ניתוח

הסיפור העצוב של אורכית: כל הדרך מ-2 מיליארד דולר לפחות מ-2 מיליון דולר

יצרנית ציוד התקשורת הפסידה 376 מיליון דולר מיום הקמתה. הרוח החיה איציק תמיר תמיד שידר אופטימיות. ניתוח Bizportal
אבי שאולי | (15)

היא נסחרה בתחילת שנת 2000 בשווי של כ-2 מיליארד דולר והיום בשווי של 1.7 מיליון דולר בלבד. המשקיעים באורכית (Orckit) מיואשים והנושים שוקלים האם לפרק את החברה או להשתלט עליה. הנה הסיפור על חברה מהימים של בועת ההי-טק.

אורכית עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי תקשורת נתונים. החברה עברה במשך שנים מספר תוכניות התייעלות שונות, אך ללא הצלחה ובשנת 2012 חתמה על הסדר חוב עם נושיה.

לחברת ההי-טק יש שתי סדרות אג"ח: אורכית אג א ו-אורכית אג ב. האג"ח בשתי סדרות להמרה בהיקף של כ-13 מיליון דולר נסחרות בתשואת זבל של מאות אחוזים. אג"ח א' נסחרת במחיר של 12 אג' ואג"ח ב' נסחרת במחיר של 8 אג'.

אין לקוחות חדשים, אורכית בקושי מצליחה לשמור על הלקוחות הקיימים

למרות המחיר הנמוך - אין קונים. אורכית במצב קשה מאוד והיא הפסיקה בפיתוח ושיווק מוצרים וציוד, ומתמקדת בשימור הלקוחות הקיימים (במקסיקו ובגרמניה). בקצב התפתחות הטכנולוגיה בעולם - מדובר למעשה בגזר דין מוות.

בתחילת הדרך הצליחה אורכית לחתום על מספר חוזים עם חברות ענק והיא נישאה אל על על רקע החיבה הגדולה לחברות הי-טק באותה תקופה. אלא שאורכית לא הצליחה מעולם לחדש חוזים גדולים ותמיד הייתה תלויה בלקוח גדול משמעותי. ראשי החברה הבטיחו למשקיעים סיפורי אלף לילה ולילה ורבים הפסידו הון רב בהשקעה במניות בישראל ובנאסד"ק (סימול ORCT).

גרעון של 15 מיליון דולר בהון העצמי

את הרבעון הראשון של השנה סיימה אורכית בהפסד של כ-1 מיליון דולר ובסך הכל לחברה הפסדים צבורים של 376 מיליון דולר. הגירעון בהון העצמי מסתכם ב-15 מיליון דולר והגירעון בהון העצמי 14.5 מיליון דולר.

איש המפתח בחברה הוא איציק תמיר המכהן בתפקידים בכירים משנת 1990 והיום הוא המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים. איציק תמיר ואריק פנט הקימו את החברה בשנת 1990 והנפיקו אותה בבורסה בשנת 1996. איציק תמיר הגיע מחברת בזק ואריק פאנט ממשרד התקשורת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הסדר החוב משנת 2012 נכשל

בשנת 2012 הגיעה החברה להסדר חוב עם נושיה שכלל "תספורת", אלא שבשנת 2013 החברה ביקשה שוב להיכנס למו"מ עם מחזיקי האג"ח להסדר חוב. סדרות האג"ח הונפקו בשנים 2007 ו-2011 והיו אמורות להיפרע עד שנת 2017, אך זה כבר לא יקרה.

ביום חמישי איש העסקים אליאס שירי, מחזיק אג"ח פרטי, המיוצג על ידי עורכי הדין אסף ברם, תומר ברם, ועמרי אושפיז, הגיש בקשה לפירוק אורכית ומינוי מפרק. בית המשפט המחוזי בת"א דחה את הבקשה, אך קבע שאסור לבצע דיספוזיציה בנכסי החברה.

מה עושה אורכית?

אורכית היא חברת טכנולוגיה שעסקה בפיתוח, ייצור ושיווק ציוד להעברת שירותי טלקום ברשתות עירוניות, אשר תומך בביקוש הגדל לקיבולת שירותי אתרנט (Ethernet) ושירותי וידאו ברוחב פס גבוה וטלויזיה אינטאקטיבית כמו גם סוגים אחרים של שירותי העברת נתונים וקול על גבי רשתות קוויות וסלולריות.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מוזר אפשר לשקם לאט 23/06/2014 08:03
    הגב לתגובה זו
    א בשביל כמה מיליונים מעדיפים פירוק, ומאידך ההנהלה כבר שנתיים לא מוכנה לוותר. הציבור חסר קול מול מופע החזירות ההדדי.
  • 12.
    יופיטר שוקי הון 23/06/2014 07:35
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה למסייעים לי972532855155
  • 11.
    בטח חברת הייטק ריווחית תקנה אותם כדי לקזז הפסדים צבורים (ל"ת)
    מאיר 22/06/2014 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אחד 22/06/2014 19:53
    הגב לתגובה זו
    בקיצור, גם המנייה והאג"ח יהיו שווים אגורה אחת - לא לגעת. לא הייתי קנה מהם כוס מים גם אם הייתי מיובש במדבר
  • 9.
    משה 22/06/2014 16:42
    הגב לתגובה זו
    ממשלתית.אלו הנורמות שמביאים משם
  • 8.
    רמי 22/06/2014 16:28
    הגב לתגובה זו
    אנשים יהירים, ללא ראיה למרחק, חסרי הבנה , אבל עם תארים מכאן ועד הודעה חדשה, חבל על העובדים.
  • 7.
    המשקיע שיודע 22/06/2014 15:42
    הגב לתגובה זו
    המנכ"ל מר איציק תמיר. בדרך כלל המנכ"ל אוכל ארוחת צהריים ב 13:00 ארוחה בריאה בדרך כלל לפעמים המנכ"ל מתפרע על שווארמה אבל בדרך כלל חזה עוף
  • 6.
    המשקיע שיודע 22/06/2014 15:40
    הגב לתגובה זו
    היו ימים שלאורכית היה בניין שלם של עובדים ששאבו משכורות עתק וגיפים על חשבונם של המטומטמים (ראה ערך: הציבור) בשבועיים האחרונים פונה המשרד האחרון מתוך הבניין ביגאל אלון בת"א... נשרף הכסף
  • 5.
    ארי 22/06/2014 10:49
    הגב לתגובה זו
    להם פרויקטים לבציע וככה שרפו מליוני דולרים הנהלה מוזרה ביותר
  • 4.
    תשואה פנומנולית 22/06/2014 10:42
    הגב לתגובה זו
    זאת אומרת החזר השקעה כבר בתשלום הריבית הראשון בהסדר על סך 9.5%
  • על הנייר, בפועל לא תקבל כלום. איך ישלמו? (ל"ת)
    ההוא שנדפק 22/06/2014 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אין מוכרים באג"ח ב של אורכית כנראה שהכל אסוף (ל"ת)
    ניר 22/06/2014 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נירו אקספרס 22/06/2014 09:37
    הגב לתגובה זו
    החברה בדרך להסדר חוב2 סדרות האגחים ימחקו ובמקומם ינפיקו למשקיעים אגחים סידרה ג בריבית שנתית 9.5% מה שגם יש לאורכית כמה תביעות נגד חברות שחייבות להם כסף במליונים..
  • עבדתי שם 22/06/2014 10:24
    הגב לתגובה זו
    באופן הניהול הנוכחי אפילו מזל לא יציל את אורכית
  • 1.
    אחד משנדפק 22/06/2014 09:05
    הגב לתגובה זו
    המנכ"ל תמיר באמת שידר אופטימיות, באסיפות למחזיקי האג"ח נדמה היה שעוד מעט הכל מסתדר ועסקאות גדולות בפתח, בינתיים המשכורת שלו המשיכה להיכנס לבנק ובסכומים גדולים ומחזיקי האג"ח נשארו עם ניירות שספק אם יש להם ערך ואם יש ערך הוא מגלם תספורת קצוצה מאוד. אז חבל על מי?
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.