מניית בנק לאומי לאומי -0.24%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

• פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
• הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

פרשת "יד לוחצת יד" בהסתדרות מתפתחת לאחת הפרשיות הגדולות בישראל, כשבמרכז החשד עומד סוכן הביטוח עזרא גבאי, שלפי המשטרה ניהל קשרים פסולים עם ועדי עובדים בכירים בתמורה לטובות הנאה ומינויים (עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"). אתמול דווח כי נערכו חיפושים במשרדי אל על ורכבת ישראל, וכן במוסדות נוספים כמו קק״ל ומכון וינגייט, כחלק מחקירה רחבה שנמשכת כבר כשנתיים. לפי החשד, עשרות ועדים וקציני ביטחון קשורים להסכמי ביטוח שהוענקו שלא כחוק. במשטרה מגדירים את הפרשה כאחת החמורות שנחקרו בשנים האחרונות, עם פוטנציאל לפגיעה ממשית באמון הציבור בהסתדרות ובמערכת שאמורה לשמור על העובדים (יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נעצר: חשד למעורבות בפרשת שחיתות רחבה). החוקרים בודקים גם אם גורמים פוליטיים היו מעורבים או ידעו על ההתנהלות, מה שמעניק לפרשה ממד ציבורי רחב החורג מגבולות ההסתדרות עצמה.

המסחר באסיה מתנהל הבוקר במגמה שלילית, כאשר המשקיעים בוחנים את יציבות הסכם הרגיעה בין וושינגטון לבייג׳ין ואת השלכות מגבלות היצוא החדשות של ארה״ב בתחום השבבים. הנשיא טראמפ הבהיר כי שבבי הבלאקוול המתקדמים של אנבידיה יישארו לשימוש פנימי בלבד ולא יימכרו לסין, אולם יום לאחר מכן משרד המסחר האמריקאי העניק רישיון ייצוא מיוחד לאיחוד האמירויות, במסגרת עסקה בהיקף של 38 מיליארד דולר בין אמזון, אנבידיה ו-OpenAI להקמת תשתיות ענן ובינה מלאכותית באבו דאבי. במקביל, החוזים בוול סטריט מאותתים על פתיחה שלילית. לסקירה המלאה מימושים באסיה; החוזים בוול סטריט באדום

ונעבור לענייני הבורסה. אתמול נקבעו כמה ציוני דרך משמעותיים, גם קיבלנו את המניה הישראלית הראשונה בבורסה המקומית שחצתה את רף 100 מיליארד שקל במונחי שווי שוק, כאשר לאומי לאומי -0.37%  עלתה אתמול בכ-2.3% וסגרה בשיא חדש (ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל), וגם מדד ת"א 35 רשם שיא חדש וחצה לראשונה את רף 3300 הנקודות. המשמעות של העליות והשיאים האלה הוא עלייה בחסכונות הציבור. מי שמחזיק קרן השתלמות או קופת גמל במסלול כללי הרוויח אתמול בממוצע 0.3%-0.4%, ובמסלול מנייתי אפילו יותר. לזוג ממוצע בשנות ה-40 לחייו, עם נכסים פיננסיים של כשני מיליון שקל, מדובר בתוספת של 6-8 אלף שקל ביום אחד, ובתרחיש מעט פחות שמרני, גם 12-15 אלף שקל. כשימים כאלה מצטברים, תחושת העושר גוברת: ההשקעות מצמיחות ביטחון כלכלי אמיתי, לעיתים יותר מהשכר או הריבית בבנק.

האם המשקיעים מאמינים לפלסאנמור פלסאנמור 0% ? החברה גנבה את ההצגה ביום ראשון אחרי שדיווחה כי קיבלה אישור FDA לשיווק האולטרסאונד הביתי בארה"ב - שוחחנו עם החברה לאחר קבלת האישור המיוחל, על הפוטנציאל ומה התכניות קדימה - פלסאנמור: "אנחנו נהיה ה-חברה בתחום ניהול ההריון". אתמול פלסאנמור פרסמה מצגת למשקיעים ובו עדכנה על ההתפתחויות בחברה ובין השאר שיתפה תחזית: מכירה של 7,500 יחידות ב-2025 וקפיצה ל-20,000 עד 28,000 ב-2026. ברמת ההכנסות, פלסאנמור צופה לסגור את השנה עם 5.13 מיליון דולר ובשנה הבאה לרשום זינוק של פי 3 בהכנסות שיסתכמו על 15-10 מיליון דולר. בעוד שמדובר מבחינתה בקפיצת מדרגה, נראה כי בשוק מעריכים שמדובר בתחזית שמרנית מאוד, היות וההוצאות של החברה עדיין גבוהות. במחצית הראשונה של 2025 ההוצאה התפעולית עמדה על כ-24 מיליון שקל (קצב של 48 מיליון בשנה), ואם מדובר על רווח גולמי של 60%, החברה עדיין לא תגיע לרווח תפעולי על ההכנסות של 2026. לכן, למרות הזינוק הראשון אחרי אישור ה-FDA, נראה שהמשקיעים היו מאוכזבים מהתחזיות, ומצפים לראות את החברה מגדילה את ההכנסות בצורה משמעותית יותר.

• בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
• פלסאנמור זינקה 32%, נקסט ויז'ן 5.5%, ברן 9%; חלל תקשורת איבדה 5.3% - נעילה חיובית בת"א
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה צללה אתמול בשיעור חד ואיבדה כמעט מחצית מערכה ביום אחד. על פי הערכות, אתמול השתחררה החסימה של המשקיעים שהשתתפו בהנפקה, ואלו החלו ב"מירוץ" אחד נגד השני מי מספיק למכור מהר יותר ולנעול רווח. נזכיר שהחברה ביצעה גיוס בדיסקאונט מהותי על מחיר השוק כדי לקנות ביטקוין איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?, ובאמצעות הכסף שגייסה רכשה ביטקוין בשווי של כ-110 מיליון דולר. בניתוח שהעלנו כאן (הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי), ציינו שהשווי שוק של החברה, שהיה קרוב ל-1 מיליארד שקל באותה תקופה, היה גבוה משמעותית משווי השוק של כ-380-400 מיליון שקל לפי מחיר הביטקוין שהחברה החזיקה. הפרמיה הזו כנראה הייתה לא מוצדקת, והמניה "השלימה" פערים, וירדה לשווי שוק של 420 מיליון שקל "בלבד". כלומר, המשקיעים שהשתתפו בהנפקה ניצלו את הפרמיה לנעול רווח מהיר, על חשבון המשקיעים הקטנים שנכנסו לנייר במחירים גבוהים יותר. כנראה מתוך מטרה לתמוך במחיר המניה, זוז הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית לרכישה עצמית (בייבאק) של מניות בהיקף של עד 50 מיליון דולר, אך במקום לתמוך, ייתכן והמלך נתן לעוד משקיעים אפשרות לצאת, והחברה רכשה מניות במקום ביטקוין כמו שהתחייבה.