נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל
דעה

דרושה התערבות דחופה של בנק ישראל באג"ח ממשלתי קצר טווח

יו"ר איגוד חברות האשראי, באיגוד לשכות המסחר, בפניה לנגיד בנק ישראל, למקד את פעולותיו באג"ח הממשלתיות צמודות קצרות המועד, במטרה להגן על הציבור הרחב, העצמאים והעסקים הקטנים
מיכה אבני | (6)
נושאים בכתבה אג"ח מיכה אבני

בעתות משבר, השווקים הפיננסיים אינם נוהגים ברציונאליות. אחת התופעות הידועות הנלוות לכך, הינה מכירה בהולה ושרירותית של ניירות ערך מכלל הסוגים, בשל, בין השאר, הלחץ הסביבתי המופעל על המשקיעים וחוסר יכולתם להתנהל בצורה הגיונית ומחושבת בסביבה של חוסר וודאות.

 

על מנת להתמודד עם התופעה האמורה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו, מראש, במספר מהלכים משמעותיים, והתערבו במסחר, בכדי לייצב את השווקים הפיננסיים. גם בנק ישראל פעל נכונה לשמירת הנזילות בשוק הפיננסי בישראל, ובכלל זה, הקצה כ-15 מיליארד דולר לעסקאות החלף שקל/דולר, ורכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של כ-50 מיליארד שקל.

 

למרות התערבות זו, נראה, כי בעת הזו, נדרשים צעדים אף משמעותיים יותר לייצוב התייקרות מקורות האשראי, שכן, מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר, למרות התערבות בנק ישראל.

 

לבנק ישראל יש את הכלים והיכולת לבלום את המשך התייקרות מקורות האשראי במשק ולפעול ביתר שאת לייצוב השווקים הפיננסיים. בכלל מדיניות זו, אנו מעודדים את המדיניות האקטיבית שגילה בנק ישראל כשהחל לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח. מדיניות כזו ראויה בהחלט.

 

אולם על מנת להגן על הציבור הרחב, העצמאים והעסקים הקטנים, לא ניתן להסתפק רק באג"ח הממשלתיות במח"מ הארוך, אלא, לדעתנו, יש לפעול ואף למקד את פעולותיו של בנק ישראל באג"ח הממשלתיות צמודות קצרות המועד.

 

בעוד שלאגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח לפדיון קיים ביקוש אצל גופים מוסדיים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל ומנהלי קרנות נאמנות, אשר טווח ההשקעה שלהן ארוך, דווקא אגרות החוב הממשלתיות צמודות קצרות הטווח (אשר תקופת הפדיון שלהן נאמדת בין חודשים בודדים עד שנה-שנתיים), נותרות ללא ביקוש או ללא ביקוש מספיק, ודאי.

 

כך, עולה תשואתן של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח (לעתים אף מעבר לתשואה של האג"ח ארוכות הטווח). לגידול הלא רציונאלי, בתשואות על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח ישנן השפעות משקיות שליליות, כאשר בראש ובראשונה מדובר על ייקור מקורות האשראי של משקי הבית, העצמאים והעסקים קטנים, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גופי מימון חוץ בנקאיים, אשר נשענים גם הם על מסגרות אשראי בנקאיות או מימון קצר אחר (כגון ניירות ערך מסחריים).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הסיבה לכך הנה שתשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח מהוות מדד ייחוס (benchmark) לריבית הנגבית על מסגרות אשראי והלוואות הניתנות על ידי בנקים לגופי המימון החוץ בנקאיים (בשל העובדה שהבנק מניח את הריבית האמורה כריבית האלטרנטיבית הבסיסית שיכול היה להשיג בהשקעה באג"ח הממשלתי צמוד קצר הטווח, על פני העמדת ההלוואה). 

 

לפיכך, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מנחם סנסן 12/04/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    איראן מתכוננת להתנגשות
  • 4.
    אזרח 12/04/2020 13:24
    הגב לתגובה זו
    למי בדיוק דואגים כל ה"יועצים" למיניהם?
  • 3.
    BRr 12/04/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
    חברות שלא מוכנות לחודש ללא פעילות צריכות להיעלם. אנחנו לא ארה"ב ואין לנו את הפריבלגיה להדפיס כסף ללא סוף
  • 2.
    יגאל 12/04/2020 12:09
    הגב לתגובה זו
    לפנסיונרים.לא עומדים בתנודות בסכוםהגמלא החודשי.
  • 1.
    כותב המכתב לא מבין 12/04/2020 11:27
    הגב לתגובה זו
    הבעיה אחרת לחלוטין- הנכסים שירדו חזק אלו המניות והאגח קונצרני, אם כבר אז בנק ישראל צריך להתמקד בנכסים אלו
  • חיפאי 12/04/2020 13:26
    הגב לתגובה זו
    דואג לבנקים כדי שימצאו לו ג'וב אחרי שישתמש במצנח הזהב...
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

15 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.