בנק ישראל בדק - עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק ליצואנים?

מאז שנת 2008 המשק חשוף לייסוף מתמשך של השקל. בבנק ישראל בדקו את ההשפעה של התחזקות השקל על הייצוא
גיא בן סימון | (11)

בנק ישראל פרסם היום קטע מתוך הדו"ח השנתי לשנת 2016, שצפוי לצאת לאוויר ביום רביעי הקרוב, המתייחס להשפעת שער החליפין על הייצוא. נזכיר כי משנת 2008 המשק המקומי חשוף להליך מתמשך של התחזקות השקל, ומנגד בנק ישראל מנסה למתן את ההשפעה מעת לעת על ידי רכישות מט"ח בשוק, וזאת כדי לתמוך ביצואנים.

בבנק ישראל בדקו את הקשר בין שינויים בשער החליפין (הריאלי) לבין הייצוא. או במלים אחרות, עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק המט"ח ליצואנים, ואילו ענפים במשק הכי רגישים לשינויי מטבע.

נסביר שלא כל כך קל להעריך את ההשפעה: פיחות ריאלי של השקל משפיע לחיוב על הייצוא, ומנגד עלייה בייצוא מובילה לייסוף ריאלי (ראו עלייה בהיצע המט"ח) - מה שמקזז את ההשפעה של הראשון. עם זאת, לשם הבדיקה, בבנק ישראל לקחו בחשבון כי שינויים בתנועות ההון משפיעים על שוק המט"ח במהירות, בשעה ששער החליפין משפיע על היצוא הכמותי בעיקר בפיגור.

בשורה התחתונה, בבנק ישראל מצאו כי במרבית הענפים שער החליפין משפיע באופן חיובי ומובהק על היצוא, וזאת באופן מעט גבוהה מהתוצאות שהם הכירו בעבר. לפיחות בשער החליפין יש השפעה חיובית על היצוא: פיחות בשיעור של 1% מוביל לעלייה ביצוא של 0.3%-0.6% בפיגור של שנתיים. לפי הממצאים, ההשפעה החיובית מגיעה לשיא עצמתה בפיגור (בין תנועות ההון לייצוא הכמותי) של כשנתיים, מתוך הנחה ששער החליפין אינו משפיע על היצוא בתוך אותה שנה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    גיורא 27/03/2017 00:52
    הגב לתגובה זו
    המצב הולך להיפוך בוודאות 1$= 13 ש"ח
  • 10.
    2006 יורו 5.60 היום 3.80 (ל"ת)
    מה לא ברור 26/03/2017 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דוד 26/03/2017 14:01
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה.המלחמה האחרונה.
  • 8.
    אייל 26/03/2017 13:47
    הגב לתגובה זו
    הספקולנטים עושים בי"ס לבנק ישראל מיום שישי בצהריים עד הלילה, לא ברור למה בנק ישראל לא מגיב, יכול להעביר פקודות קניה דרך בנקים זרים שימו לב, מחר המשך קניות של בנק ישראל ואז דולר יקפוץ ב 1%-1.5%
  • 7.
    נחום 26/03/2017 13:30
    הגב לתגובה זו
    הכל בלוף אחד גדול הם רוצים פקיעה 3,65 ולא תעזור שום כתבה ושום התערבות של הנדידה
  • 6.
    יעקב 26/03/2017 13:26
    הגב לתגובה זו
    האגח אינם מביאים תועלת כנל פיקדונות שיקלי והדולר נמוך מאוד וכשעמך יתעורר עלול להיות מאוחר מדי
  • 5.
    את השיטה של קניית דולרים המציא פישר הנגיד הקודם (ל"ת)
    מאיר פ 26/03/2017 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאיר פ 26/03/2017 13:18
    הגב לתגובה זו
    אינטרס ברור של האוצר, בנק ישראל והיבואנים לתסף את השקל.. כך נכנסים מיסים רבים מרכב ויבוא אחר כי היבואנים לא מורידים מחירים... היצואנים קונים הגנות ומעשירים עוד קצת את הבנקים עוד מיסים... כל הקניות של בנק ישראל קניות דולריות ומטח אחר הם בלופה בלוםה
  • 3.
    בנק ישראל עוזר לעשירים ופוגע בשכבות הנמוכות במעשיו (ל"ת)
    דולר נמוך זה טוב 26/03/2017 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אהרון 26/03/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    שקל חלש עוזר לא רק יצואני מוצרים תעשייתיים כי אם אולי אף יותר לתיירות נכנסת ומצמצמת את היוצאת . כך שיש יותר עבודה . נתון האבטלה מסורס ולא אמתי כי הוא לוקח בחשבון מועסק של 4 ו5 שעות כלא מובטל ואולי החמור ביותר עובדים מתחת לשכר מינימום נחשבים כמועסקים . זה שקר הכלכלה החזקה על קרעי תרנגולת של האקזיטים
  • 1.
    כוזרי 26/03/2017 12:35
    הגב לתגובה זו
    מדוע שקל חזק מול דולר פוגע ביצרנים לשוק המקומי ? כאשר הדולר חלש לא כדאי לייצר בארץ - לא רהיטים - לא הלבשה - אפילו לא ירקות ובשר - מה התוצאה? פחות עבודה לאזרחי ישראל - ומה עוד כן ? כדאי לייבא - אבל אם אין עבודה אין כסף לקנות - אז מה החוכמה???
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.