי שעה ממדריד. עוד היא פעילה בפורטוגל ובצרפת. מכירות החברה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-16 מיליון יורו עם שיעור EBITDA של 13% מההכנסות.

בעל בד סימנו את מערב אירופה כפי שמספר מסיקה, ועל אף שהם מוכרים כיום בספרד, פורטוגל וצרפת, אתרי היצור שלהם הם במזרח היבשת האחד במרכז גרמניה על יד דיסלדורף והשני בפולין. המפעל של אופטימל קר יקרב אותם לשווקים אלה.

"החברה היחידה שגדולה יותר מאופטימל קר בתחומה בספרד עובדת כמעט בבלעדיות רק עם רשת הסופרמרקטים מרקדונה ולא מייצרים בפרייבט לייבל לאף אחד אחר", ממשיך מסיקה, "הם אמנם מוכרים ב-60-80 מיליון יורו בשנה, אבל רק ללקוח אחד".

עד כמה תצליחו לחסוך בעלויות הובלה הודות למתקן של אופטימל קר בספרד?

"נעשה התאמה נכונה יותר של אתרי היצור והמכירות, והובלה היא פרמטר משמעותי בביזנס שלנו שחי על שוליים לא רחבים. ככל שהפרישה הגיאוגרפית רחבה ויש לך לקוחות רב לאומיים היכולת שלך להזין אותם מכל אתר חוסכת עלויות לוגיסטיות. אנחנו לא נותנים מספרים בשלב זה אבל אפשר לומר בעיקרון שבהחלט יש כאן מקום לסינרגיה מעולה, ללקוחות ולנו. זה ווין-ווין".

חשפתם את המספרים של אופטימל קר ברבעון האחרון, אבל איך הם ביחס לעבר? זו חברה צומחת?

"2020 הייתה ברקע הקורונה כידוע שנה טובה לכל יצרני המגבונים בעולם. כשניהלנו את המגעים מול אופטימל קר ב-2019 היקף המכירות היה סביב 50 מיליון יורו, ועל זה בוססה העסקה מתוך הערכה שהצמיחה שלהם תהיה דומה לשלנו - 4-5% בשנה. ב-2020 הייתה קפיצה אדירה ל-71-72 מיליון יורו, והרבעון הנוכחי משקף קצב הכנסות של 64 מיליון יורו בשנה, ולדעתנו זה באמת רבעון מייצג".

ומה לגבי נתח שוק? היא מצליחה לשמר או להגדיל אותו או שמתחרות מזנבות בה?

"למעשה זו חברה שאין לה תחרות. אין כמעט קונברטורים בספרד, למעט אחד קטנטן ולא משמעותי. הפוזיציה שלה בספרד פורטוגל ודרום צרפת חזקה, והאמת היא שחלק מהלקוחות שלה כיום הם כאלה שעל בד איבדה לטובתה בעבר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יש מקום בכל זאת להתייעלות אצל אופטימל? ברמת כח האדם, חדשנות במפעל, הוצאות שכר?

"לא. מדובר בחברה יעילה מאד שיודעת לעבוד יפה. די מוקדם הם הכניסו אוטומציה למפעל שלהם, אמנם לא מדובר בציוד חדיש כמו במתקנים שלנו אבל עדיין זה מספיק והוא נבוי בסטנדרט מאד גבוה - להתחיל מכלום, להקים מפעל בשוק הספרדי שפעיל עד היום עם מכירות של 60 מיליון יורו זה בהחלט הישג מרשים".

המניה הכפילה את שוויה בקורונה

ברקע מגפת הקורונה, על בד סגרה שנה מצויינת עבורה עם צמיחה של 19% לרמת הכנסות של 1.5 מיליארד שקל ומעבר לרווח של כ-101 מיליון שקל מול הפסד של כ-65 מיליון שקל ב-2019. בראיון קודם אמר המנכ"ל מסיקה כי החיסונים והניצחון על הנגיף אולי יפחיתו את ווליום המכירות - אולם עדיין זה ישאר גבוה מהרמה של טרום הקורונה.

באשר לעלייה במכירות מרמת 2019, נצטרך לחכות ולראות, אולם סביר שכמו שמסיקה מעריך בעצמו, אכן תהיה ירידה מהרמות של 2020 ובהקשר הזה ניתן לומר שרכישת אופטימל קר, והלקוחות שתקבל דרכה על בד, תעזור לקזז את הירידה. מתחילת השנה עלתה מניית על בד בכ-4% וב-12 החודשים האחרונים הכפילה את שוויה ויותר עם עלייה של 150% במניה. כיום היא נסחרת לפי שווי של 766 מיליון שקל.

לצד התבססות במזרח אירופה, עוד חלק באסטרטגיה של על בד הוא הרחבת הורטיקליות, כלומר פעילות בכמה שיותר חוליות על פני שרשרת הערך, כשהכוונה בעיקר גם לייצר את הבדים הלא ארוגים בעצמה – וגם להפוך אותם למגבונים לאחר מכן (פעילות ה"קונברטינג"). אלא שהדבר לא בהכרח רלוונטי למתקן של אופטימל קר, ומסיקה מסביר גם למה.

"אנחנו בין היצרנים היחידים בעולם שמטמיעים ורטיקליות בעסק. השאיפה שלנו היא לקנות רק 20% מהבדים כדי לחוש את השוק, ואת היתר לייצר אצלנו. זו שאלה עקרונית למעשה איפה למקם את קווי ייצור הבדים עצמם, ופה השיקול הוא שילוב של ידע, טכנולוגיה, יכולת לקבל מענקים ממשלתיים כדי להקים מפעל – וגם מבחינה לוגיסטית אין הרבה הבדל בעלויות אם אתה מוביל מגבונים, כלומר מוצרים מוגמרים, או בדים, שהם חומרי גלם.

"ההחלטה שאנחנו לקחנו היא לרכז את ייצור הבדים רק בחלק מאזורי הפעילות, כי זה דבר שלוקח זמן ללמוד לייצר והיא מורכבת יותר מקונברטינג. בקונברטינג למקם מפעל בסמוך ללקוח זה דבר טריוויאלי, אבל בבדים נכון לרכז את הידע רק בחלק מהמיקומים – זה חוסך הכשרה של צוותים חדשים, בטח ובטח כשאנחנו מדברים על מעבר לים".

לסיום, פרט על מימון העסקה: 60% יגיע במזומן, על היתרה שתשולם בעוד שנתיים ובעוד ארבע שנים אתם מנהלים מו"מ מול הבנקים – לאיזה ריביות אנחנו אמורים לצפות?

"אני יכול להגיד רק שאלה יהיו ריביות נוחות, ואזכיר שבמדינות רבות באירופה הריביות עבור החוסכים שליליות מלכתחילה כדי לעודד את הצריכה. חוץ מזה העובדה שרק 60% מהסכום יגיע במזומן מסייע מאד לתזרים שלנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).