אזהרה חמורה: בעלי השליטה מגיבים לטיסה במניית IDB - "חברה ללא נכסים"
אחרי שמניית אידיבי אחזקות זינקה אתמול ב-25% במחזור חריג של 26 מיליון שקל, ראו לנכון בעלי השליטה החדשים להוציא אזהרה חד משמעית באלה המילים - "ביצוע ההסדר יותיר את החברה הלכה למעשה ללא נכסים ופעילות". המניה פתחה הבוקר את המסחר בירידות של עד 13%.
במילים אחרות, מבהירים בן משה ואלשטיין שאחרי ביצוע ההסדר, אידיבי אחזקות ככל הנראה תיוותר שלד בורסאי. כיום החברה נסחרת לפי שווי של כמעט 150 מיליון שקלים! (אחרי זינוק של 33% מתחילת החודש) שלד בורסאי אמור להיסחר לפי מיליוני שקלים בודדים (אולי 3-5 מיליון שקלים).
העברת השליטה לפי סעיף 350 בחסות ביהמ"ש
רכישת השליטה באידיבי אחזקות תיעשה במסגרת הסדד חוב. בעלי החוב של אידיבי אחזקות יקבלו מניות של אידיבי פיתוח והשכבה של אידיבי אחזקות תימחק. האנליסטים מסבירים
אידיבי אחזקות בדיווח אמש: "החברה מפנה את תשומת לב בעלי מניותיה בקשר עם השלכות ההסדר של קבוצת אלשטיין ואקסטרה ובאשר לכך שביצועה של ההשקעה לפי הסדר זה במישרין באידיבי פתוח (אם וככל שתבוצע) יותיר את החברה הלכה למעשה ללא נכסים ופעילות".
- סוף עידן: השלד הבורסאי של IDB אחזקות נמכר ב-9 מיליון שקל
- המסמר האחרון בארון הקבורה של אידיבי אחזקות: השליטה בשלד מוצעת למכירה - הנה הפרטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוחי דנקנר ארז את חפציו ופינה את המשרדים בעזריאלי
רו"ח איל גבאי ועו"ד חגי אולמן הם היום המנהלים בפועל של קונצרן אידיבי
- 14.אנונימי 08/01/2014 08:35הגב לתגובה זוזהירות השפעה על נייר ערך ,הניר ברח לכם אה? "יצא המרצע מהשק מריח לא טוב.
- 13.שמעון 07/01/2014 16:18הגב לתגובה זוחייבים מאומה להחזיר למשקיעים באחזקות אז תנו למוסדיים ולציבור המשקיע במנית אחזקות לשבור את הראש לבד ומי שרוצה רוכש ומי שרוצה מוכר אז למה לפחד ולהצהיר שהמניה לא שווה מאומה ותהפוך לשלד אני לא בענין שלכם אבל מהיום אני לא בעדכם והלוואי שתכשלו בעתיד יחד עם היועצים שלכם שאמרו לכם להצהיר הצהרות שלא מחייבות היו לבוא מכם את הנזק לי ולאחרים עשיתם היום כבר אז לא יעזור מצפה לעתיד לא חיובי לשניכם אמן ואמן כן יהי רצון
- צודק לא היו מחוייבים מאומה אבל רצו לחסל את דנקנר סופית (ל"ת)אנונימי 07/01/2014 16:40הגב לתגובה זו
- 12.avi naor 07/01/2014 11:38הגב לתגובה זועכשיו מוציאים אזהרה חמורה , אחרי שהפסדתי כבר 60% . איפה החוק במדינה הזאת , אפשר להשתגע פה . איפה הרגולטורים , מי שומר על המשקיע הקטן . כולם נבלות פה .
- עכשיו תמתין המניה תהפוך לשלד ואז מישהו יחדש אותה בעתיד (ל"ת)אנונימי 07/01/2014 12:19הגב לתגובה זו
- 11.לא להתקרב אליה ולבבילון ולביוליין...ראו הוזהרתם (ל"ת)חיים כץ 07/01/2014 11:13הגב לתגובה זו
- 10.עודד 07/01/2014 11:12הגב לתגובה זואידיבי בעחת שליטה בחברות כמו גולף,נכסים ובניין, חלקים מסלקום,גיוון ועוד. הם רוצים להכניס פחד ולקנות בזול.
- 0, שווה 0 נקודה, אפילו התמורה לשלד תלך למחזיקי האג"ח (ל"ת)הזוי 07/01/2014 11:40הגב לתגובה זו
- 9.אריק / 07/01/2014 10:45הגב לתגובה זואני לא מבין נלחמתה והשקתעה 600 מ בשביל 156 מ להתפלל הרבה
- 8.מנחם 07/01/2014 10:29הגב לתגובה זואידיבי מתגלים הבדלים ממשיים ואם כך שאין הסכמה מוחלטת העסקה עולה על מכשולים רציניים ואז צריך פישור ובירור על כל דבר לכן לא הכל וורוד כפי שמצטייר בעיתון עובדה שהיום מגיע בדחיפות אלשטיין עם שותפיו כדי לגבש ולהגיע להסדר מינוי מנכל ראשי לחברה ולמנות חברי הנהלה חדשים ומקובלים עליהם דבר לא פשוט כלל וכלל לכן יש לא מעט ספקנים לגבי כל ענין הרכישה שאולי לא יגיע טוב לסיום ולכן בונים ספקולציה אולי זה יקרה והמניה שווה אז הרבה יותר
- במצב כזה בעלי האגח ינהלו את אידיבי כמו אלביט המניה תעלה (ל"ת)בן ציון 07/01/2014 11:03הגב לתגובה זו
- 7.הטמבלים שקנו עשו סיבוב יפה, ויצאו. למה לא ?? (ל"ת)avi2498 07/01/2014 10:28הגב לתגובה זו
- 6.אנליסט 07/01/2014 10:25הגב לתגובה זולחברה יש הפסדים צבורים בסך 3.3 מליארד!!! כלומר בתור הטבת מס אנחנו מקבלים פה שווי של מאות מיליוני שקלים! זו לא סיבה ללכת ולקנות המניה- אבל זה הסבר אפשרי לעליות. חבל שעד עכשיו אף אחד לא בא והעלה טענה זו. למעט מגיב 4, שמקבל לייק גדול על ההבנה.
- טעות קשה בידך, פרטי שקונה את המניה לא יקבל הטבת מס כאן (ל"ת)הזוי 07/01/2014 11:43הגב לתגובה זו
- 5.חזי 07/01/2014 10:07הגב לתגובה זומי שרוכש כרגע את המניה הולך להפסיד בערך 98% מכספו, ברור שרק הציבור הלא מתוחכם עושה זאת. חבל על האנשים התמימים.
- 4.טווח ארוך 07/01/2014 09:47הגב לתגובה זושלד בורסאי שיש בתוכו הפסדים גדולים גם שווה כסף
- gubbuy 13/01/2014 00:06הגב לתגובה זוהמניות הנוכחיים. במידה ומס הכנסה יכיר בהפסד למס אז השלד הזה יתאים לחברה פרטית גדולה מאוד שמרווחיה בשוטף הרבה מאוד כסף ורוצה להכנס לבורסה. אין הרבה כאילו ורובם לא רוצות להכנס לבורסה. חברה כמו כתר פלסטיק מתאימה אבל בספק אם הבעלים רוצה להפוך את החברה לציבורית. עם זאת חיסכון במס של מאה מאתים מיליון יכולים להיות תמריץ חזק
- 3.המנייה תתרסק היום חזק 50% מינימום (ל"ת)מינימום 07/01/2014 09:45הגב לתגובה זו
- שיחקת אותה. ירדה 51 אחוז (ל"ת)יויו 08/01/2014 00:16הגב לתגובה זו
- 2.פיני 07/01/2014 09:35הגב לתגובה זובמידה ובעלי שליטה כמו בנקים היו מושקעים באידיבי אחזקות המניות לא היו נמחקות. ההסדר הולך לפי החזקת בעלי ההון במניה. והשופט בהסדר נתן ידו לכך.
- 1.אז מי הטמבלים שקנו מניות אידיבי בימים האחרונים? (ל"ת)לא מבין 07/01/2014 09:32הגב לתגובה זו
- מישהוא רוצה את מניות הציבור בזול סוג של הישתלטות (ל"ת)אזרח 07/01/2014 11:02הגב לתגובה זו
- א 07/01/2014 13:41לך תקראה חוק על פשיטות רגל
- זה הכל סגירת שורטים ! (ל"ת)תשובה ללא מבין 07/01/2014 10:49הגב לתגובה זו
- אנונימי 07/01/2014 11:24מחיקה = כל הכסף רווח. מחרת מה שאין לך, מחיקה משאירה אותך עם הכסף ואת מי שקנה ממך עם הפסד.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
