אקסלנס: "הציבור מחזיק רק 24% מהתיק במניות ושוב ייכנס מאוחר מדי"
הראלי בשוקי המניות בעולם נמשך וכך גם הבורסה בת"א. מדד המעו"ף רשם מתחילת השנה עלייה של 14.5%, אבל מרבית הכלכלנים והמומחים טוענים שסופו של הראלי לא נראה קרוב. רק אתמול התברר שהציבור המשיך להגדיל את חשיפתו למניות כשהסיט 200 מיליון שקלים בשבוע שעבר לקרנות מנייתיות, אבל יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מעריך היום כי "שוב הציבור נזכר מאוחר להיכנס לשוק המניות."
חברון ממשיך ואומר "במהלך השנה האחרונה הצגתי לא פעם את השוק המקומי כאלטרנטיבה מעניינת להשקעה. הטריגרים היו התמחור הנוח כמובן והכסף הזמין. העיוות היה צורם כאשר האחזקה של הציבור במניות עמדה על 22% בלבד (כולל החלק בחו"ל) לעומת שנת 2007, אז עמד החלק היחסי במניות מתיק הנכסים של הציבור על 29%. כל זאת כאשר בשנת 2007 לציבור היתה אלטרנטיבה בדמות ריבית ריאלית ארוכת טווח של יותר מ-4%, ואילו כיום היא מצויה ברמות של פחות מ-1.5%."
חברון ממשיך ומתריע כי "במהלך השנה אמרתי זאת בלב שלם, כי ידעתי שהמחיר אטרקטיבי. הבעיה כיום היא שהמחיר הרבה פחות אטרקטיבי והציבור עדיין בחוץ. מהעדכון הרבעוני של בנק ישראל עולה כי הציבור מחזיק כ-24% בלבד מתיק הנכסים שלו במניות במקום להחזיק חלק גדול מ-30%. מה שיקרה עכשיו, ככל הנראה, הוא ששוב הציבור יזכר מאוחר מדי, יקנה במחיר גבוה מדי ויתקשה כמובן להצדיק את המחיר הכלכלי לאורך זמן".
יחד עם זאת חברון מציין כי "המחירים בשוק לא בועתיים רחוקים משם. אני עדיין חושב שהתשואה בשוק המניות עדיפה ככל הנראה על שוק האג"ח, מה שיוביל ככל הנראה את המשקיעים להמשיך ולהגדיל את החלק המנייתי שלהם בתיק. הבעיה היא שהתנועה לעולם לא עוצרת בזמן ואנחנו, ככל הנראה, נראה את שוקי המניות מגיעים גם למחירים קצת פחות ריאליים".
- אקסלנס משיקה שירות חדש – 'הוראה מחזורית'
- אקסלנס עם אפסייד של כ-22% למניית אנרג'יאן והמלצת קניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צמצום תוכנית הרכישות יחל כבר בחודש דצמבר?
חברון מתייחס בסקירתו גם לשאלת מועד צמצום תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי האמריקאי: "במידה שדו"ח התעסוקה בארה"ב לחודש נובמבר, שיפורסם לקראת סוף החודש, ינוע סביב 200 אלף משרות, ייתכן שהפד יצמצם את תוכנית הרכישות שלו כבר בחודש דצמבר".
לדברי חברון, "כנראה שמה שיטה את כף המאזניים לטובת הקיפול הוא דו"ח התעסוקה שצפוי להתפרסם בסוף החודש - דו"ח חזק יכול להוות את הקש האחרון שישכנע להתחיל בצמצום. הדו"ח החלש מחודש ספטמבר (שבינתיים הספיק להשתפר) קבע לפחות למשך שבועיים כי הצמצום יעשה בחודש מרץ 2014 או אפילו אחריו. לעומת זאת, הדו"ח החזק לחודש אוקטובר החזיר את אופציית צמצום הרכישות כבר לחודש דצמבר הקרוב. בהינתן דו"ח חזק נוסף שיעיד על יצירת 200 אלף משרות נוספות, ייתכן בהחלט כי הבנק ישקול להוריד מעט לחץ מההרחבות המונטריות".
חברון מתייחס גם להשפעה שתהיה לכך על רמת הריבית בישראל, "מכיוון שאנו מעריכים שה'פד' צפוי להתחיל ולצמצם את הרכישות כבר בתקופה הקרובה, אנו מעריכים שתוך מספר חודשים גם הטון של בנק ישראל לגבי הריבית העתידית ישתנה. התחזקות הדולר בעולם בעקבות התנאים הגלובליים תיגרור ככל הנראה גם התחזקות חלקית מול השקל, מה שעשוי לזרז את עדכון ציפיות הריבית".
- 2.מיכאל 26/11/2013 19:42הגב לתגובה זוהנחתי את כספי קרן ההשתלמות שלי לניהולה של אקסלנס ( איזה טעות ). במשך 3 שנים הם נהלו את הכספים שלי והפסידו הפסידו והמשיכו להפסיד (כלומר אני הפסדתי...הם משכו להם דמי ניהול יפים של 1% מההפסדים שלי). אחרי שנתיים הם העלו את דמי הניהול מ-1% ל-2%. בלי להודיע לי. איזו חוצפה!!! הקרן מפסידה והמפסידנים מעלים את דמי הניהול כדי שהמנהלים שלהם ייקחו משכורת עתק על חשבוני. עזבתי אותם. עברתי לד"ש. שם אני מקבל דמי ניהול של 0.4% !!! לעומת החוצפה של אקסלנס. אל תשקיעו באקסלנס. כל קופה אחרת עדיפה רק לא אקסלנס...
- 1.יורי 26/11/2013 06:42הגב לתגובה זוhttp://www1.bizportal.co.il/article/373088
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.37% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
