אינטרקיור חתמה הסכם הפצה בגרמניה בהיקף מינימלי של 7 טון
חברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור 0.24% מדווחת היום (ה') כי חתמה על הסכם הפצה של מוצרי קנאביס עם תאגיד גרמני, בהיקף מינמלי של 7 טון, על פני 3 שנים, לחולים, מרפאות, בתי חולים, חברות מסחריות, מוסדות מחקר ופיתוח וגורמים ממשלתיים בעלי רישיון לשימוש והחזקת קנאביס רפואי ברחבי גרמניה.
על פי הדיווח, הסכם ההפצה קובע כמות רכישה מינימלית של כ-7 טון במהלך השנים 2019 ו-2020 כאשר לאחר תקופה זאת (2021 ואילך), תקבע כמות רכישה מינימלית עדכנית בהתאם לתחזית שנתית שתאושר על ידי התאגיד הגרמני וקנדוק.
התאגיד הגרמני התחייב לרכישה של כמות מינימלית רבעונית ראשונה עוד במהלך 2019 אותה התחייבה קנדוק לספק.
החברה מבהירה כי התחייבות הדדית זאת כפופה לקבלת כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים בישראל ובאזור הפעילות, לרבות אישור ייצוא וייבוא של קנאביס רפואי.
להערכת קנדוק, ניתן יהיה לספק את כמות הרכישה המינימלית, במלואה או בחלקה, מהמדינה האירופאית הנוספת בה התקשרה קנדוק במזכר הבנות לפעילות ייצור קנאביס רפואי.
מזכר ההבנות
במקביל לדיווח אודות הסכם ההפצה כאמור, דיווחה אינטרקיור על התקשרות במזכר הבנות עם חברה מהאיחוד האירופאי בה קיימת הסדרה של ייצור, שיווק והפצה של מוצרי קנאביס רפואי תחת תקן, EU-GMP לצורך יצירת שיתוף פעולה למטרות גידול, ייצור, והפצה של מוצרי קנאביס רפואי באיחוד האירופאי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי מזכר ההבנות, המוצרים ייצרו במתקן בבעלותו של השותף, כאשר בכפוף לקבלת מלוא הרישיונות הנדרשים לייצור והפצת המוצרים, ועם קציר מוצלח ראשון של המוצרים, יפעלו הצדדים להקמת חברה משותפת שתוחזק בחלקים שווים.
- 6.מוני 27/06/2019 09:40הגב לתגובה זוהאם בארץ או בחו"ל?
- 5.נח 24/06/2019 22:10הגב לתגובה זוזו עיסקת תיווך! הייצור בחו"ל,הלקוח בחו"ל,הרווח כנראה גם יתעכב בחברות אופשור ויישארו רק סיפורים על התרומה למשק
- 4.החוק והצדק 14/06/2019 19:41הגב לתגובה זו2 מ ש"ח על השקעה של 8 מ ש"ח יופי יכסה את השכר של אודי חמודי השחצן
- 3.מה יהיה איתכם?? 14/06/2019 08:06הגב לתגובה זוואנחנו כבר באמצע 2019?
- ערן סוקול 14/06/2019 09:29הגב לתגובה זוהיה כתוב "לאחר תקופה זאת, תקבע כמות רכישה מינימלית עדכנית בהתאם לתחזית שנתית שתאושר על ידי התאגיד הגרמני וקנדוק" (הכוונה לשנת 2021).
- 2.יעל 13/06/2019 19:22הגב לתגובה זותקע הייצוא תקופה ארוכה והמדינה הפסידה מליארדים בגלל הטיפשות שלו שהאינטרס הפרטי שלו קדם לזה של המדינה.
- אבל מזל שיש להם ראש ממשלה לשעבר ש"מסדר"כל בעייה ובחינם (ל"ת)bj 24/06/2019 22:13הגב לתגובה זו
- 1.ררר 13/06/2019 16:12הגב לתגובה זואת המנייה לפחות ב 20% ..היום בקושי מדגדג לאחר שירד מכשיר בצורה חדההה
- נגמר הכסף לטמבלים (ל"ת)החוק והצדק 14/06/2019 19:39הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
