מנכ"ל eLoan: "אנחנו מגשרים על פערי הריביות בין לווים למלווים; השוק יהיה שווה בשנים הקרובות כ-200 מיליארד שקל"
מנכ"ל eLoan מסביר מהן הלוואות חברתיות, כיצד עובד הפורמט, ובעצם מנסה להתחרות בבנקים
אילואן המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שלחה בחודש שעבר מכתב לוועדת הכספים ובו טענה כי הרפורמות שקודמו ואלה שיצאו לפועל צפויות "לשנות את פניה של הבנקאות בשנים הקרובות". האם בנק ישראל ושר האוצר משה כחלון יצליחו לעשות לבנקים את מה שנעשה לשוק הסלולר ולהפחית משמעותית את העלויות לצרכנים?
עמית לוינשטיין, מנכ"ל חברת eLoan, מסביר בראיון ל-Bizportal על חברות ה-P2P שמעניקות הלוואות בין אנשים ומנסות לתת תחרות לבנקים. ''באנו לגשר על הפער בין הריביות", אומר לוינשטיין, בנקאי לשעבר. לטענתו, "לא סביר ששני לקוחות של הבנק יבואו יחד לסניף, כשאחד ילווה 50 אלף ויקבל ריבית אפסית, והשני לווה 50 אלף וישלם ריבית של 10%. הסיבה שהסידור הזה עובד היא כי זו האלטרנטיבה היחידה שאנחנו מכירים".
גם כשהריבית אפסית, יקר להלוות כסף בישראל: חברות כרטיסי האשראי עדיין לא הציגו את התוצאות לסיכום שנת 2015. את הרבעון השלישי של השנה החולפת סיימו עם זינוק של 25% באשראי החוץ בנקאי בהשוואה לתקופה המקבילה שהגיע לרמה של 7.5 מיליארד שקל.
מנגד, אופציית החיסכון בישראל נמוכה כשהריבית שנקבל מהבנק היא אפסית, וכדי לקבל תשואה גבוהה יש לקחת סיכונים בשוק ההון או בנדל"ן. מכאן, נשאלת השאלה - האם החוסך או המלווה הממוצע יכול לקבל בישראל ריביות נוחות יותר?
חברה כמו eLoan, שכמוה פועלות עוד 2 חברות אחרות בארץ, מציעה בעצם לתווך בין מלווים ולווים - תוך נתינת ריבית גבוהה יותר למלווה, נמוכה יותר ללווה - ולגזור בעצמה קופון על ההפרשים ביניהם, כאשר מול האלטרנטיבה, ולפני שנדבר על התהליך עצמו, מדובר בתנאים עדיפים.
לא מדובר ברעיון מקורי או חדש, כשכבר בשנת 2008, עם תחילת תהליך התאפסות הריביות בעולם, קמה חברת ZOPA שיצרה את הפורמט הזה. בהמשך קמו חברות נוספות, וחלקן אף ציבוריות.
לוינשטיין הציג בגאווה את אתר החברה, שמאפשר תוך מילוי פרטים בודדים בלבד - קבלת הלוואה בגובה של עד 47,500 שקל, לפרק זמן של עד 5 שנים. גובה הריבית אותו ישלם המלווה תלוי באיתנותו הכלכלית, לאחר שידורג באחת מ-25 הרמות שהציבה החברה, והיא תנוע בין 4.7% לשנה עבור הלקוחות 'החזקים', ועד ל-11.65% עבור ה'חלשים'. "בעזרת האלגוריתם שפיתחנו, אנחנו מוודאים שהנתונים אמיתיים: אם תינתן גישה המערכת האוטומטית עושה את זה, בתהליך טכנולוגי ידוע שנקרא 'סקרייפינג'. המפקח על הבנקים אישר להשתמש בזה, והאלגוריתם שלנו יוודא האם הצהרתו אמיתית".
מה מודל ההכנסות שלכם?
"ההפרש בין הריביות למלווים וללווים, יחד עם 0.5% מכל 'פיימנט' שהתקבל. זה הרבה יותר זול מהבנקים והמוסדיים. הממוצע אצל הבנקים הוא בין 9%-10% ובחברות האשראי זה מעל 11% בפועל. מדובר בפתרון למעמד הביניים שכורע תחת עלויות המחיה, שללא קומבינות בבנק פשוט 'נדפק' עם ריביות לא הגיוניות".
זה לא קל מדי לקבל כסף?
"אנחנו דוחים 80% מהבקשות להלוואה. מדובר בתהליך שלוקח שעה, ובעזרת המערכת שבנינו אנחנו מבררים את היתכנות ההלוואה".
מי לא יקבל הלוואה?
"זו הנוסחה המנצחת שלנו: בעזרת פיתוח של החברה, מודלים סטטיסטיים ואפילו דרך הרשתות החברתיות. מדובר בניהול סיכונים טוב מאוד". והביטחון למשקיע הוא הפיזור הרב מול כולם, כאן המקום להזכיר, שהחברה עצמה (בהתאם לפורמט) אינה זו שמלווה את הכסף: המלווים הם המשתמשים שבחרו בכך, עבור תשואות שבין 2.8% ל-9.95% לשנה - בהתאם לרמת הסיכון שבחרו לקחת: "אני לא נותן לאף אדם להלוות יותר מ-1,000 שקל לכל הלוואה. ניתן לראות את רשימת האנשים להם הוא מלווה כרגע, מספר התשלומים שנותרו, ואת הריבית שהוא מקבל מכל עסקה שכזו, בהתאם לדירוג. מלווה יוכל לבחור מ'מלאי האופציות' אילו השקעות נראות לו.
לוינשטיין טוען בתוקף כי לא מדובר בעסק מסוכן עבור המלווים, שכלל לא יודעים למי נתנו את הכסף: "אנחנו שמרנים יותר מהבנקים, ומציגים הערכות קשוחות יותר. לכן גם מכריחים את הפיזור להרבה הלוואות. אנחנו מראים גם את ההלוואות בפיגור, את השלב בו הם נמצאים , יחד עם צפי לגביה, וכו'.
ההיסטוריה מראה אינספור פעמים כי אנשים שניסו לעשות כסף מהיר 'אכלו אותה' בסוף.
"זה מה שיפה כאן: זו לא דרך זריזה, אלא דרך הוגנת. המשקיע לא שם את הכסף אצל מישהו בודד, אלא מפזר את השקעתו אצל המון אנשים שונים".
אבל המשקיע לא מכיר אותם ולא יודע מה מצבם הכלכלי.
"נכון, אבל לפי המודל שלנו אחוז ה'דיפולט' של הלווים נורא נמוך, ועומד עד 0.5% בלבד, ל-70% אנחנו מסרבים לתת הלוואות, כך שהתנאים מאוד מחמירים.
'זרם השאלות' בסגנון זה גרם ללוינשטיין לציין כי בשנת 2015 בית ההשקעות 'מיטב דש' קנה בדילול מלא 19.9% ממניות החברה באקוויטי: "זה מראה שהם מאוד מאמינים בהתפתחות אחרת בתחום האשראי. הם לא היו מוכנים להפסיד את המוניטין שלהם ואת הכסף: הם בדקו אותנו במשך 11 חודשים, עם מפקח חיצוני. מבחינתי זה מעבר לחותמת כשרות, אלא אמונה בדרך שהיא הדבר הבא: אם גוף סולידי כמו 'מיטב דש' מסמן משהו, זה אומר שזה הכיוון שהשוק הולך אליו".
לטענתו של המנכ"ל, מדובר ב"חברה הפיננסית הכי שקופה בארץ: כל אחד יכול לראות את רשימת ההלוואות שהתקבלו, אלו שממתינות למסמכים וכו'. כל גולש יכול להיחשף למידע הזה, אפילו אם לא נרשם לאתר, יחד עם המסמכים המשפטיים של החברה, ואפילו את הסכם הנאמנות האישי שלי".
יש סיכוי שאדם ש'מסורב הלוואה' מהבנקים יקבל הלוואה אצלכם?
"כן, וזה יקרה יותר ויותר: מערכת החיתום שלו טובה יותר. הוא פשוט יקבל את ההלוואה בתשואות גבוהות יותר. המלווה יוכל להחליט אם הוא מוכן 'להשקיע' ברמת סיכון כזו או לא. אני לא קובע בשבילך כלום".
מה קורה אם אדם לא מחזיר את הכסף? המלווה לו אפילו לא פגש אותו.
"אנחנו משתמשים באמצעי הגביה הרגילים: שטר חוב שהולך להוצאה לפועל באמצעות עורכי דין. אנחנו יותר יעילים בגבייה מהבנקים. אני מאוד מעודד את החברה לתת הלוואות אחד לשני, אבל צריכים להבין שצריך גם להחזיר. יש לנו הצדקה ציבורית לפעול במסגרת החוק, ובצורה הכי אסרטיבית שיש - כדי להשיב את החוב.
מה יעדי החברה לשנים הקרובות?
" אני רוצה להיות תוך חמש שנים 5% משוק ההלוואות, זה שוק שהולך וגדל. לדעתי, השוק יהיה שוק ששוויו בשנים הקרובות יהיה כ-200 מיליארד שקל.
איך הרגולטורים תופסים חברות כמוכם?
"אנחנו בהידברות עם הרגולטורים, ואני חושב שהם רואים את זה כדבר מבורך. חשוב שייכנסו שחקנים חדשים לשוק הזה. קיבלנו אישורים ממשרד האוצר, המשפטים ומהרשות לניירות ערך".
- 2.דוד 09/02/2016 13:27הגב לתגובה זובזמן הזה הבנקים נתנו עשרות מילארדים הלוואות למשקי בית ולא לדיור .ועוד עשרות מיליארדים לדיור.אתם אפילו לא מגרדים את האלפית האחוז שלהם.אז תורידו פרופיל
- 1.גסי 08/02/2016 14:57הגב לתגובה זומה הבעיה שיהיו בנקים קטנים וממוסדים? הגנה של רשיון בנק רק תטיב עם כולם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה
הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .
אורבניקה אורבניקה -12.82% צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו -10.5% שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.
במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.
- הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית
בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.
דוח חלש לאורבניקה - המניה נפלה ב-10%; קסטרו נפלה ב-8%
שיעור הרווח הגולמי ירד ל-52.9% והרווח התפעולי נשחק מ-־29 ל־18.7 מיליון שקל על רקע מלחמת "עם כלביא" מעבר למרכז לוגיסטי, גידול בהוצאות שכר והנחות מוגברות
אורבניקה, מקבוצת קסטרו הודיס, מדווחת על רבעון מאכזב והמניה נפלה ב-10% כשהיא גוררת את החברה האם - קסטרו לירידה של 8%. הכנסות הסתכמו בכ-242.5 מיליון שקל, גידול של כ־11.5% לעומת כ-217.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי מנהליה, הגידול נובע מהתרחבות מצבת החנויות והגדלת שטחי המסחר בצירוף צמיחה במכירות בחנויות זהות.
עלייה במכירות - ירידה ברווחיות
מכירות החנויות הזהות ברבעון, כלומר מכירות בחנויות שפעלו גם בתקופה המקבילה, עלו בכ-5% והסתכמו בכ-211.7 מיליון ש"ח לעומת כ-201.6 מיליון ש"ח ברבעון השלישי אשתקד. בכך מציגה החברה צמיחה גם ברשת הקיימת, ולא רק מתוספת חנויות חדשות. עם זאת, במקביל לצמיחה במחזור נרשם לחץ על המרווחים. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-128.4 מיליון שקל, אך שיעור הרווח הגולמי מהמכירות ירד ל-52.9% לעומת 56.6% ברבעון המקביל. לטענת החברה, הירידה נובעת משינוי בתמהיל המכירות, עלייה בהוצאות אחסון, עלויות מעבר למרכז לוגיסטי חדש והרחבת היקף ההנחות ללקוחות, כאשר חלק מההשפעה קוזז על ידי ירידה בעלויות הובלה ושילוח והשפעת שערי מטבע. מדובר בשחיקה גדולה של הרווחיות והתגובה לא איחרה - המניה קרסה בשוק.
החולשה מחלחלת לרווחיות התפעולית - הרווח התפעולי ברבעון השלישי ירד ל-18.7 מיליון שקל שהם כ-7.7% מההכנסות, לעומת כ-29 מיליון ש”ח וכ־13.4% מההכנסות ברבעון המקביל. מעבר לשחיקה ברווח הגולמי, החברה גדלה בהוצאות שכר, בין היתר בשל העלאת שכר המינימום והכשרת עובדים לחנויות חדשות. בשורה התחתונה, החברה הרוויחה ברבעון השלישי 8.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. על פי הדוחות, מבצע “עם כלביא”, שנמשך 12 ימים ביוני, והוביל לסגירת מרבית החנויות הפיזיות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, גרע מהכנסות החברה כ־34 מיליון שקל ואומדן אובדן הרווח התפעולי הפוטנציאלי עומד על כ-15 מיליון. עם זאת, השחיקה ברווחיות ברבעון השלישי נובעת גם מגורמים פנימיים שוטפים כמו הוצאות תפעוליות ושיעור הנחה גבוה יותר, ולא רק מאירוע ביטחוני חד פעמי.
מאזן חזק, התרחבות ומרכז לוגיסטי חדש
לצד הירידה ברווחיות, הנתונים הפיננסיים מצביעים על בסיס נזילות חזק. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון השלישי הסתכם בכ-34.5 מיליון שקל, לאחר שברבעון המקביל נרשם תזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך 5.3 מיליון. ליום פרסום הדוח מחזיקה החברה ביתרות מזומנים ושווי מזומנים של כ-250 מיליון שקל.
- אורבניקה: ירידה במכירות וחיתוך ברווח הנקי בעקבות מבצע 'עם כלביא'
- הקיץ של הקמעונאיות - האם הכסף יישאר בארץ או ימריא לחו"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורבניקה מפעילה כיום 105 חנויות בפריסה ארצית, בשטח מסחר כולל של כ־62,471 מ”ר, מתוכן 35 חנויות של אורבניקה ו־70 חנויות של הודיס, לצד אתרי סחר מקוון לשני המותגים. בשנת 2026 צופה החברה פתיחה של 5 חנויות חדשות של אורבניקה, שתיים מהן חנויות גדולות ושלוש חנויות בפורמט “אורבניקה סטיישן”, וכן פתיחה או הסבה של 5 חנויות חדשות של הודיס.
