דו"חות נייס: ההכנסות עמדו על 239 מיליון דולר - המניה יורדת

החברה עקפה את התחזיות בשורה העליונה ופספסה בשורה התחתונה.
מירון ארונוביץ |
נושאים בכתבה נייס

חברת התוכנה הישראלית נייס דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השני של 2014 בהם רשמה הכנסות של 239 מיליון דולר. מדובר בעלייה של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה עמדו ההכנסות על 224.9 מיליון דולר. מנגד, בשורת הרווח הנקי non-GAAP החברה הרוויחה 34.7 מיליון דולר לעומת 37.5 מיליון דולר אשתקד וכאן מדובר בירידה של כ-7.5%. מניית החברה נסחרת בירידה של 2.1% במסחר המוקדם בארה"ב.

11 האנליסטים המסקרים את המנייה העריכו שההכנסות יעמדו על כ-235 מיליון דולר וכאן התוצאה הייתה טובה מהתחזית, אבל בשרה התחתונה ההערכה הייתה לרווח של 59 סנט למנייה ובפועל הרווח עמד על 57 סנט למניה - הרווח למניה בתקופה המקבילה אשתקד עמד על 61 סנט למניה.

הגידול בהוצאות התפעוליות השפיעה לרעה על השורה התחתונה כשבין היתר נרשם גידול בהוצ' המחקר והפיתוח ובהוצ' השיווק והמכירות.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך של 0.16 דולר למנייה בגין הרבעון השני של 2014. המועד הקובע יהיה 12 באוגוסט 2014 והדיבידנד ישולם ב- 26 באוגוסט 2014, בניכוי מס בשיעור של 15%.

תחזית להמשך השנה

תחזית לרבעון השלישי של 2014: תחזית ההכנסות non-GAAP לרבעון השלישי של 2014 היא בטווח שבין 240 ל-248 מיליון דולר. הרווח למניה non-GAAP בדילול מלא צפוי להיות בטווח שבין 0.59 דולר ל- 0.67 דולר.

תחזית לשנת 2014: תחזית ההכנסות non-GAAP לשנת 2014 היא בטווח שבין 995 ל-1,025 מיליון דולר. תחזית הרווח למנייה non-GAAP בדילול מלא לשנת 2014 היא בטווח שבין 2.68 ל-2.80 דולר.

מנכ"ל נייס, ברק עילם אמר בתגובה לתוצאות "אני שמח לדווח על הכנסות של 239 מיליון דולר ברבעון השני של 2014. במהלך הרבעון המשכנו לראות ביקושים חזקים לפתרונות מבוססי הכלים האנליטיים שלנו, הן מלקוחות קיימים והן מלקוחות חדשים".

עילם הוסיף ואמר: "אנו ממשיכים להוציא לפועל את היוזמות שלנו לטווח הקצר והארוך הכוללות: התמקדות בחדשנות טכנולוגית, המשך תהליך הגדרת אסטרטגיית הצמיחה לטווח הארוך, בחינת המודל התפעולי של החברה ומחויבות למצוינות שיובילו לצמיחה בדרך יעילה, אפקטיבית ורווחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם כניסתנו למחצית השנייה של השנה, אנו מאמינים כי צבר ההזדמנויות החזק של החברה, הביקוש שאנו רואים למוצרים החדשים שלנו וההזדמנויות העומדות בפנינו בשוק, מציבים אותנו בעמדה טובה לסיום חזק של השנה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.