בנק ישראל בדק - עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק ליצואנים?
בנק ישראל פרסם היום קטע מתוך הדו"ח השנתי לשנת 2016, שצפוי לצאת לאוויר ביום רביעי הקרוב, המתייחס להשפעת שער החליפין על הייצוא. נזכיר כי משנת 2008 המשק המקומי חשוף להליך מתמשך של התחזקות השקל, ומנגד בנק ישראל מנסה למתן את ההשפעה מעת לעת על ידי רכישות מט"ח בשוק, וזאת כדי לתמוך ביצואנים.
בבנק ישראל בדקו את הקשר בין שינויים בשער החליפין (הריאלי) לבין הייצוא. או במלים אחרות, עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק המט"ח ליצואנים, ואילו ענפים במשק הכי רגישים לשינויי מטבע.
נסביר שלא כל כך קל להעריך את ההשפעה: פיחות ריאלי של השקל משפיע לחיוב על הייצוא, ומנגד עלייה בייצוא מובילה לייסוף ריאלי (ראו עלייה בהיצע המט"ח) - מה שמקזז את ההשפעה של הראשון. עם זאת, לשם הבדיקה, בבנק ישראל לקחו בחשבון כי שינויים בתנועות ההון משפיעים על שוק המט"ח במהירות, בשעה ששער החליפין משפיע על היצוא הכמותי בעיקר בפיגור.
בשורה התחתונה, בבנק ישראל מצאו כי במרבית הענפים שער החליפין משפיע באופן חיובי ומובהק על היצוא, וזאת באופן מעט גבוהה מהתוצאות שהם הכירו בעבר. לפיחות בשער החליפין יש השפעה חיובית על היצוא: פיחות בשיעור של 1% מוביל לעלייה ביצוא של 0.3%-0.6% בפיגור של שנתיים. לפי הממצאים, ההשפעה החיובית מגיעה לשיא עצמתה בפיגור (בין תנועות ההון לייצוא הכמותי) של כשנתיים, מתוך הנחה ששער החליפין אינו משפיע על היצוא בתוך אותה שנה.
- 11.גיורא 27/03/2017 00:52הגב לתגובה זוהמצב הולך להיפוך בוודאות 1$= 13 ש"ח
- 10.2006 יורו 5.60 היום 3.80 (ל"ת)מה לא ברור 26/03/2017 14:49הגב לתגובה זו
- 9.דוד 26/03/2017 14:01הגב לתגובה זובהצלחה.המלחמה האחרונה.
- 8.אייל 26/03/2017 13:47הגב לתגובה זוהספקולנטים עושים בי"ס לבנק ישראל מיום שישי בצהריים עד הלילה, לא ברור למה בנק ישראל לא מגיב, יכול להעביר פקודות קניה דרך בנקים זרים שימו לב, מחר המשך קניות של בנק ישראל ואז דולר יקפוץ ב 1%-1.5%
- 7.נחום 26/03/2017 13:30הגב לתגובה זוהכל בלוף אחד גדול הם רוצים פקיעה 3,65 ולא תעזור שום כתבה ושום התערבות של הנדידה
- 6.יעקב 26/03/2017 13:26הגב לתגובה זוהאגח אינם מביאים תועלת כנל פיקדונות שיקלי והדולר נמוך מאוד וכשעמך יתעורר עלול להיות מאוחר מדי
- 5.את השיטה של קניית דולרים המציא פישר הנגיד הקודם (ל"ת)מאיר פ 26/03/2017 13:19הגב לתגובה זו
- 4.מאיר פ 26/03/2017 13:18הגב לתגובה זואינטרס ברור של האוצר, בנק ישראל והיבואנים לתסף את השקל.. כך נכנסים מיסים רבים מרכב ויבוא אחר כי היבואנים לא מורידים מחירים... היצואנים קונים הגנות ומעשירים עוד קצת את הבנקים עוד מיסים... כל הקניות של בנק ישראל קניות דולריות ומטח אחר הם בלופה בלוםה
- 3.בנק ישראל עוזר לעשירים ופוגע בשכבות הנמוכות במעשיו (ל"ת)דולר נמוך זה טוב 26/03/2017 13:06הגב לתגובה זו
- 2.אהרון 26/03/2017 13:00הגב לתגובה זושקל חלש עוזר לא רק יצואני מוצרים תעשייתיים כי אם אולי אף יותר לתיירות נכנסת ומצמצמת את היוצאת . כך שיש יותר עבודה . נתון האבטלה מסורס ולא אמתי כי הוא לוקח בחשבון מועסק של 4 ו5 שעות כלא מובטל ואולי החמור ביותר עובדים מתחת לשכר מינימום נחשבים כמועסקים . זה שקר הכלכלה החזקה על קרעי תרנגולת של האקזיטים
- 1.כוזרי 26/03/2017 12:35הגב לתגובה זומדוע שקל חזק מול דולר פוגע ביצרנים לשוק המקומי ? כאשר הדולר חלש לא כדאי לייצר בארץ - לא רהיטים - לא הלבשה - אפילו לא ירקות ובשר - מה התוצאה? פחות עבודה לאזרחי ישראל - ומה עוד כן ? כדאי לייבא - אבל אם אין עבודה אין כסף לקנות - אז מה החוכמה???
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
קרסו מוטורס: צ׳רי תומכת בתוצאות אבל המלאי זינק ליותר מפי שניים וחצי
הכנסות קרסו עלו בכ-22% ברבעון ל-2.15 מיליארד שקל והרווח הנקי טיפס ל-77.6 מיליון שקל, כשמכירות צ׳רי ממשיכות להוביל את הצמיחה; המלאי קופץ לרמה של 3.22 מיליארד שקל ומעלה סימני שאלה לגבי קצב המסירות בענף הרכב
קרסו מוטורס קרסו מוטורס 0% מסכמת רבעון שלישי עם שיפור ניכר בשורה העליונה ובשורה התחתונה, לצד המשך התרחבות משמעותית בפעילות הליבה של מכירת רכב חדש. הצמיחה ניכרת כמעט בכל רכיבי הפעילות, ובמרכזה תרומה בולטת של צ’רי, שהפך למנוע מרכזי בתמהיל הדגמים של החברה. התוצאות ברמת השורות נראות טוב, אבל אם מסתכלים מתחת למכסה המנוע רואים קפיצה חריגה בהיקף המלאי, שטיפס ל-3.224 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר, לעומת 1.231 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זה גידול של כ-1.99 מיליארד שקל, המשקף עלייה של פי 2.6 ברמת המלאי, מה שמעלה שאלות על קצב המסירה הצפוי של החברה ברבעונים הבאים כמו גם על המצב בענף בכלל. מצד שני, סעיף המקדמות מלקוחות עלה ל-380 מיליון שקל לעומת 209 מיליון שקל בשנה שעברה, מה שאולי מרמז על עסקאות שטרם נמסרו ויוכרו בהמשך.
קרסו פועלת תחת המותג פריסבי ומרכזת תחתיה את יבוא ושיווק המותגים רנו, ניסאן, דאצ'יה, אינפיניטי, צ'רי ו-Xpeng. לצידה פועלת פעילות הליסינג וההשכרה באמצעות פסיפיק רכב ותחבורה, פעילות מימון חוץ-בנקאי, שירותים נלווים ופעילות דו-גלגלית באמצעות מטרו מוטור שנרכשה השנה במלואה. הרבעון הנוכחי הוא הראשון שבו איחוד מלא של מטרו מוטור מופיע לאורך כל תקופת הדוח, והשפעתו ניכרת בכל נתוני ההכנסות, המכירות והמלאי.
עיקרי התוצאות
במהלך הרבעון השלישי הגיעו הכנסות החברה ל-2.15 מיליארד שקל, עלייה של כ-22% לעומת כ-1.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע מעלייה בהיקף מכירות הרכב החדש ומהתרחבות בפעילות השירותים, המימון ושאר התחומים. החברה מסרה ברבעון 12,748 כלי רכב, לעומת 8,490 בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכם, 2,429 כלי רכב הם של מטרו מוטור, אשר פעילותה אוחדה בחברה החל מהרבעון השני. הרווח הגולמי ברבעון עלה ל-368.5 מיליון שקל ושמר על שיעור רווחיות דומה לזה של השנה שעברה. הרווח מפעולות רגילות עלה ל-169.9 מיליון שקל לעומת 167.6 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר הוצאות הפרסום, הרחבת אולמות התצוגה ואיחוד פעילות מטרו תרמו לעלייה בהוצאות התפעול. הרווח הנקי של החברה עלה ל-77.6 מיליון שקל לעומת 74.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר גידול בהוצאות המימון קוזז ברווחים מנגזרים פיננסיים והפרשי שער בהיקף של כ-25 מיליון שקל.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ההכנסות ל-6.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-35% לעומת 4.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופה זו מסרה החברה 36,652 כלי רכב לעומת 21,612 בתקופה המקבילה, כאשר 4,657 מהמסירות הן של כלי רכב דו-גלגליים ממטרו מוטור. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל-1.1 מיליארד שקל, והרווח מפעולות רגילות הגיע ל-576.6 מיליון שקל לעומת 447.1 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הסתכם ב-300 מיליון שקל, עלייה של כ-50% לעומת 200.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כאשר התרומה המרכזית לשיפור הגיעה מצמיחה תפעולית ומרווח בהיקף 74.8 מיליון שקל מנגזרים פיננסיים והפרשי שער.
- צ'רי מסדרת לקרסו תוצאות טובות
- קרסו רכב: עליה של 65.5% ברווח הנקי ל-108.5 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
