דרושה התערבות דחופה של בנק ישראל באג"ח ממשלתי קצר טווח
בעתות משבר, השווקים הפיננסיים אינם נוהגים ברציונאליות. אחת התופעות הידועות הנלוות לכך, הינה מכירה בהולה ושרירותית של ניירות ערך מכלל הסוגים, בשל, בין השאר, הלחץ הסביבתי המופעל על המשקיעים וחוסר יכולתם להתנהל בצורה הגיונית ומחושבת בסביבה של חוסר וודאות.
על מנת להתמודד עם התופעה האמורה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו, מראש, במספר מהלכים משמעותיים, והתערבו במסחר, בכדי לייצב את השווקים הפיננסיים. גם בנק ישראל פעל נכונה לשמירת הנזילות בשוק הפיננסי בישראל, ובכלל זה, הקצה כ-15 מיליארד דולר לעסקאות החלף שקל/דולר, ורכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של כ-50 מיליארד שקל.
למרות התערבות זו, נראה, כי בעת הזו, נדרשים צעדים אף משמעותיים יותר לייצוב התייקרות מקורות האשראי, שכן, מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר, למרות התערבות בנק ישראל.
לבנק ישראל יש את הכלים והיכולת לבלום את המשך התייקרות מקורות האשראי במשק ולפעול ביתר שאת לייצוב השווקים הפיננסיים. בכלל מדיניות זו, אנו מעודדים את המדיניות האקטיבית שגילה בנק ישראל כשהחל לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח. מדיניות כזו ראויה בהחלט.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם על מנת להגן על הציבור הרחב, העצמאים והעסקים הקטנים, לא ניתן להסתפק רק באג"ח הממשלתיות במח"מ הארוך, אלא, לדעתנו, יש לפעול ואף למקד את פעולותיו של בנק ישראל באג"ח הממשלתיות צמודות קצרות המועד.
בעוד שלאגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח לפדיון קיים ביקוש אצל גופים מוסדיים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל ומנהלי קרנות נאמנות, אשר טווח ההשקעה שלהן ארוך, דווקא אגרות החוב הממשלתיות צמודות קצרות הטווח (אשר תקופת הפדיון שלהן נאמדת בין חודשים בודדים עד שנה-שנתיים), נותרות ללא ביקוש או ללא ביקוש מספיק, ודאי.
כך, עולה תשואתן של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח (לעתים אף מעבר לתשואה של האג"ח ארוכות הטווח). לגידול הלא רציונאלי, בתשואות על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח ישנן השפעות משקיות שליליות, כאשר בראש ובראשונה מדובר על ייקור מקורות האשראי של משקי הבית, העצמאים והעסקים קטנים, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גופי מימון חוץ בנקאיים, אשר נשענים גם הם על מסגרות אשראי בנקאיות או מימון קצר אחר (כגון ניירות ערך מסחריים).
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הסיבה לכך הנה שתשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח מהוות מדד ייחוס (benchmark) לריבית הנגבית על מסגרות אשראי והלוואות הניתנות על ידי בנקים לגופי המימון החוץ בנקאיים (בשל העובדה שהבנק מניח את הריבית האמורה כריבית האלטרנטיבית הבסיסית שיכול היה להשיג בהשקעה באג"ח הממשלתי צמוד קצר הטווח, על פני העמדת ההלוואה).
לפיכך, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים.
- 5.מנחם סנסן 12/04/2020 14:16הגב לתגובה זואיראן מתכוננת להתנגשות
- 4.אזרח 12/04/2020 13:24הגב לתגובה זולמי בדיוק דואגים כל ה"יועצים" למיניהם?
- 3.BRr 12/04/2020 12:43הגב לתגובה זוחברות שלא מוכנות לחודש ללא פעילות צריכות להיעלם. אנחנו לא ארה"ב ואין לנו את הפריבלגיה להדפיס כסף ללא סוף
- 2.יגאל 12/04/2020 12:09הגב לתגובה זולפנסיונרים.לא עומדים בתנודות בסכוםהגמלא החודשי.
- 1.כותב המכתב לא מבין 12/04/2020 11:27הגב לתגובה זוהבעיה אחרת לחלוטין- הנכסים שירדו חזק אלו המניות והאגח קונצרני, אם כבר אז בנק ישראל צריך להתמקד בנכסים אלו
- חיפאי 12/04/2020 13:26הגב לתגובה זודואג לבנקים כדי שימצאו לו ג'וב אחרי שישתמש במצנח הזהב...

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
