הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

דו"חות נייס: ההכנסות עמדו על 239 מיליון דולר - המניה יורדת

החברה עקפה את התחזיות בשורה העליונה ופספסה בשורה התחתונה.
מירון ארונוביץ |
נושאים בכתבה נייס

חברת התוכנה הישראלית נייס דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השני של 2014 בהם רשמה הכנסות של 239 מיליון דולר. מדובר בעלייה של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה עמדו ההכנסות על 224.9 מיליון דולר. מנגד, בשורת הרווח הנקי non-GAAP החברה הרוויחה 34.7 מיליון דולר לעומת 37.5 מיליון דולר אשתקד וכאן מדובר בירידה של כ-7.5%. מניית החברה נסחרת בירידה של 2.1% במסחר המוקדם בארה"ב.

11 האנליסטים המסקרים את המנייה העריכו שההכנסות יעמדו על כ-235 מיליון דולר וכאן התוצאה הייתה טובה מהתחזית, אבל בשרה התחתונה ההערכה הייתה לרווח של 59 סנט למנייה ובפועל הרווח עמד על 57 סנט למניה - הרווח למניה בתקופה המקבילה אשתקד עמד על 61 סנט למניה.

הגידול בהוצאות התפעוליות השפיעה לרעה על השורה התחתונה כשבין היתר נרשם גידול בהוצ' המחקר והפיתוח ובהוצ' השיווק והמכירות.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך של 0.16 דולר למנייה בגין הרבעון השני של 2014. המועד הקובע יהיה 12 באוגוסט 2014 והדיבידנד ישולם ב- 26 באוגוסט 2014, בניכוי מס בשיעור של 15%.

תחזית להמשך השנה

תחזית לרבעון השלישי של 2014: תחזית ההכנסות non-GAAP לרבעון השלישי של 2014 היא בטווח שבין 240 ל-248 מיליון דולר. הרווח למניה non-GAAP בדילול מלא צפוי להיות בטווח שבין 0.59 דולר ל- 0.67 דולר.

תחזית לשנת 2014: תחזית ההכנסות non-GAAP לשנת 2014 היא בטווח שבין 995 ל-1,025 מיליון דולר. תחזית הרווח למנייה non-GAAP בדילול מלא לשנת 2014 היא בטווח שבין 2.68 ל-2.80 דולר.

מנכ"ל נייס, ברק עילם אמר בתגובה לתוצאות "אני שמח לדווח על הכנסות של 239 מיליון דולר ברבעון השני של 2014. במהלך הרבעון המשכנו לראות ביקושים חזקים לפתרונות מבוססי הכלים האנליטיים שלנו, הן מלקוחות קיימים והן מלקוחות חדשים".

עילם הוסיף ואמר: "אנו ממשיכים להוציא לפועל את היוזמות שלנו לטווח הקצר והארוך הכוללות: התמקדות בחדשנות טכנולוגית, המשך תהליך הגדרת אסטרטגיית הצמיחה לטווח הארוך, בחינת המודל התפעולי של החברה ומחויבות למצוינות שיובילו לצמיחה בדרך יעילה, אפקטיבית ורווחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם כניסתנו למחצית השנייה של השנה, אנו מאמינים כי צבר ההזדמנויות החזק של החברה, הביקוש שאנו רואים למוצרים החדשים שלנו וההזדמנויות העומדות בפנינו בשוק, מציבים אותנו בעמדה טובה לסיום חזק של השנה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.


להמשך הכתבה לחץ כאן