שי מרצקי
צילום: יח"צ

בונוס ביוגרופ: השקעה של כ-48.5 מיליון שקל בפרמיה של 5.7%

חתמה הסכם השקעה במסגרתו תקבל מזומן ו-37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים בשווי כולל של כ-14 מיליון דולר, תמורת הקצאת מניות
ערן סוקול | (2)

חברת בונוס ביוגרופ -0.93%  חברת ביוטכנולוגיה, המפתחת טכנולוגיה חדשנית וייחודית של הנדסת רקמות לגידול שתל חי של עצם אנושית, להשלמת חסר בעצם בבני אדם, מודיעה כי חתמה עם חברת Wize Pharma, הסכם השקעה במסגרתו תקבל מזומן ו-37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים בשווי כולל של כ-14 מיליון דולר, תמורת הקצאת 12% ממניות בונוס. העסקה משקפת פרמיה של כ-5.7% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

> בונוס ביוגרופ: הצלחה בניסוי הקליני השני להשלמת חסר עצם בלסת

> בונוס ביוגרופ קיבלה אישור שימוש במזרק מה-FDA

> הפוטנציאל של בונוס ביוגרופ אדיר, אך בינתיים המשקיעים מסתפקים בעצמות

על פי הדיווח, החברה חתמה הסכם השקעה עם חברת Wize Pharma מדלוור, ארה"ב, לפיו תקבל בונוס ביוגרופ כ-25.6 מיליון שקל במזומן (7.4 מיליון דולר), וכן זכויות בשיעור של 37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים, תמורת הקצאת כ-113 מיליון מניות בונוס ביוגרופ, אשר יהוו כ-12% ממניות החברה לאחר ההקצאה.

על בסיס הערכת שווי חיצונית שבוצעה במסגרת הסכם ההשקעה, שווי הזכויות בהכנסות של Wize Pharma מהטכנולוגיה בתחום רפואת העיניים, הוערך בכ-6.6 מיליון דולר. כלומר, שווי התמורה הכוללת נאמד בכ-14 מיליון דולר (כ-48.5 מיליון שקל), המשקף מחיר של 42.7 אגורות למניה - פרמיה של כ-5.7% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

בחברה מציינים כי לצורך ההשקעה בבונוס, גייסה Wize Pharma הון ממשקיעים, ביניהם יונתן רוביני ויאיר גולדפינגר, ממייסדי ICQ. זאת לאחר שלפני כחודשיים, גייסה בונוס ביוגרופ כ-5 מיליון שקל ממשקיעים זרים, בהובלת רופאים כירורגים מחו"ל הנמנים על המשקיעים, לפי מחיר של 50 אגורות למניה - גבוה בכ-24% ממחיר השוק הנוכחי ובפרמיה של כ-21% על מחיר השוק במועד הדיווח על ההקצאה.

ד"ר שי מרצקי, מנכ"ל בונוס ביוגרופ: ”גיוס ההון המהותי ושיתוף הפעולה עם  משקיעים נודעים, הינם בשורה משמעותית אשר עשויה לקדם את יישום הטכנולוגיה פורצת הדרך של בונוס ביוגרופ לקראת הצעת פתרון איכותי של שתל חי של עצם אנושית במחיר סביר למיליוני אנשים הזקוקים לו, בכל שנה, בשוק קיים של מיליארדי דולרים בשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העצם מיוצרת מרקמות שומן, מחוץ לגוף המטופל

שתל חי של עצם אנושית בהזרקה, מתוצרת בונוס ביוגרופ, מגודל מחוץ לגופו של המטופל, במרכז הייצור של החברה, על בסיס תאים שנלקטו מרקמת שומן שנלקחה מגופו. השימוש בתאים שמקורם בגופו של המטופל, מפחית את הסיכון לתגובה חיסונית ולדחיית השתל, האופייניים לטיפולים בהם נעשה שימוש בתאים או ברקמות שאינם נלקחים מהמטופל לו הם מיועדים, אלא מתורם זר.

בנוסף, השתלת שתל עצם זה, איננה מצריכה הליך כירורגי מורכב, וכך עשויה להקל על המערכת הרפואית, מחד, ולהחיש את השיקום של המטופל, מאידך.

מה חדשני במוצר של בונוס?

בונוס ביוגרופ מפתחת שתל חי של עצם אנושית המגיע בצורת נוזל המורכב מחלקיקי עצם רבים ומיוצר במעבדת הייצור של החברה בחיפה, במערכת גידול המדמה את התנאים הדרושים לייצור עצם בגוף האדם. תהליך הייצור של העצם מבוסס על דגימה של תאים מרקמת שומן של המטופל ואורך כשבועיים. 

 

תיאור תהליך הייצור של בונוס ביוגרופ  
מקור: מצגת למשקיעים

עם תום הגידול של נוזל חלקיקי העצם במעבדה, הנוזל מועבר לבית החולים או למרפאה ומושתל באמצעות זריקה לגופו של המטופל. בגלל שמדובר ברקמות חיות, הנוזל מתאחה בתוך הגוף בזמן קצר והופך לעצם, כאשר לאחר כחודשיים, העצם מגיעה לדרגת חוזק מקסימלית ו"בעצם" מביאה להחלמה מלאה של המטופל.

 

זריקה במקום ניתוח מורכב
מקור: מצגת למשקיעים

שוק של 8 מיליארד דולר בשנה

על פי דיווחי החברה, השוק העולמי של שיקום עצם נאמד בכ-8 מיליארד דולר, בשנת 2019. הפתרונות האלטרנטיביים הקיימים כיום, הינם ניתוח לקצירת עצם ממקום אחר בגופו של המטופל, ביחד עם כלי הדם ההיקפיים שלה, והשתלתם באזור החסר בעצם של המטופל. מדובר בניתוח מורכב שיכול לארוך 15 שעות. לחילופין, ניתן לעשות שימוש בתחליף מלאכותי לעצם האנושית, אשר לא מביא לריפוי מלא ולא מאפשר חזרה של המטופל לתפקוד רגיל, עקב היעדר חיבור טבעי בין התחליף המלאכותי של העצם לבין הגוף האנושי.

מבחינת עלות, ניתוח קצירת עצם והשתלתה בגוף המטופל, נעה בטווח של 15-10 אלף דולר עבור חסר עצם קטן (בשיקום לסת למשל), כאשר בניתוחים מורכבים יותר, כגון חוסרים בגפיים, עלות הטיפול נעה בטווח של 80-70 אלף דולר.

רכיבי העלות כוללים הוצאות בגין שעות מרובות של חדר ניתוח ואישפוז ארוך לאחר הטיפולים ובחברה צופים כי מחיר הטיפול יעמוד בסדר גודל דומה. לגבי היקף עלות המכר או שולי הרווחיות הגולמית הצפויה, בונוס ביוגרופ טרם חשפה נתונים כלשהם.  

מתי צפוי מסחור של מוצר החברה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גיא 16/01/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    לא השאירו כלום למשקיעים הקודמים שווי חברה קופץ לשווי מטורף של 400 מיליון על חלומות במקביל עוד דילולים בדרך הגיוס היום גמר על החברה בהסכם חלוקת הכנסות
  • יניב 16/01/2020 15:20
    הגב לתגובה זו
    שהחברה תמשיך להתקיים מתרומות? אתה בסדר? כל חברה בשלבי פיתוח צריכה לגייס ולדלל, ההבדל הוא שהחברה הזאת כל פעם מפתיע מחדש ומגייסת מעל מחיר השוק כדי שלא ידלל את השווי של המשקיעים. שאפו ענק
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.