ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

זהירות: מודל הענישה החדש של הרשות לני"ע

על פי מודל הענישה החדש של הרשות, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש
ערן סוקול | (3)

רשות ניירות ערך, מפרסמת את המודל החדש שלה לקביעת הענישה בהליכי אכיפה מנהלית שהיא מקיימת. על פי המודל החדש, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש.

ברשות מסבירים כי מודל הבניית הענישה באכיפה מנהלית פורסם במטרה להמשיך ולקדם שוויוניות באכיפה, שקיפות, וודאות יחסית של המפרים לגבי אמצעי האכיפה שיוטלו עליהם במסגרת ההליך. כל זאת תוך שמירה על התאמת הענישה לכל מקרה פרטני ושמירת מרחב שיקול הדעת המסור לוועדת האכיפה.

בנוסף, המודל מיועד לקדם עריכת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים של ההליך המנהלי, שכן מוקנית הפחתה מובנית באמצעי האכיפה כאשר הסדר האכיפה נכרת בשלב מוקדם של ההליך. הרשות סבורה כי כריתת הסדרי אכיפה בשלב מוקדם של ההליך המנהלי תורמת ליעילות ולאפקטיביות האכיפה.

קודם לאימוץ המודל החדש להבניית הענישה במישור האכיפה המנהלי, ביצעה הרשות מחקר השוואתי בתחום הן בהשוואה לדין הפלילי בארץ והן בהשוואה להבניית ענישה בדין הפלילי ובדין המנהלי באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה. בהתאם לבחינה שבוצעה נמצא כי מודל הבניית הענישה הינו יעיל עבור הליכי אכיפה מנהליים.

מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, עו"ד: "הרשות רואה בקידום שוק הון הוגן יעד מרכזי, שנועד לשמור על עניינם של ציבור המשקיעים. אנו מאמינים שהליך אכיפה מנהלי מידתי, יעיל ומהיר משיג הרתעה משמעותית יותר בשוק ומייצר סטנדרטים ראויים להתנהלות תקינה. מטרתו של מודל הבניית הענישה בהליך המנהלי הינה לקדם שקיפות וודאות עבור הציבור ככלל וציבור המפרים בפרט, ומתן ביטוי ברור למדיניות הרשות לגבי הטלת אמצעי האכיפה".

לדברי ליפסקר-מודעי: "יש לעצב את עקרונות הבניית הענישה בהליך המנהלי כך שהם ישתלבו ויעלו בקנה אחד עם הוראות החוק. יחד עם זאת, גם בהינתן שיקולים אלה בחוק, החלטנו כי יש מקום לפיתוח מודל הבניית הענישה, במסגרתו אנו מציעים סדר של שקילת השיקולים, מתן משקלות שונים לכל אחד מהם וכן פירוט שיקולי משנה תוך מתן מקום מרכזי לשיקול ההרתעה במסגרת מדיניות האכיפה. במודל נכללה הפחתה מובנית של אמצעי האכיפה במקרה בו נכרת הסדר אכיפה בשלב מוקדם של ההליך".

> קישור למודל המלא להבניית הענישה באכיפה מנהלית באתר רשות ניירות ערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הליך הבניית הענישה באכיפה מנהלית

מקור: רשות ני"ע

בחוק הקיים נקבעו שישה שיקולים להטלת אמצעי אכיפה. אך החוק אינו מפרט את אופן יישום השיקולים, משקלם היחסי כחלק מהמכלול וחלקם הינם שיקולים כלליים שיש לצקת בהם תוכן, כגון: שיקול מדיניות האכיפה של הרשות ובמסגרתו שיקול ההרתעה ושיקול מדיניות אכיפה במקרים דומים בעבר.

אמצעי האכיפה המנהליים שמסומכת הוועדה להטיל במסגרת הליך מנהלי 

מקור: רשות ני"ע

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דודו 19/08/2020 21:06
    הגב לתגובה זו
    הענישה חייבת להיות קשה ומרתיעה , כלמודל שמאפשר לעברינים לאת בלי פגע כמעט הוא מודל שמאפשר ליותר אנשי לנסות להיות עברינים, אם יזהו שהם על הכוונת הם יצאו מזה בזיל הזול.
  • 2.
    מודל ענישה 19/08/2020 09:53
    הגב לתגובה זו
    אם היה אכפת לממשלה מהכלכלה היו מכריחים את המוסדיים להשקיע במניות ישראליות אבל כנראה שהמדינה לא חושבת שזה כדאי עובדה שבנק ישראל לא קנה טבע וכיל ומניות גז אלא מניות אמריקאיות המסקנה ברורה והרשות לניירות ערך מתעניינת רק בעמלות שלה עובדה שיש אופציות שבועיות רק למען המשכורות של העלוקות מהבורסה
  • 1.
    בורסה ז"ל 19/08/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
    הוא האחרון לדעת עובדה שמניות עולות פתאם בלי סיבה כי מישהו ידע משהו או מניות מתרסקות כמו במקרה של לפיד עם כיל המקורבים לאוצר ידעו ועשו שורט על המניה שהתרסקה . תמר זנדברג אפילו איימה שתלך לבית משפט אם לא תדע מי אלו שעשו שורט וגרפו הון כל זה הושתק ע"י הרשות . מאז ביבי והמחאה הבורסה נראית כמו אפקט ביבי נשיאים ורוח וגשם אין. בלוף
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.