הציבור נכנס: הגיוסים בקרנות נמשכים - אפילו במנייתיות; צפו במספרים

בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל לתעשיית הקרנות בישראל והיקף הנכסים בתעשייה נושק ל-200 מיליארד שקל. קרנות האג"ח הכללי הובילו עם גיוס שבועי של 680 מיליון שקל
יעל גרונטמן | (1)

בסיכומו של שבוע סוער בשווקים בהלכו רשמה ת"א שישה ימי עליות רצופים שנקטעו רק ביום ה', על רקע המפולת בשוק היפני - תעשיית הקרנות בישראל לא עוצרת: בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל והיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית הקרנות רחוקה כעת רק במיליארד שקלים מרמת 200 מיליארד השקלים.

מתחילת החודש תעשיית קרנות הנאמנות רשמה גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל שמהם 2.612 מיליארד שקל גוייסו לקרנות המסורתיות. סך הגיוס השבוע לקרנות המסורתיות הסתכם בשבוע החולף ב-939 מיליון שקל, כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב.

עיקר הגיוסים השבוע היו בקרנות האג"ח הכללי (בעיקר בקרנות מעורבות מסוג 10/90) שאליהן גוייסו 680 מיליון שקל השבוע, שהם כ-60% מסך הגיוסים בתעשייה, וזאת לאחר שמתחילת החודש גוייסו לקרנות אלה כ-1.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה עומדות קרנות אג"ח כללי בראש המגייסות מבין הקרנות המסורתיות עם גיוס נאה מאוד של כ-8 מיליארד שקל. כיום מנהלות הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) כ-145 מיליארד שקל, והן מהוות 73% מסך התעשייה.

הקרנות הכספיות גייסו מתחילת החודש כ-810 מיליון שקל כאשר מתחילת השנה הגיוסים בקרנות הכספיות מגיעים ליותר מ-12 מיליארד שקל. מנגד נרשמו פדיונות בקרב הקרנות השקליות שאיבדו מתחילת החודש כ-70 מיליון שקל.

בשבוע האחרון בו נרשמה מגמה מעורבת במדדי המניות הנסחרים בת"א, כאשר מדד ת"א 75 ות"א 100 עלו בשבוע החולף ב-1.2% וב-0.2% בהתאמה, ומנגד, ירידות שערים קלות בת"א 25 ובמניות היתר - בקרנות המנייתיות נמשכה מגמת הגיוסים.

בשבוע החולף נרשמו בקרנות המניתיות גיוסים בסך של 88 מיליון שקל. מתחילת חודש מאי מסתכמים הגיוסים אליהן ב-276 מיליון שקל, כאשר כשני שלישים מהגיוסים מתחילת החודש הופנו לקרנות המשקיעות במניות בישראל. קרנות אלה הינן קרנות המשקיעות במניות בישראל, במניות בחו"ל וגם קרנות גמישות.

מנתוני מיטב עולה כי כמעט בכל אפיקי ההשקעה מבין הקרנות המסורתיות נרשמו בשבוע החולף גיוסים. האפיקים היחידים בהם נרשמו השבוע פדיונות היו בקרנות האג"ח השקליות שמהן נפדו 43 מיליון שקל ובסה"כ מתחילת החודש נפדו מהן כ-70 מיליון שקל. פידיונות זניחים בסך של 13 מיליון שקל נרשמו בקרנות אג"ח חו"ל שגם בהן נרשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-50 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף של הציבור=כסף תיפש. לברוחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    משה 26/05/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: