הציבור נכנס: הגיוסים בקרנות נמשכים - אפילו במנייתיות; צפו במספרים

בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל לתעשיית הקרנות בישראל והיקף הנכסים בתעשייה נושק ל-200 מיליארד שקל. קרנות האג"ח הכללי הובילו עם גיוס שבועי של 680 מיליון שקל
יעל גרונטמן | (1)

בסיכומו של שבוע סוער בשווקים בהלכו רשמה ת"א שישה ימי עליות רצופים שנקטעו רק ביום ה', על רקע המפולת בשוק היפני - תעשיית הקרנות בישראל לא עוצרת: בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל והיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית הקרנות רחוקה כעת רק במיליארד שקלים מרמת 200 מיליארד השקלים.

מתחילת החודש תעשיית קרנות הנאמנות רשמה גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל שמהם 2.612 מיליארד שקל גוייסו לקרנות המסורתיות. סך הגיוס השבוע לקרנות המסורתיות הסתכם בשבוע החולף ב-939 מיליון שקל, כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב.

עיקר הגיוסים השבוע היו בקרנות האג"ח הכללי (בעיקר בקרנות מעורבות מסוג 10/90) שאליהן גוייסו 680 מיליון שקל השבוע, שהם כ-60% מסך הגיוסים בתעשייה, וזאת לאחר שמתחילת החודש גוייסו לקרנות אלה כ-1.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה עומדות קרנות אג"ח כללי בראש המגייסות מבין הקרנות המסורתיות עם גיוס נאה מאוד של כ-8 מיליארד שקל. כיום מנהלות הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) כ-145 מיליארד שקל, והן מהוות 73% מסך התעשייה.

הקרנות הכספיות גייסו מתחילת החודש כ-810 מיליון שקל כאשר מתחילת השנה הגיוסים בקרנות הכספיות מגיעים ליותר מ-12 מיליארד שקל. מנגד נרשמו פדיונות בקרב הקרנות השקליות שאיבדו מתחילת החודש כ-70 מיליון שקל.

בשבוע האחרון בו נרשמה מגמה מעורבת במדדי המניות הנסחרים בת"א, כאשר מדד ת"א 75 ות"א 100 עלו בשבוע החולף ב-1.2% וב-0.2% בהתאמה, ומנגד, ירידות שערים קלות בת"א 25 ובמניות היתר - בקרנות המנייתיות נמשכה מגמת הגיוסים.

בשבוע החולף נרשמו בקרנות המניתיות גיוסים בסך של 88 מיליון שקל. מתחילת חודש מאי מסתכמים הגיוסים אליהן ב-276 מיליון שקל, כאשר כשני שלישים מהגיוסים מתחילת החודש הופנו לקרנות המשקיעות במניות בישראל. קרנות אלה הינן קרנות המשקיעות במניות בישראל, במניות בחו"ל וגם קרנות גמישות.

מנתוני מיטב עולה כי כמעט בכל אפיקי ההשקעה מבין הקרנות המסורתיות נרשמו בשבוע החולף גיוסים. האפיקים היחידים בהם נרשמו השבוע פדיונות היו בקרנות האג"ח השקליות שמהן נפדו 43 מיליון שקל ובסה"כ מתחילת החודש נפדו מהן כ-70 מיליון שקל. פידיונות זניחים בסך של 13 מיליון שקל נרשמו בקרנות אג"ח חו"ל שגם בהן נרשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-50 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף של הציבור=כסף תיפש. לברוחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    משה 26/05/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים