מנכ"ל eLoan: "אנחנו מגשרים על פערי הריביות בין לווים למלווים; השוק יהיה שווה בשנים הקרובות כ-200 מיליארד שקל"

מנכ"ל eLoan מסביר מהן הלוואות חברתיות, כיצד עובד הפורמט, ובעצם מנסה להתחרות בבנקים

גיא ארז | (2)
נושאים בכתבה אילואן

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שלחה בחודש שעבר מכתב לוועדת הכספים ובו טענה כי הרפורמות שקודמו ואלה שיצאו לפועל צפויות "לשנות את פניה של הבנקאות בשנים הקרובות". האם בנק ישראל ושר האוצר משה כחלון יצליחו לעשות לבנקים את מה שנעשה לשוק הסלולר ולהפחית משמעותית את העלויות לצרכנים?

 

עמית לוינשטיין, מנכ"ל חברת eLoan, מסביר בראיון ל-Bizportal על חברות ה-P2P שמעניקות הלוואות בין אנשים ומנסות לתת תחרות לבנקים. ''באנו לגשר על הפער בין הריביות", אומר לוינשטיין, בנקאי לשעבר. לטענתו, "לא סביר ששני לקוחות של הבנק יבואו יחד לסניף, כשאחד ילווה 50 אלף ויקבל ריבית אפסית, והשני לווה 50 אלף וישלם ריבית של 10%. הסיבה שהסידור הזה עובד היא כי זו האלטרנטיבה היחידה שאנחנו מכירים".

 

גם כשהריבית אפסית, יקר להלוות כסף בישראל: חברות כרטיסי האשראי עדיין לא הציגו את התוצאות לסיכום שנת 2015. את הרבעון השלישי של השנה החולפת סיימו עם זינוק של 25% באשראי החוץ בנקאי בהשוואה לתקופה המקבילה שהגיע לרמה של 7.5 מיליארד שקל.

מנגד, אופציית החיסכון בישראל נמוכה כשהריבית שנקבל מהבנק היא אפסית, וכדי לקבל תשואה גבוהה יש לקחת סיכונים בשוק ההון או בנדל"ן. מכאן, נשאלת השאלה - האם החוסך או המלווה הממוצע יכול לקבל בישראל ריביות נוחות יותר?

חברה כמו eLoan, שכמוה פועלות עוד 2 חברות אחרות בארץ, מציעה בעצם לתווך בין מלווים ולווים - תוך נתינת ריבית גבוהה יותר למלווה, נמוכה יותר ללווה - ולגזור בעצמה קופון על ההפרשים ביניהם, כאשר מול האלטרנטיבה, ולפני שנדבר על התהליך עצמו, מדובר בתנאים עדיפים.

לא מדובר ברעיון מקורי או חדש, כשכבר בשנת 2008, עם תחילת תהליך התאפסות הריביות בעולם, קמה חברת ZOPA שיצרה את הפורמט הזה. בהמשך קמו חברות נוספות, וחלקן אף ציבוריות.

לוינשטיין הציג בגאווה את אתר החברה, שמאפשר תוך מילוי פרטים בודדים בלבד - קבלת הלוואה בגובה של עד 47,500 שקל, לפרק זמן של עד 5 שנים.  גובה הריבית אותו ישלם המלווה תלוי באיתנותו הכלכלית, לאחר שידורג באחת מ-25 הרמות שהציבה החברה, והיא תנוע בין 4.7% לשנה עבור הלקוחות 'החזקים', ועד ל-11.65% עבור ה'חלשים'. "בעזרת האלגוריתם שפיתחנו, אנחנו מוודאים שהנתונים אמיתיים:  אם תינתן גישה המערכת האוטומטית עושה את זה, בתהליך טכנולוגי ידוע שנקרא 'סקרייפינג'. המפקח על הבנקים אישר להשתמש בזה, והאלגוריתם שלנו יוודא האם הצהרתו אמיתית". 

מה מודל ההכנסות שלכם?

"ההפרש בין הריביות למלווים וללווים, יחד עם 0.5% מכל 'פיימנט' שהתקבל. זה הרבה יותר זול מהבנקים והמוסדיים. הממוצע אצל הבנקים הוא בין 9%-10% ובחברות האשראי זה מעל 11% בפועל. מדובר בפתרון למעמד הביניים שכורע תחת עלויות המחיה, שללא קומבינות בבנק פשוט 'נדפק' עם ריביות לא הגיוניות".

זה לא קל מדי לקבל כסף? 

"אנחנו דוחים 80% מהבקשות להלוואה. מדובר בתהליך שלוקח שעה, ובעזרת המערכת שבנינו אנחנו מבררים את היתכנות ההלוואה". 

מי לא יקבל הלוואה?

"זו הנוסחה המנצחת שלנו: בעזרת פיתוח של החברה, מודלים סטטיסטיים ואפילו דרך הרשתות החברתיות.  מדובר בניהול סיכונים טוב מאוד". והביטחון למשקיע הוא הפיזור הרב מול כולם, כאן המקום להזכיר, שהחברה עצמה (בהתאם לפורמט) אינה זו שמלווה את הכסף: המלווים הם המשתמשים שבחרו בכך, עבור תשואות שבין 2.8% ל-9.95% לשנה - בהתאם לרמת הסיכון שבחרו לקחת: "אני לא נותן לאף אדם להלוות יותר מ-1,000 שקל לכל הלוואה.  ניתן לראות את רשימת האנשים להם הוא מלווה כרגע, מספר התשלומים שנותרו, ואת הריבית שהוא מקבל מכל עסקה שכזו, בהתאם לדירוג. מלווה יוכל לבחור מ'מלאי האופציות' אילו השקעות נראות לו.

לוינשטיין טוען בתוקף כי לא מדובר בעסק מסוכן עבור המלווים, שכלל לא יודעים למי נתנו את הכסף: "אנחנו שמרנים יותר מהבנקים, ומציגים הערכות קשוחות יותר. לכן גם מכריחים את הפיזור להרבה הלוואות. אנחנו מראים גם את ההלוואות בפיגור, את השלב בו הם נמצאים , יחד עם צפי לגביה, וכו'. 

ההיסטוריה מראה אינספור פעמים כי אנשים שניסו לעשות כסף מהיר 'אכלו אותה' בסוף.

"זה מה שיפה כאן: זו לא דרך זריזה, אלא דרך הוגנת. המשקיע לא שם את הכסף אצל מישהו בודד, אלא מפזר את השקעתו אצל המון אנשים שונים".

אבל המשקיע לא מכיר אותם ולא יודע מה מצבם הכלכלי.

"נכון, אבל לפי המודל שלנו אחוז ה'דיפולט' של הלווים נורא נמוך, ועומד עד 0.5% בלבד, ל-70% אנחנו מסרבים לתת הלוואות, כך שהתנאים מאוד מחמירים. 

'זרם השאלות' בסגנון זה גרם ללוינשטיין לציין כי בשנת 2015 בית ההשקעות 'מיטב דש' קנה בדילול מלא 19.9% ממניות החברה באקוויטי: "זה מראה שהם מאוד מאמינים בהתפתחות אחרת בתחום האשראי. הם לא היו מוכנים להפסיד את המוניטין שלהם ואת הכסף: הם בדקו אותנו במשך 11 חודשים, עם מפקח חיצוני. מבחינתי זה מעבר לחותמת כשרות, אלא אמונה בדרך שהיא הדבר הבא: אם גוף סולידי כמו 'מיטב דש' מסמן משהו, זה אומר שזה הכיוון שהשוק הולך אליו".

לטענתו של המנכ"ל, מדובר ב"חברה הפיננסית הכי שקופה בארץ: כל אחד יכול לראות את רשימת ההלוואות שהתקבלו, אלו שממתינות למסמכים וכו'. כל גולש יכול להיחשף למידע הזה, אפילו אם לא נרשם לאתר, יחד עם המסמכים המשפטיים של החברה, ואפילו את הסכם הנאמנות האישי שלי".

 

יש סיכוי שאדם ש'מסורב הלוואה' מהבנקים יקבל הלוואה אצלכם?

"כן, וזה יקרה יותר ויותר: מערכת החיתום שלו טובה יותר.  הוא פשוט יקבל את ההלוואה בתשואות גבוהות יותר. המלווה יוכל להחליט אם הוא מוכן 'להשקיע' ברמת סיכון כזו או לא. אני לא קובע בשבילך כלום".

מה קורה אם אדם לא מחזיר את הכסף? המלווה לו אפילו לא פגש אותו. 

"אנחנו משתמשים באמצעי הגביה הרגילים: שטר חוב שהולך להוצאה לפועל באמצעות עורכי דין. אנחנו יותר יעילים בגבייה מהבנקים. אני מאוד מעודד את החברה לתת הלוואות אחד לשני, אבל צריכים להבין שצריך גם להחזיר. יש לנו הצדקה ציבורית לפעול במסגרת החוק, ובצורה הכי אסרטיבית שיש - כדי להשיב את החוב.

מה יעדי החברה לשנים הקרובות?

" אני רוצה להיות תוך חמש שנים 5% משוק ההלוואות, זה שוק שהולך וגדל. לדעתי, השוק יהיה שוק ששוויו בשנים הקרובות יהיה כ-200 מיליארד שקל.

איך הרגולטורים תופסים חברות כמוכם?

"אנחנו בהידברות עם הרגולטורים, ואני חושב שהם רואים את זה כדבר מבורך.  חשוב שייכנסו שחקנים חדשים לשוק הזה. קיבלנו אישורים ממשרד האוצר, המשפטים ומהרשות לניירות ערך".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוד 09/02/2016 13:27
    הגב לתגובה זו
    בזמן הזה הבנקים נתנו עשרות מילארדים הלוואות למשקי בית ולא לדיור .ועוד עשרות מיליארדים לדיור.אתם אפילו לא מגרדים את האלפית האחוז שלהם.אז תורידו פרופיל
  • 1.
    גסי 08/02/2016 14:57
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה שיהיו בנקים קטנים וממוסדים? הגנה של רשיון בנק רק תטיב עם כולם
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?