הציבור נכנס: הגיוסים בקרנות נמשכים - אפילו במנייתיות; צפו במספרים

בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל לתעשיית הקרנות בישראל והיקף הנכסים בתעשייה נושק ל-200 מיליארד שקל. קרנות האג"ח הכללי הובילו עם גיוס שבועי של 680 מיליון שקל
יעל גרונטמן | (1)

בסיכומו של שבוע סוער בשווקים בהלכו רשמה ת"א שישה ימי עליות רצופים שנקטעו רק ביום ה', על רקע המפולת בשוק היפני - תעשיית הקרנות בישראל לא עוצרת: בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל והיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית הקרנות רחוקה כעת רק במיליארד שקלים מרמת 200 מיליארד השקלים.

מתחילת החודש תעשיית קרנות הנאמנות רשמה גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל שמהם 2.612 מיליארד שקל גוייסו לקרנות המסורתיות. סך הגיוס השבוע לקרנות המסורתיות הסתכם בשבוע החולף ב-939 מיליון שקל, כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב.

עיקר הגיוסים השבוע היו בקרנות האג"ח הכללי (בעיקר בקרנות מעורבות מסוג 10/90) שאליהן גוייסו 680 מיליון שקל השבוע, שהם כ-60% מסך הגיוסים בתעשייה, וזאת לאחר שמתחילת החודש גוייסו לקרנות אלה כ-1.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה עומדות קרנות אג"ח כללי בראש המגייסות מבין הקרנות המסורתיות עם גיוס נאה מאוד של כ-8 מיליארד שקל. כיום מנהלות הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) כ-145 מיליארד שקל, והן מהוות 73% מסך התעשייה.

הקרנות הכספיות גייסו מתחילת החודש כ-810 מיליון שקל כאשר מתחילת השנה הגיוסים בקרנות הכספיות מגיעים ליותר מ-12 מיליארד שקל. מנגד נרשמו פדיונות בקרב הקרנות השקליות שאיבדו מתחילת החודש כ-70 מיליון שקל.

בשבוע האחרון בו נרשמה מגמה מעורבת במדדי המניות הנסחרים בת"א, כאשר מדד ת"א 75 ות"א 100 עלו בשבוע החולף ב-1.2% וב-0.2% בהתאמה, ומנגד, ירידות שערים קלות בת"א 25 ובמניות היתר - בקרנות המנייתיות נמשכה מגמת הגיוסים.

בשבוע החולף נרשמו בקרנות המניתיות גיוסים בסך של 88 מיליון שקל. מתחילת חודש מאי מסתכמים הגיוסים אליהן ב-276 מיליון שקל, כאשר כשני שלישים מהגיוסים מתחילת החודש הופנו לקרנות המשקיעות במניות בישראל. קרנות אלה הינן קרנות המשקיעות במניות בישראל, במניות בחו"ל וגם קרנות גמישות.

מנתוני מיטב עולה כי כמעט בכל אפיקי ההשקעה מבין הקרנות המסורתיות נרשמו בשבוע החולף גיוסים. האפיקים היחידים בהם נרשמו השבוע פדיונות היו בקרנות האג"ח השקליות שמהן נפדו 43 מיליון שקל ובסה"כ מתחילת החודש נפדו מהן כ-70 מיליון שקל. פידיונות זניחים בסך של 13 מיליון שקל נרשמו בקרנות אג"ח חו"ל שגם בהן נרשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-50 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף של הציבור=כסף תיפש. לברוחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    משה 26/05/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.