אקסלנס: "הציבור מחזיק רק 24% מהתיק במניות ושוב ייכנס מאוחר מדי"

הכלכלן הראשי יניב חברון טוען "המחירים רחוקים מלהיות בועתיים - יגיעו למחירים פחות ריאליים" - ה'פד' יחל בקרוב לצמצם?

הראלי בשוקי המניות בעולם נמשך וכך גם הבורסה בת"א. מדד המעו"ף רשם מתחילת השנה עלייה של 14.5%, אבל מרבית הכלכלנים והמומחים טוענים שסופו של הראלי לא נראה קרוב. רק אתמול התברר שהציבור המשיך להגדיל את חשיפתו למניות כשהסיט 200 מיליון שקלים בשבוע שעבר לקרנות מנייתיות, אבל יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מעריך היום כי "שוב הציבור נזכר מאוחר להיכנס לשוק המניות."

חברון ממשיך ואומר "במהלך השנה האחרונה הצגתי לא פעם את השוק המקומי כאלטרנטיבה מעניינת להשקעה. הטריגרים היו התמחור הנוח כמובן והכסף הזמין. העיוות היה צורם כאשר האחזקה של הציבור במניות עמדה על 22% בלבד (כולל החלק בחו"ל) לעומת שנת 2007, אז עמד החלק היחסי במניות מתיק הנכסים של הציבור על 29%. כל זאת כאשר בשנת 2007 לציבור היתה אלטרנטיבה בדמות ריבית ריאלית ארוכת טווח של יותר מ-4%, ואילו כיום היא מצויה ברמות של פחות מ-1.5%."

חברון ממשיך ומתריע כי "במהלך השנה אמרתי זאת בלב שלם, כי ידעתי שהמחיר אטרקטיבי. הבעיה כיום היא שהמחיר הרבה פחות אטרקטיבי והציבור עדיין בחוץ. מהעדכון הרבעוני של בנק ישראל עולה כי הציבור מחזיק כ-24% בלבד מתיק הנכסים שלו במניות במקום להחזיק חלק גדול מ-30%. מה שיקרה עכשיו, ככל הנראה, הוא ששוב הציבור יזכר מאוחר מדי, יקנה במחיר גבוה מדי ויתקשה כמובן להצדיק את המחיר הכלכלי לאורך זמן".

יחד עם זאת חברון מציין כי "המחירים בשוק לא בועתיים רחוקים משם. אני עדיין חושב שהתשואה בשוק המניות עדיפה ככל הנראה על שוק האג"ח, מה שיוביל ככל הנראה את המשקיעים להמשיך ולהגדיל את החלק המנייתי שלהם בתיק. הבעיה היא שהתנועה לעולם לא עוצרת בזמן ואנחנו, ככל הנראה, נראה את שוקי המניות מגיעים גם למחירים קצת פחות ריאליים".

צמצום תוכנית הרכישות יחל כבר בחודש דצמבר?

חברון מתייחס בסקירתו גם לשאלת מועד צמצום תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי האמריקאי: "במידה שדו"ח התעסוקה בארה"ב לחודש נובמבר, שיפורסם לקראת סוף החודש, ינוע סביב 200 אלף משרות, ייתכן שהפד יצמצם את תוכנית הרכישות שלו כבר בחודש דצמבר".

לדברי חברון, "כנראה שמה שיטה את כף המאזניים לטובת הקיפול הוא דו"ח התעסוקה שצפוי להתפרסם בסוף החודש - דו"ח חזק יכול להוות את הקש האחרון שישכנע להתחיל בצמצום. הדו"ח החלש מחודש ספטמבר (שבינתיים הספיק להשתפר) קבע לפחות למשך שבועיים כי הצמצום יעשה בחודש מרץ 2014 או אפילו אחריו. לעומת זאת, הדו"ח החזק לחודש אוקטובר החזיר את אופציית צמצום הרכישות כבר לחודש דצמבר הקרוב. בהינתן דו"ח חזק נוסף שיעיד על יצירת 200 אלף משרות נוספות, ייתכן בהחלט כי הבנק ישקול להוריד מעט לחץ מההרחבות המונטריות".

חברון מתייחס גם להשפעה שתהיה לכך על רמת הריבית בישראל, "מכיוון שאנו מעריכים שה'פד' צפוי להתחיל ולצמצם את הרכישות כבר בתקופה הקרובה, אנו מעריכים שתוך מספר חודשים גם הטון של בנק ישראל לגבי הריבית העתידית ישתנה. התחזקות הדולר בעולם בעקבות התנאים הגלובליים תיגרור ככל הנראה גם התחזקות חלקית מול השקל, מה שעשוי לזרז את עדכון ציפיות הריבית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מיכאל 26/11/2013 19:42
    הגב לתגובה זו
    הנחתי את כספי קרן ההשתלמות שלי לניהולה של אקסלנס ( איזה טעות ). במשך 3 שנים הם נהלו את הכספים שלי והפסידו הפסידו והמשיכו להפסיד (כלומר אני הפסדתי...הם משכו להם דמי ניהול יפים של 1% מההפסדים שלי). אחרי שנתיים הם העלו את דמי הניהול מ-1% ל-2%. בלי להודיע לי. איזו חוצפה!!! הקרן מפסידה והמפסידנים מעלים את דמי הניהול כדי שהמנהלים שלהם ייקחו משכורת עתק על חשבוני. עזבתי אותם. עברתי לד"ש. שם אני מקבל דמי ניהול של 0.4% !!! לעומת החוצפה של אקסלנס. אל תשקיעו באקסלנס. כל קופה אחרת עדיפה רק לא אקסלנס...
  • 1.
    יורי 26/11/2013 06:42
    הגב לתגובה זו
    http://www1.bizportal.co.il/article/373088
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?