זהירות: מודל הענישה החדש של הרשות לני"ע
רשות ניירות ערך, מפרסמת את המודל החדש שלה לקביעת הענישה בהליכי אכיפה מנהלית שהיא מקיימת. על פי המודל החדש, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש.
ברשות מסבירים כי מודל הבניית הענישה באכיפה מנהלית פורסם במטרה להמשיך ולקדם שוויוניות באכיפה, שקיפות, וודאות יחסית של המפרים לגבי אמצעי האכיפה שיוטלו עליהם במסגרת ההליך. כל זאת תוך שמירה על התאמת הענישה לכל מקרה פרטני ושמירת מרחב שיקול הדעת המסור לוועדת האכיפה.
בנוסף, המודל מיועד לקדם עריכת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים של ההליך המנהלי, שכן מוקנית הפחתה מובנית באמצעי האכיפה כאשר הסדר האכיפה נכרת בשלב מוקדם של ההליך. הרשות סבורה כי כריתת הסדרי אכיפה בשלב מוקדם של ההליך המנהלי תורמת ליעילות ולאפקטיביות האכיפה.
קודם לאימוץ המודל החדש להבניית הענישה במישור האכיפה המנהלי, ביצעה הרשות מחקר השוואתי בתחום הן בהשוואה לדין הפלילי בארץ והן בהשוואה להבניית ענישה בדין הפלילי ובדין המנהלי באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה. בהתאם לבחינה שבוצעה נמצא כי מודל הבניית הענישה הינו יעיל עבור הליכי אכיפה מנהליים.
- מינוי חדש: יו"ר ועדת אכיפה מנהלית ברשות לניירות ערך
- גדסדן נכסים תשלם קנס של מיליון שקל; "ביצעה הפרות אי דיווח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, עו"ד: "הרשות רואה בקידום שוק הון הוגן יעד מרכזי, שנועד לשמור על עניינם של ציבור המשקיעים. אנו מאמינים שהליך אכיפה מנהלי מידתי, יעיל ומהיר משיג הרתעה משמעותית יותר בשוק ומייצר סטנדרטים ראויים להתנהלות תקינה. מטרתו של מודל הבניית הענישה בהליך המנהלי הינה לקדם שקיפות וודאות עבור הציבור ככלל וציבור המפרים בפרט, ומתן ביטוי ברור למדיניות הרשות לגבי הטלת אמצעי האכיפה".
לדברי ליפסקר-מודעי: "יש לעצב את עקרונות הבניית הענישה בהליך המנהלי כך שהם ישתלבו ויעלו בקנה אחד עם הוראות החוק. יחד עם זאת, גם בהינתן שיקולים אלה בחוק, החלטנו כי יש מקום לפיתוח מודל הבניית הענישה, במסגרתו אנו מציעים סדר של שקילת השיקולים, מתן משקלות שונים לכל אחד מהם וכן פירוט שיקולי משנה תוך מתן מקום מרכזי לשיקול ההרתעה במסגרת מדיניות האכיפה. במודל נכללה הפחתה מובנית של אמצעי האכיפה במקרה בו נכרת הסדר אכיפה בשלב מוקדם של ההליך".
> קישור למודל המלא להבניית הענישה באכיפה מנהלית באתר רשות ניירות ערך.
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מה יהיה מחר בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
הליך הבניית הענישה באכיפה מנהלית
מקור: רשות ני"ע
בחוק הקיים נקבעו שישה שיקולים להטלת אמצעי אכיפה. אך החוק אינו מפרט את אופן יישום השיקולים, משקלם היחסי כחלק מהמכלול וחלקם הינם שיקולים כלליים שיש לצקת בהם תוכן, כגון: שיקול מדיניות האכיפה של הרשות ובמסגרתו שיקול ההרתעה ושיקול מדיניות אכיפה במקרים דומים בעבר.
אמצעי האכיפה המנהליים שמסומכת הוועדה להטיל במסגרת הליך מנהלי
מקור: רשות ני"ע
- 3.דודו 19/08/2020 21:06הגב לתגובה זוהענישה חייבת להיות קשה ומרתיעה , כלמודל שמאפשר לעברינים לאת בלי פגע כמעט הוא מודל שמאפשר ליותר אנשי לנסות להיות עברינים, אם יזהו שהם על הכוונת הם יצאו מזה בזיל הזול.
- 2.מודל ענישה 19/08/2020 09:53הגב לתגובה זואם היה אכפת לממשלה מהכלכלה היו מכריחים את המוסדיים להשקיע במניות ישראליות אבל כנראה שהמדינה לא חושבת שזה כדאי עובדה שבנק ישראל לא קנה טבע וכיל ומניות גז אלא מניות אמריקאיות המסקנה ברורה והרשות לניירות ערך מתעניינת רק בעמלות שלה עובדה שיש אופציות שבועיות רק למען המשכורות של העלוקות מהבורסה
- 1.בורסה ז"ל 19/08/2020 09:50הגב לתגובה זוהוא האחרון לדעת עובדה שמניות עולות פתאם בלי סיבה כי מישהו ידע משהו או מניות מתרסקות כמו במקרה של לפיד עם כיל המקורבים לאוצר ידעו ועשו שורט על המניה שהתרסקה . תמר זנדברג אפילו איימה שתלך לבית משפט אם לא תדע מי אלו שעשו שורט וגרפו הון כל זה הושתק ע"י הרשות . מאז ביבי והמחאה הבורסה נראית כמו אפקט ביבי נשיאים ורוח וגשם אין. בלוף
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
