בנק ישראל בדק - עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק ליצואנים?
בנק ישראל פרסם היום קטע מתוך הדו"ח השנתי לשנת 2016, שצפוי לצאת לאוויר ביום רביעי הקרוב, המתייחס להשפעת שער החליפין על הייצוא. נזכיר כי משנת 2008 המשק המקומי חשוף להליך מתמשך של התחזקות השקל, ומנגד בנק ישראל מנסה למתן את ההשפעה מעת לעת על ידי רכישות מט"ח בשוק, וזאת כדי לתמוך ביצואנים.
בבנק ישראל בדקו את הקשר בין שינויים בשער החליפין (הריאלי) לבין הייצוא. או במלים אחרות, עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק המט"ח ליצואנים, ואילו ענפים במשק הכי רגישים לשינויי מטבע.
נסביר שלא כל כך קל להעריך את ההשפעה: פיחות ריאלי של השקל משפיע לחיוב על הייצוא, ומנגד עלייה בייצוא מובילה לייסוף ריאלי (ראו עלייה בהיצע המט"ח) - מה שמקזז את ההשפעה של הראשון. עם זאת, לשם הבדיקה, בבנק ישראל לקחו בחשבון כי שינויים בתנועות ההון משפיעים על שוק המט"ח במהירות, בשעה ששער החליפין משפיע על היצוא הכמותי בעיקר בפיגור.
בשורה התחתונה, בבנק ישראל מצאו כי במרבית הענפים שער החליפין משפיע באופן חיובי ומובהק על היצוא, וזאת באופן מעט גבוהה מהתוצאות שהם הכירו בעבר. לפיחות בשער החליפין יש השפעה חיובית על היצוא: פיחות בשיעור של 1% מוביל לעלייה ביצוא של 0.3%-0.6% בפיגור של שנתיים. לפי הממצאים, ההשפעה החיובית מגיעה לשיא עצמתה בפיגור (בין תנועות ההון לייצוא הכמותי) של כשנתיים, מתוך הנחה ששער החליפין אינו משפיע על היצוא בתוך אותה שנה.
- 11.גיורא 27/03/2017 00:52הגב לתגובה זוהמצב הולך להיפוך בוודאות 1$= 13 ש"ח
- 10.2006 יורו 5.60 היום 3.80 (ל"ת)מה לא ברור 26/03/2017 14:49הגב לתגובה זו
- 9.דוד 26/03/2017 14:01הגב לתגובה זובהצלחה.המלחמה האחרונה.
- 8.אייל 26/03/2017 13:47הגב לתגובה זוהספקולנטים עושים בי"ס לבנק ישראל מיום שישי בצהריים עד הלילה, לא ברור למה בנק ישראל לא מגיב, יכול להעביר פקודות קניה דרך בנקים זרים שימו לב, מחר המשך קניות של בנק ישראל ואז דולר יקפוץ ב 1%-1.5%
- 7.נחום 26/03/2017 13:30הגב לתגובה זוהכל בלוף אחד גדול הם רוצים פקיעה 3,65 ולא תעזור שום כתבה ושום התערבות של הנדידה
- 6.יעקב 26/03/2017 13:26הגב לתגובה זוהאגח אינם מביאים תועלת כנל פיקדונות שיקלי והדולר נמוך מאוד וכשעמך יתעורר עלול להיות מאוחר מדי
- 5.את השיטה של קניית דולרים המציא פישר הנגיד הקודם (ל"ת)מאיר פ 26/03/2017 13:19הגב לתגובה זו
- 4.מאיר פ 26/03/2017 13:18הגב לתגובה זואינטרס ברור של האוצר, בנק ישראל והיבואנים לתסף את השקל.. כך נכנסים מיסים רבים מרכב ויבוא אחר כי היבואנים לא מורידים מחירים... היצואנים קונים הגנות ומעשירים עוד קצת את הבנקים עוד מיסים... כל הקניות של בנק ישראל קניות דולריות ומטח אחר הם בלופה בלוםה
- 3.בנק ישראל עוזר לעשירים ופוגע בשכבות הנמוכות במעשיו (ל"ת)דולר נמוך זה טוב 26/03/2017 13:06הגב לתגובה זו
- 2.אהרון 26/03/2017 13:00הגב לתגובה זושקל חלש עוזר לא רק יצואני מוצרים תעשייתיים כי אם אולי אף יותר לתיירות נכנסת ומצמצמת את היוצאת . כך שיש יותר עבודה . נתון האבטלה מסורס ולא אמתי כי הוא לוקח בחשבון מועסק של 4 ו5 שעות כלא מובטל ואולי החמור ביותר עובדים מתחת לשכר מינימום נחשבים כמועסקים . זה שקר הכלכלה החזקה על קרעי תרנגולת של האקזיטים
- 1.כוזרי 26/03/2017 12:35הגב לתגובה זומדוע שקל חזק מול דולר פוגע ביצרנים לשוק המקומי ? כאשר הדולר חלש לא כדאי לייצר בארץ - לא רהיטים - לא הלבשה - אפילו לא ירקות ובשר - מה התוצאה? פחות עבודה לאזרחי ישראל - ומה עוד כן ? כדאי לייבא - אבל אם אין עבודה אין כסף לקנות - אז מה החוכמה???
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ויותר שליטה
המהלך נועד להרחיב את אפשרויות ההשקעה ולחזק את התחרות. שיתוף פעולה מתרחב עם אנליסט קרנות נאמנות עומד בבסיס המהלך, שמגיע בזמן שבו השוק מצפה לתחילת הורדות ריבית. המדדים החדשים מציעים פיזור רחב, מגבלות חשיפה מחמירות והעדפה לדירוגי אשראי גבוהים, ומיועדים
לספק למשקיעים שכבת יציבות נוספת בתקופה תנודתית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב ממשיכה להתקדם במהלך ארוך טווח של הרחבת מגוון המוצרים בשוק ההון המקומי, וכעת היא מציגה שלושה מדדי אג"ח חדשים, שיפותחו ויושקו בשיתוף עם אנליסט קרנות נאמנות. ההשקה מתוזמנת לרגע כלכלי רגיש, על רקע ציפיות גוברות והולכות להפחתת ריבית כבר במהלך החודש הקרוב - מה שמחזיר את שוק האג"ח למרכז הבמה, ופותח חלון הזדמנויות למשקיעים המחפשים חשיפה יציבה ומבוקרת.
שיתוף הפעולה בין הבורסה לבין אנליסט אינו חדש: הוא החל כבר בספטמבר 2024, עם השקת שלושה מדדי מניות בבלעדיות, בהם מדד ת"א 200 ומדד ת"א 50 ריאלי, וכעת הוא מתרחב גם לתחום האג"ח. עבור הבורסה זהו חלק ממגמה מואצת של פיתוח מדדי בלעדיות; שלוש השנים האחרונות לבדן כללו כשלושים מדדים חדשים שפותחו יחד עם גופים מוסדיים מובילים. עבור אנליסט, מדובר בהזדמנות להעמיק את מגוון המוצרים הפסיביים שהיא מציעה ולהרחיב את סל הפתרונות למשקיעים.
שלושת המדדים החדשים יקיפו שלושה מקטעים מרכזיים בשוק האג"ח: אג"ח שקליות רחבות היקף, אג"ח בדירוג A עם פיזור מוגבר בין מנפיקים, ואג"ח בדירוג AA - שכבת סיכון נמוכה יותר - עם אותה שיטת פיזור מבוקרת. הראשון מביניהם, תל בונד 60 שקלי, מספק חשיפה ל-60 סדרות אג"ח לא צמודות, כשכל סדרה מוגבלת למשקל מרבי של 2% וכל מנפיק יכול להיכלל במדד עם סדרה אחת בלבד. המבנה הזה מעניק למשקיע פיזור רחב מאוד ומקטין את הסיכון מריכוזיות גבוהה. מדובר בהמשך ישיר למדד תל בונד 60 צמודות, שנחשב אחד הפופולריים ביותר בבורסה, ונכון להיום מנוהלים על בסיסו כמעט 9 מיליארד שקל ב-16 קרנות סל ומוצרי מעקב נוספים.
המדד השני, תל בונד A פיזור מנפיקים, משנה את נקודת האיזון המקובלת בשוק: במקום להגביל את החשיפה לכל סדרה בודדת, הוא מגביל את החשיפה למנפיק כולו ל-1.5% בלבד. השיטה הזאת מאפשרת פיזור אמיתי בתוך קבוצת הדירוג A, שבה פועלות עשרות חברות גדולות במשק. המדד יכלול 201 סדרות שמקורן ב-81 מנפיקים, כולם עם זיקה ישראלית - מה שמעניק למשקיע סל רחב מאוד של אג"ח בדירוג בינוני־גבוה, תוך צמצום הסיכון מריכוזיות יתר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדד השלישי, תל בונד AA פיזור מנפיקים, בנוי על אותו עיקרון אך פונה לשכבה הבטוחה יותר של שוק האג"ח התאגידי - זו שכוללת מנפיקים בדירוג AA. תקרת החשיפה למנפיק תגיע כאן ל-2.5%, והמדד יכלול 191 סדרות מ-54 מנפיקים. קבוצת הדירוג הזו מציעה למנהלי תיק השקעות מרווחי סיכון נמוכים יותר והסתברות גבוהה יותר לעמידה בהתחייבויות, ולכן המדד מהווה פתרון יציב במיוחד למשקיעים שמחפשים עוגן סולידי בתיק.
