אחרי שבנק ישראל הפחית את הריבית במשק ל-0.25% בלבד, הוא יוצא היום בפעולת נגד, בנסיון למנוע את המשך העליה במחירי הדירות. המפקח על הבנקים, דוד זקן, פרסם טיוטת הוראה להתייעצות עם הוועדה המייעצת לענייני בנקאות בנושא הקצאת הון בגין תיק האשראי לדיור. הנה רשימה של שאלות ותשובות שפרסם בנק ישראל:

1. מהי מטרת הצעד בו נוקט בנק ישראל?

מטרת ההוראה היא לוודא שהמערכת הבנקאית מקצה כריות הון מספקות ומתאימות כנגד הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור ולמשקלו בסך תיק האשראי הבנקאי, ובכך להביא לחיזוק יכולתם של התאגידים הבנקאיים לספוג הפסדים בלתי צפויים ולחיזוק היציבות הפיננסית בכללותה.

הגידול המתמשך בתיק האשראי לדיור בתאגידים הבנקאיים, ובמשקלו של תיק האשראי לדיור בסך תיק האשראי הבנקאי, בשנים האחרונות, מלווה בעלייה בסיכון הגלום בתיק זה, בעיקר נוכח המתאם בין הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור לבין תיק האשראי לענף הבינוי והנדל"ן ובין תיק האשראי לדיור לבין האשראי הצרכני שניתן למשקי הבית.

2. בנק ישראל נקט בעבר בצעדים הדורשים הקצאת הון נוספת. האם צעד נוסף בתחום זה אינו מעיד על כך שהצעדים הקודמים של בנק ישראל בנושא נכשלו במטרתם להגדיל את כריות ההון?

• רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
• “הריבית חונקת את הענף. תן תקווה”
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חלק מהצעדים הקודמים בתחום האשראי לדיור נועד להגדיל את כרית ההון של התאגידים הבנקאיים להפסדים בלתי צפויים, וביטאו את הערכות הסיכון במועדים בהם הם ננקטו.

לנוכח הגידול המתמשך באשראי לדיור, ובפרט בחלקו בסך תיק האשראי הבנקאי והחשש לגידול הסיכונים בתיק זה, עולה הצורך להמשיך ולפעול להגדלה הדרגתית של כריות ההון בתאגידים הבנקאיים.

3. רק לפני שנתיים הודיע הפיקוח על מתווה להתאמת יחס הלימות ההון. האם אין בהוראה זו חוסר עקביות של הרגולציה כלפי המערכת הבנקאית?

התאמת יחסי ההון הנדרשים מהתאגידים הבנקאיים והלימותם לסיכונים הגלומים בפעילות הבנקאית, לשינויים ולהתפתחויות בסביבה העסקית נבדקת באופן רציף. לפיכך, הצעד הנוכחי מהווה המשך עקבי לצעדים קודמים שננקטו על ידי הפיקוח על הבנקים בנושא דרישות ההון הן באזל 3 והן צעדים ספציפיים שננקטו בקשר עם ההלוואות לדיור.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

4. תרחישי הקיצון של הפיקוח על הבנקים הראו כי המערכת הבנקאית עמידה ויציבה וגם בתרחישי קיצון לא צפויה להתערער היציבות. מדוע אם כן נדרשים צעדים אלה?

תרחישי הקיצון שהפיקוח על הבנקים ערך אכן הראו שהמערכת הבנקאית בישראל מסוגלת לעמוד בפני זעזועים כלכליים משמעותיים. עם זאת, התרחישים הראו שאחד ממוקדי הסיכון העיקריים נובע מרמת החשיפה הגבוהה להלוואות לדיור. מכיוון שרמת החשיפה נמצאת במגמת גידול נמשכת, הצעד הנוכחי נועד לשמר רמה גבוהה של איתנות גם בעתיד הקרוב.

5. מה קובעת טיוטת ההוראה החדשה?

טיוטת ההוראה קובעת, שמעבר ליעדים שקבע המפקח ליחס הון הליבה עבור התאגידים הבנקאיים (9% עד שנת 2015, ו-10% עד 2017 לשני הבנקים הגדולים), יהיה על התאגידים הבנקאיים להגדיל, באופן הדרגתי את יעד הון הליבה בשיעור המבטא 1% מיתרת תיק האשראי לדיור.

6. שאלה: מתי מיועדת ההוראה להיכנס לתוקף? ומה משמעות היישום ההדרגתי עד 2017?

מועד התחולה לעמידה ביעד ההון שנקבע בטיוטת ההוראה הוא 1 בינואר 2017, כאשר היישום יהיה הדרגתי. היישום ההדרגתי מאפשר לבנקים לבצע תכנון הון נאות להשגת היעד, וליישם את ההנחיה מבלי לבצע שינויים חדים בהתנהלותם.

7. כיצד הצעד צפוי להשפיע על דרישות ההון של המערכת הבנקאית?

הצעד צפוי להגדיל את כריות ההון של סך המערכת הבנקאית בהיקף של כ-2.7 מיליארדי ש"ח, המהווה גידול של כ-0.3 נקודות האחוז ביחס הון עצמי רובד 1. השפעת הצעד צפויה להיות שונה בין התאגידים הבנקאיים בהתאם להיקף תיק האשראי לדיור שלהם.

8. האם המשמעות של טיוטת ההוראה היא שהפיקוח שוב ימנע מהתאגידים הבנקאיים לחלק דיבידנד לבעלי המניות?

התאגידים הבנקאיים נדרשים לעמוד ביעדי ההון, כפי שנקבעו בהוראה זו ועל פי מועד היישום שנקבע. לשם כך עליהם לפעול בכפוף לתכנון הון נאות, אשר לוקח בחשבון, בין היתר, את השלכות חלוקת דיבידנדים על יכולתם לעמוד ביעד שנקבע.

9. האם משמעות הצעד היא שהתאגידים הבנקאיים אינם מנהלים בצורה מושכלת את תיק ההלוואות לדיור? בפרט, האם הם אינם מחזיקים כריות הון מספקות בגין הסיכונים הגלומים בתיק ההלוואות לדיור?

התאגידים הבנקאיים פועלים בהתאם להערכות הסיכון הפנימיות שלהם ולהוראות הפיקוח על הבנקים. הניסיון בעולם מלמד כי משברים במערכות בנקאות מתפתחים פעמים רבות כתוצאה מחשיפת תאגידים בנקאיים להלוואות לדיור ולענף הנדל"ן, ובעיקר על רקע התרחבות מואצת של היקפי ההלוואות לדיור. עוד עולה כי הערכת הסיכונים הגלומים בחשיפות אלה מורכבת במיוחד וזאת בעיקר על רקע העובדה שמשברים בשוק הדיור מתרחשים בתדירות נמוכה יחסית והיסטוריית ההחזרים של לווי האשראי לדיור טובה בהשוואה לתיקי הלוואות אחרים.

10. מצב ההפרשות להפסדי אשראי הוא טוב מאוד בראייה היסטורית ובהשוואה בינלאומית. מדוע דווקא עכשיו חוששים מההלוואות הללו?

הגידול בתיק האשראי לדיור בשנים האחרונות לא לווה בגידול מקביל בהפרשות להפסדי אשראי. צעד זה מהווה המשך לצעדים קודמים, שננקטו על ידי הפיקוח על הבנקים בנושא הפרשות להפסדי אשראי ובדומה להם פועל בכיוון של התאמת ההפרשות לגידול בסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור.

11. כיצד צעד זה צפוי להשפיע על ציבור רוכשי הדירות? האם הצעד צפוי לייקר נטילת משכנתאות חדשות? אם כן אז בכמה?

מטרתו של הצעד היא לחזק את עמידות המערכת הבנקאית ויכולתה לעמוד בפני התממשות סיכונים, וזאת לטובת ציבור המפקידים, המשקיעים והציבור כולו. השפעת הצעד על ציבור נוטלי המשכנתאות תלויה במספר רב של גורמים ובהם: יכולת הבנק לספוג את עלות ייקור המשכנתאות מבלי לגלגל אותה על הלקוחות, יכולת המיקוח של הלקוח מול הבנק ועוד. כך למשל, הבנקים דיסקונט, אגוד והבינלאומי, עומדים כבר כיום בדרישות תוספת ההון. בהקשר זה נציין כי שוק ההלוואות לדיור מאופיין בתחרותיות גבוהה יחסית. בכל מקרה, הצעד אינו מפלה לרעה קבוצות מסוימות באוכלוסייה.

12. האם הצעד צפוי להשפיע על לקוחות שנטלו משכנתה לפני פרסום ההוראה?

הצעד אינו צפוי להשפיע על לקוחות שנטלו משכנתה לפני מועד פרסום ההוראה.

13.האם מתוכננות מגבלות נוספות על האשראי לדיור?

הפיקוח על הבנקים ממשיך לעקוב אחר התפתחויות תיק האשראי לדיור במערכת הבנקאית. במידת הצורך יבחנו צעדים נוספים.

14. האם הפיקוח על הבנקים רואה התפתחות של סיכונים ליציבות בהקשר של הגידול של האשראי לאנשים פרטיים שלא לדיור, כפי שהוזכר בטיוטת ההוראה?