דרושה התערבות דחופה של בנק ישראל באג"ח ממשלתי קצר טווח
בעתות משבר, השווקים הפיננסיים אינם נוהגים ברציונאליות. אחת התופעות הידועות הנלוות לכך, הינה מכירה בהולה ושרירותית של ניירות ערך מכלל הסוגים, בשל, בין השאר, הלחץ הסביבתי המופעל על המשקיעים וחוסר יכולתם להתנהל בצורה הגיונית ומחושבת בסביבה של חוסר וודאות.
על מנת להתמודד עם התופעה האמורה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו, מראש, במספר מהלכים משמעותיים, והתערבו במסחר, בכדי לייצב את השווקים הפיננסיים. גם בנק ישראל פעל נכונה לשמירת הנזילות בשוק הפיננסי בישראל, ובכלל זה, הקצה כ-15 מיליארד דולר לעסקאות החלף שקל/דולר, ורכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של כ-50 מיליארד שקל.
למרות התערבות זו, נראה, כי בעת הזו, נדרשים צעדים אף משמעותיים יותר לייצוב התייקרות מקורות האשראי, שכן, מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר, למרות התערבות בנק ישראל.
לבנק ישראל יש את הכלים והיכולת לבלום את המשך התייקרות מקורות האשראי במשק ולפעול ביתר שאת לייצוב השווקים הפיננסיים. בכלל מדיניות זו, אנו מעודדים את המדיניות האקטיבית שגילה בנק ישראל כשהחל לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח. מדיניות כזו ראויה בהחלט.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם על מנת להגן על הציבור הרחב, העצמאים והעסקים הקטנים, לא ניתן להסתפק רק באג"ח הממשלתיות במח"מ הארוך, אלא, לדעתנו, יש לפעול ואף למקד את פעולותיו של בנק ישראל באג"ח הממשלתיות צמודות קצרות המועד.
בעוד שלאגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח לפדיון קיים ביקוש אצל גופים מוסדיים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל ומנהלי קרנות נאמנות, אשר טווח ההשקעה שלהן ארוך, דווקא אגרות החוב הממשלתיות צמודות קצרות הטווח (אשר תקופת הפדיון שלהן נאמדת בין חודשים בודדים עד שנה-שנתיים), נותרות ללא ביקוש או ללא ביקוש מספיק, ודאי.
כך, עולה תשואתן של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח (לעתים אף מעבר לתשואה של האג"ח ארוכות הטווח). לגידול הלא רציונאלי, בתשואות על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח ישנן השפעות משקיות שליליות, כאשר בראש ובראשונה מדובר על ייקור מקורות האשראי של משקי הבית, העצמאים והעסקים קטנים, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גופי מימון חוץ בנקאיים, אשר נשענים גם הם על מסגרות אשראי בנקאיות או מימון קצר אחר (כגון ניירות ערך מסחריים).
- מה יהיה מחר בבורסה? הנפילה בגילת ומה יקרה בטבע?
- אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
הסיבה לכך הנה שתשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח מהוות מדד ייחוס (benchmark) לריבית הנגבית על מסגרות אשראי והלוואות הניתנות על ידי בנקים לגופי המימון החוץ בנקאיים (בשל העובדה שהבנק מניח את הריבית האמורה כריבית האלטרנטיבית הבסיסית שיכול היה להשיג בהשקעה באג"ח הממשלתי צמוד קצר הטווח, על פני העמדת ההלוואה).
לפיכך, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים.
- 5.מנחם סנסן 12/04/2020 14:16הגב לתגובה זואיראן מתכוננת להתנגשות
- 4.אזרח 12/04/2020 13:24הגב לתגובה זולמי בדיוק דואגים כל ה"יועצים" למיניהם?
- 3.BRr 12/04/2020 12:43הגב לתגובה זוחברות שלא מוכנות לחודש ללא פעילות צריכות להיעלם. אנחנו לא ארה"ב ואין לנו את הפריבלגיה להדפיס כסף ללא סוף
- 2.יגאל 12/04/2020 12:09הגב לתגובה זולפנסיונרים.לא עומדים בתנודות בסכוםהגמלא החודשי.
- 1.כותב המכתב לא מבין 12/04/2020 11:27הגב לתגובה זוהבעיה אחרת לחלוטין- הנכסים שירדו חזק אלו המניות והאגח קונצרני, אם כבר אז בנק ישראל צריך להתמקד בנכסים אלו
- חיפאי 12/04/2020 13:26הגב לתגובה זודואג לבנקים כדי שימצאו לו ג'וב אחרי שישתמש במצנח הזהב...

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה
"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר
"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".
למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים.
עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').
הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה. הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה
- קרן פימי הופכת להיות בעלת השליטה בקמהדע
- מניה רותחת: מה הצית ראלי של 25% תוך חודשיים במניית דיסקונט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור
ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? הנפילה בגילת ומה יקרה בטבע?
על שער הדולר, מדד המחירים לצרכן והמניות הדואליות
הירידות בוול סטריט בעיקר ביום חמישי הורידו את המניות הדואליות שחוזרות לשוק המקומי עם ארביטראז שלילי של כ-0.9%. זה משמעותי ונראה שזה ייספק את הטון בפתיחה - צפויה פתיחה שלילית. בין הבולטות בירידות - קמטק -2.03% שתאבד מעל 5%, כשבכלל תחום השבבים עשוי לסבול מירידות, טבע 2.47% תרד כ-2.7%, ראו כאן את הרשימה המלאה של המניות הדואליות:
מנגד, נייס 4.61% תעלה ב-1.4%.. הירידה החדה ביותר תהיה ב גילת -1.93% . החברה אומנם פרסמה דוחות טובים, אבל אחרי עלייה של כמעט פי 3 בשנה, מימוש הוא דבר טבעי.
שער הדולר עלה ביום שישי - שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים? אבל התחזית לשנה הקרובה היא המשך ירידה בשער הדולר ביחס לשקל וזה בהמשך לירידה הדרמטית בחודשים האחרונים - "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט. כאן תראו את שער הדולר הרציף - דולר שקל רציף -0.25% וכאן את שערא הדולר הגלום שמבטא בעצם את השער על פי העסקאות באופציות (ביום ראשון זה חשוב במיוחד כי אין מסחר בדולר ויש מסחר באופציות) - דולר גלום -0.19%
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד המחירים עלה כצפוי, מה קרה במחירי הדירות?
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
