החברה מאיי הבתולה שהפילה את קרן הנאמנות הסולידית

כך התגלגלו קניונים דועכים בג'ורג'יה לקרן נאמנות סולידית שאיבדה כ-4% בשבוע
ירדן סמדר | (13)

מי שהשקיע בקרן הנאמנות איביאי אג"ח פלוס חו"ל 10/90 של בית ההשקעות IBI בוודאי היה מופתע לגלות שהקרן הפסידה 4% בחודש האחרון. עבור קרן נאמנות שאמורה להיות סולידית ולהתמחות בהשקעה באיגרות חוב מדובר על הפסד משמעותי למדי.

אחת הסיבות לירידה החדה בקרן הנאמנות היא חשיפה ספוקלטיבית במשקל יתר לאיגרות החוב של חברת הנדל"ן סטרווד הפועלת בארה"ב. הקרן של IBI המנהלת כ-64 מיליון שקל, מחזיקה בכ-3% מנכסיה, נכון לעדכון האחרון, באיגרות החוב של סטרווד.

קרן הנאמנות איביאי אג"ח פלוס חו"ל 10/90 בשנה האחרונה. תנודתיות נמוכה, ואז נפילה

הקרן של IBI היא לא היחידה. קרן הנאמנות של אלטשולר שחם - אלטשולר שחם (!) אג"ח הזדמנויות - המחזיקה בכ-38.6 מיליון שקל באיגרות החוב של סטרווד ירדה בחודש האחרון כ-2%. למה הקרנות של IBI ואלטשולר שחם הן המחזיקות הגדולות ביותר? נגיע לזה בהמשך. 

סטרווד ווסט היא חברת נדל"ן הפועלת בארה"ב שגייסה חוב בשוק ההון הישראלי בתחילת השנה. סטרווד ווסט היא חלק מגל ההנפקות של חברות BVI, הכוונה לחברות, לרוב בתחום הנדל"ן, הפועלות בארה"ב ורשומות באיי הבתולה הבריטיים. האיים הבריטים מאפשרים לחברות להירשם לפי מבנה המשפטי המעניק לבעלי המניות 0% מס, ומנגד מקשה על המשקיעים מישראל (נושי החוב) לנקוט בצעדים משפטיים במקרה הצורך.

המוסדיים התנפלו

סטרווד ווסט היא חברת בת של סטארווד ריטייל שהוקמה לקראת ההנפקה בת"א. החברה, בעלת אילן יוחסין מרשים, שייכת לקבוצת ענקית המלונאות והנדל"ן סטרווד קפיטל גרופ של המיליארדר היהודי-אמריקאי בארי סרנליכט.

קבוצת סטרווד קפיטל ארזה מספר נכסים, רובם קניונים, ופנתה לבורסה בת"א לצורך גיוס חוב זול יחסית, ובכך החליפה הלוואות בנקאיות יקרות יותר. הקניונים שהגיעו לחברה שגייסה בישראל רובם נמצאים בדעיכה בעלי שיעור תפוסה נמוכים. החברה מחזיקה ב-7 נכסים המפוזרים ברחבי ארה"ב. תפוסת הנכסים לפי הדו"ח לרבעון השלישי של השנה נמוכה מהמקובל בענף, Southlake Mall הממוקם בג'ורג'יה נמצא בתפוסה של כ-92.2%, Parkway Plaza Mall הממוקם בקליפורניה נמצא בתפוסה של כ-97.8% ו-Plaza West Covina הממוקם בקליפורניה נמצא בתפוסה של כ-96.6%. 

בפברואר האחרון גייסה החברות כ-910 מיליון שקל בבורסה ת"א בהובלת מחלקת החיתום של לאומי פרטנרס ובית ההשקעות פועלים IBI. חברות הדירוג מעלות S&P העניקה לסאטארווד ווסט דירוג של A עם תחזית יציבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילן היוחסין של החברה, הדירוג הגבוה וכן חברות החיתום החזקות - עשו את שלהם. בהנפקת האג"ח של סטרווד נרשמו ביקושי יתר -  ביקושים של כמיליארד שקל - סכום גדול ביחס להנפקות חברות BVI אחרות.

השוק רועד, סטרווד צונחת

אלא שלמרות ההתנפלות של המוסדיים והדירוג הגבוה של מעלות איגרות החוב של סטרווד רחוקות מלהיות סולידיות. מאז ההנפקה צנחו איגרות החוב בכ-35%.  בחודש באחרון בלבד רשמה האג"ח ירידה של 23%. דו"ח הרבעון השלישי הראה שקיימות בעיות בניהול החברה. החשש מדעיכת הקניונים התברר כמוצדק - ההכנסה ירדה, הרווח הגולמי ירד והחברה רשמה הפסד נקי של 620 אלף דולר לעומת רווח נקי של כ-121 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI שהסתכם בכ-25.2 מיליון דולר הציג ירידה של כ-1%.

אולם לא רק איגרות החוב של סטרווד ווסט צללו. האג"ח שלה צללו ביחד עם כל מגזר  חברות ה-BVI. רוב איגרות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות רשמו בימים האחרונים ירידות חדות על רקע חוסר האמון של המשקיעים. איגרות החוב של חברת אול-יר רשמו ביומיים האחרונים צניחה מצטברת של עד 25% על רקע כספים שהועברו בשוגג לחברה בבעלות בעל השליטה. מקרה זה חיזק את חששות המשקיעים כי חברות ה-BVI סובלות מניהול לקוי. אקסטל רשמה ירידה מצטברת של כ-15% בחודש האחרון בלבד, אך ביומיים האחרונים טיפסה ב-5% על רקע כוונת החברה לצאת בתוכנית רכישה עצמית של איגרות.

מאיי הבתולה לקרנות של IBI

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עוקב 08/12/2018 19:17
    הגב לתגובה זו
    כל השנים האחרונות אמר שלא יחזיק אג"ח נדל"ן אמריקאי ופתאום מסתבר מחזיק? מי בודק את הגמבלר הזה?
  • 8.
    עופר 08/12/2018 00:08
    הגב לתגובה זו
    ביותר? נגיע לזה בהמשך" איפה זה מופיע בהמשך?
  • 7.
    דן 07/12/2018 23:43
    הגב לתגובה זו
    חוסר מקצועיות . מה עוד שזה אגח מסוכן
  • 6.
    כלכלן מתמטיקאי 06/12/2018 20:14
    הגב לתגובה זו
    אם היום הם מחזיקים באג"ח ב-3% מהתיק, והאג"ח ירד קודם ב-23% בחודש, זה אומר שקודם ההחזקה הייתה 4% מהתיק ועכשיו 3% מהתיק, כלומר שאחוז אחד מהתיק נמחק בגלל האג"ח הזה. אם הקרן איבדה 4% בחודש כפי שכתבתם, הרי שהירידה האמורה בסטרווד מסבירה רק רבע מהצניחה החודשית של הקרן. לא היה שווה להביא עוד החזקות "מוצלחות" שלהם?
  • 5.
    טל 06/12/2018 18:06
    הגב לתגובה זו
    איביאי עוקצת פעמיים, והפראיירים לא נגמרים
  • 4.
    חברה דועכת? 95% תפוסה זה דועך? (ל"ת)
    יוסי 06/12/2018 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Fisherking 06/12/2018 17:44
    הגב לתגובה זו
    שהעניקה למוסדיים הלוזרים רשיון להפסיד כספי משקיעים חוסכים!!!!!
  • 2.
    רובינזון 06/12/2018 16:35
    הגב לתגובה זו
    האגח הנ"ל ירדו כך שהתשואה לפידיון בחלקן מגיעה ל 20% - הזדמנות חד פעמית לאיסוף ותיבול התיק.
  • atuk19 08/12/2018 10:46
    הגב לתגובה זו
    אתה רוצה להגיע למסעדה בעיר אחרת. שם WAZE. שינויים בתנועה מעלים ומורידים את הזמן הנסיעה. אבל אז מתקשרים חברים להודיע שלא מצאו בייביסיטר. המסעדה מתקשרת שיש לה אובר בוקינג. או שבחדשות אומרים שהבעלים פושט רגל. ואז אין משמעות לWAZE. אין משמעות כמה זמן ייקח להגיע למסעדה אם לא בטוח שתאכל שם. כך בתשואה לפידיון. לא חשובה כשהפדיון בספק. כמו באגח אפריקה שהפידיון בודאות לא יהיה בזמן. ואז מה שחשוב זה היחס בין שער האגח לערך החוב. או לערך הנכסים שיקבלו בעלי האגח. סטארווד נסחרת ב63 אגורות מול חוב של 104. אגורות. קרי - 60% מהחוב. זה מבטא סיכוי של פחות משליש שתעמוד בכל החובות שלה.
  • התכוונת לזיבול התיק (ל"ת)
    משקיע ותיק 07/12/2018 08:55
    הגב לתגובה זו
  • שט 06/12/2018 17:50
    הגב לתגובה זו
    ממה שכתוב, מדובר באג"ח זבל.
  • 1.
    נרדי 06/12/2018 16:26
    הגב לתגובה זו
    הי ירדן היכן ההסבר מדוע IBI ואלטשולר שחם הם המחזיקות הגדולות ??
  • רשום שהחתמים היו פועלים IBI. לגבי א.שחם - אין מושג. (ל"ת)
    atuk19 08/12/2018 10:33
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.