ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

זהירות: מודל הענישה החדש של הרשות לני"ע

על פי מודל הענישה החדש של הרשות, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש
ערן סוקול | (3)

רשות ניירות ערך, מפרסמת את המודל החדש שלה לקביעת הענישה בהליכי אכיפה מנהלית שהיא מקיימת. על פי המודל החדש, אשר נבנה על בסיס מודלים מהדין הפלילי בארץ, באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה - הרשות מעודדת את העבריינים להגיע ל"הסדר טיעון" בשלב מוקדם לצורך המתקת העונש.

ברשות מסבירים כי מודל הבניית הענישה באכיפה מנהלית פורסם במטרה להמשיך ולקדם שוויוניות באכיפה, שקיפות, וודאות יחסית של המפרים לגבי אמצעי האכיפה שיוטלו עליהם במסגרת ההליך. כל זאת תוך שמירה על התאמת הענישה לכל מקרה פרטני ושמירת מרחב שיקול הדעת המסור לוועדת האכיפה.

בנוסף, המודל מיועד לקדם עריכת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים של ההליך המנהלי, שכן מוקנית הפחתה מובנית באמצעי האכיפה כאשר הסדר האכיפה נכרת בשלב מוקדם של ההליך. הרשות סבורה כי כריתת הסדרי אכיפה בשלב מוקדם של ההליך המנהלי תורמת ליעילות ולאפקטיביות האכיפה.

קודם לאימוץ המודל החדש להבניית הענישה במישור האכיפה המנהלי, ביצעה הרשות מחקר השוואתי בתחום הן בהשוואה לדין הפלילי בארץ והן בהשוואה להבניית ענישה בדין הפלילי ובדין המנהלי באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה. בהתאם לבחינה שבוצעה נמצא כי מודל הבניית הענישה הינו יעיל עבור הליכי אכיפה מנהליים.

מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, עו"ד: "הרשות רואה בקידום שוק הון הוגן יעד מרכזי, שנועד לשמור על עניינם של ציבור המשקיעים. אנו מאמינים שהליך אכיפה מנהלי מידתי, יעיל ומהיר משיג הרתעה משמעותית יותר בשוק ומייצר סטנדרטים ראויים להתנהלות תקינה. מטרתו של מודל הבניית הענישה בהליך המנהלי הינה לקדם שקיפות וודאות עבור הציבור ככלל וציבור המפרים בפרט, ומתן ביטוי ברור למדיניות הרשות לגבי הטלת אמצעי האכיפה".

לדברי ליפסקר-מודעי: "יש לעצב את עקרונות הבניית הענישה בהליך המנהלי כך שהם ישתלבו ויעלו בקנה אחד עם הוראות החוק. יחד עם זאת, גם בהינתן שיקולים אלה בחוק, החלטנו כי יש מקום לפיתוח מודל הבניית הענישה, במסגרתו אנו מציעים סדר של שקילת השיקולים, מתן משקלות שונים לכל אחד מהם וכן פירוט שיקולי משנה תוך מתן מקום מרכזי לשיקול ההרתעה במסגרת מדיניות האכיפה. במודל נכללה הפחתה מובנית של אמצעי האכיפה במקרה בו נכרת הסדר אכיפה בשלב מוקדם של ההליך".

> קישור למודל המלא להבניית הענישה באכיפה מנהלית באתר רשות ניירות ערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הליך הבניית הענישה באכיפה מנהלית

מקור: רשות ני"ע

בחוק הקיים נקבעו שישה שיקולים להטלת אמצעי אכיפה. אך החוק אינו מפרט את אופן יישום השיקולים, משקלם היחסי כחלק מהמכלול וחלקם הינם שיקולים כלליים שיש לצקת בהם תוכן, כגון: שיקול מדיניות האכיפה של הרשות ובמסגרתו שיקול ההרתעה ושיקול מדיניות אכיפה במקרים דומים בעבר.

אמצעי האכיפה המנהליים שמסומכת הוועדה להטיל במסגרת הליך מנהלי 

מקור: רשות ני"ע

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דודו 19/08/2020 21:06
    הגב לתגובה זו
    הענישה חייבת להיות קשה ומרתיעה , כלמודל שמאפשר לעברינים לאת בלי פגע כמעט הוא מודל שמאפשר ליותר אנשי לנסות להיות עברינים, אם יזהו שהם על הכוונת הם יצאו מזה בזיל הזול.
  • 2.
    מודל ענישה 19/08/2020 09:53
    הגב לתגובה זו
    אם היה אכפת לממשלה מהכלכלה היו מכריחים את המוסדיים להשקיע במניות ישראליות אבל כנראה שהמדינה לא חושבת שזה כדאי עובדה שבנק ישראל לא קנה טבע וכיל ומניות גז אלא מניות אמריקאיות המסקנה ברורה והרשות לניירות ערך מתעניינת רק בעמלות שלה עובדה שיש אופציות שבועיות רק למען המשכורות של העלוקות מהבורסה
  • 1.
    בורסה ז"ל 19/08/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
    הוא האחרון לדעת עובדה שמניות עולות פתאם בלי סיבה כי מישהו ידע משהו או מניות מתרסקות כמו במקרה של לפיד עם כיל המקורבים לאוצר ידעו ועשו שורט על המניה שהתרסקה . תמר זנדברג אפילו איימה שתלך לבית משפט אם לא תדע מי אלו שעשו שורט וגרפו הון כל זה הושתק ע"י הרשות . מאז ביבי והמחאה הבורסה נראית כמו אפקט ביבי נשיאים ורוח וגשם אין. בלוף
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: