אלי גרינברג סקודיקס
צילום: אוריין ברטוב

סקודיקס צומחת ב-23% במחצית, אבל הקצב הרבעוני האט

חברת פתרונות ההשבחה לדפוס מדווחת על תוצאות מקדמיות של כ-16.4 מיליון דולר במחצית הראשונה, מול 13.4 מיליון דולר בשנה שעברה, ועלייה בהכנסות החוזרות ממכירת חומרים ושירותים; לאחר שנת שיא ב-2024 ומעבר לרווח תפעולי, המניה עם תשואה של 4.5% בלבד בשנה האחרונה

תמיר חכמוף |

חברת סקודיקס סקודיקס 0.15%  העוסקת בפתרונות דיגיטליים מתקדמים להשבחת דפוס, מפרסמת את הערכותיה המקדמיות, הראשוניות הלא מבוקרות והלא סקורות של הכנסותיה למחצית הראשונה של 2025 תוך שהיא מציגה המשך צמיחה.

להערכת החברה, הכנסותיה במחצית הראשונה של 2025 יסתכמו בכ-16.4 מיליון דולר, לעומת כ-13.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-23%. הדיווח מגיע בהמשך לתוצאות המקדמיות לרבעון הראשון שעמדו על 8.1 מיליון דולר, כך שמדובר בעלייה קלה בהכנסות לכ-8.3 מיליון דולר, ולא בצמיחה מואצת.


בנוסף, סקודיקס מעריכה כי הכנסות חוזרות ממכירת חומרים מתכלים ושירותים הגיעו לכ-5.8 מיליון דולר, בהשוואה לכ-5.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה, עלייה של כ-13%, הודות לעלייה בשימוש במערכות החברה ולהתרחבות בסיס הלקוחות והפעילות הגלובליתהצמיחה המרשימה שלנו נובעת מהתרחבות מתמשכת לשווקים חדשים והעמקת הקשרים עם לקוחות קיימים. הגידול בהכנסות החוזרות, במיוחד ממכירת חומרים מתכלים ושירות, משקף את ההשקעה האסטרטגית שלנו בתמיכה בלקוחות והשקת פתרונות חדשניים בחזית הטכנולוגיה. צעדים כמו הרחבת ערוצי ההפצה והקמת מחלקתלפני מספר חודשים כבר מוכיחים את עצמם. בזכות הטכנולוגיה הייחודית שלנו, אנו מציעים מענה תחרותי כולל השבחות על ניירות לא מצופים(Uncoated) - פתרונות שמייצרים ערך מובהק ללקוחותינו ולבעלי המניות כאחד.״


סקודיקס מפתחת, מייצרת, משווקת ומוכרת מערכות דיגיטליות מתקדמות להשבחת דפוס ברחבי העולם. החברה מספקת פתרונות חדשניים לשוק הדפוס המסחרי, הדפוס המקוון (e-commerce) ותחום אריזות היוקרה. סקודיקס מציעה ללקוחותיה גם שירותים תומכים וחומרים מתכלים ייחודיים שפותחו על ידה, לרבות דיו פולימרי ורכיבים ייעודיים למערכות ההשבחהבבעלות החברה 41 פטנטים פעילים ב-11 משפחות, לצד 4 בקשות פטנט נוספות.

שנת 2024 הייתה שנת שיא לחברה

החברה רשמה הכנסות של כ-32.1 מיליון דולר בשנת 2024, גידול של כ-23% בהשוואה לכ-26 מיליון דולר בשנת 2023. הגידול בהכנסות יוחס לעלייה של 39% במכירות מערכות ועלייה של 4% בהכנסות חוזרות. בנוסף החברה מעבר לרווחיות תפעולית, עם רווח תפעולי של 366 אלף דולר בשנת 2024, זאת לעומת הפסד תפעולי של כ-2.1 מיליון דולר בשנת 2023. 

ולמרות שנת השיא והמעבר לרווח תפעולי החברה רשמה הפסד בשורה התחתונה, של 700 אלף דולר בשנת 2024, אמנם מדובר בשיפור ניכר בהשוואה להפסד של כ-2.7 מיליון דולר בשנת 2023 אך עדיין הפסד. נכון לסוף שנת 2024, לחברה היה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של 4.4 מיליון דולר, והיא החזיקה במזומנים בהיקף של כ-4.5 מיליון דולר.


שווי שוק וביצועים

שווי השוק של החברה עומד על 92 מיליון שקל לאחר מסחר תנודתי בו המניה הציגה תשואה צנועה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



ביצועי מניית סקודיקס בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.