ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

זהירות: מודל הענישה החדש של הרשות לני"ע

על פי מודל הענישה החדש של הרשות, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש
ערן סוקול | (3)

רשות ניירות ערך, מפרסמת את המודל החדש שלה לקביעת הענישה בהליכי אכיפה מנהלית שהיא מקיימת. על פי המודל החדש, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש.

ברשות מסבירים כי מודל הבניית הענישה באכיפה מנהלית פורסם במטרה להמשיך ולקדם שוויוניות באכיפה, שקיפות, וודאות יחסית של המפרים לגבי אמצעי האכיפה שיוטלו עליהם במסגרת ההליך. כל זאת תוך שמירה על התאמת הענישה לכל מקרה פרטני ושמירת מרחב שיקול הדעת המסור לוועדת האכיפה.

בנוסף, המודל מיועד לקדם עריכת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים של ההליך המנהלי, שכן מוקנית הפחתה מובנית באמצעי האכיפה כאשר הסדר האכיפה נכרת בשלב מוקדם של ההליך. הרשות סבורה כי כריתת הסדרי אכיפה בשלב מוקדם של ההליך המנהלי תורמת ליעילות ולאפקטיביות האכיפה.

קודם לאימוץ המודל החדש להבניית הענישה במישור האכיפה המנהלי, ביצעה הרשות מחקר השוואתי בתחום הן בהשוואה לדין הפלילי בארץ והן בהשוואה להבניית ענישה בדין הפלילי ובדין המנהלי באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה. בהתאם לבחינה שבוצעה נמצא כי מודל הבניית הענישה הינו יעיל עבור הליכי אכיפה מנהליים.

מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, עו"ד: "הרשות רואה בקידום שוק הון הוגן יעד מרכזי, שנועד לשמור על עניינם של ציבור המשקיעים. אנו מאמינים שהליך אכיפה מנהלי מידתי, יעיל ומהיר משיג הרתעה משמעותית יותר בשוק ומייצר סטנדרטים ראויים להתנהלות תקינה. מטרתו של מודל הבניית הענישה בהליך המנהלי הינה לקדם שקיפות וודאות עבור הציבור ככלל וציבור המפרים בפרט, ומתן ביטוי ברור למדיניות הרשות לגבי הטלת אמצעי האכיפה".

לדברי ליפסקר-מודעי: "יש לעצב את עקרונות הבניית הענישה בהליך המנהלי כך שהם ישתלבו ויעלו בקנה אחד עם הוראות החוק. יחד עם זאת, גם בהינתן שיקולים אלה בחוק, החלטנו כי יש מקום לפיתוח מודל הבניית הענישה, במסגרתו אנו מציעים סדר של שקילת השיקולים, מתן משקלות שונים לכל אחד מהם וכן פירוט שיקולי משנה תוך מתן מקום מרכזי לשיקול ההרתעה במסגרת מדיניות האכיפה. במודל נכללה הפחתה מובנית של אמצעי האכיפה במקרה בו נכרת הסדר אכיפה בשלב מוקדם של ההליך".

> קישור למודל המלא להבניית הענישה באכיפה מנהלית באתר רשות ניירות ערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הליך הבניית הענישה באכיפה מנהלית

מקור: רשות ני"ע

בחוק הקיים נקבעו שישה שיקולים להטלת אמצעי אכיפה. אך החוק אינו מפרט את אופן יישום השיקולים, משקלם היחסי כחלק מהמכלול וחלקם הינם שיקולים כלליים שיש לצקת בהם תוכן, כגון: שיקול מדיניות האכיפה של הרשות ובמסגרתו שיקול ההרתעה ושיקול מדיניות אכיפה במקרים דומים בעבר.

אמצעי האכיפה המנהליים שמסומכת הוועדה להטיל במסגרת הליך מנהלי 

מקור: רשות ני"ע

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דודו 19/08/2020 21:06
    הגב לתגובה זו
    הענישה חייבת להיות קשה ומרתיעה , כלמודל שמאפשר לעברינים לאת בלי פגע כמעט הוא מודל שמאפשר ליותר אנשי לנסות להיות עברינים, אם יזהו שהם על הכוונת הם יצאו מזה בזיל הזול.
  • 2.
    מודל ענישה 19/08/2020 09:53
    הגב לתגובה זו
    אם היה אכפת לממשלה מהכלכלה היו מכריחים את המוסדיים להשקיע במניות ישראליות אבל כנראה שהמדינה לא חושבת שזה כדאי עובדה שבנק ישראל לא קנה טבע וכיל ומניות גז אלא מניות אמריקאיות המסקנה ברורה והרשות לניירות ערך מתעניינת רק בעמלות שלה עובדה שיש אופציות שבועיות רק למען המשכורות של העלוקות מהבורסה
  • 1.
    בורסה ז"ל 19/08/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
    הוא האחרון לדעת עובדה שמניות עולות פתאם בלי סיבה כי מישהו ידע משהו או מניות מתרסקות כמו במקרה של לפיד עם כיל המקורבים לאוצר ידעו ועשו שורט על המניה שהתרסקה . תמר זנדברג אפילו איימה שתלך לבית משפט אם לא תדע מי אלו שעשו שורט וגרפו הון כל זה הושתק ע"י הרשות . מאז ביבי והמחאה הבורסה נראית כמו אפקט ביבי נשיאים ורוח וגשם אין. בלוף
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםאיציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום

גילת טלקום עם עסקה בשווי 5 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה

הזמנה של כ-5 מיליון שקל לשנה מצטרפת לפעילות הלוויינית, בזמן שהחברה נשענת גם על מהלך גדול בשוק הסיבים עם בזק

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה גילת עסקה

גילת טלקום גילת טלקום , שמספקת שירותי תקשורת לוויינית ופתרונות תקשורת בישראל ללקוחות עסקיים, ממשלתיים וביטחוניים לצד פעילות קרקעית בשוק המקומי, מודיעה על התקשרות של חברה בת לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-5,000,000 ש"ח על פני 12 חודשים, החל מהחודש (ינואר). בהסכם קיימת אפשרות להתרחבות, כך שהסכום עשוי לגדול לכ-6,000,000 ש"ח, בהתאם למימוש אופציה מצד הלקוח.

מניית גילת טלקום מציגה בתקופה האחרונה ביצועים חזקים. מתחילת החודש היא עלתה בכ-18.33%, מתחילת השנה היא עם עלייה של קרוב ל-50%, וב-12 החודשים האחרונים מצטברת העלייה לכמעט 60%. שווי השוק של החברה עומד על כ-994 מיליון שקל, והמניה נסחרת במכפיל רווח של סביב 9, רמה שמשקפת תמחור מתון יחסית ביחס לביצועים בתקופה האחרונה.

בשוק מסתכלים על זרם ההזמנות מהפעילות הלוויינית כי בתקופה האחרונה יש תחושה של שקט יחסי מהכיוון הזה. מעבר להזמנה אחת קטנה שנכנסת לא מזמן, לא היו הרבה כותרות סביב חוזים חדשים, ולכן כל הודעה מהסוג הזה מקבלת תשומת לב גם כשהמספרים לא ענקיים. ההתקשרות הנוכחית מחזירה את הפעילות הלוויינית לשיח, אבל גם מדגישה את התמונה הרחבה יותר של החברה היום, שילוב בין פעילות תקשורת לוויינית לבין פעילות תקשורת קרקעית בישראל.


בין חוזה שנתי לנראות עסקית

כ-5 מיליון שקל לשנה לא משנים לבד את התמונה, אבל כן נותנים אינדיקציה על קצב עבודה בפעילות שמטבעה מגיעה בגלים. בעולם הלוויין הרבה מההכנסות תלויות בפרויקטים, בתזמון ובצרכים משתנים של לקוחות, ולכן חוזה שנפרס על פני שנה יכול לשפר את היכולת לתכנן קדימה.

האופציה להגדלה לכ-6 מיליון שקל מחדדת עוד נקודה של חברות שירות, חלק מהכסף יושב על המשך שימוש והרחבת נפחים מצד הלקוח. בפועל זה אומר שההשפעה על ההכנסות נקבעת גם לפי התפעול בשטח ולא רק לפי חתימה ראשונית.