180 חברות נסחרות מתחת להון העצמי - הזדמנות או מלכודת?
הון עצמי הוא נתון בהחלט חשוב, אבל הוא לא מבטא את השווי של חברה - מקובל לחשוב שהשווי עולה על ההון העצמי כי יש נכסים לא מוחשיים, יש יכולת לייצר רווחים עתידיים ועוד. אז איך מסבירים את העובדה הפשוטה שכמות מאוד גדולה של חברות בבורסה נסחרת מתחת להון, והאם זה אומר שהמניות שלהן אטרקטיביות? הון עצמי מייצג את עודף נכסי החברה על פני התחייבויותיה, בהתאם למאזן, והגדרתו היא פשוטה - נכסים פחות התחייבויות. ההון משתנה מתקופה לתקופה בהתאם לרווחים ולהפסדים. לדוגמה - חברה שהוקמה ב-2019 עם הזרמת הון בעלים של 1 מיליון שקל והרוויחה ב-אותה השנה 500 אלף שקל, תהיה עם הון של 1.5 מיליון שקל בסוף השנה. מה השווי של אותה חברה? האם 1.5 מיליון שקל? כנראה שלא. היזמים יעריכו אותה בהרבה יותר - נכס שמניב 500 אלף שקל בשנה שווה (לרוב) יותר מ-1.5 מיליון שקל. כלומר, בשווי באים לידי ביטוי פוטנציאל הרווחים העתידיים. זו דוגמה לשווי שעולה על ההון העצמי, זה יכול להיות כאמור גם הפוך. במצב כזה הרי שהשוק מעריך כי הרשום בספרים מוטה כלפי מעלה. חברות טכנולוגיה - מכפיל הון גבוה בשנים האחרונות ההייפ בשוק ההון הוא סביב מניות הטכנולוגיה. סקטור זה מאופיין בשיעורי צמיחה אדירים, מינימום של נכסים מוחשיים, והרבה מאד ידע שלא רשום בספרים. החברות הללו נסחרות בשווי שוק הגבוה מהונם העצמי פי כמה וכמה. ליחס בין שווי שוק להון קוראים מכפיל הון. בחברות טכנולוגיה שאין בעצם משמעות להון ויש משמעות גדולה לנכסים "החבויים" בחברה - ידע, הון אנושי, טכנולוגיה שנצמחה בחברה ועוד. מכאן שהשווי האמיתי עולה משמעותית על ההון העצמי. בנקים ונדל"ן - מכפיל הון נמוך שוק ההון זה לא רק הייטק. יש גם חברות קלאסיות שעיקר שווים נגזר מנכסי החברה. כעך למשל - חברות פיננסיות לרבות בנקים, ביטוח, וכך גם חברות נדל"ן מניב. נכון למצב בשוק כיום כ-180 חברות בענפים אלו ונוספים נסחרות במכפיל הון הנמוך מ-1, נמוך מהונם העצמי. איך יכול להיות שבנק נסחר בשווי נמוך מנכסיו, הרי נכסיו זה כסף, יכול להיות שאני יכול לקנות כסף בזול יותר? גם כסף הוא נכס בעל ערך, וכפי שצוין לעיל, לבנקים יש הפרשות והתחייבויות אקטואריות כמו ״הפרשה לחובות מסופקים״ המתארת את הסיכוי לקבל בחזרה את הכסף מהלקוח או מהלווה. במקרה בו השוק נמצא בזמן משבר פיננסי (בגלל מגפה - כמו עכשיו), יכולת פירעון של הלווים יורדת והבנק לא בהכרח מעדכן באופן ראוי את ההפרשה. השוק במקרים רבים חכם יותר. השוק עצמו מגלם את ההפרשה בשווי השוק ומחיר המניה בהתאמה יורד מתחת להונו העצמי של הבנק. המצב בחברות הנדל״ן אמנם שונה מהחברות הפיננסיות - מדובר על נכסים מסוג אחר, אבל העקרונות זהים - ברגע שהמשקיעים סבורים שהנכסים לא שווים את הערך האמיתי, הם מבטאים זאת בשווי השוק, ושווי זה עשוי להיות נמוך מההון העצמי. אגב, זו נורת אזהרה גדולה לרואי החשבון והשמאים - הם צריכים לבחון את ערך הנכסים ואם צריך אז לבצע מחיקה. חברות הנדל"ן עתירות נכסים ובמקרים רבים כל שינוי קטן בשווים ההוגן של נכסי הנדל״ן יש לו השפעה משמעותית על שווי החברה. מסתבר שככל שהחברה יותר ממונפת (הלוואות גדולות יותר - הון עצמי ביחס למאזן נמוך) כך ההשפעה על מכפיל ההון גדולה יותר. כמו כן ניתן לקבוע כי בהינתן מכפיל הון זהה למספר חברות הרי שבחברה הממונפת זה מבטא ירידת ערך נכסים נמוכה יותר. הנה דוגמה: בחברה עם שווי נכסים של 5,000 הרי שמכפיל הון של 0.7 מבטא בעקיפין הפסד של 300 כך שהנכסים שווים 4,700 משמע - ירידה של 6% מהרשום בספרים. באם הנכסים הם 500,000 הרי שמכפיל הון של 0.7 מבטא בעקיפין הפסד של 300 כך שהנכסים שווים 499,700. ירידה אבסולוטית כזו מבטאת ירידה צנועה מאוד בהיקף הנכסים - 0.1% בלבד. כלומר, עצם המינוף גורם לשווי לטלטלות חזקות. מסקנה - מכפיל הון הוא נתון בורסאי/ פיננסי חשוב, אבל אי אפשר לנתח אותו בפני עצמו - מכפיל הון של 0.7 - משמע דיסקאונט של 30% על ההון לכאורה יכול להיות מפתה, רק שבמקרים רבים יש לכך סיבה - בחברות פיננסיות זו היכולת לייצר תשואה, בחברות הנדל"ן זה המינוף שבעצם גורם לכך שמכפילי הון נמוכים לא באמת מבטאים ירידת ערך גדולה (כפי שעולה מהדוגמה למעלה). והנה המציאות - מליסרון, איירפורט סיטי, אשטרום נכסים נסחרות מתחת להון. האם זו הזדמנות? לא בהכרח. כדי לדעת מה המשמעות של מכפילי ההון צריך לתרגם אותם לירידה בערך הנכסים - לדוגמה - מכפיל הון של 0.87 במליסרון מבטא ירידה של 5.7% בלבד בערך הנכסים - זה לא כזה נורא, זה לא בלתי אפשרי. מכאן, כל אחד יכול לקבל החלטת השקעה, אבל המסר שלנו - לא להסתמך רק על מכפיל ההון, אלא על המכפיל לצד המינוף ולצד המשמעות על ירידת ערך הנכסים:
בחברה עם שווי נכסים של 5,000 הרי שמכפיל הון של 0.7 מבטא בעקיפין הפסד של 300 כך שהנכסים שווים 4,700 משמע - ירידה של 6% מהרשום בספרים.
באם הנכסים הם 500,000 הרי שמכפיל הון של 0.7 מבטא בעקיפין הפסד של 300 כך שהנכסים שווים 499,700. ירידה אבסולוטית כזו מבטאת ירידה צנועה מאוד בהיקף הנכסים - 0.1% בלבד. כלומר, עצם המינוף גורם לשווי לטלטלות חזקות.
מסקנה - מכפיל הון הוא נתון בורסאי/ פיננסי חשוב, אבל אי אפשר לנתח אותו בפני עצמו - מכפיל הון של 0.7 - משמע דיסקאונט של 30% על ההון לכאורה יכול להיות מפתה, רק שבמקרים רבים יש לכך סיבה - בחברות פיננסיות זו היכולת לייצר תשואה, בחברות הנדל"ן זה המינוף שבעצם גורם לכך שמכפילי הון נמוכים לא באמת מבטאים ירידת ערך גדולה (כפי שעולה מהדוגמה למעלה). והנה המציאות - מליסרון, איירפורט סיטי, אשטרום נכסים נסחרות מתחת להון. האם זו הזדמנות? לא בהכרח. כדי לדעת מה המשמעות של מכפילי ההון צריך לתרגם אותם לירידה בערך הנכסים - לדוגמה - מכפיל הון של 0.87 במליסרון מבטא ירידה של 5.7% בלבד בערך הנכסים - זה לא כזה נורא, זה לא בלתי אפשרי. מכאן, כל אחד יכול לקבל החלטת השקעה, אבל המסר שלנו - לא להסתמך רק על מכפיל ההון, אלא על המכפיל לצד המינוף ולצד המשמעות על ירידת ערך הנכסים:
- 7.שעממת אותי כהוגן (ל"ת)פששש... 22/06/2020 02:26הגב לתגובה זו
- 6.משקיע ערך 21/06/2020 22:27הגב לתגובה זואלו לא הפרמטרים הנכונים בניתוח מניה (צמיחה של החברה, רווח של המניה, גידול במזומנים ועוד) , . שנית, מניות נדלן ידועות בניפוח הנכסים שלהם ולכן, יש הזהר מהתחום יתרה מכך, הקורונה פגעה בסקטור הנדל"ן לא מעט.
- ניתוח טוב של מכפיל הון תמשיכו עם מכפילים ויחסים נוספים (ל"ת)גדי 22/06/2020 13:40הגב לתגובה זו
- 5.אציר 21/06/2020 21:11הגב לתגובה זוחבל גם לא ברור ההבדל חברה ממונפת או לא
- 4.אמיר 21/06/2020 19:00הגב לתגובה זולמרות שאין רייטינג בשמיים לכתבות כאלו, הכתב מסביר את המונח מצויין עם הטריקים שמובנים רק לכלכלנים. תעשו כשרות לציבור... תודה
- 3.אמיר 21/06/2020 18:54הגב לתגובה זוכתבה מעולה, עורכי ביזפורטל הכנסו
- 2.מליסרון במכפיל הום פי 2 היה קניה ובמחיר הנכסים שהי 21/06/2020 17:11הגב לתגובה זומליסרון במכפיל הום פי 2 היה קניה ובמחיר הנכסים שהיה ובירידת ערך של 5 אחוז ומכפיל 0.87 לא קניה חחחחח
- 1.כתבה מעולה עשיתם לי סדר מול יועצים מתחכמים (ל"ת)21/06/2020 16:51הגב לתגובה זו
״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳
ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"
אחרי ההסכם עם חברת החשמל ב-2.3 מיליון שקל, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות עודד טהורי מדבר על צבר ההזמנות שהכפיל את עצמו, המגעים עם משרדי ממשלה נוספים, הפיילוט עם קבוצת אדאני בהודו והאפשרות להנפקה מעבר לים, האם יצטרכו לגייס הון בשביל הצמיחה? "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה - זה מספיק לנו לפחות לשנתיים"
ג'ין טכנולוגיות (Jeen.ai), חברת הבינה המלאכותית שהוקמה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה בבורסה במאי האחרון, מדווחת הבוקר על עסקה משמעותית עם חברת החשמל. במסגרת ההסכם, ג'ין תספק לחברת החשמל פתרונות AI בהיקף של כ-2.3 מיליון שקל לתקופה של שנתיים,
עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.
על פניו, הסכום לא גדול במיוחד - כ-1.1 מיליון שקל לשנה אבל העובדה שמדובר בחברת החשמל, אחד הגופים הציבוריים המרכזיים במשק, זה מה שנותן לעסקה משמעות הרבה יותר גדולה. מעבר להכנסות הישירות, ההתקשרות יכולה להיות שער לכניסה לעוד ארגונים ממשלתיים ולתקציבים נרחבים בהרבה בהמשך.
בשיחה עם מנכ"ל החברה, עודד טהורי, ניסינו להבין איך העסקה משתלבת באסטרטגיה של ג'ין טכנולוגיות 10.69% הצעירה, הזכרנו לו את החזון שנתן לנו בתחילת הדרך כשאמר - "החזון שלנו הוא להיות חברה גלובלית גדולה ומשמעותית ב-GenAI" וניסנו להבין מה המצב של צבר ההזמנות, והאם יש לחברה מספיק משאבים להמשך הצמיחה - "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה וזה יספיק לנו לפחות לשנתיים", הוא מרגיע. לגבי ההסכם החדש מוסיף טהורי: "אמנם זה POC, אבל התקציב יכול להיות ממומש גם בתוך שנה, כך שיש פוטנציאל להרחבה". לצד הפעילות מול חברת החשמל, לג'ין כבר יש דריסת רגל אצל לקוחות אסטרטגיים כמו מכבי שירותי בריאות והתעשייה האווירית, אבל העיניים מסתכלות גם החוצה - לשווקים הבינלאומיים, שם התחילה החברה פיילוט וחתמה בתחילת השנה על הסכם הפצה עם קבוצת אדאני ההודית, והפוטנציאל, לדבריו, גדול מאוד.
היום אתם מדווחים על חוזה עם חברת החשמל, מבחינת ההיקף זה נראה חוזה לא מאוד גדול שנתיים, 2.3 מיליון שקל יש כאן בסיס יותר רחב מזה?
- ג'ין טכנולוגיות: הקצאה פרטית בדיסקאונט של 31% בתמורה לכ-23 מיליון שקל
- ג'ין טכנולוגיות יוצאת לדרום אמריקה: הסכם הפצה עם שותף מקומי בברזיל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נכון, מדובר בשלב א' של ההתקשרות. זו התחלת הדרך ולא סוף התהליך. זה שלב ראשון בהטמעת המערכת, לא פריסה מלאה לכלל החברה. המשמעות היא שההיקף יכול לגדול מאוד בהמשך".
אז בעצם מה זה כולל? זה סוג של POC או כבר הטמעה מלאה?
