יעקב לוקסנבורג יורה: "חתכנו לבן-דב את החבל, לבייב היה פראייר, אח"כ לימדו אותו הישראלים מה זאת תספורת"
הערב התקיים מפגש הסיום של תכנית הדירקטורים ונושאי משרה בכירים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב (להב פיתוח מנהלים). פאנל בנושא הסדרי חוב בעקבות ועדת אנדורן זכה להתענינות רבה על רקע הדחת אילן בן-דב מהחברות הציבוריות שבשליטתו. את הכנס הנחה ד"ר שלמה נס.
לפני שהתחיל הפאנל הסביר יעקב לוקסנבורג (לוקסי) את ההדחה של אילן בן-דב: "כבר נתנו לו חבל במשך שנתיים".
ד"ר שלמה נס: "מחסום הבושה נפרץ. 140 חברות נכנסו להסדר חוב משנת 2008, חוב בהיקף של כ-39 מיליארד שקל. שוק ההון במשבר קשה - מספר חברות האג"ח ירד דרמטית. חברות שמתנהלות זמן רב ללא בעל שליטה זה פתח לעברות ואין פתרון - יש פופוליזם חקיקתי".
"אני כמו חייל קרבי...נתפס כמו גוף עוין שלוקח למישהו מפעל חיים"
יעקב לוקסנבורג: "אני כמו חייל קרבי שבא מהשוחות לאוהל הקמ"ן ויש מזגן. הסדר חוב זאת מילה יפה, רק שמאחוריה יש הרבה אמוציות שלא רואים אותם. הסדר חוב זאת השתלטות עוינת - לבוא למישהו שהקים את מפעל חייו או ירש ממשפחתו ובסוף דרכו לא צלחה דרכו. אז מגיע גוף עויין וגם אני נתפס ככזה.
באנו לפתור אנומליות של ניהול כושל בשוק ההון, שלעיתים לרגולטור אין יכולת לפתור. הקורסים החשובים ביותר הם של התנהלות ארגונית כי בסוף כל הסדר חוב נשען על אנשים ופרטים, יש אנשים שעפים מהחברה עם הארגזים שלהם. הסדר חוב זה כמו בג'ונגל - מגיע אריה חדש שאומר אני יודע יותר טוב.
אין למוסדיים יכולת, זמן או אנשים לנהל חברות ולכן כשאנו או קרן יורק למשל באים אז יש לנו את היכלת לנהל לפחות את השלב הראשון של ייצוב האניה ששוקעת. אחרת יש הרבה סדרות אג"ח, בעלי בית, בנקים תוהו ובוהו, הרבה דעות וקשה להגיע להסדר".
המשתתפים בפאנל: עו"ד יואל בריס, היועץ המשפטי למשרד האוצר תמי גוטליב, דירקטורית לשעבר באידיבי, עו"ד גיא גיסין, נציג מחזיקי האג"ח של סאני, פרופ' יוסף גרוס, מרכז הקורסים להכשרת דירקטורים בכירים בלה"ב, עו"ד איה יופה, שותפה במשרד גרוס-קלינהנדלר- חודק-הלוי-גרינברג, יעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בלפידות חיפושי נפט וד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח.
לפידות של לוקסי רכשה אג"ח של סאני וסקיילקס והדיחה את בן-דב
ברקע: מהלך ההשתלטות של מחזיקי האג"ח של סאני וסקיילקס אותו מוביל יעקב לוקסנבורג (לוקסי). חברת לפידות מחזיקה בסדרות אג"ח של סקיילקס בשווי של 59.6 מיליון שקל (מתוכם כ-29 מיליון שקל בסדרות המובטחות ד', ו' ו-י'), וכן אג"ח של סאני בשווי של כ-18.7 מיליון שקל.
פירמידת החברות של אילן בן-דב קרסה בעקבות הרפורמה בשוק התקשורת שהוביל שר התקשורת משה כחלון. אילן בן-דב פעל ברמת מינוף גבוהה והפסקת חלוקת הדיבידנדים בנכס הבסיס - פרטנר חיסלה את יכולת החזר החובות בחברות שמעליה.
לפי הדוח של יעל אנדורן בשנת 2003 היקף האשראי החוץ בנקאי היה 23% והיום הוא עומד על כ-50%.
עו"ד גיא גיסין:"הבעיות מתחילות בהליך של גיוס הכסף. המשק בארץ ריכוזי. השינוי באידיבי שפעם ראשונה נכנסו משקיעים זרים וזה דבר טוב. נושים יכולים לקחת חברות לידיהם וצריך לעגן זאת בחוק".
עו"ד איה יופה: "אין תשתית חקיקתית בנושא של הסדרי חוב. יש אסופה של נושים שונים ואין להם את היכולת להבול מהלך דומיננטי של העברת שליטה. צריך לעשות סדר בכאוס הזה".
תמי גוטליב: "ביהמ"ש לקח באידיבי תפקיד שאין לו אח ורע"
תמי גוטליב, לשעבר דירקטורית באידיבי: "אנחנו חיים בתקופה מרתקת. ועדת בכר ניסתה להוציא את הריכוזיות מהבנקים והיא עברה לידי חברות הביטוח. יש המון כסף בפנסיה ואין להם היכן להשקיע. קשה לי לקבל את מה שהיה באידיבי. אמרו לנו אתם לא חדלי פירעון אבל אנחנו חושבים שתהיו. סתם תהליך ארוך שעלה הרבה כסף. בית המשפט לקח תפקיד שאין לו אח ורע בהיסטוריה".
עו"ד יואל בריס: "הגברת הודאות ויצירת כללי משחק חדשים במסגרת ועדת אנדורן תשפיע לחיוב על אמון הציבור".
לוקסי: "מבחינתנו כל הליך של חיתוך מיידי הוא הכי בריא"
יעקב לוקסנבורג: "הזמן חייב להיות מהיר, בלי משחקים ובלי למשוך זמן. אני רוצה שהנהלה שכשלה תתפנה כמה שיותר מהר. ליאון רקאנטי, הרצל חבס ודן ברנר עשו זאת ועזבו די בתחילת הדרך. אך יש כאלה שמעדיפים למשוך זמן ואנו בעלי החוב מדממים והנכסים שוקעים. הם מקוים שתבוא הישועה, אך מבחינתנו כל הליך של חיתוך מיידי הוא הכי בריא".
תמי גוטליב: "טפשות או טעויות זאת לא עברה על החוק. אידיבי פיתח לדוגמא נוהלה על ידי הדירקטוריון במהלך התקופה של הדיונים להסדר חוב. היינו מקבלים 4 מכתבים בשבוע - חיפשנו משרד עורכי דין שיגן עלינו ולא מצאנו כי כמעט כולם היו בניגוד עניינים".
עו"ד גיא גיסין: "איך דירקטוריון אידיבי אישר השקעה במעריב?"
עו"ד גיא גיסין: "שורש הבעיה היא שהדירקטורים ממונים על ידי בעל השליטה. הוא עם עינים כחולות ואומר להם אתם מינוי שלי אז גם אם צריך להשקיע יותר מ-300 מיליון שקל בעיתון מעריב הדירקטוריון מאשר זאת".
פרופ' יוסי גרוס: "אנו חיים לפי חוק החברות המנדטורי מלפני יותר מ-80 שנה. חוק החברות תוקן 24 פעמים משנת 2000. הרבה שחקנים ושינויים".
יעקב לוקסנבורג: "במרבית הדירקטוריונים המינויים הם של בעל השליטה, הוא קורה לחבריו מהאוניברסיטה ומהצבא ופה הבעיה. בישיבות דירקטוריון אני עם טלפון לשח"ל כי חברי הדירקטוריון בלחץ. תבנו שקשה לדירקטורים לעמוד מול חבר שהביא אותם והחברה בקשיים. אם היינו בקרוז למאלטה אז אין בעיה, אבל לפעמים יש בעיה ומתברר שהדירקטוריון לא היה עירני ונסחף. אני יושב מול דירקטורים בסקיילקס וחושב שהיה צריך לבדוק אותם בתל-השומר - הם במתח לא נורמאלי. בשורה התחתונה - דירקטור חייב קודם כל את טובת בעלי המניות".
מה התרומה של בעל שליטה בהסדר חוב?
יעקב לוקסנבורג: "לגבי לב לבייב - הוא לא בדיוק ישראלי, הוא התנהג בצורה שהכבוד שיחק תפקיד גדול, הוא לא נתן לכבוד שלו לפגוע, ישב תמיד בשורה ראשונה ולא שורה שמינית מאחרורי עורכי דין. הוא הסתכל לוורדה אלשיך בעיניים וקיבל את הדין. בדיעבד לבייב היה טיפ טיפה פראייר. אחר כך הגיעו הישראלים ולימדו אותו מה זה 'תספורת'.
מי שמתנהל בזהירות בחברה הציבורית, לרוב מתנהל כך גם בתיק הפרטי שלו ומי שספקולנט בחברה ציבורית הוא לרוב בבעיה גם ברמה הפרטית. אני רואה את אילן בן-דב שהחזקנו אותו הרבה זמן ולא נתנו לא לפשוט רגל כי חשבנו שיש לו ערך. הוא טמן גלולות רעל וידע לבצר את מעמדו וכל עוד סמסונג ייצרה תזרים מזומנים זה היה כאילו בעל השליטה תורם. כשראינו שזה לא כמו שחשבנו אז חתכנו את החבל. אתמול בן-דב הגיע עם הפיקאפ ופינה את החדר וזה לא קל לראות איך הוא פינה את התמונות והדברים האישיים שלו וקם והולך. יש כאלה שסוחטים בעלי שליטה אבל זהלא אנחנו".
עו"ד גיא גיסין: "אם בעל שליטה רוצה פטור מתביעות - שישלם על זה".
עו"ד איה יופה: "מחזיקי האג"ח של קמור הפסידו כסף מדחיקת דן ברנר"
עו"ד איה יופה: "בעלי שליטה צריכים לדעת שחובות צריכים לשלם אבל זה לא אוטומטי. מעורבות בעל שליטה נחוצה להסדר חוב. בקמור - מחזיקי האג"ח עשו שטות גמורה שלא השאירו את דן ברנר והפסידו הרבה כסף".
- 7.מוריס 26/06/2014 07:24הגב לתגובה זואת הכסף סופרים ביציאה מהקזינו.... לוכסי תקוע עם 70 מיליון שקלים השקעה שביצע בכספי חברה ציבורית בניירות זבל שאין בהם מחזור וכעת לא ניתן לצאת מהם. לא מבין מהיכן הבטחון שלו להתראיין ולשבת בפורומים עם כאלו הצהרות. ימים יגידו
- 6.יריב מור 26/06/2014 07:15הגב לתגובה זוגיסין מדיה. אסור להאמין לאיש הזה. כל שמעניין אותו פרסום. האיש פשוט מאוהב בעצמו על חשבון החוסכים. שלא נדבר על אלה שמשמנים אותו.
- 5.דוד 25/06/2014 22:20הגב לתגובה זונכון להיום לוקחיים מיליוניים מהחברות .לבייב גם לקח . אבל החזיר כל הכבוד ללבייב .אני בטוח שהוא יחזור ובגדול. בהצלחה לכולם
- 4.גיסין 25/06/2014 21:59הגב לתגובה זוגיסין-מה ים דלק נדלן(תשובה-בן כלב)
- 3.אבשלום 25/06/2014 20:30הגב לתגובה זושׁוּחָה בור; חפירה; בהשאלה: חלל, מגרעת. בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה (ירמיהו ב ו); כִּי-כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי (ירמיהו יח כ); כִּי-שׁוּחָה עֲמֻקָּה – זוֹנָה; וּבְאֵר צָרָה – נָכְרִיָּה (משלי כג כז).
- יוסי 25/06/2014 22:29הגב לתגובה זומשתהים נוכח התנהגותם, במקום משתאים - מתפלאים, תמהים על התנהגותם.
- יוסי 25/06/2014 22:27הגב לתגובה זוחטפתי חום מה"שוכה"
- 2.יש ללמוד את מקרה קמן ואלרואי לדעתי שוד (ל"ת)לא לומדים מהטעויות 25/06/2014 19:23הגב לתגובה זו
- 1.דיירים ממודיעין 25/06/2014 18:49הגב לתגובה זוים...די מספיק מהתרגילים

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים?
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33% ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.
המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת
השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה
דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -
ההנפקה בדיסקאונט
בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.
מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- קרן ג'נריישן רשמה זינוק ברווח הודות לשיערוכי נכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.
