הציבור נכנס: הגיוסים בקרנות נמשכים - אפילו במנייתיות; צפו במספרים

בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל לתעשיית הקרנות בישראל והיקף הנכסים בתעשייה נושק ל-200 מיליארד שקל. קרנות האג"ח הכללי הובילו עם גיוס שבועי של 680 מיליון שקל
יעל גרונטמן | (1)

בסיכומו של שבוע סוער בשווקים בהלכו רשמה ת"א שישה ימי עליות רצופים שנקטעו רק ביום ה', על רקע המפולת בשוק היפני - תעשיית הקרנות בישראל לא עוצרת: בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל והיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית הקרנות רחוקה כעת רק במיליארד שקלים מרמת 200 מיליארד השקלים.

מתחילת החודש תעשיית קרנות הנאמנות רשמה גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל שמהם 2.612 מיליארד שקל גוייסו לקרנות המסורתיות. סך הגיוס השבוע לקרנות המסורתיות הסתכם בשבוע החולף ב-939 מיליון שקל, כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב.

עיקר הגיוסים השבוע היו בקרנות האג"ח הכללי (בעיקר בקרנות מעורבות מסוג 10/90) שאליהן גוייסו 680 מיליון שקל השבוע, שהם כ-60% מסך הגיוסים בתעשייה, וזאת לאחר שמתחילת החודש גוייסו לקרנות אלה כ-1.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה עומדות קרנות אג"ח כללי בראש המגייסות מבין הקרנות המסורתיות עם גיוס נאה מאוד של כ-8 מיליארד שקל. כיום מנהלות הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) כ-145 מיליארד שקל, והן מהוות 73% מסך התעשייה.

הקרנות הכספיות גייסו מתחילת החודש כ-810 מיליון שקל כאשר מתחילת השנה הגיוסים בקרנות הכספיות מגיעים ליותר מ-12 מיליארד שקל. מנגד נרשמו פדיונות בקרב הקרנות השקליות שאיבדו מתחילת החודש כ-70 מיליון שקל.

בשבוע האחרון בו נרשמה מגמה מעורבת במדדי המניות הנסחרים בת"א, כאשר מדד ת"א 75 ות"א 100 עלו בשבוע החולף ב-1.2% וב-0.2% בהתאמה, ומנגד, ירידות שערים קלות בת"א 25 ובמניות היתר - בקרנות המנייתיות נמשכה מגמת הגיוסים.

בשבוע החולף נרשמו בקרנות המניתיות גיוסים בסך של 88 מיליון שקל. מתחילת חודש מאי מסתכמים הגיוסים אליהן ב-276 מיליון שקל, כאשר כשני שלישים מהגיוסים מתחילת החודש הופנו לקרנות המשקיעות במניות בישראל. קרנות אלה הינן קרנות המשקיעות במניות בישראל, במניות בחו"ל וגם קרנות גמישות.

מנתוני מיטב עולה כי כמעט בכל אפיקי ההשקעה מבין הקרנות המסורתיות נרשמו בשבוע החולף גיוסים. האפיקים היחידים בהם נרשמו השבוע פדיונות היו בקרנות האג"ח השקליות שמהן נפדו 43 מיליון שקל ובסה"כ מתחילת החודש נפדו מהן כ-70 מיליון שקל. פידיונות זניחים בסך של 13 מיליון שקל נרשמו בקרנות אג"ח חו"ל שגם בהן נרשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-50 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף של הציבור=כסף תיפש. לברוחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    משה 26/05/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.