לידר: המדינות שהכי ייפגעו מהמצב בסין - מי מאוד חשופה?

יונתן כץ: "להנהגה הסינית יש מספיק כלים לבלום את ההתמתנות גם בתחום המוניטרי וגם בפיסקלי
לירן סהר |
נושאים בכתבה סין

הירידות החדות בשוקי המניות בשבוע האחרון נבעו מחשש שסיון הולכת לקראת האטה בפעילות הכלכלית, זאת לפי מספר נתונים כלכליים, בפרט הירידה במדד מנהלי הרכש באוגוסט אשר ירד ל-47.1 מ-47.8 ביולי. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, סבור שלהנהגה הסינית יש מספיק כלים לבלום את ההתמתנות, גם בתחום המוניטרי (הריבית הבסיסית עדיין גבוהה: 4.6%) וגם בתחום הפיסקלי (הגרעון התקציבי עומד על 2.5% תוצר). 

לדבריו, הורדת הריבית בשבוע האחרון הינה הוכחה לכך. "עדיין הריבית הריאלית מאוד גבוהה בסין. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה ב-16%, כך שהריבית הריאלית עומדת על 3.2%".

כץ מנתח אילו מדינות עלולות להיפגע מירידה בפעילות בסין. לדבריו, הנפגעות המיידיות הן המדינות המייצאות סחורות, בפרט נפט ומתכות כגון ונצואלה, אוסטרליה, ברזיל ועוד. סין צורכת 11.8% מסך תפוקת הנפט בעולם, בעוד ארצות הברית צורכת 20.5%. 

להלן טבלה המציגה את מרכיב היצוא מרכיב התוצר במשקים המפותחים החשופים לסין:

"מהטבלה עולה שסך החשיפה של התוצר האירופי ליצוא לסין נמוכה יחסית (1.2%), אך מזה גרמניה מובילה עם חשיפה של 2.6% . אומנם 7.6% מסך יצוא הסחורות של ארצות הברית מגיע לסין, אך מרכיב היצוא מסך התוצר בארה"ב נמוך יחסי (9.6%), כך שהיצוא לסין כאחוז מסך התוצר הינו 0.7% בלבד, שיעור נמוך יחסית. החשיפה של ישראל גם יחסית נמוכה: 0.8% מסך התוצר. יפן מייצאת כ- 19% מסך היצוא שלה לסין, והיצוא מהווה כ- 17% מסך התוצר, כך שהכלכלה היפנית פגיעה במיוחד למצב בו הביקושים הסיניים מתמתנים", מסכם כץ. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טופ גאם קופצת 15%, ברן 10%; תפרון נופלת 31%, סינאל 17% - ירידות במדדים

דו"צ מדווח על סיכול ממוקד בלב הדאחיה בביירות; השבוע האחרון (המלא) לעונת הדוחות מתנהל במגמה שלילית כשמחר החלטת הריבית המיוחלת; בין המדווחות: עשות אשקלון, גילת טלקום, טופ גאם, אקונרג'י, אשטרום פרשקובסקי ועוד; סינאל מעדכנת שטעתה בכ-20 מיליון שקל בדוחות - ונופלת

מערכת ביזפורטל |

שבוע המסחר האחרון לחודש נובמבר מתנהל במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.8% בועד ת"א 90 מאבד 0.6%.

מדד הבנקים עובר מירידות קלות לעליות של 0.1%, ת"א ביטוח יורד 0.4%. ת"א נדל"ן חיובי יציב על ה-0, ת"א נפט וגז מאבד 2.3% כש דלק קבוצה מושכת אותו למטה.

נשארו לנו עוד חמישה ימי ראשון בהם הבורסה תפעל כסדרה, כשב-2026 הבורסה תסנכרן עם הבורסות בחו"ל וימי המסחר יעברו לשני עד שישי.

דובר צה"ל מעדכן על תקיפת מחבל בכיר (על פי דיווחים מס' 2 בחזבאללה) בלב ביירות. זה גם מצטרף לאירועים שהציפו לנו במהלך הסופ"ש את השבריריות של המצב הביטחוני. סדרת תקיפות של צה"ל במהלך השבת בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש ע"י חמאס כשמחבל חצה את הקו הצהוב וירה על הכוחות, חמאס ביקשה מהמתווכות כי ילחצו על ישראל לכבד את ההסכם. מבכירים ישראלים נמסר, כמו גם ציוץ של רוה"מ בנושא, כי ישראל מחויבת להסכם הפסקת האש ואילו ארגון הטרור הוא שהפר אותו. על פניו נראה שההסלמה נעצרה אך יש מי שכבר מכנה את ההתנהלות בעזה כ"לבנוניזציה" - סיכולים ממוקדים כדי לשמר את ההרתעה. ובהשלכה לשוק, ככה"נ אין באירועים האלה משהו שאמור ליצור פאניקה אצל המשקיעים.   

הריבית צפויה לרדת מחר. הסיכוי שנגד בנק ישראל לא יוריד את הריבית למרות הירידה באינפלציה, דולר חלש יחסית (למרות העלייה בשבוע החולף), הפסקת האש - נמוך מאוד. השוק כבר מתמחר מזמן הורדת ריבית ויש בפועל עיוות בין השוק לבין הריבית של בנק ישראל. הורדת ריבית צפויה להיות נמוכה - רבע אחוז. חצי כמובן יפתיע מאוד. 

ואיך הורדת הריבית הזו תשפיע? היא כבר גלומה במחירים אבל היא כן תעיד על מגמה להורדת ריבית וזה חשוב. הצפי הוא שהריבית תרד ב-0.75% ואפילו 1% שלם בטווח של שנה, וזה יהיה כבר משמעותי - גם בשוק הפיננסי לאגרות החוב ולמניות שיהפכו אטרקטיביות יותר, גם לשוק המימון - ריביות נמוכות יותר ומשכנתאות נמוכות יותר. משקיעים סולידים יסתפקו בפחות או שיגבירו סיכונים כשבנוסף הורדת הריבית תעלה את הצמיחה במשק - הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

מדד ת"א ביטחוניות הושק לאחרונה בבורסה בתל אביב, ובמידה רבה הגיע "באיחור אופנתי" (באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות). בזמן שהסקטור הביטחוני הפך בשנתיים האחרונות לאחד החזקים בבורסה, עם זינוקים של מאות וגם אלפי אחוזים בחברות כמו ארית ארית תעשיות 1.5%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -2.52%  , אימקו אימקו -2.68%  וסולרום סולרום החז , רק לאחרונה הגיע כלי מדדי שמרכז את התחום. לכאורה, המדד החדש היה אמור לתת למשקיעים אפשרות לעקוב אחרי המובילות בתחום, לספק תמונה על ביצועי הסקטור ולשמש בסיס לקרנות סל. אבל מתברר שהמבנה שלו מייצר עיוות משמעותי. למרות פערי הענק בין החברות, בדגש על השווי שלהן, כל מניה במדד מוגבלת למשקל מרבי של 10%. זו לכאורה חלוקה שוויונית יותר שמאפשרת פיזור, אבל בפועל, התקרה הזו יוצרת שוויון שאינו משקף את המציאות, ויוצרת מצב שבו השפעתה של אלביט הגדולה על המדד קרובה לזו של חברות ששוויין קטן ממנה בעשרות מיליארדי שקלים - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד