180 חברות נסחרות מתחת להון העצמי - הזדמנות או מלכודת?
הון עצמי הוא נתון בהחלט חשוב, אבל הוא לא מבטא את השווי של חברה - מקובל לחשוב שהשווי עולה על ההון העצמי כי יש נכסים לא מוחשיים, יש יכולת לייצר רווחים עתידיים ועוד. אז איך מסבירים את העובדה הפשוטה שכמות מאוד גדולה של חברות בבורסה נסחרת מתחת להון, והאם זה אומר שהמניות שלהן אטרקטיביות?
הון עצמי מייצג את עודף נכסי החברה על פני התחייבויותיה, בהתאם למאזן, והגדרתו היא פשוטה - נכסים פחות התחייבויות. ההון משתנה מתקופה לתקופה בהתאם לרווחים ולהפסדים. לדוגמה - חברה שהוקמה ב-2019 עם הזרמת הון בעלים של 1 מיליון שקל והרוויחה ב-אותה השנה 500 אלף שקל, תהיה עם הון של 1.5 מיליון שקל בסוף השנה.
מה השווי של אותה חברה? האם 1.5 מיליון שקל? כנראה שלא. היזמים יעריכו אותה בהרבה יותר - נכס שמניב 500 אלף שקל בשנה שווה (לרוב) יותר מ-1.5 מיליון שקל. כלומר, בשווי באים לידי ביטוי פוטנציאל הרווחים העתידיים. זו דוגמה לשווי שעולה על ההון העצמי, זה יכול להיות כאמור גם הפוך. במצב כזה הרי שהשוק מעריך כי הרשום בספרים מוטה כלפי מעלה.
חברות טכנולוגיה - מכפיל הון גבוה
בשנים האחרונות ההייפ בשוק ההון הוא סביב מניות הטכנולוגיה. סקטור זה מאופיין בשיעורי צמיחה אדירים, מינימום של נכסים מוחשיים, והרבה מאד ידע שלא רשום בספרים. החברות הללו נסחרות בשווי שוק הגבוה מהונם העצמי פי כמה וכמה. ליחס בין שווי שוק להון קוראים מכפיל הון. בחברות טכנולוגיה שאין בעצם משמעות להון ויש משמעות גדולה לנכסים "החבויים" בחברה - ידע, הון אנושי, טכנולוגיה שנצמחה בחברה ועוד. מכאן שהשווי האמיתי עולה משמעותית על ההון העצמי.
בנקים ונדל"ן - מכפיל הון נמוך
שוק ההון זה לא רק הייטק. יש גם חברות קלאסיות שעיקר שווים נגזר מנכסי החברה. כעך למשל - חברות פיננסיות לרבות בנקים, ביטוח, וכך גם חברות נדל"ן מניב. נכון למצב בשוק כיום כ-180 חברות בענפים אלו ונוספים נסחרות במכפיל הון הנמוך מ-1, נמוך מהונם העצמי. איך יכול להיות שבנק נסחר בשווי נמוך מנכסיו, הרי נכסיו זה כסף, יכול להיות שאני יכול לקנות כסף בזול יותר? גם כסף הוא נכס בעל ערך, וכפי שצוין לעיל, לבנקים יש הפרשות והתחייבויות אקטואריות כמו ״הפרשה לחובות מסופקים״ המתארת את הסיכוי לקבל בחזרה את הכסף מהלקוח או מהלווה. במקרה בו השוק נמצא בזמן משבר פיננסי (בגלל מגפה - כמו עכשיו), יכולת פירעון של הלווים יורדת והבנק לא בהכרח מעדכן באופן ראוי את ההפרשה. השוק במקרים רבים חכם יותר. השוק עצמו מגלם את ההפרשה בשווי השוק ומחיר המניה בהתאמה יורד מתחת להונו העצמי של הבנק.
המצב בחברות הנדל״ן אמנם שונה מהחברות הפיננסיות - מדובר על נכסים מסוג אחר, אבל העקרונות זהים - ברגע שהמשקיעים סבורים שהנכסים לא שווים את הערך האמיתי, הם מבטאים זאת בשווי השוק, ושווי זה עשוי להיות נמוך מההון העצמי. אגב, זו נורת אזהרה גדולה לרואי החשבון והשמאים - הם צריכים לבחון את ערך הנכסים ואם צריך אז לבצע מחיקה.
חברות הנדל"ן עתירות נכסים ובמקרים רבים כל שינוי קטן בשווים ההוגן של נכסי הנדל״ן יש לו השפעה משמעותית על שווי החברה. מסתבר שככל שהחברה יותר ממונפת (הלוואות גדולות יותר - הון עצמי ביחס למאזן נמוך) כך ההשפעה על מכפיל ההון גדולה יותר. כמו כן ניתן לקבוע כי בהינתן מכפיל הון זהה למספר חברות הרי שבחברה הממונפת זה מבטא ירידת ערך נכסים נמוכה יותר. הנה דוגמה:
בחברה עם שווי נכסים של 5,000 הרי שמכפיל הון של 0.7 מבטא בעקיפין הפסד של 300 כך שהנכסים שווים 4,700 משמע - ירידה של 6% מהרשום בספרים.
באם הנכסים הם 500,000 הרי שמכפיל הון של 0.7 מבטא בעקיפין הפסד של 300 כך שהנכסים שווים 499,700. ירידה אבסולוטית כזו מבטאת ירידה צנועה מאוד בהיקף הנכסים - 0.1% בלבד. כלומר, עצם המינוף גורם לשווי לטלטלות חזקות.
מסקנה - מכפיל הון הוא נתון בורסאי/ פיננסי חשוב, אבל אי אפשר לנתח אותו בפני עצמו - מכפיל הון של 0.7 - משמע דיסקאונט של 30% על ההון לכאורה יכול להיות מפתה, רק שבמקרים רבים יש לכך סיבה - בחברות פיננסיות זו היכולת לייצר תשואה, בחברות הנדל"ן זה המינוף שבעצם גורם לכך שמכפילי הון נמוכים לא באמת מבטאים ירידת ערך גדולה (כפי שעולה מהדוגמה למעלה). והנה המציאות - מליסרון, איירפורט סיטי, אשטרום נכסים נסחרות מתחת להון. האם זו הזדמנות? לא בהכרח. כדי לדעת מה המשמעות של מכפילי ההון צריך לתרגם אותם לירידה בערך הנכסים - לדוגמה - מכפיל הון של 0.87 במליסרון מבטא ירידה של 5.7% בלבד בערך הנכסים - זה לא כזה נורא, זה לא בלתי אפשרי. מכאן, כל אחד יכול לקבל החלטת השקעה, אבל המסר שלנו - לא להסתמך רק על מכפיל ההון, אלא על המכפיל לצד המינוף ולצד המשמעות על ירידת ערך הנכסים:
- 7.שעממת אותי כהוגן (ל"ת)פששש... 22/06/2020 02:26הגב לתגובה זו
- 6.משקיע ערך 21/06/2020 22:27הגב לתגובה זואלו לא הפרמטרים הנכונים בניתוח מניה (צמיחה של החברה, רווח של המניה, גידול במזומנים ועוד) , . שנית, מניות נדלן ידועות בניפוח הנכסים שלהם ולכן, יש הזהר מהתחום יתרה מכך, הקורונה פגעה בסקטור הנדל"ן לא מעט.
- ניתוח טוב של מכפיל הון תמשיכו עם מכפילים ויחסים נוספים (ל"ת)גדי 22/06/2020 13:40הגב לתגובה זו
- 5.אציר 21/06/2020 21:11הגב לתגובה זוחבל גם לא ברור ההבדל חברה ממונפת או לא
- 4.אמיר 21/06/2020 19:00הגב לתגובה זולמרות שאין רייטינג בשמיים לכתבות כאלו, הכתב מסביר את המונח מצויין עם הטריקים שמובנים רק לכלכלנים. תעשו כשרות לציבור... תודה
- 3.אמיר 21/06/2020 18:54הגב לתגובה זוכתבה מעולה, עורכי ביזפורטל הכנסו
- 2.מליסרון במכפיל הום פי 2 היה קניה ובמחיר הנכסים שהי 21/06/2020 17:11הגב לתגובה זומליסרון במכפיל הום פי 2 היה קניה ובמחיר הנכסים שהיה ובירידת ערך של 5 אחוז ומכפיל 0.87 לא קניה חחחחח
- 1.כתבה מעולה עשיתם לי סדר מול יועצים מתחכמים (ל"ת)21/06/2020 16:51הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק
המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל
עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת
על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות
לגבי העתיד. מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים
לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
