שי מרצקי
צילום: יח"צ

בונוס ביוגרופ: השקעה של כ-48.5 מיליון שקל בפרמיה של 5.7%

חתמה הסכם השקעה במסגרתו תקבל מזומן ו-37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים בשווי כולל של כ-14 מיליון דולר, תמורת הקצאת מניות
ערן סוקול | (2)

חברת בונוס ביוגרופ 0%  חברת ביוטכנולוגיה, המפתחת טכנולוגיה חדשנית וייחודית של הנדסת רקמות לגידול שתל חי של עצם אנושית, להשלמת חסר בעצם בבני אדם, מודיעה כי חתמה עם חברת Wize Pharma, הסכם השקעה במסגרתו תקבל מזומן ו-37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים בשווי כולל של כ-14 מיליון דולר, תמורת הקצאת 12% ממניות בונוס. העסקה משקפת פרמיה של כ-5.7% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

> בונוס ביוגרופ: הצלחה בניסוי הקליני השני להשלמת חסר עצם בלסת

> בונוס ביוגרופ קיבלה אישור שימוש במזרק מה-FDA

> הפוטנציאל של בונוס ביוגרופ אדיר, אך בינתיים המשקיעים מסתפקים בעצמות

על פי הדיווח, החברה חתמה הסכם השקעה עם חברת Wize Pharma מדלוור, ארה"ב, לפיו תקבל בונוס ביוגרופ כ-25.6 מיליון שקל במזומן (7.4 מיליון דולר), וכן זכויות בשיעור של 37% מהכנסותיה של Wize Pharma בטכנולוגיה בתחום רפואת עיניים, תמורת הקצאת כ-113 מיליון מניות בונוס ביוגרופ, אשר יהוו כ-12% ממניות החברה לאחר ההקצאה.

על בסיס הערכת שווי חיצונית שבוצעה במסגרת הסכם ההשקעה, שווי הזכויות בהכנסות של Wize Pharma מהטכנולוגיה בתחום רפואת העיניים, הוערך בכ-6.6 מיליון דולר. כלומר, שווי התמורה הכוללת נאמד בכ-14 מיליון דולר (כ-48.5 מיליון שקל), המשקף מחיר של 42.7 אגורות למניה - פרמיה של כ-5.7% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

בחברה מציינים כי לצורך ההשקעה בבונוס, גייסה Wize Pharma הון ממשקיעים, ביניהם יונתן רוביני ויאיר גולדפינגר, ממייסדי ICQ. זאת לאחר שלפני כחודשיים, גייסה בונוס ביוגרופ כ-5 מיליון שקל ממשקיעים זרים, בהובלת רופאים כירורגים מחו"ל הנמנים על המשקיעים, לפי מחיר של 50 אגורות למניה - גבוה בכ-24% ממחיר השוק הנוכחי ובפרמיה של כ-21% על מחיר השוק במועד הדיווח על ההקצאה.

ד"ר שי מרצקי, מנכ"ל בונוס ביוגרופ: ”גיוס ההון המהותי ושיתוף הפעולה עם  משקיעים נודעים, הינם בשורה משמעותית אשר עשויה לקדם את יישום הטכנולוגיה פורצת הדרך של בונוס ביוגרופ לקראת הצעת פתרון איכותי של שתל חי של עצם אנושית במחיר סביר למיליוני אנשים הזקוקים לו, בכל שנה, בשוק קיים של מיליארדי דולרים בשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העצם מיוצרת מרקמות שומן, מחוץ לגוף המטופל

שתל חי של עצם אנושית בהזרקה, מתוצרת בונוס ביוגרופ, מגודל מחוץ לגופו של המטופל, במרכז הייצור של החברה, על בסיס תאים שנלקטו מרקמת שומן שנלקחה מגופו. השימוש בתאים שמקורם בגופו של המטופל, מפחית את הסיכון לתגובה חיסונית ולדחיית השתל, האופייניים לטיפולים בהם נעשה שימוש בתאים או ברקמות שאינם נלקחים מהמטופל לו הם מיועדים, אלא מתורם זר.

בנוסף, השתלת שתל עצם זה, איננה מצריכה הליך כירורגי מורכב, וכך עשויה להקל על המערכת הרפואית, מחד, ולהחיש את השיקום של המטופל, מאידך.

מה חדשני במוצר של בונוס?

בונוס ביוגרופ מפתחת שתל חי של עצם אנושית המגיע בצורת נוזל המורכב מחלקיקי עצם רבים ומיוצר במעבדת הייצור של החברה בחיפה, במערכת גידול המדמה את התנאים הדרושים לייצור עצם בגוף האדם. תהליך הייצור של העצם מבוסס על דגימה של תאים מרקמת שומן של המטופל ואורך כשבועיים. 

 

תיאור תהליך הייצור של בונוס ביוגרופ  
מקור: מצגת למשקיעים

עם תום הגידול של נוזל חלקיקי העצם במעבדה, הנוזל מועבר לבית החולים או למרפאה ומושתל באמצעות זריקה לגופו של המטופל. בגלל שמדובר ברקמות חיות, הנוזל מתאחה בתוך הגוף בזמן קצר והופך לעצם, כאשר לאחר כחודשיים, העצם מגיעה לדרגת חוזק מקסימלית ו"בעצם" מביאה להחלמה מלאה של המטופל.

 

זריקה במקום ניתוח מורכב
מקור: מצגת למשקיעים

שוק של 8 מיליארד דולר בשנה

על פי דיווחי החברה, השוק העולמי של שיקום עצם נאמד בכ-8 מיליארד דולר, בשנת 2019. הפתרונות האלטרנטיביים הקיימים כיום, הינם ניתוח לקצירת עצם ממקום אחר בגופו של המטופל, ביחד עם כלי הדם ההיקפיים שלה, והשתלתם באזור החסר בעצם של המטופל. מדובר בניתוח מורכב שיכול לארוך 15 שעות. לחילופין, ניתן לעשות שימוש בתחליף מלאכותי לעצם האנושית, אשר לא מביא לריפוי מלא ולא מאפשר חזרה של המטופל לתפקוד רגיל, עקב היעדר חיבור טבעי בין התחליף המלאכותי של העצם לבין הגוף האנושי.

מבחינת עלות, ניתוח קצירת עצם והשתלתה בגוף המטופל, נעה בטווח של 15-10 אלף דולר עבור חסר עצם קטן (בשיקום לסת למשל), כאשר בניתוחים מורכבים יותר, כגון חוסרים בגפיים, עלות הטיפול נעה בטווח של 80-70 אלף דולר.

רכיבי העלות כוללים הוצאות בגין שעות מרובות של חדר ניתוח ואישפוז ארוך לאחר הטיפולים ובחברה צופים כי מחיר הטיפול יעמוד בסדר גודל דומה. לגבי היקף עלות המכר או שולי הרווחיות הגולמית הצפויה, בונוס ביוגרופ טרם חשפה נתונים כלשהם.  

מתי צפוי מסחור של מוצר החברה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גיא 16/01/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    לא השאירו כלום למשקיעים הקודמים שווי חברה קופץ לשווי מטורף של 400 מיליון על חלומות במקביל עוד דילולים בדרך הגיוס היום גמר על החברה בהסכם חלוקת הכנסות
  • יניב 16/01/2020 15:20
    הגב לתגובה זו
    שהחברה תמשיך להתקיים מתרומות? אתה בסדר? כל חברה בשלבי פיתוח צריכה לגייס ולדלל, ההבדל הוא שהחברה הזאת כל פעם מפתיע מחדש ומגייסת מעל מחיר השוק כדי שלא ידלל את השווי של המשקיעים. שאפו ענק
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.