ווליו בייס מקפיצים את מחיר היעד של מניית חנן מור
חנן מור מניית חברת הנדל"ן חנן מור היא אחת המניות החמות בבורסה בת"א עם עלייה של 56% ב-12 החודשים האחרונים ו-כ-250% בשלוש השנים האחרונות אבל במחלקת המחקר של ווליו בייס חושבים שעדיין יש אפסייד גדול. האנליסט שי ליפמן עדכן היום את מחיר היעד למניית חנן מור מ-20 שקלים ל-24 שקלים, אפסייד של 44% על מחיר הסגירה אתמול.
בהמלצה כתב ליפמן כי "בימים אלו מציינת קבוצת חנן מור עשור לפעילותה. אין ספק כי אם נבחן את המקום בו הקבוצה נמצאת כיום, את היקפי הפעילות ואת הצבר לשנים הקרובות ניתן להעריך כי החברה פעילה כבר תקופה ארוכה משמעותית מעשור. החברה נמצאת בתנופה בכל תחומי פעילותה ואסטרטגיית ההתרחבות שלה היא רוחבית לתחומים המשיקים לפעילות הייזום למגורים המסורתית בה החלה הפעילות. אנו רואים את יצירת זרוע הנדל"ן המניב של החברה כמנוע צמיחה חשוב, הן ברמת ההכנסות העתידיות של החברה, הן בחיזוק ההון והן ביצירת תזרים קבוע שיהווה עוגן יציב אל מול פעילות הייזום למגורים, להערכתנו תזרים זה יקטין את עלויות המימון של החברה. לאחרונה החלה החברה לפעול גם בתחום של ייזום במקרקעין, פעילות זו יצרה לחברה יתרונות או ביצירת מלאי עתידי לייזום למגורים או בהשאת רווחים בעת מכירת הקרקעות לאחר שינויי התב"ע."
תחום הייזום למגורים מהווה את עיקר פעילות החברה. הקבוצה נמצאת בבנייה של 781 יח"ד, כאשר 80% מהן מכורות (627 יח"ד) ובתכנון נמצאות 811 יח"ד. בחודשים האחרונים זכתה החברה בשני מכרזים של מחיר למשתכן. האחד לבניית 242 יח"ד במודיעין בשילוב של 3,250 מ"ר למסחר כאשר החברה רשאית למכור 30% מהדירות במחירי שוק. השני זה 254 יח"ד בראשון לציון בשילוב של 2,100 מ"ר למסחר כאשר החברה רשאית למכור 25% מהדירות במחירי שוק. ליפמן כותב כי שתי עסקאות אלו מבטיחות את הצמיחה בחברה, הן ברמת הפעילות השוטפת של מכירת הדירות והן בהרחבת התיק המניב של החברה, כשאנחנו מייחסים חשיבות גבוהה לאחזקה של מסחר רחוב רציף בבעלות אחת, מה שיסייע לשלוט בתמהיל השוכרים."
החברה פעילה גם בתחום של הקמה של מרכזי מסחר בסביבת פעילות הפרויקטים שבביצוע. לדבריו של ליפמן, "אנו רואים בעין חיובית הקמה של זרוע מניבה שתשמש בעתיד כעוגן אל מול פעילות הייזום ותייצר תזרים יציב וקבוע. נכון להיום נמצאת החברה עם צבר של בניית נכסים מניבים בהיקף של כ- 36 אלפי מ"ר שיניבו להערכתנו מעל ל-42 מיליון שקל NOI".
- רכשו דירה בשכונת אור ים באור עקיבא לפני שנתיים - והרוויחו פי 2
- דווקא בתקופה הזו: "חנן מור החדשה" העלתה מחיר בחריש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.ברבור 30/10/2017 15:41הגב לתגובה זובעיות קשות בתזרים המזומנים
- 4.לא מאמין לנתונים (ל"ת)רן 30/10/2017 15:01הגב לתגובה זו
- 3.רוני 30/10/2017 13:14הגב לתגובה זואז היינו מרוויחים מאות אחוזים! עכשיו ייתכן שיש אפסייד אבל זה לאחר עליה גדולה ואני חושש לרכוש. מחכה לירידה ומימוש כדי להיכנס בשער יותר נמוך ב30% ונשב עליה שנתיים או עד שתעלה 50%...
- עכשיו הם מנסים לקבל תמורה בחיתום (ל"ת)איייי 30/10/2017 17:29הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן 30/10/2017 11:18הגב לתגובה זוכל בר דעת הצופה בנתונים החודשיים והרבעוניים של הריביות, בנייה פעילה, דירות מוכנות אצל הקבלנים, דירות ביד 2, דירות רפאים, הנחות הקבלנים במתנות שווי כסף (כדי שלא ידווח ללמס עלהנחה במחיר המכירה) ועוד, יודע שהספינה כבר מסתובבת ולא יהיה נעים לבעלי חברות הנדלן ובטח שלא למשקיעים השנים הקרובות.
- 1.בני 30/10/2017 10:53הגב לתגובה זואיפה אפשר למצוא?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
