בעתות משבר, השווקים הפיננסיים אינם נוהגים ברציונאליות. אחת התופעות הידועות הנלוות לכך, הינה מכירה בהולה ושרירותית של ניירות ערך מכלל הסוגים, בשל, בין השאר, הלחץ הסביבתי המופעל על המשקיעים וחוסר יכולתם להתנהל בצורה הגיונית ומחושבת בסביבה של חוסר וודאות.

על מנת להתמודד עם התופעה האמורה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו, מראש, במספר מהלכים משמעותיים, והתערבו במסחר, בכדי לייצב את השווקים הפיננסיים. גם בנק ישראל פעל נכונה לשמירת הנזילות בשוק הפיננסי בישראל, ובכלל זה, הקצה כ-15 מיליארד דולר לעסקאות החלף שקל/דולר, ורכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של כ-50 מיליארד שקל.

למרות התערבות זו, נראה, כי בעת הזו, נדרשים צעדים אף משמעותיים יותר לייצוב התייקרות מקורות האשראי, שכן, מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר, למרות התערבות בנק ישראל.

לבנק ישראל יש את הכלים והיכולת לבלום את המשך התייקרות מקורות האשראי במשק ולפעול ביתר שאת לייצוב השווקים הפיננסיים. בכלל מדיניות זו, אנו מעודדים את המדיניות האקטיבית שגילה בנק ישראל כשהחל לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח. מדיניות כזו ראויה בהחלט.

• העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אולם על מנת להגן על הציבור הרחב, העצמאים והעסקים הקטנים, לא ניתן להסתפק רק באג"ח הממשלתיות במח"מ הארוך, אלא, לדעתנו, יש לפעול ואף למקד את פעולותיו של בנק ישראל באג"ח הממשלתיות צמודות קצרות המועד.

בעוד שלאגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח לפדיון קיים ביקוש אצל גופים מוסדיים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל ומנהלי קרנות נאמנות, אשר טווח ההשקעה שלהן ארוך, דווקא אגרות החוב הממשלתיות צמודות קצרות הטווח (אשר תקופת הפדיון שלהן נאמדת בין חודשים בודדים עד שנה-שנתיים), נותרות ללא ביקוש או ללא ביקוש מספיק, ודאי.

כך, עולה תשואתן של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח (לעתים אף מעבר לתשואה של האג"ח ארוכות הטווח). לגידול הלא רציונאלי, בתשואות על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח ישנן השפעות משקיות שליליות, כאשר בראש ובראשונה מדובר על ייקור מקורות האשראי של משקי הבית, העצמאים והעסקים קטנים, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גופי מימון חוץ בנקאיים, אשר נשענים גם הם על מסגרות אשראי בנקאיות או מימון קצר אחר (כגון ניירות ערך מסחריים).

• שמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
• איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

הסיבה לכך הנה שתשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח מהוות מדד ייחוס (benchmark) לריבית הנגבית על מסגרות אשראי והלוואות הניתנות על ידי בנקים לגופי המימון החוץ בנקאיים (בשל העובדה שהבנק מניח את הריבית האמורה כריבית האלטרנטיבית הבסיסית שיכול היה להשיג בהשקעה באג"ח הממשלתי צמוד קצר הטווח, על פני העמדת ההלוואה). 

לפיכך, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים.