אמות
צילום: אלכסנדר כץ
דוחות

אמות: ה-FFO השנתי צפוי לגדול ב5% ל-545 מיליון שקל

השפעות שלושת הסגרים על המסחר ניכרות בתוצאות הקבוצה; אולם החברה הצליחה לשמור על ה-FFO ב-2020 - 512 מיליון שקל לעומת 520 מיליון בשנת 2019
לימור זילבר |

חברת הנדל"ן המניב אמות -0.08%  מדווחת על קיטון ברווח של 73% בשנת 2020- כ-290 מיליון שקל לעומת כ-1.07 מיליארד שקל בשנת 2019.  אבל, השורה התחתונה לא רלבנטית בחברות נדל"ן מניב. ה-FFO ירד ב-1% ל-512 מיליון שקל.

הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקרו מהפחתת שווי הוגן בסך של 163 מיליון שקל בהשוואה לעליית שווי הוגן בסך של 891 מיליון שקל בשנת 2019. בנוסף הסבירו בחברה כי חלק מהפחתת השווי ההוגן בתקופה המדווחת נובע מהשפעת ירידת המדד וחלק בגין השפעת משבר הקורונה בעיקר על נכסים מסחריים. ההשפעה של הקורונה התבטאה בעיקר על תחום המסחר - הגבייה בו הסתכמה ב-72% בלבד ושכר הדירה ירד יחסית משמעותית. 

NOI  ברבעון הרביעי לשנת 2020 קטן ב9% ל174 מיליון שקל לעומת 192 מיליון שקל ברבעון הרביעי לשנת 2019. הקיטון ב-NOI ברבעון הרביעי אל מול הרבעון המקביל אשתקד נובע מהיקף ההקלות לשוכרי המרכזים המסחריים בסך של 25 מיליון ש"ח, אשר הוכרו במלואן ברבעון הנוכחי. מנגד, נרשמה תוספת הכנסות מנכסים חדשים וכן מנכסים שהקמתם הסתיימה והחלו להניב הכנסה. 

ה-NOI בשנת 2020 הסתכם בכ-734 לעומת כ-728 מיליון שקל בשנת 2019. הגידול של כ-1% נובע מהכנסות מנכסים חדשים שנרכשו ותוספת הכנסות בגין שטחים שהסתיימה הקמתם והחלו להניב, ובקיזוז השפעת היקף ההקלות בעיקר לשוכרי המרכזים המסחריים בסך של 64 מיליון שקל אשר הוכרו במלואן בשנת 2020.

ה-FFO  הריאלי בשנת 2020 קטן בכ-1.4%  והסתכם בכ-512 מיליון שקל לעומת 520 מיליון שקל בשנת 2019. הקיטון נובע מהשפעת ירידת המדד על הוצאות המסים השוטפים ובקיזוז הגידול ב-NOI וחסכון בריבית הריאלית.

ה-FFO ברבעון הרביעי קטן בכ-14% הסתכם לכ-119 מיליון שקל לעומת 138 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון אשר נובע בעיקרו מהירידה ב-NOI ברבעון ועליה במסים השוטפים.

בשנת 2020 גייסה החברה כ-2.3 מיליארד שקל, מתוכם 400 מיליון שקל באמצעות גיוס הון ו-1.9 מיליארד באמצעות גיוס חוב.

בגין שנת 2020 חילקה החברה דיבידנד בסך של כ-381 מיליון שקל (98 אגורות למניה). בנוסף, בחודש מרץ 2020 הכריזה החברה על דיבידנד נוסף בגין שנת 2019 בסך של 31 אג' למניה (כ-118 מיליון שקל). סך הדיבידנד בגין שנת 2020 הינו כ-499 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לאחר פרסום הדוחות רבעון הראשון בסך של 25 אג' למניה (כ-102 מיליון שקל) אשר ישולם במהלך חודש מרץ 2021, זאת בהמשך למדיניות החברה לחלוקת דיבידנד בשנת 2021 בכוונת החברה לחלק דיבידנד שנתי מינימאלי בסך של 100 אג' למניה, שישולם ב- 4 תשלומים רבעוניים בסך של 25 אג' למניה, בכפוף להחלטה ספציפית של הדירקטוריון בתום כל רבעון. 

בנוסף, הכריזה החברה על תחזיותיה לשנת 2021 לפיהן: ה-NOI צפוי להסתכם ב-735-765 מיליון שקל, ה-FFO צפוי להסתכם ב-535-555 מיליון שקל וה-FFO למניה ב130-135 אגורות למניה (מספר המניות המשוקלל בשנת 2021 גדל ב-6% בעקבות הנפקת הון שביצעה  באוקטובר 2020). 

על רקע הדוחות, שמעון אבודרהם, מנכ"ל אמות מסר כי: "אנו מסכמים את שנת 2020 עם יציבות בכל הפרמטרים התפעוליים. 

שנה חלפה מפרוץ המשבר, התאמנו את עצמנו להתנהלות בצילו וכעת אנו נערכים לחזרת המשק לפעילות. השפעות המשבר על תחום הנדל"ן המניב עדיין לא התגבשו לכדי שינוי מהותי באופן צריכת השטחים ע"י לקוחות החברה. ההתאמות שביצענו בתמהיל הנכסים לאורך השנים לצד ההשקעות השוטפות בלקוחות ובנכסי הנדל"ן, האיתנות הפיננסית החזקה, הפיזור בין הסקטורים, הפיזור הגאוגרפי והשמירה על התאמה מיטבית בין הלקוח לנכס, ממצבים אותנו בצורה מיטבית אל מול אתגרי העתיד. היותנו הבעלים של נכסי הבסיס והגמישות לבצע בהם התאמות מהווה יתרון נוסף.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.