לא לשימוש
צילום: Istock

הבורסה לחברות קטנות ובינוניות בדרך, הנה מסקנות הביניים

המודל שיונהג יהיה דומה למודל שקיים בקנדה, הפיקוח יעשה על ידי הרשות בהתאם לגודלן ומאפייניהם של החברות, תוך התאמה למודלים המקובלים בעולם
נועם בראל | (2)

בורסת החברות הבינוניות-קטנות רוקמת עור וגידים. היום הוגש דו"ח הביניים של הצוות לבחינת הקמת שוק הון בורסאי ייעודי לחברות קטנות ובינוניות.

הצוות סבור כי מודל הפיקוח המיטבי לבורסה הייעודית הוא זה שנהוג ב-AIM באנגליה ויושם בווריאציות שונות בחלק ניכר מהבורסות המשניות ברחבי העולם. על פי מודל זה, הפיקוח על החברות הנסחרות בבורסה המשנית נעשה על ידי הבורסה, באמצעות יועץ רגולטורי מלווה. זאת, בשונה מהמודל בבורסה הראשית באנגליה (LSE), שם הפיקוח על החברות נעשה בידי הרגולטור.

בהתאם למודל זה, הבורסה הייעודית תהיה בעלת תפקיד מרכזי במערך הפיקוח והבקרה הן על היועץ הרגולטורי המלווה והן על החברות הנסחרות, ואילו לרשות ניירות ערך תהיה סמכות שיורית ביחס ליועץ הרגולטורי המלווה ולחברות הנסחרות. אך מכיוון שאין תשתית מתאימה כיום, ומכיוון שמבנה הרגולציה הנוכחי בישראל מעלה קשיים על אפשרות מתן סמכויות פיקוח ואכיפה משמעותיות לבורסה הייעודית, שתהיה גוף פרטי, הצוות המליץ בשלב זה על מודל פיקוח חלופי המבוסס על מודל הפיקוח הנוכחי בישראל, ודומה לפיקוח החל בבורסות הקנדיות – הבורסה הראשית (TSX) והבורסה המשנית (TSXV) ,שגם בהן הפיקוח מתבצע על ידי הרגולטור, בדומה למצב בישראל, כאשר בעתיד תשוב ותיבחן האפשרות ליישם את מודל הפיקוח על ידי הבורסה הייעודית באמצעות יועץ רגולטורי מלווה. 

במצב הדברים הקיים, המלצת הצוות הינה כי הבורסה הייעודית תוקם תחת מודל פיקוח הדומה לזה החל על החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כלומר, החברות תהיינה מפוקחות על ידי הרשות, ותחול עליהן רגולציה בהתאם לאופי החברות, גודלן ומאפייניהן, תוך התאמה למודלים מקובלים בעולם בהם. הפיקוח הישיר על ידי הרשות מייתר את הצורך בחובת מינוי יועץ רגולטורי מלווה, ולכן במודל פיקוח זה חובה כזו תהווה הכבדה רגולטורית ועלות נוספת לחברה בתקופה בה היא רשומה למסחר בבורסה הייעודית.

 

מבט על חברות צמיחה וחברות קטנות ובינוניות בשוק ההון המקומי, מוביל למסקנה כי הבורסה לא היוותה עד כה אלטרנטיבה יעילה לגיוס מימון על ידי חברות אלה, בעיקר מסיבות הנוגעות לגודלן והיקף פעילותן; דרישות סף גבוהות מדי עבורן לרישום למסחר; חוסר התאמה בין עלויות הרגולציה הקיימת לגודלן וקיומן של אלטרנטיבות אטרקטיביות יותר לגיוס הון.

קיימת הכרה בינלאומית בכך שחברות קטנות ובינוניות תורמות באופן משמעותי לצמיחה ולפיתוח הכלכלי של כלכלות ומשקים, ומהוות קטר לשיפור התעסוקה, החדשנות והיזמות. גם בישראל, בדומה לעולם, חברות אלו הן מנוע צמיחה מרכזי של המשק, אולם לרוב הן מתקשות להשיג מימון לפעילותן באפיקים הקיימים מסיבות שונות. למימון ציבורי ישנם יתרונות רבים, וביניהם: עלותו הנמוכה יחסית, נזילות למשקיעים, פיזור סיכונים, הנאה ישירה של הציבור מהצלחת חברות אלו וקידום צמיחה ארוכת טווח.

הבורסה לא היוותה עד כה אלטרנטיבה משמעותית גם לגבי חברות צמיחה אשר הינן לרוב חברות בתחילת דרכן הזקוקות להון ואשראי שיאפשרו להן לממן את פעילותן העסקית ולהתפתח עד להפיכתן לחברות בשלות ובוגרות, בעלות מכירות ותזרים מזומנים יציב ואיתן. מתן גישה לחברות אלו למימון ציבורי תאפשר מחד אפיק מימון חדש לאותן חברות, ומאידך הדבר יתרום לפיתוח שוק ההון והגדלת מגוון ההשקעות האפשריות למשקיעים.

בנוסף, הקמת הבורסה הייעודית תסייע להגדלת החשיפה של הציבור בישראל לחברות טכנולוגיה וצמיחה, שלא היו עד כה חלק משמעותי משוק ההון; תאפשר יצירת מקפצה לחברות צמיחה בדרך לשווקים הראשיים; תסייע בקידום האינטרס המשקי לשמירה על חברות אלה "בתוך הבית" - ובתוך כך, תעצים את היתרון היחסי של ישראל כמעצמה טכנולוגית ותתרום להגדלת הפריון המשקי. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ליאת 26/11/2017 17:38
    הגב לתגובה זו
    בלי מגבלות שווי ואחזקות ציבור ובלי הוצאות מרובות ע"מ שעלויות הגיוס בבורסה המישנית יהיו נמוכות ויתחרו בגיוסים פרטיים. אם תורידו את עודף הרגולציה הבורסה המישנית תפרח - וזו תהיה ההוכחה שהבעיה בשוק שלנו היא לא מס רווחי הון אלא פשוט עודף רגולציה .
  • 1.
    נדי 26/11/2017 15:31
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בתא מתה. מס רווחי הון של 25 אחוז הרג אותה לפני שנים. מי האדיוט שיקח סיכון השקעה בחברות קטנות בינוניות עם מס של 25 אחוז? בדיחה. הרעיון מת עוד לפני שנולד
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.67%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

שבוע אחרי שהנפיקה בדיסקאונט ג’נריישן קיבלה השקעה בפרמיה - האם המוסדיים ידעו מראש?

ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי שבוע הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; אם הם 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 5.25%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של אותן העסקאות מעורר תהיות. שבוע בלבד לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט קל למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מההנפקה שכאמור בוצעה לפני שבוע בלבד. המניה היום מזנקת ונזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חיייבם להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהו (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ה

ההנפקה בדיסקאונט

בשבוע שעבר, ג'נריישן הנפיקה 280 מיליון שקל למוסדיים, בהם מור בית השקעות (שרכש 125 מיליון שקל) וכן הפניקס, מגדל, מנורה, ילין לפידות והראל. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

באותה הנפקה, העלינו תהיה לגבי השקעתה של מור, שחזרה להיות בעל עניין בחברה, במיוחד לאור מכירותיה האגרסיביות מראשית 2023 שהובילו לירידות חדות במניה ולפספוס של עליות עבור החוסכים. אז נטען כי המהלך משקף הערכה מחודשת לפוטנציאל הקרן ולציפייה לצמיחה נוספת, אבל היום עוד גוף משמעותי שמאמין בפוטנציאל ובשווי החברה.

ההשקעה היום

היום התבשרנו כי לאומי פרטנרס תשקיע כ-171 מיליון שקל בזרוע הפסולת של ג’נריישן קפיטל, שמאוגדת תחת חברת בלוג'ן. במסגרת ההשקעה, לאומי פרטנרס תרכוש 10% מהמניות תמורת כ-108 מיליון שקל ישירות מבלוג'ן, וכן תזרים 63 מיליון שקל נוספים בתמורה להנפקת 5% מניות חדשות, ובכך תהפוך לבעלת 15% מהזרוע. העסקה משקפת לזרוע הפסולת שווי לפני הכסף של כ-1.075 מיליארד שקל, גבוה מהשווי שנרשם ביוני 2025. לאחר השלמת העסקה, ג’נריישן תחזיק בכ-65%, קבוצת יעקובי בכ-20 ולאומי פרטנרס בכ-15%.