ווליו בייס מקפיצים את מחיר היעד של מניית חנן מור
חנן מור מניית חברת הנדל"ן חנן מור היא אחת המניות החמות בבורסה בת"א עם עלייה של 56% ב-12 החודשים האחרונים ו-כ-250% בשלוש השנים האחרונות אבל במחלקת המחקר של ווליו בייס חושבים שעדיין יש אפסייד גדול. האנליסט שי ליפמן עדכן היום את מחיר היעד למניית חנן מור מ-20 שקלים ל-24 שקלים, אפסייד של 44% על מחיר הסגירה אתמול.
בהמלצה כתב ליפמן כי "בימים אלו מציינת קבוצת חנן מור עשור לפעילותה. אין ספק כי אם נבחן את המקום בו הקבוצה נמצאת כיום, את היקפי הפעילות ואת הצבר לשנים הקרובות ניתן להעריך כי החברה פעילה כבר תקופה ארוכה משמעותית מעשור. החברה נמצאת בתנופה בכל תחומי פעילותה ואסטרטגיית ההתרחבות שלה היא רוחבית לתחומים המשיקים לפעילות הייזום למגורים המסורתית בה החלה הפעילות. אנו רואים את יצירת זרוע הנדל"ן המניב של החברה כמנוע צמיחה חשוב, הן ברמת ההכנסות העתידיות של החברה, הן בחיזוק ההון והן ביצירת תזרים קבוע שיהווה עוגן יציב אל מול פעילות הייזום למגורים, להערכתנו תזרים זה יקטין את עלויות המימון של החברה. לאחרונה החלה החברה לפעול גם בתחום של ייזום במקרקעין, פעילות זו יצרה לחברה יתרונות או ביצירת מלאי עתידי לייזום למגורים או בהשאת רווחים בעת מכירת הקרקעות לאחר שינויי התב"ע."
תחום הייזום למגורים מהווה את עיקר פעילות החברה. הקבוצה נמצאת בבנייה של 781 יח"ד, כאשר 80% מהן מכורות (627 יח"ד) ובתכנון נמצאות 811 יח"ד. בחודשים האחרונים זכתה החברה בשני מכרזים של מחיר למשתכן. האחד לבניית 242 יח"ד במודיעין בשילוב של 3,250 מ"ר למסחר כאשר החברה רשאית למכור 30% מהדירות במחירי שוק. השני זה 254 יח"ד בראשון לציון בשילוב של 2,100 מ"ר למסחר כאשר החברה רשאית למכור 25% מהדירות במחירי שוק. ליפמן כותב כי שתי עסקאות אלו מבטיחות את הצמיחה בחברה, הן ברמת הפעילות השוטפת של מכירת הדירות והן בהרחבת התיק המניב של החברה, כשאנחנו מייחסים חשיבות גבוהה לאחזקה של מסחר רחוב רציף בבעלות אחת, מה שיסייע לשלוט בתמהיל השוכרים."
החברה פעילה גם בתחום של הקמה של מרכזי מסחר בסביבת פעילות הפרויקטים שבביצוע. לדבריו של ליפמן, "אנו רואים בעין חיובית הקמה של זרוע מניבה שתשמש בעתיד כעוגן אל מול פעילות הייזום ותייצר תזרים יציב וקבוע. נכון להיום נמצאת החברה עם צבר של בניית נכסים מניבים בהיקף של כ- 36 אלפי מ"ר שיניבו להערכתנו מעל ל-42 מיליון שקל NOI".
- רכשו דירה בשכונת אור ים באור עקיבא לפני שנתיים - והרוויחו פי 2
- דווקא בתקופה הזו: "חנן מור החדשה" העלתה מחיר בחריש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.ברבור 30/10/2017 15:41הגב לתגובה זובעיות קשות בתזרים המזומנים
- 4.לא מאמין לנתונים (ל"ת)רן 30/10/2017 15:01הגב לתגובה זו
- 3.רוני 30/10/2017 13:14הגב לתגובה זואז היינו מרוויחים מאות אחוזים! עכשיו ייתכן שיש אפסייד אבל זה לאחר עליה גדולה ואני חושש לרכוש. מחכה לירידה ומימוש כדי להיכנס בשער יותר נמוך ב30% ונשב עליה שנתיים או עד שתעלה 50%...
- עכשיו הם מנסים לקבל תמורה בחיתום (ל"ת)איייי 30/10/2017 17:29הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן 30/10/2017 11:18הגב לתגובה זוכל בר דעת הצופה בנתונים החודשיים והרבעוניים של הריביות, בנייה פעילה, דירות מוכנות אצל הקבלנים, דירות ביד 2, דירות רפאים, הנחות הקבלנים במתנות שווי כסף (כדי שלא ידווח ללמס עלהנחה במחיר המכירה) ועוד, יודע שהספינה כבר מסתובבת ולא יהיה נעים לבעלי חברות הנדלן ובטח שלא למשקיעים השנים הקרובות.
- 1.בני 30/10/2017 10:53הגב לתגובה זואיפה אפשר למצוא?
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
