מנכ"ל eLoan: "אנחנו מגשרים על פערי הריביות בין לווים למלווים; השוק יהיה שווה בשנים הקרובות כ-200 מיליארד שקל"

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שלחה בחודש שעבר מכתב לוועדת הכספים ובו טענה כי הרפורמות שקודמו ואלה שיצאו לפועל צפויות "לשנות את פניה של הבנקאות בשנים הקרובות". האם בנק ישראל ושר האוצר משה כחלון יצליחו לעשות לבנקים את מה שנעשה לשוק הסלולר ולהפחית משמעותית את העלויות לצרכנים?   עמית לוינשטיין, מנכ"ל חברת eLoan, מסביר בראיון ל-Bizportal על חברות ה-P2P שמעניקות הלוואות בין אנשים ומנסות לתת תחרות לבנקים. ''באנו לגשר על הפער בין הריביות", אומר לוינשטיין, בנקאי לשעבר. לטענתו, "לא סביר ששני לקוחות של הבנק יבואו יחד לסניף, כשאחד ילווה 50 אלף ויקבל ריבית אפסית, והשני לווה 50 אלף וישלם ריבית של 10%. הסיבה שהסידור הזה עובד היא כי זו האלטרנטיבה היחידה שאנחנו מכירים".   גם כשהריבית אפסית, יקר להלוות כסף בישראל: חברות כרטיסי האשראי עדיין לא הציגו את התוצאות לסיכום שנת 2015. את הרבעון השלישי של השנה החולפת סיימו עם זינוק של 25% באשראי החוץ בנקאי בהשוואה לתקופה המקבילה שהגיע לרמה של 7.5 מיליארד שקל.

מנגד, אופציית החיסכון בישראל נמוכה כשהריבית שנקבל מהבנק היא אפסית, וכדי לקבל תשואה גבוהה יש לקחת סיכונים בשוק ההון או בנדל"ן. מכאן, נשאלת השאלה - האם החוסך או המלווה הממוצע יכול לקבל בישראל ריביות נוחות יותר?

חברה כמו eLoan, שכמוה פועלות עוד 2 חברות אחרות בארץ, מציעה בעצם לתווך בין מלווים ולווים - תוך נתינת ריבית גבוהה יותר למלווה, נמוכה יותר ללווה - ולגזור בעצמה קופון על ההפרשים ביניהם, כאשר מול האלטרנטיבה, ולפני שנדבר על התהליך עצמו, מדובר בתנאים עדיפים.

לא מדובר ברעיון מקורי או חדש, כשכבר בשנת 2008, עם תחילת תהליך התאפסות הריביות בעולם, קמה חברת ZOPA שיצרה את הפורמט הזה. בהמשך קמו חברות נוספות, וחלקן אף ציבוריות.

לוינשטיין הציג בגאווה את אתר החברה, שמאפשר תוך מילוי פרטים בודדים בלבד - קבלת הלוואה בגובה של עד 47,500 שקל, לפרק זמן של עד 5 שנים.  גובה הריבית אותו ישלם המלווה תלוי באיתנותו הכלכלית, לאחר שידורג באחת מ-25 הרמות שהציבה החברה, והיא תנוע בין 4.7% לשנה עבור הלקוחות 'החזקים', ועד ל-11.65% עבור ה'חלשים'. "בעזרת האלגוריתם שפיתחנו, אנחנו מוודאים שהנתונים אמיתיים:  אם תינתן גישה המערכת האוטומטית עושה את זה, בתהליך טכנולוגי ידוע שנקרא 'סקרייפינג'. המפקח על הבנקים אישר להשתמש בזה, והאלגוריתם שלנו יוודא האם הצהרתו אמיתית". 

מה מודל ההכנסות שלכם? "ההפרש בין הריביות למלווים וללווים, יחד עם 0.5% מכל 'פיימנט' שהתקבל. זה הרבה יותר זול מהבנקים והמוסדיים. הממוצע אצל הבנקים הוא בין 9%-10% ובחברות האשראי זה מעל 11% בפועל. מדובר בפתרון למעמד הביניים שכורע תחת עלויות המחיה, שללא קומבינות בבנק פשוט 'נדפק' עם ריביות לא הגיוניות".

זה לא קל מדי לקבל כסף?  "אנחנו דוחים 80% מהבקשות להלוואה. מדובר בתהליך שלוקח שעה, ובעזרת המערכת שבנינו אנחנו מבררים את היתכנות ההלוואה". 

מי לא יקבל הלוואה? "זו הנוסחה המנצחת שלנו: בעזרת פיתוח של החברה, מודלים סטטיסטיים ואפילו דרך הרשתות החברתיות.  מדובר בניהול סיכונים טוב מאוד". והביטחון למשקיע הוא הפיזור הרב מול כולם, כאן המקום להזכיר, שהחברה עצמה (בהתאם לפורמט) אינה זו שמלווה את הכסף: המלווים הם המשתמשים שבחרו בכך, עבור תשואות שבין 2.8% ל-9.95% לשנה - בהתאם לרמת הסיכון שבחרו לקחת: "אני לא נותן לאף אדם להלוות יותר מ-1,000 שקל לכל הלוואה.  ניתן לראות את רשימת האנשים להם הוא מלווה כרגע, מספר התשלומים שנותרו, ואת הריבית שהוא מקבל מכל עסקה שכזו, בהתאם לדירוג. מלווה יוכל לבחור מ'מלאי האופציות' אילו השקעות נראות לו.

לוינשטיין טוען בתוקף כי לא מדובר בעסק מסוכן עבור המלווים, שכלל לא יודעים למי נתנו את הכסף: "אנחנו שמרנים יותר מהבנקים, ומציגים הערכות קשוחות יותר. לכן גם מכריחים את הפיזור להרבה הלוואות. אנחנו מראים גם את ההלוואות בפיגור, את השלב בו הם נמצאים , יחד עם צפי לגביה, וכו'. 

ההיסטוריה מראה אינספור פעמים כי אנשים שניסו לעשות כסף מהיר 'אכלו אותה' בסוף. "זה מה שיפה כאן: זו לא דרך זריזה, אלא דרך הוגנת. המשקיע לא שם את הכסף אצל מישהו בודד, אלא מפזר את השקעתו אצל המון אנשים שונים".

אבל המשקיע לא מכיר אותם ולא יודע מה מצבם הכלכלי. "נכון, אבל לפי המודל שלנו אחוז ה'דיפולט' של הלווים נורא נמוך, ועומד עד 0.5% בלבד, ל-70% אנחנו מסרבים לתת הלוואות, כך שהתנאים מאוד מחמירים. 

'זרם השאלות' בסגנון זה גרם ללוינשטיין לציין כי בשנת 2015 בית ההשקעות 'מיטב דש' קנה בדילול מלא 19.9% ממניות החברה באקוויטי: "זה מראה שהם מאוד מאמינים בהתפתחות אחרת בתחום האשראי. הם לא היו מוכנים להפסיד את המוניטין שלהם ואת הכסף: הם בדקו אותנו במשך 11 חודשים, עם מפקח חיצוני. מבחינתי זה מעבר לחותמת כשרות, אלא אמונה בדרך שהיא הדבר הבא: אם גוף סולידי כמו 'מיטב דש' מסמן משהו, זה אומר שזה הכיוון שהשוק הולך אליו".

לטענתו של המנכ"ל, מדובר ב"חברה הפיננסית הכי שקופה בארץ: כל אחד יכול לראות את רשימת ההלוואות שהתקבלו, אלו שממתינות למסמכים וכו'. כל גולש יכול להיחשף למידע הזה, אפילו אם לא נרשם לאתר, יחד עם המסמכים המשפטיים של החברה, ואפילו את הסכם הנאמנות האישי שלי".   יש סיכוי שאדם ש'מסורב הלוואה' מהבנקים יקבל הלוואה אצלכם? "כן, וזה יקרה יותר ויותר: מערכת החיתום שלו טובה יותר.  הוא פשוט יקבל את ההלוואה בתשואות גבוהות יותר. המלווה יוכל להחליט אם הוא מוכן 'להשקיע' ברמת סיכון כזו או לא. אני לא קובע בשבילך כלום".

מה קורה אם אדם לא מחזיר את הכסף? המלווה לו אפילו לא פגש אותו.  "אנחנו משתמשים באמצעי הגביה הרגילים: שטר חוב שהולך להוצאה לפועל באמצעות עורכי דין. אנחנו יותר יעילים בגבייה מהבנקים. אני מאוד מעודד את החברה לתת הלוואות אחד לשני, אבל צריכים להבין שצריך גם להחזיר. יש לנו הצדקה ציבורית לפעול במסגרת החוק, ובצורה הכי אסרטיבית שיש - כדי להשיב את החוב.

מה יעדי החברה לשנים הקרובות? " אני רוצה להיות תוך חמש שנים 5% משוק ההלוואות, זה שוק שהולך וגדל. לדעתי, השוק יהיה שוק ששוויו בשנים הקרובות יהיה כ-200 מיליארד שקל.

איך הרגולטורים תופסים חברות כמוכם? "אנחנו בהידברות עם הרגולטורים, ואני חושב שהם רואים את זה כדבר מבורך.  חשוב שייכנסו שחקנים חדשים לשוק הזה. קיבלנו אישורים ממשרד האוצר, המשפטים ומהרשות לניירות ערך".

מבנק ישראל נמסר: "בנק ישראל רואה בחיוב את הגדלת מגוון השחקנים הפועלים בשווקים הפיננסיים, בכללם גופי P2P כל עוד הם מפוקחים. גוף פיננסי צריך להיות מפוקח בהתאם לאופי הפעילות ורמת הסיכון שבו, ואופן הפיקוח על גופים אלו נידון בימים אלו במסגרת החקיקה העוסקת בהקמת רגולטור לגופים פיננסיים חוץ מוסדיים".