זהירות: מודל הענישה החדש של הרשות לני"ע
רשות ניירות ערך, מפרסמת את המודל החדש שלה לקביעת הענישה בהליכי אכיפה מנהלית שהיא מקיימת. על פי המודל החדש, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש.
ברשות מסבירים כי מודל הבניית הענישה באכיפה מנהלית פורסם במטרה להמשיך ולקדם שוויוניות באכיפה, שקיפות, וודאות יחסית של המפרים לגבי אמצעי האכיפה שיוטלו עליהם במסגרת ההליך. כל זאת תוך שמירה על התאמת הענישה לכל מקרה פרטני ושמירת מרחב שיקול הדעת המסור לוועדת האכיפה.
בנוסף, המודל מיועד לקדם עריכת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים של ההליך המנהלי, שכן מוקנית הפחתה מובנית באמצעי האכיפה כאשר הסדר האכיפה נכרת בשלב מוקדם של ההליך. הרשות סבורה כי כריתת הסדרי אכיפה בשלב מוקדם של ההליך המנהלי תורמת ליעילות ולאפקטיביות האכיפה.
קודם לאימוץ המודל החדש להבניית הענישה במישור האכיפה המנהלי, ביצעה הרשות מחקר השוואתי בתחום הן בהשוואה לדין הפלילי בארץ והן בהשוואה להבניית ענישה בדין הפלילי ובדין המנהלי באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה. בהתאם לבחינה שבוצעה נמצא כי מודל הבניית הענישה הינו יעיל עבור הליכי אכיפה מנהליים.
- מינוי חדש: יו"ר ועדת אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך
- גדסדן נכסים תשלם קנס של מיליון שקל; "ביצעה הפרות אי דיווח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, עו"ד: "הרשות רואה בקידום שוק הון הוגן יעד מרכזי, שנועד לשמור על עניינם של ציבור המשקיעים. אנו מאמינים שהליך אכיפה מנהלי מידתי, יעיל ומהיר משיג הרתעה משמעותית יותר בשוק ומייצר סטנדרטים ראויים להתנהלות תקינה. מטרתו של מודל הבניית הענישה בהליך המנהלי הינה לקדם שקיפות וודאות עבור הציבור ככלל וציבור המפרים בפרט, ומתן ביטוי ברור למדיניות הרשות לגבי הטלת אמצעי האכיפה".
לדברי ליפסקר-מודעי: "יש לעצב את עקרונות הבניית הענישה בהליך המנהלי כך שהם ישתלבו ויעלו בקנה אחד עם הוראות החוק. יחד עם זאת, גם בהינתן שיקולים אלה בחוק, החלטנו כי יש מקום לפיתוח מודל הבניית הענישה, במסגרתו אנו מציעים סדר של שקילת השיקולים, מתן משקלות שונים לכל אחד מהם וכן פירוט שיקולי משנה תוך מתן מקום מרכזי לשיקול ההרתעה במסגרת מדיניות האכיפה. במודל נכללה הפחתה מובנית של אמצעי האכיפה במקרה בו נכרת הסדר אכיפה בשלב מוקדם של ההליך".
> קישור למודל המלא להבניית הענישה באכיפה מנהלית באתר רשות ניירות ערך.
- ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
- אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הליך הבניית הענישה באכיפה מנהלית
מקור: רשות ני"ע
בחוק הקיים נקבעו שישה שיקולים להטלת אמצעי אכיפה. אך החוק אינו מפרט את אופן יישום השיקולים, משקלם היחסי כחלק מהמכלול וחלקם הינם שיקולים כלליים שיש לצקת בהם תוכן, כגון: שיקול מדיניות האכיפה של הרשות ובמסגרתו שיקול ההרתעה ושיקול מדיניות אכיפה במקרים דומים בעבר.
אמצעי האכיפה המנהליים שמסומכת הוועדה להטיל במסגרת הליך מנהלי
מקור: רשות ני"ע
- 3.דודו 19/08/2020 21:06הגב לתגובה זוהענישה חייבת להיות קשה ומרתיעה , כלמודל שמאפשר לעברינים לאת בלי פגע כמעט הוא מודל שמאפשר ליותר אנשי לנסות להיות עברינים, אם יזהו שהם על הכוונת הם יצאו מזה בזיל הזול.
- 2.מודל ענישה 19/08/2020 09:53הגב לתגובה זואם היה אכפת לממשלה מהכלכלה היו מכריחים את המוסדיים להשקיע במניות ישראליות אבל כנראה שהמדינה לא חושבת שזה כדאי עובדה שבנק ישראל לא קנה טבע וכיל ומניות גז אלא מניות אמריקאיות המסקנה ברורה והרשות לניירות ערך מתעניינת רק בעמלות שלה עובדה שיש אופציות שבועיות רק למען המשכורות של העלוקות מהבורסה
- 1.בורסה ז"ל 19/08/2020 09:50הגב לתגובה זוהוא האחרון לדעת עובדה שמניות עולות פתאם בלי סיבה כי מישהו ידע משהו או מניות מתרסקות כמו במקרה של לפיד עם כיל המקורבים לאוצר ידעו ועשו שורט על המניה שהתרסקה . תמר זנדברג אפילו איימה שתלך לבית משפט אם לא תדע מי אלו שעשו שורט וגרפו הון כל זה הושתק ע"י הרשות . מאז ביבי והמחאה הבורסה נראית כמו אפקט ביבי נשיאים ורוח וגשם אין. בלוף
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
