הציבור נכנס: הגיוסים בקרנות נמשכים - אפילו במנייתיות; צפו במספרים

בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל לתעשיית הקרנות בישראל והיקף הנכסים בתעשייה נושק ל-200 מיליארד שקל. קרנות האג"ח הכללי הובילו עם גיוס שבועי של 680 מיליון שקל
יעל גרונטמן | (1)

בסיכומו של שבוע סוער בשווקים בהלכו רשמה ת"א שישה ימי עליות רצופים שנקטעו רק ביום ה', על רקע המפולת בשוק היפני - תעשיית הקרנות בישראל לא עוצרת: בשבוע האחרון גוייסו עוד 1.1 מיליארד שקל והיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית הקרנות רחוקה כעת רק במיליארד שקלים מרמת 200 מיליארד השקלים.

מתחילת החודש תעשיית קרנות הנאמנות רשמה גיוסים של כ-3.4 מיליארד שקל שמהם 2.612 מיליארד שקל גוייסו לקרנות המסורתיות. סך הגיוס השבוע לקרנות המסורתיות הסתכם בשבוע החולף ב-939 מיליון שקל, כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב.

עיקר הגיוסים השבוע היו בקרנות האג"ח הכללי (בעיקר בקרנות מעורבות מסוג 10/90) שאליהן גוייסו 680 מיליון שקל השבוע, שהם כ-60% מסך הגיוסים בתעשייה, וזאת לאחר שמתחילת החודש גוייסו לקרנות אלה כ-1.9 מיליארד שקל.

מתחילת השנה עומדות קרנות אג"ח כללי בראש המגייסות מבין הקרנות המסורתיות עם גיוס נאה מאוד של כ-8 מיליארד שקל. כיום מנהלות הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) כ-145 מיליארד שקל, והן מהוות 73% מסך התעשייה.

הקרנות הכספיות גייסו מתחילת החודש כ-810 מיליון שקל כאשר מתחילת השנה הגיוסים בקרנות הכספיות מגיעים ליותר מ-12 מיליארד שקל. מנגד נרשמו פדיונות בקרב הקרנות השקליות שאיבדו מתחילת החודש כ-70 מיליון שקל.

בשבוע האחרון בו נרשמה מגמה מעורבת במדדי המניות הנסחרים בת"א, כאשר מדד ת"א 75 ות"א 100 עלו בשבוע החולף ב-1.2% וב-0.2% בהתאמה, ומנגד, ירידות שערים קלות בת"א 25 ובמניות היתר - בקרנות המנייתיות נמשכה מגמת הגיוסים.

בשבוע החולף נרשמו בקרנות המניתיות גיוסים בסך של 88 מיליון שקל. מתחילת חודש מאי מסתכמים הגיוסים אליהן ב-276 מיליון שקל, כאשר כשני שלישים מהגיוסים מתחילת החודש הופנו לקרנות המשקיעות במניות בישראל. קרנות אלה הינן קרנות המשקיעות במניות בישראל, במניות בחו"ל וגם קרנות גמישות.

מנתוני מיטב עולה כי כמעט בכל אפיקי ההשקעה מבין הקרנות המסורתיות נרשמו בשבוע החולף גיוסים. האפיקים היחידים בהם נרשמו השבוע פדיונות היו בקרנות האג"ח השקליות שמהן נפדו 43 מיליון שקל ובסה"כ מתחילת החודש נפדו מהן כ-70 מיליון שקל. פידיונות זניחים בסך של 13 מיליון שקל נרשמו בקרנות אג"ח חו"ל שגם בהן נרשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-50 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף של הציבור=כסף תיפש. לברוחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    משה 26/05/2013 12:29
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?