שי מרצקי
צילום: יח"צ

בונוס ביוגרופ: השקעה של כ-48.5 מיליון שקל בפרמיה של 5.7%

חתמה הסכם השקעה במסגרתו תקבל מזומן ו-37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים בשווי כולל של כ-14 מיליון דולר, תמורת הקצאת מניות
ערן סוקול | (2)

חברת בונוס ביוגרופ 0.37%  חברת ביוטכנולוגיה, המפתחת טכנולוגיה חדשנית וייחודית של הנדסת רקמות לגידול שתל חי של עצם אנושית, להשלמת חסר בעצם בבני אדם, מודיעה כי חתמה עם חברת Wize Pharma, הסכם השקעה במסגרתו תקבל מזומן ו-37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים בשווי כולל של כ-14 מיליון דולר, תמורת הקצאת 12% ממניות בונוס. העסקה משקפת פרמיה של כ-5.7% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

> בונוס ביוגרופ: הצלחה בניסוי הקליני השני להשלמת חסר עצם בלסת

> בונוס ביוגרופ קיבלה אישור שימוש במזרק מה-FDA

> הפוטנציאל של בונוס ביוגרופ אדיר, אך בינתיים המשקיעים מסתפקים בעצמות

על פי הדיווח, החברה חתמה הסכם השקעה עם חברת Wize Pharma מדלוור, ארה"ב, לפיו תקבל בונוס ביוגרופ כ-25.6 מיליון שקל במזומן (7.4 מיליון דולר), וכן זכויות בשיעור של 37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים, תמורת הקצאת כ-113 מיליון מניות בונוס ביוגרופ, אשר יהוו כ-12% ממניות החברה לאחר ההקצאה.

על בסיס הערכת שווי חיצונית שבוצעה במסגרת הסכם ההשקעה, שווי הזכויות בהכנסות של Wize Pharma מהטכנולוגיה בתחום רפואת העיניים, הוערך בכ-6.6 מיליון דולר. כלומר, שווי התמורה הכוללת נאמד בכ-14 מיליון דולר (כ-48.5 מיליון שקל), המשקף מחיר של 42.7 אגורות למניה - פרמיה של כ-5.7% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

בחברה מציינים כי לצורך ההשקעה בבונוס, גייסה Wize Pharma הון ממשקיעים, ביניהם יונתן רוביני ויאיר גולדפינגר, ממייסדי ICQ. זאת לאחר שלפני כחודשיים, גייסה בונוס ביוגרופ כ-5 מיליון שקל ממשקיעים זרים, בהובלת רופאים כירורגים מחו"ל הנמנים על המשקיעים, לפי מחיר של 50 אגורות למניה - גבוה בכ-24% ממחיר השוק הנוכחי ובפרמיה של כ-21% על מחיר השוק במועד הדיווח על ההקצאה.

ד"ר שי מרצקי, מנכ"ל בונוס ביוגרופ: ”גיוס ההון המהותי ושיתוף הפעולה עם  משקיעים נודעים, הינם בשורה משמעותית אשר עשויה לקדם את יישום הטכנולוגיה פורצת הדרך של בונוס ביוגרופ לקראת הצעת פתרון איכותי של שתל חי של עצם אנושית במחיר סביר למיליוני אנשים הזקוקים לו, בכל שנה, בשוק קיים של מיליארדי דולרים בשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העצם מיוצרת מרקמות שומן, מחוץ לגוף המטופל

שתל חי של עצם אנושית בהזרקה, מתוצרת בונוס ביוגרופ, מגודל מחוץ לגופו של המטופל, במרכז הייצור של החברה, על בסיס תאים שנלקטו מרקמת שומן שנלקחה מגופו. השימוש בתאים שמקורם בגופו של המטופל, מפחית את הסיכון לתגובה חיסונית ולדחיית השתל, האופייניים לטיפולים בהם נעשה שימוש בתאים או ברקמות שאינם נלקחים מהמטופל לו הם מיועדים, אלא מתורם זר.

בנוסף, השתלת שתל עצם זה, איננה מצריכה הליך כירורגי מורכב, וכך עשויה להקל על המערכת הרפואית, מחד, ולהחיש את השיקום של המטופל, מאידך.

מה חדשני במוצר של בונוס?

בונוס ביוגרופ מפתחת שתל חי של עצם אנושית המגיע בצורת נוזל המורכב מחלקיקי עצם רבים ומיוצר במעבדת הייצור של החברה בחיפה, במערכת גידול המדמה את התנאים הדרושים לייצור עצם בגוף האדם. תהליך הייצור של העצם מבוסס על דגימה של תאים מרקמת שומן של המטופל ואורך כשבועיים. 

 

תיאור תהליך הייצור של בונוס ביוגרופ  
מקור: מצגת למשקיעים

עם תום הגידול של נוזל חלקיקי העצם במעבדה, הנוזל מועבר לבית החולים או למרפאה ומושתל באמצעות זריקה לגופו של המטופל. בגלל שמדובר ברקמות חיות, הנוזל מתאחה בתוך הגוף בזמן קצר והופך לעצם, כאשר לאחר כחודשיים, העצם מגיעה לדרגת חוזק מקסימלית ו"בעצם" מביאה להחלמה מלאה של המטופל.

 

זריקה במקום ניתוח מורכב
מקור: מצגת למשקיעים

שוק של 8 מיליארד דולר בשנה

על פי דיווחי החברה, השוק העולמי של שיקום עצם נאמד בכ-8 מיליארד דולר, בשנת 2019. הפתרונות האלטרנטיביים הקיימים כיום, הינם ניתוח לקצירת עצם ממקום אחר בגופו של המטופל, ביחד עם כלי הדם ההיקפיים שלה, והשתלתם באזור החסר בעצם של המטופל. מדובר בניתוח מורכב שיכול לארוך 15 שעות. לחילופין, ניתן לעשות שימוש בתחליף מלאכותי לעצם האנושית, אשר לא מביא לריפוי מלא ולא מאפשר חזרה של המטופל לתפקוד רגיל, עקב היעדר חיבור טבעי בין התחליף המלאכותי של העצם לבין הגוף האנושי.

מבחינת עלות, ניתוח קצירת עצם והשתלתה בגוף המטופל, נעה בטווח של 15-10 אלף דולר עבור חסר עצם קטן (בשיקום לסת למשל), כאשר בניתוחים מורכבים יותר, כגון חוסרים בגפיים, עלות הטיפול נעה בטווח של 80-70 אלף דולר.

רכיבי העלות כוללים הוצאות בגין שעות מרובות של חדר ניתוח ואישפוז ארוך לאחר הטיפולים ובחברה צופים כי מחיר הטיפול יעמוד בסדר גודל דומה. לגבי היקף עלות המכר או שולי הרווחיות הגולמית הצפויה, בונוס ביוגרופ טרם חשפה נתונים כלשהם.  

מתי צפוי מסחור של מוצר החברה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גיא 16/01/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    לא השאירו כלום למשקיעים הקודמים שווי חברה קופץ לשווי מטורף של 400 מיליון על חלומות במקביל עוד דילולים בדרך הגיוס היום גמר על החברה בהסכם חלוקת הכנסות
  • יניב 16/01/2020 15:20
    הגב לתגובה זו
    שהחברה תמשיך להתקיים מתרומות? אתה בסדר? כל חברה בשלבי פיתוח צריכה לגייס ולדלל, ההבדל הוא שהחברה הזאת כל פעם מפתיע מחדש ומגייסת מעל מחיר השוק כדי שלא ידלל את השווי של המשקיעים. שאפו ענק
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים